17 נובמבר 2022

1. המנוח, מיכה רוזנוין ז"ל, יליד 1972, נפטר ביום 27.3.2021, כשהוא בן כ-49 שנים בלבד, לאחר שחלה במיאלומה נפוצה.
2. דיון הוכחות ראשון בתיק התקיים ביום 25.11.2019, בסיומו ביקש המנוח להגיש תצהירים משלימים. לאחריו ניהלו הצדדים מגעים על מנת להסכים על תשתית עובדתית ולצורך זה אף התקיים דיון תזכורת ביום 9.11.2020.
3. ביום 15.2.2021 התקיים דיון הוכחות שני. במהלך הדיון הודיעו הצדדים על הסכמתם כי נציגי ציבור אחרים ימשיכו בשמיעת התיק מאותו שלב וכך הוחלט (עמ' 10, ש' 17 ואילך). לאחר הדיון המשיכו הצדדים לקיים מגעים לשם הסכמה על תשתית עובדתית.
4. ביום 7.4.2021 הודיעה ב"כ המנוח כי למרבה הצער הוא נפטר ממחלתו ומחמת נסיבות אלו ניתנה לתביעה שהות להודיע כי אלמנתו חתמה על ייפוי כוח לב"כ המנוח והיא תמשיך בניהול התיק. ייפוי כוח כאמור הוגש ביום 15.6.2021. בהחלטה מיום 18.6.2021 נקבע כי התביעה תמשיך להתנהל משלב זה כתביעת תלויים והנתבע הודיע ביום 4.7.2021 כי אין לו התנגדות לכך.
5. ביום 9.6.2021 הגישו הצדדים הודעה על עובדות מוסכמות וביקשו למנות מומחה רפואי. בד בבד הוגשה בקשה להזמנת כרטיסיו הרפואיים של המנוח.
6. לאחר שנאספו כרטיסיו הרפואיים של המנוח, הוחלט ביום 10.10.2021 על מינוי דר' מרק אלן לוי, מומחה ברפואה תעסוקתית, כמומחה-יועץ בתיק, לשם מתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין פטירתו (להלן – המומחה).
7. אלו העובדות שפורטו בהחלטת המינוי (בתאריך הפטירה שפורט נפלה טעות):
8. המנוח, מיכה יחיאל רוזנוין, ת.ז 29553062, יליד 1972, נפטר ביום 10.4.2021.
9. בתקופות המפורטות להלן עבד המנוח בחקלאות:

(1). 01/01/1994-31/07/1994 – קיבוץ בחן (7 חודשים).

(2). 01/08/1994-30/09/1994 – קיבוץ עינת (חודשיים).

(3). 01/09/1994-30/11/1994 – קיבוץ חולדה (3 חודשים).

(4). 01/11/1994-30/11/1994 – קיבוץ הראל (חודש).

(5). 01/07/1995-30/11/1996 – קיבוץ עינת (שנה ו- 5 חודשים).

(6). 01/12/1995-31/12/1995 – קיבוץ עינת (חודש).

(7). 01/09/1997-31/12/1997 – קיבוץ חולדה (4 חודשים).

(8). 01/01/1998-31/10/1999 – שדות חמד (שנה ו- 10 חודשים).

(9). 01/09/2000-31/10/2000 – שדות חמד (חודשיים).

סה"כ 64 חודשים לא ברצף.

1. במסגרת תפקידו ביצע המנוח עבודות ריסוס באמצעות טרקטור ללא קבינה, אשר היה מחובר לו מרסס מפוח והמנוח נהג על הטרקטור או לסירוגין ריסס באמצעות מרסס גב ידני ונחשף לחומרי הדברה עמם ריסס.
2. המנוח נדרש גם להכין את חומרי ההדברה לפני הריסוס ולנקות את הכלים עמם ריסס לאחר הריסוס – במהלך ההכנה והניקיון נחשף גם כן לחומרי ההדברה.
3. במסגרת תפקידו שימש המנוח גם כדגלן למטוסי ריסוס מהאוויר שפוזרו חומרי ריסוס עד לקצות השדה שסימן המנוח. בעת התקרבות המטוס לעמדת המנוח בקצות השדה המנוח היה בורח אולם לא למרחק רב, המנוח לעיתים נרטב מחומרי הריסוס שהיו מפזרים המטוסים.
4. הריסוס היה מתבצע בחודשים מרץ-אוקטובר:

(1). מחודש מרץ עד חודש מאי הריסוס היה מתבצע עם טרקטור בתדירות של 3 פעמים בשבוע למשך 8 שעות בממוצע (כמפורט בסעיף ג' לעיל).

(2). מחדש מאי עד חודש אוקטובר הריסוס היה מתבצע ע"י מטוס (כמפורט בסעיף ה' לעיל) ותפקיד המנוח המנוח לדגל למטוס מהשטח. ריסוס זה היה מתבצע בתדירות של 4 פעמים בשבוע למשך 8 שעות בממוצע.

1. המנוח ביצע ריסוסים נגד עשבייה, מחלות ומזיקים.
2. לטענת המנוח עקב חוסר מודעות, לא היה מצויד במיגון מתאים.
3. בנוסף, בתקופה מחודש 07/2013 עד 07/2017 עבד המנוח בבית חפר כמנהל אחזקה של הישוב:

(1). במסגרת תפקידו המנוח היה מבצע, בין היתר הריסוסים של השטחים הציבוריים, הגינות ושבילי הדרכים.

(2). הריסוסים היו נגד עשבייה בלבד באמצעות מרסס גב וטרקטור עד כ- 40-60 ימים בשנה, בחודשים מאי-יולי בלבד, בכל יום 8 שעות.

(3). המנוח השתמש בחומרי הריסוס הבאים: טיפון (ראונדאפ), אלבר סופר ודיורקס.

(4). המנוח נדרש להכין גם את חומרי ההדברה לפני הריסוס ולנקות הכלים עמם ריסס לאחר הריסוס – במהלך ההכנה והניקיון נחשף גם כן לחומרי ההדברה.

(5). המנוח ביצע את הריסוסים עם מסיכת בד, כפפות וביגוד מתאים (מעיל ניילון).

1. ביום 9.11.2021 נמסרה חוות דעתו של המומחה לתיק. בחוות הדעת קבע המומחה כי המנוח אובחן בחודש מאי 2017 עם מיאלומה נפוצה נרחבת בשלב מתקדם (להלן – המחלה) ונפטר ביום 27.3.2021 מקריסת מערכות משנית למחלה. – סרטן של תאי מוח עצם עם פגיעה שעיקרה במערכת הדם, בעצמות ובכליות. בזמן האבחנה המחלה היתה כבר בשלב מתקדם. בין השנים 2017 ועד פטירתו ביום 27.3.2021 קיבל מספר רב של טיפולים ביולוגיים וכימיים, אך מצבו המשיך להחמיר, עד פטירתו. אשר לקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו, ניתח המומחה את החומרים השונים עימם עבד המנוח ואת מידת ההשפעה הידועה שלהם על מחלות ממארות מסוג זו שהמנוח חלה בה, והגיע למסקנה כי יש לעבודתו של התובע תרומה משמעותית בהופעת מחלתו. בין היתר, כתב המומחה את הדברים הבאים:

"המנוח חלה במיאלומה נפוצה בגין 44, גיל צעיר שרק 5% מהחולים המחלה חולים בגיל זה, אין לו גורמי סיכון משמעותיים כגון סיפור משפחתי, או שייכות לקבוצה אתנית בסיכון יתר (אפרו – אמריקאי), לא ידוע לנו על משקל יתר או על חשיפה ל"חומר כתום".

הוא נחשף באופן וודאי לחומרי הדברה שונים כאשר הוא לא הגן על עצמו, החשיפה היתה ממושכת, גם אם החומרים אליהם הוא נחשף ב"עובדות" אינם שייכים לקבוצה 1 של IARC (מסרטן ודאי) הם שייכים לקבוצה 2 A או B, כלומר יש עדויות מספיקות של קשר סיבתי בין מיאלומה נפוצה וחשיפה לחומרים אלו אצל חיות ויש עדויות מוגבלות אצל בני אדם וחשד לחומרים אחרים.

יש בספרות מספר לא מבוטל כלל של מחקרים אשר מצאו קשר בין חשיפות לחומרי הדברה ומיאלומה נפוצה בחוזק שונה לפעמים אך חיובי. יש גם עבודות שלא מצאו קשר אך כתבו שיש צורך בעבודות נוספות"

1. בהחלטה מיום 1.3.2022 הופנו למומחה שאלות הבהרה. המומחה השיב לשאלות ובסיום דבריו כתב את הדברים הבאים (ההדגשה והטעויות במקור):

"אני חוזר על המסקנות שכתבתי, אין לנו מידע חד ערכי לגבי החומרים איתם עבד התובע, אשר ידועות לנו, וגרימת מיאלומה, אך אין לנו את פרטי כל החומרים איתם הוא עבד, במקביל יש מחקרים רבים אשר חושדים בחומרים שהוצגו לנו כגורם סיכון לסרטן כולל מיאלומה, בנוסף יש מחקרים רבים אשר קושרים את טיב העיסוק של התובע עם הופעה של מיאלומה נפוצה. לכן יש לנו מספר נתונים אשר ביחד גורמות ליצור קו מחשבתי אחת כמו ש IARC מבסס את מסקנותיו על איסוף של חשדות כדי לקטלג חומר כזה או אחר בהעדר הוכחות חותכות.

היות ואני נשאל על סבירות ובהתאם לגיל הצעיר של התובע כאשר הוא חלה, ובהעדר כל גורם סיכון אחר ידוע, יש אכן להערכתי סבירות העולה על 50% כי למחלתו קשר עם עיסוקו וחשיפתו לחומרי הדברה, ובאותה נשימה בגלל אותם סיבות יש סבירות כי עבודתו וחשיפתו השפיעו על התפתחות מחלתו בשיעור שמעל 20%"

1. בהחלטה מיום 29.3.2022 התבקש הנתבע להודיע עמדתו בתיק וביום 24.4.2022 ביקש הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות. בהחלטה מיום 24.4.2022 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי אין הצדקה לחזור ולפנות למומחה עם אותן שאלות. בהתאם – ניתן צו לסיכומים.

סיכום טענות הצדדים

1. לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה על יסוד חוות הדעת.
2. לטענת הנתבע, המומחה נקט "במילים וביטויים ספקולטיביים עם קשר סיבתי רופף". הנוסח בו נקט המומחה אינו מספיק לצורך ביסוס הקשר הסיבתי הנחוץ לקבלת התביעה. מכיוון שבית הדין לא התיר להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, ביקש הנתבע למנות מומחה אחר או נוסף – המומחה לא השיב לכל השאלות שהופנו אליו וקבע את מסקנתו ללא כל נימוק רפואי ובניגוד לספרות הרפואית והמדעית שנכתבה בנושא. מדובר לכל היותר ב"הבעת עמדה אישית ולא רלוונטית" של המומחה. המומחה נעול בדעתו וממילא שאין בתשובותיו כדי לסייע להכרעה בתיק.
3. התובע הגישה תשובה לסיכומי הנתבע וטענה כי אין כל ספקולטיביות בחוות הדעת. המילים "אני חושב" בהם השתמש המומחה מבהירות כי מדובר בחוות דעתו, בדומה לכל חוות דעת רפואית. המומחה מונה בכדי לסייע לבית הדין בקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין המחלה והפטירה לבין תנאי העבודה של המנוח וברי כי חוות דעתו משקפת את עמדתו על פי מיטב ניסיונו ועל פי המחקרים שבחן. המומחה השיב במפורט לכל השאלות שהופנו אליו, באופן מקיף, מנומק ומקצועי. המומחה הפנה ל-11 מחקרים בכדי לבסס את מסקנתו.

דיון והכרעה

1. הלכה פסוקה היא כי:

"בהליך שבמסגרתו מתמנה על ידי בית הדין קמא מומחה יועץ רפואי, דוגמת המקרה דנן, בית הדין קמא ואף בית דין זה, כערכאת ערעור, נוהגים דרך כלל, לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין. זאת, מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין" .

דב"ע ל"ו/64- 0 המוסד לביטוח לאומי – שרף, פד"ע ז 461.

עוד נקבע בהקשר זה כי :

"... חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן..."

עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון, מיום 15.5.2007.

1. כפי שפירטנו לעיל, המומחה התייחס לסוגיה שהונחה לפניו באופן מעמיק ויסודי, על יסוד הסטטוס המחקרי הקיים ביחס לקשר הסיבתי בין המחלה לבין עבודה חקלאית, הכוללת חשיפה לחומרי הדברה. המומחה הסביר בחוות דעתו, כי יש מחקרים הקושרים את החומר גליפוזאט (המכונה טייפון/ ראונדאפ) לתחלואות שונות. המומחה הפנה לקביעות המוכרות על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) והסביר כי חלק מחומרי ההדברה – ובתוכם הגליפוזאט - ידועים ככאלו שככל הנראה מסרטנים בבני אדם וזאת על בסיס הוכחות מספקות בניסויים בחיות והוכחות מוגבלות בבני אדם (קבוצה 2A). חלק אחר של חומרי ההדברה מצוי בקבוצה 2B, כלומר חומרים שיתכן והם מסרטנים בבני אדם. (נזכיר, כי פרט לשתי קבוצות לו, מצויות שלוש קבוצות נוספות: קבוצה 1, במסגרתה נכללים חומרים מסרטנים באופן ודאי; וקבוצות 3 ו-4, שלא ברור אם הם מסרטנים או קרוב לודאי שאינם מסרטנים). כלומר – החומרים עימם עבד המנוח אינם ידועים כמסרטנים באופן ודאי, אך מצויים בשתי הקבוצות הבאות לאחר מכן, בהן הקשר בין החומרים לבין הסרטן הוכח באופן מוגבל.
2. הקשר הסיבתי הנדרש בתביעות מסוג זה אינו קשר "ודאי" (קבוצה 1) אלא קשר שסבירותו עולה על 50%. המומחה הסביר כי מכלול הנתונים של המנוח, לרבות גילו הצעיר בעת גילוי המחלה והעדר גורמי סיכון אחרים, בצירוף חשיפה לחומרים בקבוצה 2, לרבות 2A, מקים את הקשר הסיבתי הנדרש. המומחה הפנה בחוות דעתו למחקרים נוספים, אשר מצאו קשר בין חשיפה לגליפוזאט בין מיאלומה נפוצה (סומנו 3, 4, 5, 7 בחוות הדעת) ולמקרים שמצאו קשר בין חשיפה לחומרי הדברה (לאו דווקא גליפוזאט) לבין מיאלומה נפוצה (סומנו 8, 11). במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה התייחס המומחה למחקרים אליהם הופנה והראה שגם הם יכולים להוות, כדבריו, "עוד אבן לבניית המסקנות" ובתשובה לשאלה ג' הבהיר, כי המחקר שפורט בה דווקא מצא עליה משמעותית בסיכון למיאלומה נפוצה אצל חקלאים.
3. עמדתנו היא, כדעת המומחה, כי לענייננו, לא נדרש קשר חד משמעי, או הוכחות חותכות לקשר סיבתי בין המחלה לבין החשיפה התעסוקתית לחומרי הדברה וכי די במחקרים החושדים באופן עקבי ומבוסס בקשר הסיבתי האמור, בצירוף העדר גורמי סיכון אחרים וגילו הצעיר של המנוח, בכדי לבסס את הקשר הסיבתי ברמה הנדרשת. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הפסיקה ולפיה:

"על בית-המשפט להביא בחשבון את ההבדל המהותי שבין אופן הוכחת תביעות במשפט האזרחי, הדורשת רמת ודאות שהיא מעבר ל-50% בלבד, לבין רמת הוודאות הנדרשת לצורך קביעת עובדות בעולם המדע, שם הוכחה ברמת הסתברות של 51%, אינה נחשבת כהוכחה כלל. לשם כך, על בית-המשפט לדלות מעדויות המומחים המדעיים, שעולם מושגיהם, ורמות ההוכחה אליהן הם רגילים שונים בתכלית, את התשובה לשאלה המשפטית (השונה) של עמידה ברף מאזן ההסתברויות..."

ע"א 1639/01 קיבוץ מעין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח (5) 215 (2004)

1. אשר לטענת הנתבע כי חוות הדעת אינה אלא "הבעת עמדה אישית" ולכן אינה רלוונטית (סעיף 12 לסיכומיו), כבר נפסק והדברים יפים גם לענייננו:

"עצם כך שהמומחה ציין בהגינותו שמדובר בקביעה "אישית" שניתן "לקבל אותה או לא להתייחס אליה" אינה מלמדת כי המומחה אינו עומד מאחוריה או כי אינה מבוססת על מחקרים ואסמכתאות בספרות הרפואית כנדרש."

עב"ל (ארצי) 38687-04-19 המוסד לביטוח לאומי נ' לאה בונשטיין, בסעיף 14.

1. על יסוד האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי חשיפתו התעסוקתית של המנוח לחומרי הדברה גרמה למחלה אשר הובילה לפטירתו המצערת בטרם עת.
2. סוף דבר – התביעה מתקבלת. הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך 7,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשפ"ג, (17 נובמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.