לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקש טוען כי הוא אחד מיורשיו החוקיים של המנוח בדר שוויקי ז"ל ומי שמקדם את הליכי ההכשרה.

לשם הכשרת הבנייה הוגשה בקשה להיתר בנייה שמספרה 452396, הבקשה נבדקה ונדרש להמציא אישור בעלות של המבקשים בחלקה הואיל ומדובר במקרקעין בלתי מוסדרים. כמו כן, סומנו מחדש קווי בניין. כיום ממתין המבקש לאישור ועדת הבעלויות, ולאחר קבלתו ניתן יהיה לפתוח את תיק הרישוי ולהתקדם בהליך ההכשרה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הוגשה ללא תצהיר אדריכל, שכן התצהיר שהוגש נחתם על ידי מר נעים ג'ית, שאינו אדריכל או מהנדס רשום, כי אם מנהל משרד אדריכלים. עוד טוענת המשיבה, כי גם בבקשה הקודמת מיום 2.12.18 טען המבקש כי הוא ממתין לאישור בעלות, ומאז לא חלה התקדמות כלשהיא בהליך ההכשרה.

בתשובה טוען המבקש, כי לשם קבלת אישור הבעלות נדרש להמציא צו ירושה ואישור הסתלקות של יתר היורשים, וכי ביום 6.1.20 ניתנה החלטה על ידי בית הדין השרעי אשר מאשר את ההסתלקות. עוד באותו יום, הוגש אישור ההסתלקות לוועדת הבעלויות. כיום המבקש ממתין רק לקבלת אישור מוועדת הבעלויות, ואז ניתן יהיה להגיש את הבקשה לקבלת היתר בנייה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. ראשית, יצוין, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר בעל מקצוע כנדרש. כך, לבקשה צורף תצהירו של מר נעים ג'ית, שהינו מנהל משרד אדריכלים. מתגובת המשיבה, אשר לא נסתרה, עולה כי מר נעים ג'ית אינו אדריכל או מהנדס רשום. אף כי אפשרתי למבקש לתקן את המחדל ולהגיש תצהיר של בעל מקצוע, הרי שתצהיר כאמור לא צורף.

אף לגופו של עניין, אין מקום להיעתר לבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 2004 , וטרם הוכשרה. חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, לא חלה התקדמות ממשית לאחרונה בהליך ההכשרה. עוד בבקשה הקודמת שהוגשה ביום 22.11.18 נטען כי המבקש ממתין לאישור ועדת הבעלויות. מאז לא חלה התקדמות משמעותית בהליכי ההכשרה המצדיקה מתן ארכה נוספת, שכן עד היום טרם הוגשה בקשה לקבלת היתר בנייה.

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק תכנוני קרוב להכשרת המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית לאחרונה בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13).

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' שבט תש"פ, 04 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.