19 מאי 2019

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. לבית הדין הוגשה תביעת מר יעקב עבודה (התובע) כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) שלא להכיר בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה.

הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין וכן בנוגע לעובדות המוסכמות. ביום 28.01.19 מונה דר' אלכסנדר רוזנטל – מומחה לאורתופדיה כמומחה מטעם בית הדין.

2. למומחה הועברו העובדות הבאות:

א. התובע יליד 1968 עובד עצמאי בתחום קירור ומיזוג אוויר, עוסק בבניית חדרי קירור החל משנת 2001.

ב. התובע עובד 6 ימים בשבוע 10-12 שעות ביום עבודה.

ג. ידו הדומיננטית של התובע – שמאל.

ד. במסגרת עבודתו מבצע התובע איסוף והעמסת ציוד וחומרי התקנה, הגעה לבית הלקוח ופריקת הציוד, התקנת הציוד והפעלת המתקן.

העמסת הציוד נעשית באופן מכאני או משולב, לעיתים נעזר במתקן להרמת יחידות קירור.

ה. התובע נושא משאות כדלקמן:

פאנלים במשקל 12.5-7.5 ק"ג, דלתות במשקל 150-100 ק"ג, יחידות קירור במשקל 150-50 ק"ג, כלי עבודה במשקל 5-0.5 ק"ג. מרחק נשיאת המשאות כמפורט לעיל נע בין 50-20 מטרים לערך.

ו. התובע עושה שימוש בכלי העבודה לצורך ריתוך צנרת גז וחיבורי חשמל.

3. המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, אנא השב לשאלה:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהשבת לשאלה הקודמת בחיוב אנא השב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. ביום 08.03.19 ניתנה חוות דעת המומחה על פיה:

מהסיכומים הרפואיים שהוגשו עולה כי התובע סובל מכאבים בצוואר, כתפיים, גב תחתון וכפות ידיים. לפי סיכום ביקור ערוך בידי רופאת התעסוקה דר' מידן בק טליה, בתאריך 02.10.18 ניתן לקבוע כי הליקוי הרדיולוגי שאובחן בבדיקת הדימות הינם שינויים דיסקוגניים מתונים בעמש"צ ובגב התחתון. הממצאים שתוארו בבדיקות הדימות הינם שכיחים בבני גילו של התובע ונחשבים לליקויים המתפתחים בדרך של תחלואה כחלק מתהליך הזדקנות / Aging של השלד.

לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

5. התובע מבקש להעביר למומחה את שאלות ההבהרה הבאות:

"1. האם בלטי הדיסק המתוארים בבדיקת הדימות מיום 3.12.2017 בחוליות C3-C4 אופייניים אצל בני 50?

1.1 אם לאו, האם יהיה זה נכון לומר שסיכוי גבוה למדי שבלטי הדיסק הנ"ל נובעים מתחום עיסוקו של התובע בבניית חדרי קירו?

1.1.1 לאור תשובתך בסעיף 1.1 לעיל, באיזו סבירות (באחוזים) לדעתך כן ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי?

2. ביום 15.1.2018 ביקר התובע אצל דר' גלית נחום – ערד (מומחית באורתופדיה) וזו קבעה לאחר שראתה את בדיקת הדימות שביצע התובע בעמ"ש צווארי, את הדברים הבאים: "להבנתי קיים קשר רצוף-סיבתי בין עבודתו כאיש כפיים – בונה משטחי קירור – לבין הממצאים הצווארים"

2.1 האם עיינת במסמך זה בטרם הוצאת חוות דעתך?

2.2 מדוע לדעתך שגתה דר' גלית נחום-ערד בקביעתה זו?

3. דר' גלית נחום –ערד (מומחית באורטופדיה) הפנתה את התובע לבצע MRI תעלה ועמוד שדרה גבי, צווארי ומותני, אך בבדיקת MRI שביצע התובע ביום 1.7.2018 לא בוצעה בדיקה לגבי הפגיעה בעמ"ש צווארי, אלא רק בעמ"ש מתני וגב תחתון.

3.1 אם היו מבצעים לתובע בדיקת MRI עמ"ש צווארי, האם הבדיקה היתה מסייעת בבחינת הקשר הסיבתי בין ליקוי התובע להיותו מעבודה אם לאו?

3.1.1 אם כן, האם יהיה זה נכון שהתובע יבצע MRI עמ"ש צווארי ותשלים את חוות דעתך לאחר עיון בה ובממצאיה?"

6. הנתבע מתנגד להפניית השאלות למומחה מן הטעמים הבאים:

1 "הנתבע מתנגד לשאלה 1. אין מדובר בשאלת הבהרה לא בנוסח ולא במהות. השאלה אם פגימה כזו או אחרת מאופיינת בחתך גיל מסויים באוכלוסיה, בכל הכבוד הראוי – פשוט אינה רלוונטית.

2 אשר לשאלה 2 (על כל תת סעיפיה), הרי חוו"ד רופא אליו פנה התובע, אין בה להחליף את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין. על כן עמדתה של דר' נחום אשר בדקה את התובע אינה רלוונטית.

עם זאת הנתבע אינה מתנגד כי תועבר למומחה שאלה בנוסח הבא:

"האם יש ברישום הרפואי מיום 15/01/18 על ידי דר' נחום – לשנות מחוות דעתך?"

3. הנתבע מתנגד לשאלה 3. אין זה מתפקידו של המומחה מטעם בית הדין ליתן לתובע ייעוץ רפואי בדבר הצורך בבדיקה כזו או אחרת. על המומחה לחוות דעתו בהסתמך על הכרטיס הרפואי שבפניו. כך עשה המומחה בתיק זה ולא נפל בחוות דעתו כל פגם."

דיון והכרעה

7. שאלות הבהרה מהוות חלופה לחקירה נגדית של המומחה יש להעבירן אליו, מטרת שאלות ההבהרה היא להסביר את חוות הדעת. מטרתן אינה לשכנע את המומחה או לחלוק על חוות דעתו. אין לשאול בשנית שאלות שהמומחה כבר השיב עליהן והתשובה להן עולה בבירור מחוות דעתו.

8. לאחר קריאת חוות הדעת, הבקשה והתגובה לה מצאתי להיעתר חלקית לבקשת התובע ולהעביר למומחה חלק מן השאלות לפי הפירוט להלן:

שאלה 1 – המומחה השיב לשאלה זו: "הממצאים שתוארו בבדיקות הדימות הינם שכיחים בבני גילו של התובע" מאחר וכך אין להעביר את שאלות 1, 1.1 ו-1.1.1 למומחה.

שאלה 2 – המומחה כותב חוות דעתו על בסיס החומר שמונח לפניו. מקובל עלינו ניסוח השאלה כפי שנוסח על ידי הנתבע. המומחה יישאל "האם יש ברישום הרפואי מיום 15/01/18 על ידי דר' נחום – לשנות מחוות דעתך?"

שאלה 3 - המומחה התייחס לבדיקות דימות שנערכו לתובע בעמ"ש צווארי, המומחה מבסס חוות דעתו על החומר הנמצא בפניו. ככל שהמומחה סבור שיש לבדוק את התובע הוא רשאי לבדוק את המבוטח, אך אינו חייב לעשות כן. במקרה כאן המומחה לא ביקש ממצאי בדיקות נוספות וזאת על אף שהתיק הרפואי כולל המלצת דר' נחום לבצע MRI צווארי, מתני ולגב התחתון וכן את ממצאי הבדיקה שלא כללו MRI צווארי. אין זה תפקידו של המומחה הרפואי להמליץ לתובע אילו בדיקות רפואיות לעשות, על כן אין להעביר למומחה את השאלה.

9. שאלת ההבהרה תועבר למומחה הרפואי בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ט, (19 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.