לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

1. מדובר בתביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר, לחיוב הנתבע לשלם לתובעות שני סכומים: האחד, בסך של 130,056 ₪ בגין הלוואה שהעניק שמואל ענב ז"ל (להלן: "המנוח") לנתבע לפי הסכם מיום 16.5.10, בו התחייב הנתבע להשיב את ההלוואה תוך 60 יום, היינו עד יום 16.7.10; הסכום השני, בסך של 335,082 ₪, בגין הסכם מחודש נובמבר 2010, לפיו נמכרו לילדיו של הנתבע זכויות בקרקע ושבתמורה להן התחייב הנתבע לשלם למנוח 300,000 ₪ תוך שנה, היינו עד חודש נובמבר 2011.
2. הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל התיישנות, שיהוי, חוסר תם לב ושימוש לרעה בהליכי משפט וכן טען למחיקת כותרת. התובעות הגישו תגובה לבקשה וכן הנתבע הגיש תשובה לתגובה.
3. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין התביעה להחזר ההלוואה להידחות מפאת התיישנות.
4. תקופת ההתיישנות של 7 שנים הסתיימה ביום 16.7.17. טענת התובעות או רמיזתן לכך שעקב חיוב הריבית, ההסכם שריר וקיים ועל כן מדובר כביכול בעילה מתמשכת או מתחדשת, דינה להידחות כמובן. אין בריבית כדי להפוך את העילה למתמשכת או מתחדשת. המועד האחרון מבחינת דיני ההתיישנות לתבוע את החזר ההלוואה ולרבות הריבית שהצטברה עד לאותו מועד, הוא 7 שנים כאמור.
5. טענת ההגנה המרכזית של התובעות כנגד טענת ההתיישנות בקשר להלוואה זו, לפיה כשלש שנים לפני שנפטר, המנוח היה מצוי במצב שלא יכול היה להגיש התביעה וזאת בהתבסס על סעיף 11 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, דינה להידחות.
6. סעיף 11 לחוק קובע: "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה".
7. מהמסמכים הרפואיים שצירפו התובעות לתגובתן לרבות חוות דעת, עולה כי החל אצל המנוח תהליך דמנטי לראשונה ביום 12.8.17. ראה בעניין זה חוות הדעת של ד"ר קרולה ויגדר (מומחית בגריאטריה ופסיכוגריאטריה) מיום 12.2.17, בה נקבע כי על פי דיווח של אשתו ובתו של המנוח, "...בחצי השנה האחרונה נצפתה הידרדרות קוגניטיבית ניכרת המתאימה לדמנציה".
8. עיון בדברי הסיכום בחוות הדעת הנ"ל, לפיהם "...חלה הידרדרות ניכרת במצבו התפקודי והקוגניטיבי", בהשוואה לבדיקה הקודמת מחודש נובמבר 2015 ועיון בחוות הדעת מחודש נובמבר 2015, שגם היא צורפה לתגובה, מגלה שבמועד הנ"ל (2015) סבל המנוח מבעיות תפקוד בלבד ולא מליקוי שכלי כלשהו.
9. גם בסיכום הביקור מיום 23.3.17 קובעת ד"ר ויגדר כי לפני כחצי שנה אובחן כסובל מדמנציה.
10. שאר המסמכים הרפואיים שצורפו לא מעידים על ליקוי שכלי כלשהו לפני חודש אוגוסט 2017, אלא רק בעיות של תפקוד פיזי ומצב סיעודי (ראה חוות דעת ד"ר ויגדר מיום 8.11.15 ומכתביו של ד"ר שלמה שגב מיום 17.6.14 ו-14.10.15, מומחה למחלות פנימיות וזיהומיות) שסעיף 11 לא חל עליהן.
11. בהינתן כי תקופת ההתיישנות תמה ביום 16.7.17, הליקוי השכלי החל רק ביום 12.8.17 והתביעה הוגשה ביום 29.11.18, יש לדחות את התביעה בגין ההלוואה המדוברת מפאת התיישנות.
12. הרבה למעלה מן הדרוש, אציין כי בנסיבות הנ"ל, אין בסעיף 18 לחוק כדי לסייע לתובעות, שכן במועד פטירת המנוח, תביעתו כבר התיישנה ולא עמדה לו כל זכות שניתן להסב ליורשיו.
13. בכל הנוגע לטענת ההתיישנות כנגד הסכום השני, דינה של טענת ההתיישנות להידחות. הסכום שנתבע היה צריך להיות משולם לפי ההסכם שצורף לתביעה, תוך שנה, היינו עד חודש נובמבר 2011.
14. בהינתן כי למן יום 12.8.17 נכנס לפעולה סעיף 11 לחוק וזאת עד לפטירת המנוח ביום 26.4.18 ולאחר מכן נכנס לפעולה סעיף 18, הרי שהמועד האחרון להגשת התביעה בעניין הסכום השני חל ביום 26.4.19 והרי התביעה, גם המתוקנת, הוגשה קודם לכן, ביום 18.2.19 (הבקשה לתיקון ביום 17.2.19 והחלטת האישור של בית המשפט באותו היום).
15. טענת הנתבע שלפיה היה על התובעות להקדים תרופה למכה ולציין כבר בכתב התביעה את הטענות ועובדות להארכת תקופת ההתיישנות, דינה להידחות. המקום להעלאת טענות מסוג זה הנו בכתב תשובה או, מקום שבו הוגשה בקשה לסילוק על הסף עקב התיישנות, במסגרת התגובה לבקשה, כפי שעשו התובעות (ראה רע"א 6916/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (נבו-5.12.18); ע"א 3114/12 ששון נ' משרד הרווחה, פסקה 12 (נבו-13.4.14).
16. טענות הנתבע שעניינן שיהוי וחוסר תם לב דורשות ליבון ראייתי ועל כן דינן להתברר במסגרת ההליך, כך שאין מקום להכריע בהן על הסף.
17. הטענה למחיקת כותרת דינה להידחות. מורכבות הנושא לא מעלה עילה למחיקת כותרת, אלא, אם בכלל, עילה לרשות להגן ואף זאת רק במקרים המתאימים.
18. אשר על כן, התביעה ביחס להחזר ההלוואה נדחית מפאת התיישנות. טענת ההתיישנות ביחס לסכום השני שנתבע נדחית. טענות השיהוי וחוסר תם לב שמורות לנתבע להליך העיקרי. הטענה למחיקת כותרת נדחית.
19. בנסיבות, הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בגין חלק התביעה שנדחתה יישקלו בתם ההליך ובין היתר לפי התוצאה של חלק התביעה שנותרה על כנה בשלב זה. כך גם לגבי הוצאות הבקשה הנוכחית בכללותן.
20. הנתבע יגיש בקשת רשות להגן עד יום 13.7.19. תז"פ ליום 15.7.19 לעיון בבקשה ולמתן הוראות להמשך.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ט, 13 יוני 2019.