במהלך הדיון היום, ביקש ב"כ המערער לקבוע ישיבה נוספת לצורך שמיעת נציג ממשטרת ישראל, אשר ימסור לבית המשפט עדכון באשר להתפתחויות בחקירה שמתבצעת נוכח תלונה שהוגשה מטעם המערער למשטרה עוד בסמוך למועד הגשת הערעור.

בפי המערער טענות מספר לגבי אי-סדרים במהלך ההצבעה, ליקויים, מעשים המלמדים על שיטה שנועדה לפגוע בטוהר הבחירות ועוד, לרבות בנוגע להצבעה של תושבים ששהו בחו"ל במועד הבחירות, הצבעה של מאושפזים או של מרותקים לביתם, מחיקות שלא כדין מפנקס הבוחרים וטענות רבות נוספות – המפורטות בהודעת הערעור. לטענתו, הטענות ברובן נמצאות בחקירה אינטנסיבית של משטרת ישראל – וכי על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בערעור, עליו לקבל תמונת מצב מנציגי המשטרה לגבי הממצאים שנאספו עד כה. לטענתו, הממצאים כבר משמעותיים, אך הוא אינו יכול להציג אותם בהיותו אדם פרטי (כגון, ממצאים לגבי היקף המצביעים שרשומים כמי שהצביעו אך שהו בחו"ל לפי מרשם האוכלוסין). לשיטתו, הנתונים מהותיים להוכחת טענותיו , וללא חשיפתם בפני בית המשפט – לא תונח בפני התשתית הראויה ועלול להיווצר מצב בו אכריע בערעור לגבי פלוגתא עובדתית מסוימת, וכמה ימים לאחר מכן יתברר כי מהחקירה המשטרתית עולה שהעובדות אחרות לגמרי, כך שהדבר יגרע מתוקפו של פסק הדין ויצור מצב "מביך" (כלשונו).

המשיבים מתנגדים לבקשה ומונים כמה טענות בהקשר זה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי לא אוכל להיעתר לבקשה.

אמנה את נימוקי בקצרה ככל האפשר, נוכח לוח הזמנים הקצר המחייב מתן החלטה עוד היום בערב, ונוכח בקשת ב"כ המערער לאפשר לו שהות לשקול את מהלך צעדיו למקרה והבקשה תידחה, עוד טרם מתן פסק הדין בערעור (אשר אמור להינתן בימים הקרובים ממש).

ראשית, יש לראות כי הבקשה לזימון נציג של המשטרה עלתה כבר פעמיים ונדחתה. כך היה בהחלטה מיום 29/12/2018 שניתנה לאחר שהוגשה בקשה בכתב והוגשו תשובות המשיבים בכתב, וכך היה בהחלטה בסוף הדיון ביום 3/1/2019 שניתנה לאחר שהצדדים שוב טענו בהקשר זה. אמנם בית המשפט מוסמך לשקול מחדש את החלטות הביניים שלו, אך לא מצאתי כי השתנו הנסיבות לגבי סוגיה זו באופן שמביא אותי למסקנה אחרת מהקודמות.

שנית, יש לראות כי ככל שהמערער סבר ששגיתי בשתי ההחלטות הקודמות היה עליו להשיג עליהן (ככל שקיימת אפשרות שכזו בחוק) בסמוך לאחר נתינתן, במיוחד נוכח לוחות הזמנים.

שלישית, נציגי המשטרה אינם אמורים לדווח לי על התקדמות החקירה, בשעה שמתבררת תלונה שהוגשה על ידי המערער, והם אינם חייבים להסביר את מהלכי החקירה בעבר ובעתיד.

רביעית, ב"כ המערער הדגיש במפורש שהוא אינו מבקש שבית המשפט יורה על קיום חקירה (בהתאם לאפשרות הקיימת בחוק), ולכן – אין המדובר בחקירה שבית המשפט "הזמין" ולכן רשאי וחייב לפקח על התקדמותה (ולו מן הטעם שהוא נדרש לממצאים טרם תחלוף שנה מיום הגשת הערעור). המדובר בחקירה שאינה תלויה בתיק הנוכחי, ולא ניתן לשער מתי תסתיים.

חמישית, נוכח מהות החשדות ונוכח הדברים ששמענו בדיון הקודם לגבי הנושאים הנחקרים – שוכנעתי כי "דו"ח ביניים" של המשטרה שייחשף לצדדים, עלול לפגוע מהותית בחקירה ועלול לגרום לשיבושה ולתיאום עמדות.

ששית, ככל שהכוונה הייתה לבקש להציג לבית המשפט חומרים חסויים – ברי כי אין בכך כל טעם, שכן הצדדים לא יוכלו להתייחס לחומרים, ולא אוכל לכלול אותם בפסק הדין, לנתח את האמור בהם, את משקלם של הממצאים וכו'.

שביעית, לא התבקש עיון בחומר מסוים שנמצא בידי המשטרה אלא התבקש זימון של נציג משטרה שידווח על התקדמות החקירה. דיווח שכזה, גם אם יאמר בו שהחקירה מתקדמת ושהממצאים חמורים ומדאיגים – לא יוכל לסייע בידי מהותית, שכן עלי להכריע בהתאם לחומר הקיים בתיק. בהקשר זה הפנה ב"כ המערער למקרה שהתברר בבר"מ 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה בעניין פסילת הבחירות בבית שמש, כאשר שם בית המשפט התבסס בקביעותיו גם על הודאות שנגבו במשטרה וחומרי חקירה נוספים, אלא שמצב הדברים שם היה שונה, הערעור הוגש על ידי היועמ"ש ואליו צורפו החומרים המדוברים מלכתחילה (למרות שהחקירה לא הושלמה) ובמקרה הנוכחי, חומרים שכאלו אפילו לא התבקשו וממילא לא יוגשו אף אם יגיע נציג של המשטרה לדיון כפי שהתבקש.

שמינית, זימונו של נציג המשטרה עלול לגרום לתחילתה של שרשרת בקשות חדשות לזימון עדים נוספים.

תשיעית, המערער היה מודע לכך שהערעור מוגש במקביל לניהול החקירה המשטרתית והיה מודע למגבלות שהדבר מציב. ברי כי חקירת המשטרה יכולה להיות מקיפה יותר מאשר הבירור במסגרת הדיון בבית המשפט, במיוחד לאור כך שעסקינן בערעור מנהלי שבדרך כלל לא כרוך בשמיעת עדים בכלל. המערער יכול היה לבחור שלא להגיש את הערעור, להמתין עד שיתגבשו ממצאי החקירה ולהגיש המרצת פתיחה מתאימה, אלא שהוא בחר בהליך הנוכחי, והמשמעות הינה שהתשתית הינה זו אשר צורפה להודעת הערעור (בתוספת כמה מסמכים שצורפו ובתוספת הממצאים שעולים משמיעת ארבעת מזכירי הקלפיות ששמענו היום).

לכן, מהמקובץ עולה כי לא מצאתי לשנות מההחלטה הקודמת – ולא אקבע דיון נוסף לשמיעת עד מטעם המשטרה.

פסק הדין ישלח לצדדים במועד על פי החוק, ומשמעות הדבר היא שלמערער יש יום או יומיים לשקול את מהלכיו בעקבות החלטה זו.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.