לפני בקשת ההגנה להורות למאשימה להעביר לעיון ההגנה מסמכים מסוימים שהוגדרו בבקשה כ"חומרי חקירה".

1. הנאשם עומד לדין בגין מספר עבירות של העמדת/ החניית רכב אשר תוקף רישיונו פקע. הנאשם כפר באשומים. התיק קבוע לשמיעת ראיות.

2. במסגרת החלטה מיום 27.8.20 הותר – לבקשת המאשימה –תיקון כתבי האישום על דרך של הוספת תעודות עובד ציבור וצירוף עובד הציבור כעד לרשימת עדי התביעה.

3. ב"כ הנאשם טוען כי בעקבות ההחלטה האמורה ותיקון כתב האישום הוא ביקש לעיין בסדרת מסמכים הכוללים: (א) אישור הגורם הרלבנטי בפרקליטות המדינה להשלמת החקירה; (ב) קבלת "כל החומר הרלבנטי" בעניין קבלת תעודת עובד הציבור; (ג) קבלת "כל בקשות המאשימה לקבלת תעודות עובד הציבור וכל התשובות שהתקבלו"; (ד) קבלת "התכתבויות ופרוטוקולים בעניין המשך החקירה וקבלת תעודת עובד הציבור"; (ה) קבלת "נוהלי העבודה בעניין אישור הגורם הרלבנטי להמשך החקירה". לטענת ב"כ הנאשם קבלת המסמכים האמורים רלוונטית להגנתו של הנאשם בשים לב לטענת "הגנה מן הצדק" שברצונו לבסס, חקירת עדי התביעה ועל מנת לשקול אילו עדי הגנה להזמין למשפט. המאשימה דחתה את בקשת ב"כ הנאשם. מכאן הבקשה שלפניי.

4. בתגובה לבקשה ציינה המאשימה כי מדובר בהליך שנפתח עם הגשת בקשת הנאשם להישפט בגין הודעות הקנס שנרשמו לו. על כן אין לראות בהנפקת תעודות עובד הציבור משום "השלמת חקירה" הטעונה אישור. המאשימה מתנגדת להעברת המסמכים המפורטים בבקשה בציינה כי אין מדובר בחומר חקירה וממילא לא צפויה להיות לנאשם תועלת בקבלת מסמכים אלה.

דיון והכרעה

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את עתירת ההגנה רק ביחס לס"ק (א) לבקשה. את יתר עתירות ההגנה מצאתי לדחות שכן ההגנה לא הראתה, ולו באופן קלוש ומרוחק, מהי הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בס"ק (ב) – (ה) להגנת הנאשם. אפרט.

6. המאשימה טוענת כי המהלך של תיקון כתב האישום והוספת תעודות עובד ציבור אינו מהלך של "השלמת חקירה" וממילא לא היה דרוש אישור הפרקליטות למהלך. עם זאת, המאשימה מציינת בתגובה לבקשה כי למהלך אכן ניתן אישור פרקליטות (סע' 7 לתגובת המאשימה "...תעודות עובד הציבור התקבלו ממשרד התחבורה לידי המאשימה, באישור הפרקליטות למהלך זה וזאת בעקבות החלטת ביהמ"ש..."). נמצא, כי ככל שייקבע כי המהלך בו נקטה המאשימה אכן מהווה "השלמת חקירה" הרי שלקיומו או אי קיומו של אישור פרקליטות עשויה להיות השלכה על האפשרות לקבל כראיה את תעודות עובד הציבור. מכאן שלאישור הפרקליטות עשויה להיות רלוונטיות להגנת הנאשם. אשר על כן אני מקבל את העתירה בס"ק (א) לבקשת הנאשם.

7. את יתר עתירות ההגנה בבקשה אני דוחה. לא התרשמתי כי למסמכים המבוקשים בס"ק (ב)-(ה) לבקשה יש רלוונטיות – ולו גם קלושה ומרוחקת – להגנת הנאשם. לא ברור איזו רלוונטיות להגנת הנאשם יש בקבלת "כל בקשות המאשימה לקבלת תעודת עובד הציבור וכל התשובות שהתקבלו". מדובר ב"תכתובת פנימית" אשר מבלי להראות כיצד היא רלוונטית להגנת הנאשם אין היא חלק מחומר החקירה החוסה תחת זכות העיון ( ראו: בש"פ 2270/06  אל עילווי נ' מדינת ישראל, פ''ד סא(3) 74 (2006)). דין דומה חל גם על "התכתבויות ופרוטוקולים בעניין המשך החקירה וקבלת תעודת עובד הציבור" או על קבלת "נוהלי עבודה בעניין אישור הגורם הרלבנטי להמשך החקירה".

8. לא נעלמה מעיני טענת ההגנה כי החומרים הנדרשים בס"ק (א)-(ה) דרושים לצורך "העלאת טענה מן הצדק, חקירת עדי התביעה והזמנת עדי הגנה מתאימים..". טענות אלה הן כוללניות וסתמיות. ההגנה אינה מבהירה מה טיבה של טענת "ההגנה מן הצדק" שהיא מבקשת להציג לבית המשפט אשר המסמכים המבוקשים בס"ק (ב) – (ה) עשויים לסייע לה לבסס. גם לא ברור מן הבקשה כיצד ובאיזה אופן צפוי העיון במסמכים לקדם את "חקירת עדי התביעה והזמנת עדי הגנה מתאימים". בהיעדר פירוט וקונקרטיזציה כנדרש– דין העתירות בס"ק (ב)- (ה) לבקשה להידחות.

לסיכום, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמאשימה תעביר לעיון ההגנה תוך 14 יום אישור פרקליטות כאמור בס"ק (א) לבקשה. יתר העתירות בס"ק (ב) – (ה) לבקשה נדחות.

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"א, 24 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.