07 ינואר 2022

לפני:

כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק ביום 25.10.21 (להלן: "פסק הדין"), עד להכרעה בערעור שהגישה לבית הדין הארצי לעבודה. הבקשה הוגשה, אמנם, בשם שני הנתבעים בהליך המקורי, אולם התביעה נגד הנתבע 2, מנהל המבקשת ובעליה, מר שמש חי, נדחתה. לפיכך בקשת עיכוב הביצוע נוגעת למעשה לנתבעת 1 בלבד, והיא תקרא להלן: "המבקשת".
2. בפסק הדין נשוא הבקשה התקבלה התביעה באופן חלקי, כך שנקבע כי המשיב, אזרח סודן שהועסק כעובד כללי במפעל לדודי שמש של המבקשת, עבד משך 18 חודשים. לזכותו של המשיב נפסקו הזכויות הבאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית:
   1. פיצוי חלף הפרשות פיקדון מסתננים בסך 12,410 ₪.
   2. פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר בסך 4,000 ₪.
   3. פדיון חופשה בסך 5,376 ₪.
   4. דמי חגים בסך 2,000 ₪.
3. המשיב הגיש ערעור על פסק הדין ביום 27.10.21, בין היתר בטענה כי היה מקום לקבל את טענתו ולחייב באחריות אישית גם את בעלי המבקשת, וכי נפסקו לו זכויות בחסר. ביום 29.11.21 הגישה אף המבקשת ערעור על פסק הדין, בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת הערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. משטרם ניתנה החלטה בבקשה להארכת מועד, הופנתה המבקשת להגיש בקשה זו בבית הדין האזורי.
4. לעמדת המבקשת יש לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור. ואלה נימוקיה העיקריים:
   1. נפלה טעות בבית הדין בקביעה הנוגעת לתקופת עבודתו של המשיב. עדותו של המשיב הייתה מבולבלת ובית הדין הסתמך על דוחות האיכון, שאינם ראיה מספקת.
   2. בתקופה שבה המשיב עסק בפירוק דודים לא הוכח כי היו יחסי עבודה בין הצדדים. לא נטען ולא הוכח כי הפירוק היה עבור המבקשת ובהשגחתה, או כי היא שילמה לו תמורה.
   3. הזכויות שנפסקו למשיב נסתמכו על תקופת העבודה השגויה.
   4. המבקשת ובעליה נתונים במצב כלכלי קשה, והם בעלי חובות כבדים למערכת הבנקאית. מצבו הבריאותי של בעלי המבקשת בכי רע. המשיב הוא עובד זר, ללא כתובת קבועה בישראל, וקיים חשש כבד כי יקשה עליו להשיב את הסכומים שישולמו לו, אם יתקבל הערעור.
5. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי אין סיכוי לערעור, שטרם התקבל אף לרישום בשלב זה. לאור הטענות בדבר מצבם הכלכלי של המבקשת ובעליה, אם לא ישולם הסכום בהתאם לפסק הדין כעת יעמוד המשיב מול שוקת שבורה. המבקשת טוענת כי המשיב היה עצמאי משך חלק מתקופת העבודה אף שמעולם לא היה לו עסק ולא הנפיק חשבוניות.
6. בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל זכאי בעל דין שזכה בתביעתו לממש את פירות זכייתו, בפרט שעה שמדובר בחיובים כספיים. בהגשת הערעור, כשלעצמה, אין כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין. כך, בין היתר, נפסק בעע (ארצי) 34098-09-16 סוהא חאג' יחיא - מדינת ישראל - משרד החינוך, (9.11.16), בזו הלשון (ההדגשה אינה במקור):

"בקשת עיכוב ביצוע תוכרע על פי שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים להצליח בערעור ומאזן הנוחות, דהיינו, כי אם יזכה המבקש בערעור יהא זה קשה או בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצוע מיידי יגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון (ראו למשל בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989); ע"ע (ארצי) 33774-10-10 מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רבין בע"מ - אמיר אורן ו-19 אח' (16.12.10)). כמו כן נפסק לא אחת כי "במקרים בהם מבוקש עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים..."

1. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אם הגיע בית המשפט למסקנה כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני, מאזן הנוחות.

ראו: רע"א 6480/00 עירית ת"א ואח' נ' בצלאל אהובה ואח' (19.11.00).

1. לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, ואפרט.
2. בפסיקת בתי המשפט התעורר ספק בשאלה האם ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שעה שכלל לא הוגש ערעור בתיק.

ראו: בר"ע (מחוזי חיפה) 1575-07 שירותי תברואה והדברה בוסקילה בע"מ ואח' נגד המשבר לחקלאי בע"מ ואח' (11.2.07), מפי כב' השופט יצחק עמית.

1. לגופו של עניין, מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע חיובים כספיים ולא הוכח כי מתקיימות נסיבות חריגות. בשלב זה לא ניתן לקבוע, כי סיכויי הערעור, שטרם התקבל אף לרישום, טובים.
2. מרבית הקביעות בפסק הדין הן עובדתיות, מנומקות, וטענות המשיב ותביעתו התקבלו באופן חלקי בלבד.
3. המבקשת אף לא ביססה טענתה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לבקשה צורפו מסמכים המעידים על הלוואות, אולם המסמכים חלקיים ואינם נושאים את שמה של המבקשת. לא הוצג מאזן של המבקשת, או אישור רואה חשבון המעיד על מצבה הכלכלי הכולל. יובהר, כי מצבו הכלכלי והבריאותי של מי שהיה הנתבע 2 בתביעה נוגע באופן עקיף להליך, שכן לא הוטלו עליו חיובים אישיים. יתרה מכך, אם אכן נכונה הטענה לפיה מצבה הכלכלי של המבקשת אינו טוב, והיא תתקשה לעמוד בחיוב כספי בסך כ – 24,000 ₪, עיכוב ביצוע פסק הדין כעת יגרום נזק בלתי הפיך למשיב, אשר עלול לעמוד בפני שוקת שבורה כאשר ינסה לממש את פסק הדין.
4. לאור האמור, המבקשת אינה עומדת בנטל הנדרש ממנה במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.
5. הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

1. המבקשת תישא בשכ"ט עו"ד המשיב בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ה' שבט תשפ"ב, (07 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.