1. בתיק ניתנו פסקי דין נגד כל הנתבעים והצדדים השלישיים. התיק סגור.
2. לפניי בקשה שהוגשה לאחרונה - לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה - נגד הצד השלישי 2 - בעל הרכב הפוגע בנדון.
3. בענייננו תיק תאונת דרכים בו ניתן ביום 9.9.21 פסק דין מפורט וסופי, לאחר שניתן כבר ביום 29.6.20 פסק דין מותלה נגד הצדדים השלישיים - בהיעדר הגנה מטעם הצדדים השלישיים שתבעה קרנית [(נהג הרכב, שהיה בעת התאונה - קטין כבן 17 ותשעה חודשים (הצד השלישי 1), ואביו של נהג הרכב - שהוא בעליו של הרכב, כאמור (הצד השלישי 2)].
4. בפסק הדין המותלה האמור נגד הצדדים השלישיים (מיום 29.6.20) הובהר כי יושתו על הבן והאב כל החיובים שתחוייב בהם קרנית בגין התביעה הנדונה. פסק הדין המותלה ניתן בהסתמך על אישורי מסירה שהוצגו על ידי קרנית לתמיכה בבקשה למתן פסק הדין. מעיון באישורי המסירה עולה שההודעה לצדדים השלישיים בנדון נמסרה לנהג הרכב, הצד השלישי 1, בנו של הצד השלישי 2 – הן בענין ההודעה נגדו, והן בבענין ההודעה נגד אביו, כבר ביום 28.9.19 (באותה עת היה הבן בגיל קרוב ל-19 שנים).
5. הצד השלישי 2 אמנם טוען בבקשה הנדונה (בעלמא) כי החתימה זוייפה; אך איננו מצרף לבקשה תצהיר של הבן, שהחתימה נרשמה על ידי המוסר - על שמו, ונחזית - חתימתו.
6. להשלמה אציין, כי המותב שישב בדין בניהול תביעה זו 'קם מכסאו', לכל המאוחר ביום 26.1.23, באשרו (בעקבות פסק הדין המפורט שנתן בנדון ביום 9.9.21) פסיקתא מפורטת המחייבת את הבן והאב (כצדדים שלישיים שלא התגוננו בנדון וניתן נגדם פסק דין מותלה כבר ביום 29.6.20) בתשלום לקרנית של סכומים שמסתכמים בסך של מעל למיליון ש"ח. פסיקתא שמתברר שהוצאה לאחר שכבר נפתח תיק הוצל"פ נגד האב, ונמסרה לו במסגרת התיק - אזהרה.
7. בבקשה הנדונה, מבקש האב, הצד השלישי 2, לבטל את פסה"ד נגדו, בהתבסס על גרסתו שנודע לו על התביעה רק כשנודע לו על תיק ההוצל"פ שנפתח מטעם קרנית נגדו. המודיעה, קרנית, מציגה ש'האזהרה' מתיק ההוצל"פ נמסרה כדין לאב, הצד השלישי 2, כבר ביום 17.12.23; ומצביעה על כך שלעמדתה, הבקשה הנדונה הוגשה, בכל מקרה, באיחור לשהות שקוצב הדין - למעלה מ-30 יום לאחר מכן (ביום 29.1.23).
8. האם קיים סיכוי טוב להוכחת הגנתו של האב בנדון. ובכן, אינני מוצא שבנסיבות עניייננו הסיכוי הוא טוב, כמפורט להלן. הצדדים חלוקים בהקשר של סיכויי ההגנה הנטענת מטעם האב, לפיה: למרות שהיה בעלים של הרכב הפוגע, אין לקרנית עילה נגדו כי "בנו נהג ברכב בלי ידיעת או הסמכת בעליו", ובאשר, לשיטתו, עולה מהעדויות בתיק המשטרה שבנו "פעל על דעת עצמו" כש"השתמש" ברכבו של האב "בלי ידיעתו".
9. הנתבעת מפנה לכך שבתיק החקירה (שהיא מציגה כנספח לתשובתה לבקשה את חקירות הבן מתוך התיק), מצויות מספר חקירות (הודעות חשוד באזהרה) של הבן, הצד השלישי 1 (בענייננו), שבכולן הצד השלישי 2 נכח, כאביו של החשוד (בהיות הבן - קטין, בזמנו). קרנית מפנה עוד לכך שלא עולה מהעדויות כל טענה או אזכור שמדובר בשימוש ברכב ללא היתר.
10. ובכן, האב אמנם טוען, כאמור (בנוסח כתב ההגנה שהוא מבקש להגיש בנדון), שעולה מהחקירה של המשטרה שהוא "לא היה מעורב" באירוע התאונה, "לא ידע" עליו, "ומעולם לא מסר את רכבו לאדם כלשהו". אך, משעיינתי בחומר החקירות שהוצג, אני מוצא כי מחקירות הבן, בנוכחות אביו, עולה שהבן מעיד שנהג על הרכב הפוגע כבר לפני התאונה (לאחר שקיבל רשיון נהיגה) "הרבה", "כל יומיים", ואף במרוצת הזמן עבר במקום התאונה שש פעמים לפחות - לפני התרחשותה.
11. לסיכום, המבקש, הצד השלישי 2 בנדון, לא הרים את הנטל להסביר את האיחור בפנייתו לבית המשפט (גם אם לצורך הדיון נקבל את גרסתו שפנה לאחר שקיבל "אזהרה" בתיק ההוצל"פ). ועוד, ניכרת בענייננו חולשת סיכויי ההגנה הנטענת - למול עדות הבן בהודעת חשוד תחת אזהרה במשטרה, על השימוש התכוף ברכב קודם לתאונה, למול גרסת האב הגורפת כי "מעולם לא מסר את רכבו לאדם כלשהו".
12. כל זאת, בנסיבות - בהן המחדל איננו היעדר רישיון נהיגה לבן, אלא היעדר ביטוח לרכב שבבעלות האב (גם אם - אין ביטוח כלל; וגם אם - הביטוח שקיים איננו מכסה את השימוש ברכב על ידי הבן).
13. כידוע, בנסיבות כאלה, הרף של הנטל שעל קרנית להרים איננו גבוה, ודי בכך שיוכח על פי נסיבות העניין - יש לייחס לבעל הרכב ידיעה ואשם כאמור [ראו: רע"א 8744/08 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' דוד ויצמן (פורסם; 21.11.2008). כמן כן, ראו: אליעזר ריבלין תאונות דרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (2012) עמ' 470-471]. זאת, כאשר – 'היתר' יחשב גם כאשר הבעלים או המחזיק חסר הביטוח ברכב לא אסר או לא מנע את השימוש באופן אקטיבי, לרבות היתר שבמחדל, קרי - אי נקיטת צעדים של איסור השימוש באופן אקטיבי [ע"א (מחוזי ת"א) 1340/00 קרנית נ' גלגלים אוטו מוטורס בע"מ ואח' (פורסם; 1.5.2002). אין טענה כזאת בנוסח כתב ההגנה שהמבקש מבקש להגיש בנדון.
14. בנסיבות כאלה, די בכך שנחזה שיורם הנטל הראשוני שמצביע, ולו על אשם חלקי מצד האב, כדי להורות שלא מידתי לנהל את תביעת קרנית נגד הצדדים השלישיים - מחדש, רק כדי 'לדייק' בחלוקת האשם בין האב לבנו. בנסיבות ענייננו, האב והבן ממילא חבים - ביחד ולחוד, והסיכויים לכך שהכרעה זו תשתנה לאחר ניהול מחדש של התיק – קטנים.
15. על בסיס כל האמור לעיל - הבקשה נדחית. בנסיבות, לא מצאתי הצדקה להטלת הוצאות נוספות בנדון.
16. על רקע התרשמותי והכרעתי לעיל, אעיר כי ככל שנותרה מחלוקת משפחתית בין האב לבן - על שיעור האשם או החבות, בנסיבות, בראייה המידתית, אין בכך להצדיק ניצול זמנו של הציבור בבית המשפט האזרחי בו הסתיים ניהול המחלוקת הנדונה, לדון בסכסוך שנותר בסופו של יום – משפחתי בטיבו ובמקורו.
17. בנסיבות כאלה, יהיה נכון לפנות לקרנית באופן המקובל (בנשיבות של חבות בגין פס"ד המקבל את תביעת החזרה שהציגה קרנית), ולנסות להגיע להסדר תשלומים שיהיה מקובל על כל הצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"ג, 23 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.