03 יוני 2021

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבע להפנות אל המומחה שמונה מטעם בית הדין, פרופ' אבינעם רכס, שאלות הבהרה לחוות דעתו.
2. בעניינו של התובע מונה פרופ' אבינעם רכס, מומחה בנוירולוגיה, כיועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה). המומחה התבקש לחוות דעתו ביחס לליקויים הרפואיים מהם סובל התובע.
3. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובע סובל ממחלת כדוריות הדם מסוג Polycythemia Vera ומחלת לב איסכמית עם אנמנזה של אוטם שריר הלב. כמו כן, התובע סבל מאירוע מוחי. לשאלת הקשר הסיבתי השיב המומחה כי: "אני סבור כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה בתאריך 22.11.17 לבין האירוע המוחי שאירע באותו היום אף כי אובחן באיחור של שבוע. השיקול המרכזי לקביעה זו הינו סמיכות הזמנים בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת הסימנים הראשונים לנזק מוחי עוד באותו היום". לאור האמור קבע המומחה כי מתקיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה לאירוע המוחי ממנו סבל התובע: "לאירוע בעבודה הייתה השפעה מכרעת בגרימת המחלה המוחית והשפעתו גוברת על השפעת הגורמים האחרים", וכי "לולא האירוע החריג בעבודה המחלה המוחית הייתה מופיעה במועד מאוחר כלשהוא או לא הייתה מופיעה כלל".
4. בעקבות האמור בחוות הדעת, הגיש הנתבע בקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה. תגובת התובע התבקשה והתקבלה.
5. יצוין, כי קדמה לבקשה זו בקשות מצד הנתבע לפסילת חוות דעתו של המומחה, אשר נדחו הן על ידי והן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעקבות בקשות רשות ערעור שהגיש הנתבע.
6. במסגרת בקשות אלו לפסילת חוות הדעת, הפנה הנתבע שאלות הבהרה למומחה אשר עסקו כולן בשאלת ניגוד העניינים של המומחה ולא לגופה של חוות הדעת.
7. משנדחו כלל הבקשות לפסילת מומחה מבלי שנתבקשו שאלות הבהרה לגופה של חוות הדעת, אדון כעת בשנית בבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
8. להלן יפורטו שאלות ההבהרה המבוקשות על ידי הנתבע, טענות התובע והכרעה:
9. בחוות דעתך מיום 23.1.2020 קבעת כי: "אני סבור כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה בתאריך 22.01.17 לבין האירוע המוחי שאירע באותו היום אף כי אובחן באיחור של שבוע. השיקול המרכזי לקביעה זו הינה סמיכות הזמנים בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת הסימנים הראשונים לנזק מוחי עוד באותו היום".

מדוע קבעת שהאירוע המוחי אירע ביום 22.01.17? על סמך מה קבעת? אנא פרט תשובתך."

לטענת התובע, המומחה כבר השיב על שאלה זו בקבעו כי תסמיני האירוע המוחי הופיעו ביום האירוע בעבודה. אני מסכים עם הנתבע כי קביעה זו מצריכה ביסוס והבהרה. השאלה תועבר למומחה.

1. "ראה האמור בסיכום האשפוז מיום 29.1.2017 לפיו: "לפני 10 ימים היה מצונן והיה מרגיש כאב ראש רקתי ימני בזמן שיעול בלבד. בהליכה היה קורה שמאבד שיווי משקל לעיתים. מזה כשבוע, שם לב לטשטוש ראייה בשדה השמאלי. ללא תלונה נוירולוגית אחרת...". כן אבקש להפנותך לסיכום ביקור מיום 9.4.2017 שם צוין ע"י ד"ר גודקין: "לדבריו, סימנים התחילו בתאריך 20.1.17, אחרי אירוע של לחץ נפשי מוגבר בעבודה".

האם נתת דעתך לכך שלפי הרישום הרפואי של התובע מיום 29.1.17, הסימנים הראשונים נחלו לכל הפחות ביום 19.1.2017 ולא ביום 29.1.2017? כיצד האמור משפיע על חוות דעתך?"

1. "האם תסכים כי לאור האמור במסמך הרפואי מיום 29.1.17 הסימנים הראשוניים הופיעו לפני האירוע החריג מיום 22.1.17 וללא כל קשר אליו?

לטענת התובע, הנתבע מנסה להטעות את המומחה כיוון ששיעול וצינון אינם תסמינים לאירוע מוחי. עוד טוען התובע כי המומחה כבר עיין במסמכים וקבע במפורש כי הסימנים הראשונים לנזק מוחי הופיעו ביום האירוע.

איני סבור כדעת התובע כי מדובר בניסיון להטעיית המומחה. המומחה לא פירט מהם לשיטתו הסימנים המעידים על אירוע מוחי וכאמור לא פירט מדוע קבע שהם הופיעו דווקא ביום האירוע יש בשאלה כדי להבהיר את חוות הדעת.

1. "האם העובדה שהתובע המשיך לעבוד כרגיל עד ליום 29.1.2017 ורק אז פנה לקבלת טיפול רפואי, אין משמעה כי האירוע החל רק ביום 29.1.17? נמק תשובתך"

התובע מתנגד להעברת השאלה מכיוון שהיא חורגות מהעובדות המוסכמות על הצדדים. אני מסכים עם התובע לכן השאלה תועבר בהשמטת המשפט הראשון בנוסח "האם העובדה שהתובע פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 29.1.2017, אין משמעה כי האירוע החל רק ביום 29.1.17? נמק תשובתך"

1. "אבקש להפנותך אל חוות הדעת של פרופ' לקר מיום 30.4.17, לפיה גם בשבוע שלפני האירוע המוחי וגם ביום האירוע המוחי לתובע אירע אירוע חריג. לפי העובדות שהוסכמו והועברו לעיונך, האירוע החריג היחיד שאירע לתובע היה ביום 22.01.2017 ולא אירע כל אירוע ביום 29.1.2017. לאור כל זאת, האם תסכים כי כפי העולה מחווה"ד של פרופ' לקר הוא קבע קשר סיבתי לאירוע חריג מיום 29.01.2017? כמו כן, האם תסכים שלפי חוות דעתו מיום 30.4.17, האירוע החריג אירע ביום 29.1.17 ולא ביום 22.1.17?"
2. "כיצד משתנה חוות דעתך בעקבות זאת?"
3. "האם תסכים כי פרופ' לקר מייחס את האירוע המוחי למתח נפשי מתמשך בעבודה ולא לאירוע ספציפי- ראה האמור בסוף חוות הדעת מיום 30.4.17: "לאור נתונים אלו המוכיחים באופן גורף את הקשר בין מתח נפשי לעליית ל"ד ולשבץ איסכמי ודימומי כאחד, אין ספק שיש להכיר בקשר סיבתי בין עליות לחץ דם משנית למתח ולחץ במקום העבודה ובין התפתחות השבץ המוחי בו לקה ד"ר גלזר". האם גם לדעתך האירוע המוחי הוא תוצאה של מתח מתמשך?"

שאלות אלו מתייחסות לחוות הדעת של פרופ' לקר מטעם התובע, אשר צורפה לתביעה שהגיש לנתבע ואשר נדחתה על ידי האחרון. חוות דעת זו שונה מחוות הדעת השנייה של פרופ' לקר, אותה צירף התובע לתביעתו דנן. הנתבט טוען כי יש להעמיד לעיונו של המומחה אף את חוות הדעת הראשונה של פרופ' לקר.

התובע מתנגד להעברת חוות הדעת ושאלות ההבהרה בעקבותיה לעיונו של המומחה, כיוון שהעובדות העומדות בבסיס חוות הדעת שונות מאלו שנקבעו בבית הדין.

אף אני סבור כדעת התובע, כי מדובר בשאלות המסתמכות על חוות דעת שניתנה לגבי עובדות החורגות מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין ולכן שאלות אלו לא יועברו לעיונו של המומחה. יובהר כי העובדות שהועברו למומחה הן עובדות מוסכמות שהצדדים עצמם ניסחו. אין זאת אומרת שהנתבע לא יוכל לעשות שימוש בחוות הדעת הראשונה של פרופ' לקר במסגרת סיכומיו.

1. "בתשובות ההבהרה שהפנו אליך, הפנת לחוות דעתך בעב"ל יהושע לב (208/09) שם ציינת כדלקמן:

"לסיכום: דחק נפשי חד עלול להיות גורם הדק להופעת אירוע מוחי- זו הנחת היסוד. באופן מעשי, יש לשקול הנחת יסוד זו מול מספר גורמים: עוצמת הדחק הנפשי ופרק הזמן שחלף בינו לבין הופעת סימנים ראשונים למחלה מוחית. ככל שרווח הזמן גדל השפעת הדחק הולכת ופוחתת. שנת לילה מחלישה את השפעת הדחק ובכל מקרה תקרת הזמן הסבירה להשפעה שכזו היא עד 24 שעות, גם במסגרת זמן זו יש לשקול בכל מקרה ומקרה את השפעת הדחק מול השפעה אפשרית של גורמי הסיכון הטבעיים שיש בתובע לחלות באירוע מוחי".

1. האם נתת דעתך לכך על פי העובדות המוסכמות שהועברו אליך, האירוע החריג אירע ביום 22.1.17, אולם פנייתו הראשונה של התובע לקבלת טיפול רפואי היתה רק ביום 29.1.17? כיצד פער הזמנים משפיע על מסקנתך בעניין הקשר הסיבתי?
2. האם העובדה שאין כל מסמך רפואי מזמן אמת לפני יום 29.1.17, אין בה כדי לנתק קש"ס?
3. האם נכון כי על פי האמור בחווה"ד שצוטטה לעיל, פרק הזמן של השפעת הדחק להתפתחות מחלה מוחית הינו עד 24 שעות? ככל שתושבתך שלילית, אנא הסבר כיצד הדבר מתיישב עם האמור בחוות דעתך ביהושע לב לעיל.
4. האם נכון כי חלפו 7 ימים בין מועד האירוע החריג (22.1.17) ועד לאבחון האוטם המוחי ממנו ממנו סבל התובע?
5. האם נכון האמור שציינת בחווה"ד של יהושע לב כי ככל שעובר זמן רב יותר, כך פוחתת השפעת הדחק ואף כי שנת לילה מחלישה את השפעת הדחק? אם כך, כיצד הדבר מסתדר עם קביעתך שבתיק שבנדון כי קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 22.1.17 לאירוע החריג שאובחן רק ביום 29.1.17? שעה שחלפו 7 לילות אשר יש בהן כדי להחליש את השפעת הדחק, כקביעתך לעיל? אנא נמק תשובתך.

תתי שאלות א,ב,ד- התובע מתנגד להעברת השאלות מכיוון שהמומחה כבר השיב עליהן במסגרת חוות דעתו בקבעו כי: "אני סבור כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה בתאריך 22.1.17 לבין האירוע המוחי שאירע באותו יום אף כי אובחן באיחור של שבוע..."

אני סבור כי על המומחה להשיב על השאלות . חוות הדעת קצרה ולא מנומקת ולכאורה עומדת בסתירה מסוימת לדברי המומחה בעניין יהושע לב. התשובה תלויב בין היתר בתשובתו לשאלות ההבהרה הקודמות וחשוב שהמומחה יענה גם על שאלה זו על מנת שחוות הדעת תהיה קוהרנטית.

1. אבקש להפנותך בשנית למסמך הרפואי מיום 29.1.17:
2. האם נתת דעתך לכך כי מתיקו הרפואי של התובע עולה רקע של פולציתמיה ורה, מ/א MI משנת 1999 וכן הוא סובל מיתר לחץ דם?
3. ראה האמור בפענוח בדיקת CTA מיום 31.1.17 במהלך אשפוזו של התובע: "CTA של הראש והצוואר, עם ובלי הזרקת ח.נ דרך הוריד...ממצאים:...לאחר הזרקת ח.נ- שינויים טרשתיים עורקיים במוצא העורק הברכיוצפלי בביפורקציה קרוטידית משמאל. ללא מפרצת, דיסקציה או קטיעה. היצרות ב-RICA במקטע אופטלמי...".

האמור לעיל אף צוין במסמך שחרור מאשפוז שצורף כנספח ב' לעיל. לאור זאת, האם נתת דעתך לכך כי בדיקת CTA שצורפה לעיל הצביעה על כך שהתובע סובל ממחלה טרשתית מפושטת והאמור אף צוין באשפוזו במח' נוירולוגיה מיום 29.1.17 צוין: "לסיכום: מדובר באירוע מוחי תת חריף בפיזור של PCA מימין, שככל הנראה על רקע מחה (כפי הנראה הכוונה ל"מחלה" –א.ח) טרשתית (לאור הממצאים הטרשתיים בכלי דם כנ"ל)...

1. כיצד הדבר מתיישב עם קביעתך בעניין הקשר הסיבתי והאם אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 22.1.17 לאוטם המוחי? אנא נמק את תשובתך".

גם לשאלה זו המומחה כבר התייחס בחוות דעתו, בקבעו כי "התובע סובל ממחלת כדוריות הדם מסוג Polycythemia Vera ומחלת לב איסכמית עם אנמנזה של אוטם שריר הלב בשנת 1999". עם זאת יש בשאלה כדי להבהיר מדוע לשיטת המומחה אין קשר בין המחלה האמורה לאירוע המומחי בעיקר לנוכח מסמך השחרור מאשפוז הנזכר. על כן השאלה מותרת.

1. לאור האמור, יועברו אל המומחה השאלות שהתבקשו תוך השמתטת שאלה ה' ושינוי שאלה ד' כפי שקבעתי למעלה.
2. החלטה למומחה תצא בנפרד

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"א, (03 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.