בפניי בקשה של העותרת להורות למשיבים ליתן לה ארכה נוספת, לשם הגשת התייחסותה לטיוטת דו"ח ביקורת עומק בעניינה (להלן – טיוטת הדו"ח). באין מחלוקת בין הצדדים כי נתונה לח"מ הסמכות להורות על מתן ארכה כאמור, לא אדרש לשאלה זו, אף כי במישור העיוני הדבר אינו נקי לחלוטין מספקות.

לעיצומם של דברים. נקודת המוצא היא, כי על העותרת להגיש את התייחסותה לטיוטת הדו"ח עד ליום 8.5.19. מן החומר עולה, כי חומרים הנוגעים לעניין נמסרו לעותרת בימים 24.1.19, 25.2.19. עילתה העיקרית של הבקשה הנוכחית היא מסירתם של מסמכים נוספים ביום 8.4.19, וכן תרשומת נוספת מיום 17.4.19. אין בפניי תשתית של ממש אודות היקף או טיב המסמכים שנמסרו בפעימה האחרונה. בנסיבות אלה, קיים קושי לקבוע ממצא חד משמעי בשאלת השלכתם על לוחות הזמנים להגשת התייחסות העותרת לדו"ח. במצב זה, ובהתחשב בפרק הזמן שעמד לרשות המבקשת מלכתחילה; בכך שלא נסתרה הטענה כי עיקר הממצאים בדו"ח מתבססים על מידע ומסמכים שנמסרו על ידי העותרת עצמה; בכך שעולה מטענות שני הצדדים כי היקפו הכולל של החומר רב; בכך שעבור המבקשת מדובר בסוגיה אשר אין להפריז בחשיבותה, כאשר על הפרק המלצה על נקיטת הליכי פירוק בעניינה; ובתקופת החג הניצב בפתח, אני נעתר לבקשה באופן חלקי בלבד, ומאריך את המועד להגשת התייחסות העותרת עד ליום 21.5.19.

רשמתי בפניי את הודעת המשיב, כי אם וככל שבמסגרת העתירה שבכותרת אורה על מסירת מסמכים נוספים לעותרת, אשר טרם נמסרו לה על ידי המשיב, יאפשר המשיב לעותרת להשלים את התייחסותה לדו"ח. אוסיף, כי לא מצאתי הצדקה מספקת להורות על הגשת תגובה נוספת מטעם העותרת, מעבר לאמור בתגובה שהגישה ביום 18.4.19. אוסיף עוד, כי איני נוקט עמדה בטענות שונות שהועלו על ידי הצדדים לגופם של דברים, ובכלל זה לטענות בדבר פער בין תרשומות ידניות מקוריות שנמסרו לעותרת, לבין תרשומות מוקלדות שנמסרו לה; ובדבר משמעותו של פער כאמור, אם וככל שקיים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ט, 18 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.