לפני בקשה למתן היתר להבאת ראיות לסתור קביעת הוועדה הרפואית שליד המל"ל, ולמינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (להלן – הבקשה(.

רקע לבקשה

המשיב נפגע בתאונת דרכים מיום 10.8.2017 (להלן – התאונה). המבקשת הייתה המבטחת לעניין השימוש ברכב ממנו נפגע המשיב בתאונה כאמור. המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, מכוח הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – חוק הפלת"ד).

הפגיעה בתאונה הוכרה כפגיעה בעבודה. ועדה רפואית שליד המל"ל, בראשות ד"ר יעקב גורדון, קבעה למשיב נכויות זמניות כדלקמן: 100% מיום 10.11.2017 עד 21.11.2017; 50% מיום 22.11.2017 עד 31.1.2018 ו- 30% מיום 1.2.2018 עד 30.6.2018. ד"ר גורדון ציין כי "מצבו של התובע עדיין זמני. על סמך תמונה קלינית ותוצאות מיפוי עצם, קיים חשד סביר להתפתחויות CRPS." (להלן – הוועדה הראשונה). המשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה הראשונה, שנדחה ביום 23.5.2018.

ביום 31.7.2018, הוועדה התכנסה בראשות ד"ר גורדון (להלן – הוועדה השנייה או הוועדה הרפואית) ולמשיב נקבעה נכות משוקללת צמיתה בשיעור 28% (להלן – הקביעה על פי דין), המורכבת מנכות בשיעור 20% לפי סעיף ליקוי 49(2)(ו) – הגבלה בתנועות פרק כף הרגל סובטאלר ג'ויינט או סארזל ג'ויינטס עם דפורמציה או כאבים, ו- 10% לפי סעיף ליקוי 48(3)(א) – הגבלה ניכרת של תנועות הקרסול.

הוועדה השנייה הפסיקה את הדיון לצורך קבלת חוות דעתה של ועדת הרשות להפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות) ולבסוף הוחלט כי אין מקום להפעיל את תקנה 15.

המשיב הגיש ערר אך ורק על החלטת ועדת הרשות לעניין תקנה 15. ביום 19.5.2019 ועדת הערר התכנסה וביום 4.2.2020 היא קבעה כי יש להפעיל את התקנה כאמור ובמלואה.

טענות הצדדים

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי מהשוואה בין פרוט' הועדה השנייה לבין עברו הרפואי של המשיב עובר התאונה, עולה כי לא כל החומר הרפואי עמד לרשותה. המבקשת, מסתמכת על ארבעה מסמכים רפואיים שיפורטו בהמשך. כמו כן, המבקשת מפנה לבדיקה אורתופדית המתעדת תלונת המשיב על נפיחות ברגלו שבעקבותיה הופנה לבדיקת CT, שלא עלתה כל ממצא ל"שבר טרי בכף הרגל או קרסול". בנוסף, בבדיקה נוספת מיום 1.12.2017, הרופא מציין כי ברקע עוד שתי תאונות אופנוע.

עוד המבקשת טוענת כי המשיב הוליך את הוועדה שולל עת הצהיר בתביעתו לדמי פגיעה ולקביעת דרגת נכות מעבודה, כי לא חווה אירועים הדומים לפציעתו הנדונה. לטענת המבקשת, היה על המשיב לגלות מיוזמתו כל מידע רלבנטי. משלא עשה כן, נפל פגם מהותי בעבודת הוועדה שיש בה כדי לשנות את הקביעה על פי דין.

בנוסף, המבקשת טוענת כי לאחר הקביעה על פי דין, חל שינוי מהותי במצבו הרפואי של המשיב. דבר המצדיק קבלת הבקשה. המבקשת מסתמכת על סרטון מעקב ותצלומים, בו המשיב נצפה הולך מחוץ לביתו ללא מקל הליכה.

טענות המשיב:

מנגד, המשיב טוען כי על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט יקבל בקשה להבאת ראיות לסתור בעניין הקשר הסיבתי, במצבים בהם ניתן להצביע על קשר קונקרטי בין החומר הרפואי שלא עמד בפני הוועדה לבין הליקוי הרפואי בגינו נקבעה הנכות. לפיכך, המשיב גורס כי החומר הדל עליו מסתמכת המבקשת, אין בו די כדי להביא לקבלת בקשתה. עוד נטען, כי המבקשת מסתמכת על אירועים קלים וחסרי חשיבות, שאין בהם כדי להשפיע על הקביעה על פי דין.

לעניין הסרטון, המשיב טען כי מדובר בסרטון ערוך ואין ללמוד ממנו על שינוי מהותי במצבו הרפואי. מה גם, שהמעקב היה ביום 14.2.2019, ואילו הוועדה מדרג ראשון סיימה את מלאכתה בעניינו של המשיב ביום 26.2.2019. יתרה מכך, המשיב נבדק על ידי ועדת ערר ביום 21.5.2019, שסיכמה את דיוניה ביום 4.2.2020. כך, שטענת המבקשת לשינוי מהותי לאחר הקביעה על פי דין אינה נכונה. לא זו אף זו, בסרטון המשיב נראה הולך לכמה שניות ללא מקל, ואין לאמור קשר לקביעה על פי דין שמורכבת מהגבלה בתנועות כף הרגל והקרסול ולא בגין צליעה.

דיון והכרעה

אקדים סוף להתחלה ואומר, כי דין הבקשה להתקבל. אנמק טעמיי.

בבסיס הבקשה שתי טענות. האחת – כי מלוא התיעוד הרפואי לא עמד לנגד הוועדה השנייה. השנייה – כי חל שינוי מהותי במצבו הרפואי של המשיב לאחר הקביעה על פי דין.

לית מאן דפליג, כי התיעוד הרפואי העומד בבסיס הבקשה, אכן לא עמד בפני הוועדה השנייה וגם לא בפני הוועדה הראשונה.

נסקור להלן את התיעוד הרפואי הרלבנטי אליו מפנה המבקשת.

• בדיקת אורתופד מיום 4.7.1999, עקב עיקום קרסול ימין, בתיעוד האמור המשיב התלונן על כאב ונפיחות בקרסול. בממצאי הבדיקה נרשם: "רגישות על אפיקונדייל לטרלי יש נפיחות ובליטת עצם".
• בדיקה רפואית מיום 9.12.2010 שם התלונן המשיב על כאבים ברגל ימין. נמצא כי ישנה רגישות מאחורי המלאולוס הלטרלי בקרסול.
• דוח סיכום מלר"ד מיום 12.1.2015, שם צוין כי "היה מעורב בת. אופנוע – ... נחבל באזור רגל ימין. כעת סובל מכאבים באזור הברך והקרסול." בבדיקה נמצא "שפשוף באזור ברך ימין, פצע שטחי באזור קרסול מימין מסוגל לכופף את הברך. ללא רגישות משמעותית מעל לפטישונים, ללא נפיחות." בהדמיה לא עלתה כל עדות "לשברים או דיסלוקציות. פרגמנט סקלרוטי בעל גבולות ברורים דיסטלית לפטישון לטרלי- ממצא ישן." בסיכום מצוין "ללא עדות לבעיה אורטופדית חריפה, משתחרר עם המלצות.".
• בדיקת אורתופד מיום 20.1.2015 שם הרופא ציין כי "לפני שבוע תאונת אופנוע נחבל באזור קרסול ימיני נבדק ע"י בי"ח כולל צילומים ללא עדות לשבר יש עדיין כאבים.".

מעיון בפרוט' הוועדה הרפואית עולה, כי המשיב התלונן על "כאבים בכל כף הרגל בעיקר במרכז כף הרגל ובעצם המסרק בצד של האגודל מלמטה כף רגל ימין. כאבים עזים בעת מאמץ כאב גם שהולך כ 100 מטר כל הזמן כאב כל רגע נתון יש לי כאב כבר עברה שנה ועדיין ככה.".

גם בתיעוד הרפואי מיום התאונה ולאחריה, המשיב התלונן על נפיחות, כאבים ורגישות בקרסול ימין.

עינינו הרואות, כי תלונות המשיב עקב התאונה דומות לתלונותיו מעברו, ולמצער, לחלקן. מכאן, ואף אם מדובר בתיעוד דל ושאינו עדכני, עדיין מדובר בתיעוד ממוקד הנוגע לבעיה שבגינה נקבעו למשיב אחוזי נכות [ראו: רע"א 7666/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, (24.1.2016)]. לא זו אף זו, לא כל התיעוד הרפואי מהעבר הוא תיעוד ישן. שני המסמכים האחרונים הם אך כשנתיים וחצי מלפני התאונה. יתרה מכך, אף אם מדובר בתיעוד שאינו עדכני, עדיין לא ניתן לומר כי מאז שנרשמו תלונותיו של המשיב חלף זמן כה רב שיש בו כשלעצמו כדי לשלול מניה וביה את האפשרות לקיומו של קשר אותן תלונות לבין מצבו הנוכחי של המשיב. בכל מקרה, מסקנה מסוג זה ראוי שתתקבל לאחר שייערך בירור רפואי בעניין.

לטעמי, אי התייחסות הוועדה הרפואית למידע הרפואי הנ"ל, יש בו כדי להצדיק את קבלת הבקשה בענייננו.

אציין בבחינת למעלה מהצורך, כי הצהרת המשיב בתביעתו לדמי פגיעה כי אין לו עבר רפואי קודם בנוגע לבעיה שבגינה נקבעו אחוזי הנכות, יש בה כדי להטות את המאזניים לטובת המבקשת. אך כאמור לעיל, במקרה דנן, התיעוד הרפואי החסר מצדיק לבדו את קבלת הבקשה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בטענתה השנייה של המבקשת.

מהקובץ לעיל עולה כי דין הבקשה להתקבל וכך אני מורה.

המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,000 ₪.

כתב מינוי מומחה מטעם בית המשפט יינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"פ, 13 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.