בהחלטה מיום 7.6.20 נקבעו תנאים להשבת מכוניתהּ של המבקשת (להלן: המכונית), אשר הושבה בהתאם. ביום 1.7.20 הוריתי על דחיית בקשתה של המבקשת לבזיון בית משפט (להלן: בקשת הבזיון). למחרת הגישה המבקשת מסמך שכותרתו "החלטת בית המשפט מיום 1.7.20", בו ביקשה לבטל את כתב ההתחייבות העצמית עליו חתמה כתנאי להשבת המכונית, ועתרה לדון מחדש בבקשת הבזיון.

לגופה של בקשה: אשר להתחייבות העצמית, המבקשת רשאית לפנות ליחידה החוקרת ולבקש להחזיר את המכונית. כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, ההתחייבות עומדת בתוקפה. אדגיש: ככל שהמשיבה תמצא לתפוס את המכונית מחדש, אורה לה למוכרה על אתר לשמירה על ערכה הכספי. אשר לבקשה לדון בבקשת הבזיון, זו נדונה לגופה ונדחתה. אין בנמצא הליך של עיון חוזר בבקשה לבזיון בית משפט.

לא ניתן לחתום את ההחלטה מבלי לתת את הדעת לביטויים המבזים והמשפילים אותם נקטה המבקשת לאורכו של כתב הטענות, כלפי היחידה החוקרת וכלפי בית המשפט (פס' 9, פס' 10, פס' 11, פס' 13, פס' 14, פס' 15, פס' 16, פס' 17, פס' 21, פס' 22, פס' 24, פס' 25, פס' 26). המבקשת לא בחלה בשימוש בביטויים נלוזים ומקוממים, ועד זכר השואה הגיעה כדי להמחיש את הבוז והשִטנה שהיא רוחשת כלפי מערכות אכיפת החוק (פס' 11).

אין המדובר בפעם הראשונה בה נאלץ בית המשפט להעיר למבקשת על אופן התבטאותה, וראו: בש"פ 5680/19 מורחן נ' מדינת ישראל (3.9.19), ה"ת 23546-02-19 זלצמן ואח' נ' מדינת ישראל (10.6.19), ה"ת 23546-02-19 מדינת ישראל נ' מורחן (12.8.19).

דומה שזו הפעם גָדְשה המבקשת את הסְאה, באופן המצדיק השתת הוצאות לטובת אוצר המדינה. המבקשת מייצגת את עצמה (בצוותא עם בן זוגה). אילו דוּבַּר בטענות שהובאו מפיו של עורך דין, ראוי היה לשקול אף הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין. להשתת הוצאות בגין אופן ההתבטאות בכתבי טענות ראו ע"א 1227/20 סהר שוקר נ' מדינת ישראל (23.3.20, להלן: עניין שוקר), ע"א 665/20 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עירית אשדוד (26.2.20). לחיוב בהוצאות בהליך פלילי ראו רע"פ 1878/20 כוכבי נ' מדינת ישראל (5.4.20), רע"פ 900/20 דורון חדד נ' עיריית רמת גן (19.3.20), רע"פ 817/20 ברגמן נ' עיריית תל אביב (‏18.3.20), בש"פ 7799/18 צבי זר נ' מדינת ישראל (6.11.18), ע"פ 9402/17 מדינת ישראל נ' פלוני (25.4.18).

אם מצאתי לבסוף להימנע מהשתת הוצאות, הרי זה הרבה לפנים משורת הדין, ובעיקר בשל מצב החירום הכלכלי בו מצוי המשק כולו, וראו עניין שוקר:

"הלשון הבוטה שבה נקט המערער גם בערעור שהגיש מצדיקה פסיקת הוצאות לאוצר המדינה, אך לפנים משורת הדין ובהתחשב בימים החריגים שבהם אנו נתונים כיום, לא יעשה צו להוצאות".

אשוב ואתרה במבקשת: לא לעולם חוסן. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א תמוז תש"פ, 03 יולי 2020, בהיעדר הצדדים, ותישלח אליהם.