1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד התובעת (הנתבעת שכנגד) בהעדר ביום 21.9.2020.

2. הנתבעים (התובעים שכנגד) הגיבו לבקשה, התובעת השיבה לתגובה ומכאן החלטתי.

3. התובעת , חברה קבלנית, הגישה כנגד הנתבעת והנתבע מס' 2 (בעל השליטה בה) תביעה כספית על סך של 573,000 ₪ בגין אי אספקת צ'ילרים או יט"אות, אי השלמת עבודות מיזוג אויר בהתאם למוסכם, חריגה מלוחות זמנים וביצוע חלקי בלבד. התביעה נגד הנתבע מס' 2 היא מכוח ערבות אישית שחתם להסכמים שנחתמו בין הצדדים.

הנתבעת, חברה קבלנית למיזוג אויר, והנתבע מס' 2 התגוננו מפני התביעה. במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים, כי התובעת סיכלה את ההתקשרות, בכך שלא שלמה מקדמות בהתאם למוסכם, ביטלה שיקים מעותדים שמסרה, וסירבה לשלם לחברת אוריס בגין היט"אות שהזמינה. הנתבעת טענה, כי במעשיה והתנהלותה הפסיקה התובעת את עבודתה בפרויקטים, בניגוד להסכמות הצדדים. הנתבע מס' 2 טען, כי חתימתו על כתב הערבות זויפה.

בד בבד, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, נגד התובעת ונגד מר שוקי הלון, על סך של 2,499,661 ₪. לטענת הנתבעת התובעת נותרה חייבת את הסך הנ"ל, בגין עבודה בשלושה פרויקטים (איתמר, סולן ושב"ס), על פי חשבונות מאושרים, וכן בגין אבדן רווחים מאחר וסולקה מהפרויקטים על ידי התובעת, בניגוד למוסכם. התביעה נגד מר הלון הוגשה, בטענה שהוא בעלה של הגב' וויאן הלון, בעלת המניות בתובעת, מנהל התובעת והרוח החיה בה, ובעילה נזיקית (רשלנות והפר חובה חקוקה), תרמית וחריגה מהתנהלות תקינה של מנהל חברה.

4. בתיק התקיימו שתי ישיבות קדם משפט (בתאריכים, 13,1.2020 ו - 26.1.2020) אליהן התייצבו הצדדים ובאי כוחם. ישיבות קדם המשפט נועדו להסדיר את ההליכים המקדמיים, שהצדדים לא השכילו לבצע בעצמם. ישיבת קדם המשפט שנועדה ליום 2.4.2020 בוטלה, עקב הוראות תקנות שעת חירום ונקבע דיון ליום 21.9.2020. יומיים קודם לכך (ביום 17.9.2020) הגיש ב"כ התובעת (הנתבעים שכנגד) - עו"ד הלון - בקשה לשחרור מייצוג. בבקשה טען כי לקוחותיו בקשו לשחררו מייצוגם , מסר פרטי התקשרות ישירים עמם וציין במפורש (סעיף 2 לבקשה) כי הודיע להם על מועד הדיון הקרוב.

ביום 21.9.2020 התייצבו לדיון עו"ד הלון, ועו"ד אחמד סעדי והנתבע מס' 2. נציג התובעת והנתבע שכנגד מס' 2 לא התייצבו לדיון. בבוקר הדיון הוגש מסמך חתום על ידי התובעת ונציגיה (לרבות הנתבע שכנגד מס' 2), לפיו הם מבקשים לשחרר את עו"ד הלון מייצוגם בכל התיקים וכי מועדי הדיונים ידועים להם. עו"ד הלון ציין לפרוטוקול כי "הלקוחות יודעים על מועד הדיון. אני לא יודע למה הם לא התייצבו, אני לא בקשר איתם מיום 19.9.2020".

עו"ד הלון נתבקש לצאת ולברר עם נציגי התובעת מדוע לא התייצבו לדון, אם שוחרר מייצוג. תחילה השיב עו"ד הלון כי אין מענה אצל התובעת, אך בהמשך הודיע כי הלקוח מתקשר אליו ולפיכך, יצא את האולם על מנת לדבר עמו. בשובו, הודיע עו"ד הלון כי "הלקוח אמר לי שהוא שכח שיש דיון ושהוא שכר עורך דין והוא מבקש דחייה". ב"כ הנתבעת מצדו טען, כי מדובר במעשה מכוון וביקש פסק דין נגד התובעת.

5. במצב דברים זה, הוריתי על שחרור עו"ד הלון מייצוג התובעת וקבעתי כי התובעת לא התייצבה לדיון, ללא שום הסבר מניח את הדעת. בהעדר התייצבות מטעם התובעת דחיתי את התביעה העיקרית, וחייבתי את התובעת ומר הלון במלוא סכום התביעה שכנגד , בסך של 2,499,661 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, חוייבו התובעת ומר הלון בהוצאות משפט. הוטל על ב"כ הנתבעת להמציא העתקים מפסק הדין לתובעת ולמר הלון.

6. ביום 10.11.2020 הודיע עו"ד מוטי כהן כי מונה לייצג את התובעת, הגיש ייפוי כח וביקש לעדכנו בתיק כגורם. עוד הודיע עו"ד כהן כי יגיש בימים הקרובים בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 21.9.2020, וכי פסק הדין התקבל אצל התובעת רק ביום 13.10.2020.

7. ביום 12.11.2020 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, הנתמכת בתצהירו של מר שוקי הלון ומחזיקה 9 עמודים וכ - 160 עמודי נספחים.

במסגרת הבקשה חזרו התובעת ומר הלון על עיקרי התביעה (סעיפים 1 - 40 לבקשה) וטענו, כי סיבת אי ההתייצבות נציגיה ומר הלון היא טעות אנוש, אשר נבעה מהסכסוך שהתגלע בינם ובין בא כוחה הקודם, ואופן השבת מסמכי התביעות לידיהם. נטען, כי בא כוחם הקודם הניח בתוך ערימה של כל התיקים שטופלו על ידו רשימת מועדים של כל הדיונים, אך לא הפנה את תשומת ליבם לכך שעתיד להתקיים דיון במועד סמוך, קרי - יומיים לאחר העברת החומר. בשל עיסוקיו הרבים לא התפנה מר הלון לבחון לעומק את החומר שהועבר לידיו באותו המועד ונעלם ממנו מועד הדיון. הוא טען, כי ביום הדיון, בסביבות השעה 10:12, התקבלה אצלו הודעת ווטסאפ מעו"ד הלון, במסגרתה שאל האם הוא נמצא בחיפה, ולכך השיב שלא (סעיף 5 לתצהירו). התובעת ומר הלון טענו, כי רק ביום 13.10.2020 קיבלו לידיהם את פסק הדין ואז פנו לבא כוחם הנוכחי.

התובעת ומר הלון הפנו אצבע מאשימה כלפי בא כוחם הקודם. לטענתם, אי התייצבותם לדיון לא נבעה מזלזול, אלא מטעות בתום לב. הם בקשו לבטל את פסק הדין, לאור ההשלכות הרות הגורל (כך במקור - א.ר.) של פסק הדין נגדם. בנוסף, הוסיפו התובעת ומר הלון, כי סיכויי ההצלחה של התביעה טובים וראוי לבררה לגופה.

8. בתגובתם, טענו הנתבעים כי מר הלון לא התייחס כלל לבקשה לשחרור מייצוג שהגיש עו"ד הלון שלושה ימים טרם הדיון, לעובדה שהוא והתובעת הם שהחליטה על פיטוריו או למסמך שהוגש בבוקר הדיון, המאשר שהתובעת ומר הלון היו מודעים למועד הדיון.

עוד טענו הנתבעים, כי תכתובת הווטסאפ שצירפו התובעת ומר הלון חלקית ואינה משקפת נאמנה את הלך הדברים בדיון. הנתבעים הזכירו, כי עו"ד הלון יצא את האולם על מנת לדבר עם מר הלון, שיצר עימו קשר טלפוני. הם הדגישו, כי עו"ד הלון אמר לפרוטוקול שנציג התובעת מסר לו כי שכח מהדיון, ואין סיבה לפקפק בדברי עו"ד הלון. עוד נטען, כי באחריות מי שמפטר את עורך דינו להתעדכן בעצמו במועדי הדיון. עוד הוסיפו הנתבעים, כי מר הלון לא הבהיר מדוע המתין מעל חודש עד להגשת הבקשה לביטול פסק דין, למרות שידע על הדיון, גם לגישתו.

לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי סיכויי התביעה אינם טובים, המסמכים (הרבים שהוגשו) בחלקם הגדול אינם קריאים, לא רלוונטיים ולא מבססים את טענות התובעת. עוד העלו הנתבעים טענות באשר להתחשבנות בין הצדדים, לרבות הקיזוזים שנערכו בחשבונות שהגישו.

9. בתשובה לתגובה טענו התובעת ומר הלון, כי סיכויי התביעה טובים, בפרט לאור תצהיר איש משרד הביטחון שהוגש מטעמם, המעיד על תשלומים שהוקדמו. עוד נטען, כי הנתבעים כלל לא התמודדו עם הטענה, לפיה התובעת לא ידעה על הדיון, אלא בבוקר הדיון.

10. בכל הנוגע לעיתוי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין - הנתבעים לא הציגו בפני אישור מסירה, בדבר מועד מסירת פסק הדין לידי התובעת ומר הלון. בנסיבות אלה, לא נסתרה טענת האחרונים, לפיה פסק הדין הומצא לידיהם ביום 13.10.2020. גם אם ידע מר הלון על מועד הדיון, אין בכך כדי להעיד כי ידע על דבר פסק הדין שניתן בהעדר במועד זה. חובת המצאת פסק הדין הוטלה במפורש על הנתבעת ומשלא הציגה אסמכתא על דבר ביצוע הוראות בית המשפט, אני קובע, כי פסק הדין הומצא לתובעת ומר הלון ביום 13.10.2020 ולכן, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד.

11. במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה (ע"א 64/53 כהן נגד יצחקי, פדח 395,397).

12. בענייננו, אין חולק כי התובעת זומנה כדין לדיון, ובא כוחה דאז, עו"ד הלון, אשר לא שוחרר, התייצב אף הוא. במעמד הדיון, ועל פי הוראת בית המשפט התקשר עו"ד הלון למר הלון, כדי לברר את סיבת אי התייצבותו. תחילה לא נענה, אולם לאחר מכן, יצר עימו קשר מר הלון והוא יצא מן האולם על מנת לשוחח. בשובו לאולם אמר עו"ד הלון לפרוטוקול כי "הלקוח אמר לי שהוא שכח שיש דיון ושהוא שכר עורך דין והוא מבקש דחייה".

טענות התובעת ומר הלון לא מתמודדות עם דברי בא כוחם הקודם בזמן אמת בדיון, ואינן עולות בקנה אחד עם המסמך עליו הם חתומים, לפיו הם אישרו במפורש שמועד הדיון ידוע להם. מר הלון טען, כי מדובר בטעות אנוש, אולם בד בבד הפנה אצבע מאשימה כלפי בא כוחו הקודם. טענות אלו הן במישור היחסים בין התובעת ומר הלון לבא כוחם דאז ואינם מעניינו של בית המשפט או הצד שכנגד. התובעת ונציגיה אישרו בכתב כי הם מודעים למועד הדיון. ממילא, משעה שויתרו על ייצוגו של בא כוחם הקודם, היה עליהם לברר מהם מועדי הדיונים בכל התיקים. אין בטענותיהם הסבר מניח את הדעת למחדלם באי התייצבותם לדיון ואין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

13. הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני חשובה יותר (ע"א 64/53, לעיל; ע"א 5000/92 בן - ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן - ציון, פ"ד מח(1) 830; ד"ר י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 738; א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 283, 284, לרבות האסמכתאות המפורטות שם).

אמנם, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק, אולם אני יוצא מתוך הנחה כי אי התייצבותם לדיון לא נעשתה עקב זלזול בהליך, אלא מפאת התרשלות שלהם.

באשר לסיכויי התביעה העיקרית וההגנה מפני התביעה שכנגד - כתבי הטענות מעלים צורך ברור לערוך התחשבנות אמיתית בין הצדדים בגין הפרויקטים הנזכרים בתביעות. די במסמכים שצורפו, לרבות מערך ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, המכתב מיום 31.10.2018 המעיד על הטעות בהתקנת הצנרת, וחלופת המיילים המעידה על אי הופעת קבלן המיזוג באתר, כדי להראות סיכויי תביעה (והגנה מפני התביעה שכנגד), המצריכים בירור לגופו של עניין. יתירה מזאת, בשני המקרים נתבעו גם בעלי מניות או מנהלים, באופן אישי, כאחראים לחובות החברות. נושא זה, ובפרט חיוב מנהל (שאינו בעל מניות) בחובות החברה מצדיק בירור לגופו של עניין, תוך מתן אפשרות למר הלון להציג את גרסתו ולהתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדו.

14. לפיכך, יבוטל פסק הדין, בתנאים, כאשר את מחדליה של התובעת ניתן יהיה לרפא באמצעות פסיקת הוצאות.

15. לאור האמור לעיל, אני מורה כי פסק הדין מיום 21.9.2020 יבוטל, בתנאי שהתובעת תשלם לנתבעים, באמצעות ב"כ, הוצאות בסך של 6,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. סכום זה ישולם עד ליום 5.1.2021 ואסמכתא על כך תוגש לתיק בית המשפט עוד באותו יום. ככל שלא יושלמו ההוצאות במועד, יישאר פסק הדין מיום 21.9.2020 בעינו.

16. התיק יובא לעיוני ביום 9.1.2021.

המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשפ"א, 20 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.