כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין אי התקנת מתקן אשפה בהתאם לדרישת המפקח והוראותיו, עבירה על פי סעיף20(ב) לחוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"מ- 1980. הנאשמים העלו לפני טענות מקדמיות לפי סעיף 149 (4) ו- 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 במסגרתן הם מבקשים מבית המשפט להורות על ביטול כתבי האישום.

אקדים ואומר, כי לא שוכנעתי כי יש לקבל את הטענות המקדמיות של הנאשמים.

1. הטענה הראשונה היא כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה לפי סעיף 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. לטענת הנאשמים המחדל של הרשות באי צירוף הודעת המפקח פוגם בהודעת ההזמנה למשפט שהיא בגדר כתב אישום, שכן הוראות המפקח הן חלק מפרטי העבירה ומהוות בסיס לאישום.

ההלכה היא כי אין לראות בהודעת ההזמנה למשפט ככתב אישום כמשמעו הרגיל, אלא היא בגדר אמצעי דיוני-טכני שבה פרטי העבירה נזכרים לא ליידע את הנאשם אלא להעמיד את העבירה שעניינה נדון במועד שנקבע (ראו: רע"פ 7752/00 ניר נ' מדינת ישראל פ"ד נו(4) 283, רע"פ 4073/14 יריב לוין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 11.05.2014]). לעומת זאת, הודעת הקנס היא המסמך המהותי, קרי הדו"ח עצמו מהווה כתב אישום.

1. אכן מדובר בהליך פלילי כך שראוי לנסח את הדוחות באופן מפורט ומנומק תוך התייחסות להוראות המפקח, אולם אין להקפיד הקפדת יתר על כל דקדוקי הניסוח בהליך מסוג זה שעניינו עבירות קלות מסוג אחריות קפידה. עבירות הקנס הן מיוחדות באופיין ולכן נקבע להן סדר דין מיוחד שנועד לפשט את הליכי האישום בעבירות אלו. כך על פי החוק והפסיקה.
2. כוונת ומהות הדוחות הייתה ברורה לנאשמים. כיוצא מזאת, אין לקבל את הטענה כי אי צירוף הודעת המפקח בהודעת ההזמנה למשפט אינו מהווה פגם בכתב האישום או מרע את מצבם של הנאשמים בהליך זה.
3. הקנס הראשון אמור היה ליידע את הנאשמים באשמתם, וגם אם לא, דרך המלך הייתה לפנות לעירייה לבקש הסבר ו/או הבהרה.
4. אשר על כן, אני דוחה את הטענה המקדמית הראשונה.
5. הטענה השנייה של הנאשמים היא כי קיום ההליך נוגד עקרונות של צדק והגינות משפטית לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. לטענת הנאשמים, העירייה הוציאה וממשיכה להוציא דוחות רבים לדיירי הבניין ואף במקרים מסוימים שלחה יותר מדוח אחד בו זמנית לאותה דירה והדבר משקף התנהגות נפסדת וניצול לרעה בכוחה השלטוני.
6. כידוע, הטענה של ביטול כתב אישום מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק תתקבל רק במקרים חריגים בהם התנהלות הרשות היא נפסדת עד כדי כך שלא ניתן לנהל את ההליך הפלילי בצורה ראויה. (ראו: ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ פ"ד נט(6) 776, רעפ 1611/16 מדינת ישראל נ' יוסי יוסף ורדי [ פורסם בנבו 31.10.2018])
7. בעניינינו, העירייה אוכפת את הוראות חוק העזר באמצעות הדוחות. הנאשמים יכלו מעת קבלת הדו"ח הראשון לפנות לעירייה להסדיר את המחלוקת או לחילופין לפעול למען עמידה בהוראות המפקח, דהיינו להתקין מתקן אשפה כנדרש.
8. בקשר לכפל בדוחות לאותה דירה מדובר בטעות ולא פגם בהליך שמצריך התערבותו של בית המשפט. המשיבה עמדה על האפשרות להסדיר את הטעות מול העירייה ולבטל את הדוחות בדיעבד, וכך ראוי שיעשה.
9. אשר על כן, לא מצאתי מקום לקבל את טענת ההגנה מן הצדק.

סוף דבר הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ט, 13 יוני 2019, בהעדר הצדדים.