1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבע 4 וצד ג' 2 (אליו הצטרפה נתבעת נוספת, הנתבעת 3 וצד ג' 1) לצירוף נתבעים נוספים.
2. ברקע הבקשה, תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקי גוף שנטען כי אירעו לה ביום 16/12/14 בעת שנפלה בגרם מדרגות בבניין מגורים בעיר ערד בעת שעשתה דרכה לטיפול בקשיש במסגרתה עבודתה אצל הנתבעת 1. בכתב התביעה המתוקן (הוגש ביום 24/3/20) נכללו מלבד מעסיקתה של התובעת בזמנים הרלוונטיים ומבטחתה, גם שישה נתבעים נוספים (נתבעים 3-8) שנטען כי הינם בעלי הדירות בבניין בו ארעה הפגיעה הנטענת וכן נכללה נתבעת נוספת (הנתבעת 9) שנטען כי הינה המאכלסת של בעלי הדירות ו/או בעלת המקרקעין ו/או בעל הבניין.
3. במסגרת בקשתו דנן, טוען הנתבע 4 כי כתב התביעה (המתוקן) הינו בבחינת כתב טענות שגוי שכן לא צורפו כל בעלי הדין הרלוונטיים; כך, מספר דיירי הבית המשותף בכתובת שצוינה בכתב התביעה המתוקן הינו 42 ולא 6 כפי שנטען בכתב התביעה. לבית המשותף ישנן 7 כניסות שכולן חלק מהבית המשותף ולא רק הכניסה בה נמצאים דירות הנתבעים. בנסיבות אלה, נטען כי לא הובהר על ידי התובעת (ובעקבותיה לא על ידי הנתבעות 1 ו-2 בהודעה צד ג' ששלחו כנגד הנתבעים), מדוע יש לחייב רק את הכניסה הספציפית תוך החרגת שאר הדיירים.
4. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים בקשר עם הבקשה, נחה דעתי כי יש להורות גם על דחית הבקשה.
5. הכלל הוא, כי התובע בוחר בנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד .
6. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסדירה את האפשרות לצירוף בעלי דין, ומקנה לבית המשפט שיקול דעת בבחינת האפשרות להורות כן.
7. אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, כשעל בית המשפט לבחון בראש ובראשונה את השאלה אם צירופו של בעל הדין דרוש כדי שניתן יהיה לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות שעולות במסגרת התביעה .כ"כ יש להבחין בין בקשת תובע לצרף נתבע נוסף לבין בקשת נתבע לצרף נתבע נוסף בניגוד לדעת התובע. בנוגע למקרה השני נקבע כי רק במקרים נדירים ביותר יצורף בעל-דין כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי האחרון זכאי כאמור לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל.
8. בעניינינו לא מצאתי כי המקרה דנן נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים היעתרות לצירוף הנתבעים הנוספים המבוקשים שנטען כאמור כי הינם כאמור יתר בעלי הזכויות בדירות. גם אם אסתמך על הנתונים העולים מנספח 3 לבקשה ("צו רישום בית בפנקס הבתים המשותפים") מהם נלמד כי עסקינן בבניין משותף בעל מספר כניסות (אם כי צריך להעיר כי מספר הבית שצוין באותו מסמך שונה מכתובת הבית שצוין בכתב התביעה) – אין בכך כדי ללמד (לבטח לא בשלב זה של הדיון) כי הניהול והאחזקה של כל כניסה (ובתוך כך האחריות על מצב חדר המדרגות הספציפי ו/או התאורה/חשמל בו), הייתה בהכרח משותפת לכלל 42 הדירות המופיעות בנספח האמור. ככל שבפי מי מהדיירים שנכללו כנתבעים בכתב התביעה המתוקן לאחריות משותפת של דיירים נוספים, הרי שפתוחה הדרך בפניהם הדרך למצות את זכותם לכרוך את הצדדים הרלוונטיים מבחינתם באמצעות הגשת הודעה צד ג' ובתוך כך לטעון להתקיימות אי אלו מהחלופות הנכללות במסגרת תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
9. לאור כל האמור, הבקשה נדחית. שמורות למגיש הבקשה, הנתבע 4 (כמו גם לנתבעת 2) מלוא טענותיהם.
10. הוצאות הבקשה יידונו בסיום ההליך.

ניתנה היום, ח' אלול תש"פ, 28 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.