מבוא

1. לפניי בקשה לעיכוב הליכים והעברת התובענה להליך בוררות, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן- "חוק הבוררות").

2. לטענת המבקש, יש להורות על העברת ההליך לבית הדין הרבני לאור האמור בסעיף 22 להסכם השכירות שבין המשיב (התובע) לבין הנתבע 1.

3. המשיב מתנגד לבקשה, בשל הטענה כי המבקש אינו צד להסכם השכירות נשוא התובענה, שנערך בין המשיב (התובע) לבין הנתבע 1, מר רפאל שפירא, שבגינו ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

4. בתשובה לתגובה עומד המבקש על בקשתו, וטוען כי יש לראותו בנעליו של מר שפירא, שהינו צד להסכם, לעניין הגשת הבקשה בענייננו. המבקש מפנה לתא"ק (מחוזי מרכז) 55371-04-19 א.ס.פ.י חברה לקידום פרויקטים באיכות הסביבה (ישראל) בע"מ נ' יגדל אך (פורסם במאגרים משפטיים 12.11.2019) (להלן- "עניין יגדל אך") לעניין עיכוב הליכים לבקשת הערבים, נוכח תניית בוררות בהסכם בגינו נתנו את הערבות.

דיון והכרעה

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב, אני קובע כי דין הבקשה להידחות.

6. התובענה שבענייננו הוגשה ברקע של הפרת הסכם שכירות שנערך ונחתם בין המשיב למר שפירא ביום 7.10.2015 (ראו הסכם שכירות, נספח ב' לכתב התביעה).

המבקש הינו ערב כלפי המשיב לחובות החברה שבבעלות מר שפירא, ללא הגבלת סכום, וללא קשר ישיר להסכם השכירות (ראו כתב ערבות נספח א' לכתב התביעה).

7. סעיף 5(א) לחוק הבוררות קובע כך:

"הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך."

8. הוראות הסעיף מאפשרות לעכב את ההליכים בתובענה, כאשר צד להסכם, בו מופיעה תניית הבוררות, מבקש זאת.

בענייננו, אמנם בסעיף 22 להסכם השכירות הסכימו המשיב ומר שפירא, ש"כל מחלוקת בין הצדדים תובא לדיון בבית דין מוסמך המקובל על שני הצדדים", אלא שיש לקבל את טענת המשיב ולפיה אין מקום להעברת ההליך לבוררות, בהעדר הסכמה על בית דין מוסמך מקובל. אך מעבר לכך, המבקש אינו צד להסכם השכירות, ולכן תנייה זו אינה תקפה בעניינו.

9. בכל הנוגע לפסיקה אליה מפנה המבקש בעניין יגדל אך, יש לומר, כי שם חתימת הנתבעים כערבים נעשתה על ההסכם עצמו בו נרשמה תניית בוררות, וכן בין התובעת והחברה עצמה התנהל הליך בוררות באותה עת. לאור האמור, הורה בית המשפט על עיכוב ההליכים וקבע כך:

"...הפסיקה החילה תניית בוררות על ערבים להסכם, וקבעה כי יש לראות אותם כצד להסכם הבוררות, אם היו מודעים להוראות ההסכם ואם הבוררות הוזכרה במסמך שעליו הם חתמו...הפסיקה הבחינה בין ערבות פנימית, כזו המתנוססת על גבי ההסכם עצמו לבין ערבות חיצונית, כאשר הערב אינו צד להסכם".

10. בענייננו, הערבות עליה חתום המבקש הינה במסמך נפרד, במסגרתו הוא נותן את ערבותו כלפי כל חובות החברה של מר שפירא, ללא הגבלת סכום, ואף אין אזכור בכתב הערבות להסכם השכירות, ולתניית הבוררות שנקבעה בו.

לכן, לגישתי יש לקבוע כי מדובר ב"ערבות חיצונית", ואין להחיל על המבקש את ההסכמות השונות בהסכם השכירות בין המשיב למר שפירא.

11. לכל זאת יש להוסיף, שאין כל הליך בוררות בין המשיב למר שפירא, שהרי בעניינו של מר שפירא (הנתבע 1) ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 17.7.2019.

12. לאור כל האמור לעיל, ההסכמה בין המשיב ומר שפירא לדון בכל מחלוקת ביניהם בבית דין מוסמך מקובל, אינה רלוונטית לתובענה כנגד המבקש, ומשכך הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

13. המבקש ישלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מיום מסירת החלטה זו, זאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

14. אני קובע לקדם משפט ליום 4.1.2021 בשעה 10:00. לקדם המשפט יתייצבו התובע והנתבע 2.

15. בעלי הדין ישלימו ביניהם ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שידרשו. הליכים אלה ינוהלו בין הצדדים כמפורט להלן:

א. בקשות לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלונים ופרטים נוספים יישלחו לצד שכנגד, בתוך 30 יום מהיום.

ב. תשובות לדרישות לגילוי מסמכים ותצהירי תשובות לשאלונים ופרטים נוספים יימסרו לצד המבקש בתוך 30 יום ממועד קבלת הדרישה.

ג. הצדדים ינהלו את ההליכים המקדמיים בעניין גילוי מסמכים, שאלונים ופרטים נוספים, לא יאוחר מ-75 יום מהיום.

ד. כל בקשה בעניינים הקשורים לגילוי מסמכים, שאלונים ופרטים נוספים, תוגש לבית המשפט ובמישרין לצד שכנגד לא יאוחר מ-90 יום מהיום. כל בקשה כאמור תידון בהתאם להוראות תקנה 241 של התקנות, אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת. לא תוגש בקשה כאמור במועד זה, אראה בכך וויתור על כל טענה בדבר הליכי גילוי המסמכים, מתן תשובות לשאלונים ופרטים נוספים.

ה. כל בקשה בעניינים האחרים המנויים בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, תוגש לתיק בית המשפט ובמישרין לצד שכנגד עד 45 יום קודם למועד הדיון. כל בקשה כאמור תידון בהתאם להוראות תקנה 241 של התקנות, אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת. לא תוגש בקשה כאמור במועד, יסתיים שלב ההליכים המקדמיים במועד קדם המשפט.

16. הצדדים יקפידו להגיש תגובות לבקשות במסגרת הבקשה הנכונה, ולציין בכותרת התגובה את מספר הבקשה שבגדרה היא נמסרה. תגובה שלא הוגשה בהתאם לאמור תחשב ככזו שלא הוגשה כלל, וביהמ"ש יתעלם ממנה.

17. בעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים, עם העתק ישירות לצד שכנגד, כדלקמן:

התובע - עד ליום 6.9.2020;

הנתבע 2 - עד ליום 8.11.2020.

התצהירים לא יכללו עדות שמיעה או עדויות בלתי קבילות אחרות עפ"י דין.

18. בד בבד עם הגשת תצהירי העדויות יגישו הצדדים תיקי מוצגים, אשר בהם יכללו כל המסמכים עליהם מתכוון מגיש תיק המוצגים להסתמך במהלך המשפט. כל עמודי המוצגים יסומנו במספרים (במספור רץ, כל עמוד בנפרד), וההפניה למוצגים תהא לפי מספר העמוד בתיק המוצגים. להסרת ספק, כל המוצגים יצורפו לתיק המוצגים ואין לצרף מוצגים לתצהירים.

תיק המוצגים יוגש גם באופן ידני למזכירות ביהמ"ש, עם הנספחים ממוספרים ומסומנים ב"דגלונים", לצורך תיוקו בתיק הנייר. צד אשר לא יעשה כן, ייחשב כמי שלא הגיש תצהיריו.

19. לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר או הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות ביהמ"ש. צד המבקש להזמין עד שאינו בשליטתו, יגיש במועד הקבוע להגשת התצהירים מטעמו בקשה לזימון העד, בה יפורטו פרטי העד, מדוע לא ניתן לקבל ממנו תצהיר ותמצית עדותו.

20. המזכירות תודיע לצדדים ותיצור ת"פ ליום 10.9.2020.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.