22 פברואר 2022

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

נציגת ציבור (עובדים) - גב' סיגל רונן כץ

נציג ציבור (מעסיקים) – מר אילן רונן

החלטה

תובענת התובע להכרה בפגימה בכתפו הימנית כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

תמצית התביעה

1. התובע, יליד 1962, עובד משנת 2008 כנהג משאית.
2. ביום 17.5.2018 הגיש התובע תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה. ביום 5.6.2018 חתם התובע על מסמך לנתבע, בו נרשם כי התביעה הוגשה בטעות, וכי לא מדובר בליקוי שנבע מעבודת התובע (נספח 5 לתצהיר התובע). ביום 27.6.2018 שלח התובע מכתב לביטוח לאומי וביקש לבטל את המסמך הקודם עליו חתם, ולהמשיך בתביעתו (נספח 6 לתצהירו).
3. הנתבע דחה את תביעתו של התובע ביום 30.8.2018, מן הטעם שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים או אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודת התובע; לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לפגימה בכתפו הימנית; ומחלתו של התובע התפתחה על רקע תחלואתי, שאינו קשור בתנאי העבודה.
4. כנגד החלטתו זו של הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

ההליך ותמצית טענות הצדדים

1. דיון קדם משפט התקיים ביום 6.10.2019, ובו נקבעו הפלוגתאות בתיק: טענת שיהוי (אשר נזנחה בהמשך), פגיעה בכתף ימין לפי תורת המיקרוטראומה, קשר סיבתי ומאזן ההשפעות.
2. בדיון ההוכחות שנערך ביום 12.4.2021 העידו התובע מחד גיסא ומר רונן דלאל, מנכ"ל חברת שלב הובלות בע"מ (עמ' 30 ואילך), מאידך גיסא (להלן – מר דלאל או המעסיק). הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
3. לטענת התובע, הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה: התובע עובד משנת 2008 כנהג משאית בחברת הובלות. במסגרת תפקידו, נאלץ התובע לקשור ולרתום סחורה למשאיות משא וסמיטריילרים. בין השנים 2008-2010 עבד התובע בחברת אלימור. במסגרת תפקידו שם היה התובע אחראי על סגירת משטחים אשר היו בתוך עגלת קירור בחגורות. פעולה זו דרשה מהתובע לבצע תנועות חדות עם הכתף. משנת 2010 ועד היום עובד התובע בחברת שלב, שם הוא עוסק בהובלת ציוד כבד. במסגרת עבודה זו נדרש התובע לקשור סחורה ומיכלים (קונטיינרים) למשאית באמצעות רצועות, חגורות או מוט ברזל. פעולה זו מחייבת הנעה חוזרת של היד מלמעלה למטה, להידוק הרצועות, ודורשת מאמץ פיזי של הכתפיים. לעיתים חזר התובע על פעולה זו גם במהלך נסיעות, כאשר עצר בדרך על מנת לקשור או לחזק את הסחורה למשאית.
4. התובע העיד כי כ-70% מהזמן הוא עובד עם מכולות שיש לקשור למשאית, כי כל קשירה עורכת כחצי שעה, 10 פעמים ביום. עדות התובע היתה מהימנה, והמעסיק חיזק את גרסת התובע ביחס לעבודתו ולתדירות הפעולות.
5. יש לייחס חשיבות לעובדה כי התובע אינו דובר עברית: מי שמילא את טופס התביעה לנתבע היה מתנדב והתובע חתם עליה בלבד. גם את השאלון מילאה מתנדבת, אשר בדיעבד הסתבר כי לא רשמה את הדברים בצורה נכונה. התובע הסכים לשינוי שהוצע לו ביחס לטופס התביעה על ידי נציג הנתבע, מבלי שיבין את משמעות הדברים.
6. לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות: בשאלון לנתבע שמילא התובע ציין התובע כי הוא מבצע את פעולת הקשירה בתדירות נמוכה, ולא בכל יום; התובע הודה כי אין פעולות החוזרות על עצמן, וכי הוא אינו מרים את המשא או פורק אלא רק מסיע.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, שמענו את העדים ושקלנו היטב את טענות הצדדים, אנו סבורים כי הוכחה תשתית עובדתית נדרשת לבחינת נזק על דרך מיקרוטראומה לכתף ימין.
2. נפתח ונתייחס לגרסתו הראשונית של התובע - בטופס התביעה בנתבע נכתב כי התובע סחב והרים משאות (נ/1, סעיף 3), אולם מנגד בשאלון למבוטח התובע נרשם כי התובע אינו מרים או פורק את המשא אלא רק מסיע אותו (נ/2, סעיפים ג.4-5 ו-ג.8). עוד נרשם בשאלון למבוטח, כי לעיתים משתמש בחגורות או בשרשראות לקשירת המשלוח במשאית (נ/2, סעיף ב.2, ב.11), אך עושה זאת "בתדירות נמוכה" ו"לא תמיד". כן נכתב כי התובע אינו מבצע פעולות שחוזרות על עצמן או פעולות סיבוביות (נ/2, סעיף ב.3-7).

התובע הסביר בתצהירו, כי היות והוא אינו יודע את השפה העברית, הטפסים שהגיש לנתבע (טופס תביעה, שאלון, החלפת התביעה) מולאו באמצעות מתנדבים, והוא לא הבין את מה שנכתב בהם (סעיפים 2, 8-10 לתצהירו; עמ' 4). כך לדוגמא, התובע חשב כי טופס התביעה היה עבור תשלום ימי מחלה, וביקש לבטל את תביעתו בעקבות המלצת פקידת הנתבע, אשר לא ידעה רוסית והמליצה לו לשנות את התביעה מתאונת עבודה למחלת מקצוע. עוד טען כי אישה דוברת רוסית שעמדה בתור, סייעה לו במילוי הבקשה (נספח 5 לתצהירו, עמ' 7, 10 ו- 22). כשבתו של התובע הסבירה לו שמשמעות הטופס שמילא יהיה ביטול התביעה, שלח מכתב ביום 27.6.2018, בו ביקש לבטל את הטופס ולהמשיך בתביעה שהגיש (סעיף 11 לתצהירו, נספח 6 לתצהירו). התובע אף העיד כי בניגוד למה שנרשם בטופס התביעה לנתבע, הוא אינו סוחב ומרים משאות (עמ' 6). התובע העיד בבית הדין בסיוע מתורגמן לרוסית. הגם שהתובע לא זימן לעדות מי מבין האנשים לעיל על מנת שיאשרו את גרסתו, מחקירת התובע התרשמנו כי התובע אכן אינו שולט בשפה העברית. העדות שמסר בפנינו היתה עדות מהימנה ואנו מקבלים אותה כגרסה המדויקת ביותר לשיקוף גרסתו העובדתית של התובע, חרף גרסאות קודמות, אשר כאמור ניתנו באמצעות מתווכים בלתי מקצועיים.

1. לאור זאת, אנו סבורים כי יש להידרש לגרסתו המאוחרת כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו ובעדותו בפנינו, מבלי לתת משקל לגרסאות קודמות שנמסרו על ידו. נציין עוד כי עדותו של התובע בפנינו, נתמכה על ידי המעסיק הן בשאלון המעסיק לנתבע והן בעדותו בבית הדין, כעד מטעם הנתבע, כפי שנפרט להלן:
2. תפקיד- אין חולק כי התובע עובד כנהג משאית/סמיטריילר, כאשר משנת 2010 עובד כנהג הובלות ציוד כבד בחברת שלב הובלות בע"מ (סעיף 3 לתצהירו).
3. פעולות להן נדרש בעבודתו- התובע נדרש לרתום את הסחורה אותה הוא מוביל, או לקשור אותה עם חגורות/רצועות מוט ברזל למשטח המשאית (סעיף 4 לתצהיר התובע). את הסחורה מעלה מלגזן למשאית, והתובע נדרש רק לאבטח אותה למשאית באמצעות רצועות או מוט ברזל (עמ' 11). המעסיק תמך בגרסת התובע ביחס לפעולה שהוא מבצע הן בשאלון לנתבע והן בחקירתו בבית הדין (נ/3, סעיף ב.2 וכן הערות בדף 5 שם; עמ' 32). לטענת התובע, פעולה זו דורשת מאמץ פיזי של הכתפיים (סעיף 4 לתצהירו), בעיקר בצד הדומיננטי - ימין (עמ' 9).

בסרטון שהוצג לבית הדין, אשר תיעד את התובע בשעת עבודתו (עמ' 14), נראה כי קשירת הסחורה למשאית כוללת שתי פעולות: האחת, בה התובע כורך את הרצועות סביב הסחורות, מותח אותן ומהדק אותן והשנייה, הרמת מוט ברזל על מנת לחזק ולהדק את הרצועות. בתנועה זו הידיים עולות מעלה מעבר לגובה הכתף (עמ' 12; עמ' 13; עמ' 15-16). בתחילת הקשירה מבוצעות התנועות כשהרצועות רופפות ולקראות סיומה, נדרשות 5-6 תנועות חזקות תוך הפעלת כוח בעוצמה רבה (עמ' 15-16). המעסיק צפה אף הוא בסרטון ואישר כי מדובר בפעולות המאפיינות את עבודת התובע (עמ' 14). כן העיד כי קיימות 12 רצועות כאלו על המשאית, והשימוש במספר הרצועות תלוי בגודל המטען.

1. היקף עבודת התובע- התובע העיד כי הוא עובד 5-7 ימים בשבוע, כ 10-12 שעות ביום, כאשר תדירות וזמני העבודה משתנים לפי צרכים (סעיף 3 לתצהיר; עמ' 10). המעסיק אישר את מספר השעות היומיות בהן עובד התובע וכן אישר שהתובע עובד כ-6 ימים בשבוע (נ/3, סעיפים א.3-4). לאור זאת, אנו קובעים כי התובע עבד בממוצע 6 ימים בשבוע, בין 10-12 שעות ביום.
2. משך הפעולה- בתצהיר העריך התובע את זמן הפעולה לקשירת והתרת מטען, בכ-30-60 דקות (סעיף 4 לתצהירו). בעדותו הסביר כי פעולת הידוק הרצועות אורכת בין 20 ל-30 דקות, ואילו פתיחת הרצועות בתום הנסיעה נמשכת כרבע שעה (עמ' 19). לעיתים גם יש צורך בקשירה באמצע הדרך (סעיף 5 לתצהירו). המעסיק העריך כי פעולות הקשירה והמתיחה של הרצועות מתבצעות מספר פעמים ביום, כחצי שעה כל פעם (סעיפים ב.63 ו-7.4).
3. תדירות הפעולה- המעסיק אישר בשאלון לנתבע כי מדובר בפעולות חוזרות ונשנות (נ/3, סעיף ב.13). יחד עם זאת, הן התובע והן המעסיק אישרו כי פעולות אבטחת הסחורה למשאית, אינן מבוצעות בכל יום, אלא רק בימים בהם מובילים סחורה ולא מכולות. בתצהירו העיד התובע כי הוא נוהג במשאית המצריכה קשירות כ-3-4 פעמים בשבוע (סעיף 5 לתצהירו). בחקירתו הנגדית הסביר התובע כי בימים שהוא מוביל מכולות, הוא לא נדרש לבצע פעולת רתימה, כך - לעיתים כחצי שבוע (עמ' 20; עדות מר דלאל עמ' 35). התובע העריך כי 30% מזמן עבודתו הוא מוביל מכולות, וביתר הזמן - משטחים (עמ' 20). המעסיק העיד אף הוא, כי מספר הפעמים בהם נדרשת רתימת משאות למשאית אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם לסידור העבודה הדינמי של התובע (עמ' 15; עמ' 34), וכי ישנם ימים שהתובע כלל לא קושר רצועות (עמ' 35).

על יסוד עדויותיהם של התובע מחד גיסא והמעסיק מאידך גיסא, אשר העידו באופן דומה בעניין זה, אנו מקבלים את גרסת התובע בתצהירו ולפיה הוא מוביל סחורה הדורשת הידוק רצועות כ-3-4 ימים בשבוע.

כפי שקבענו לעיל, הוכח כי כל הובלת סחורה הדורשת רצועות לצורך קשירתה למשאית, כרוכה בכ-חצי שעה עד שעה של הידוק רצועות.

אשר למספר הסחורות המובלות כך מדי יום, המעסיק העיד (עמ' 17):

"זה לא דבר שאני יכול להעריך אותו... זה יכול להיות 10 פעמים, זה יכול להיות 5 פעמים"

כן העיד (עמ' 15):

"העד, מר דלל: עבודה שלו כמו של הנהגים האלה היא מגוונת. יש ימים שהם עובדים עם משטחים אז יכולים להיות 12 משטחים על הזה ו-12 רצועות.

כב' הש' דיבנר: ו-12 רצועות.

העד, מר דלל: כן. יש ימים שהוא יכולים להסיע 2 מטענים, זה תלוי בגודל המטען. הטריילר הוא 12 מטר.

כב' הש' דיבנר: אבל השאלה אם הוא מעמיס את הטריילר פעם 1 ביום או יכול להעמיס, לפרוק ואז לחזור להעמיס עוד הפעם.

העד, מר דלל: יפה. אם הוא נוסע מעבודה לתל אביב למשל אז יהיה פעם 1. אבל אם הוא נוסע מאשדוד לראשון, לראש העין אז יהיה 3 פעמים."

ובהמשך (עמ' 35)-

"ביום מסוים את יכול לפגוש אותו עושה את זה 24 פעמים. ביום אחר אתה יכול לפגוש אותו 13" (עמ' 35)

התרשמנו כי מר דלאל לא ידע לכמת במדויק את מספר הפעמים בהן התובע מוביל משאות אשר דורשים קשירה ברצועות, אך לא היתה מחלוקת כי הובלת המשאות נעשית באופן תדיר ומהווה חלק משמעותי בעבודת התובע. לאור עדות התובע ועדות מר דלאל, אנו מקבלים את עדות המעסיק, לפיה הפעולה של הידוק הרצועות בוצעה בין שעה לשלוש שעות ביום (בהתאם למספר הובלות המשטחים ביום, במכפלת כשעה להובלה).

1. נציין כי השנים 2008-2010, בהן עבד התובע בחברת אלימור כנהג משאית עם משטחים בקירור, לא נכללו בטווח הזמן בו ביצע התובע את הפעולות החוזרות והנשנות: מר דלאל טען שהידוק הרצועות היה בתקופה זו, אך באופן שונה (עמ' 24) ואילו התובע הסכים כי מדובר בעבודה שאינה מצריכה פעולה דומה (עמ' 28). לפיכך, ולמרות טענת התובע בסיכומיו כי יש להתייחס גם לשנים אלו, אנו סבורים כי הפעולה אותה ביצע התובע הינה משנת 2010 בלבד, עת החל התובע לעבוד כנהג משאות כבדים.
2. על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה מתחום האורתופדיה לבירור הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לליקוי בכתפו הימנית.
3. בפני המומחה תוצב התשתית העובדתית הבאה:
4. התובע, יליד 1962, עובד משנת 2008 כנהג משאית.
5. החל משנת 2010 עובד התובע כנהג הובלות ציוד כבד, הכולל משטחי סחורה ומכולות. במסגרת עבודה זו, נדרש התובע לאבטח את משטחי הסחורות באמצעות קשירתם ברצועות/ חגורות למשאית. התובע כורך את הרצועות סביב הסחורה, ומהדק אותן. כדי להשלים את הידוק הרצועות על הסחורה מרים ומוריד התובע מוט ברזל אשר מסייע לרצועות להתהדק ולקבע את הסחורה למשאית. בפעולה זו נדרש התובע להרים את ידיו עד מעל לגובה הכתף ולהורידה, כ-5-6 פעמים, ולהפעיל כוח רב.
6. עבודת ההידוק של הרצועות על משטחי הסחורה, לרבות עבודת ההתרה של הרצועות ולעיתים חיזוק הרצועות במהלך הנסיעה, אורכת כשעה. פעולה זו מבוצעת על ידי התובע בין פעם אחת לשלוש פעמים ביום, דהיינו – בין שעה לשלוש שעות ביום, למשך 3-4 ימים בשבוע.

סוף דבר

1. על יסוד האמור לעיל ימונה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי בכתף ימין ממנו הוא סובל.
2. התקבל חומר רפואי מבית חולים אסותא ומקופת חולים מכבי. ככל וקיים חומר רפואי נוסף, על צד המעוניין בכך להגישו וזאת תוך 14 ימים מהיום (אין צורך להגיש חומר שכבר הוגש).
3. התובע יגיש את הסרטון אשר הוצג בדיון ההוכחות תוך 14 ימים, על מנת שניתן יהיה להעבירו למומחה לצפייה.
4. בחלוף המועד יעלה התיק למתן החלטה בדבר מינוי מומחה.
5. עיון.

ניתנה היום, כ"א אדר א' תשפ"ב, (22 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.