05 ספטמבר 2022

1. מונחת לפנינו תביעה לסעדים הצהרתיים המורים למדינה לבטל את ההנחיות והנהלים שניתנו על ידי הנתבע 2, מנהל היחידה הארצית של התובעים, עובדי רשות המיסים ביחידת אכיפת הגביה בחיפה, החל מחודש אפריל 2018 ואילך בנוגע לסדרי עבודת השטח של התובעים ובכלל זה: שעת היציאה לשטח, היקף שעות העבודה בשטח, הגדרת ימי מבצע, נוהל גמול מבצעים והיקף ביצוע שעות נוספות וכן לסעדים כספיים הנובעים מהשפעת ההנחיות והנהלים החדשים על שכר התובעים ברכיב הפרמיה, גמול שעות נוספות, גמול מבצעים וקצובת כלכלה לרבות הפרשות סוציאליות. בנוסף, עותרים התובעים לפיצוי לא ממוני מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 (להלן – חוק הגנה על עובדים) ולפיצוי בגין עגמת נפש והפרת חובת תום הלב.
2. התביעה נפתחה בהליך זמני במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה במשך תקופת ניסיון של חודשיים הרשות תקצה 10 שעות נוספות לכל אחד מעובדי היחידה לפי מבצעים, בכפוף להתחייבות העובדים לקיים את ההנחיות והנהלים של המשרד לעניין השעות הנוספות והיציאה למבצעים. לאחר תקופת הניסיון (חודשיים) המדינה תבחן את הגדלת מכסת השעות הנוספות לעובדים, בכפוף לצרכי העבודה ולמקובל למדינה. עוד הוסכם כי במהלך תקופה זו, הנהלת רשות המיסים תנהל משא ומתן עם ההסתדרות עובדים הכללית החדשה – הסתדרות עובדי המדינה (להלן – ההסתדרות) בכל הנוגע להנחיות ונהלים בקשר לעבודת השטח של התובעים לרבות עבודה בשעות נוספות וגמול מבצעים וההשלכות של השינויים בסדרי העבודה על שכר התובעים. למרבה הצער, המשא ומתן לא צלח והצדדים ביקשו להתנהל במישור המשפטי.
3. עוד יצוין כבר עתה כי מלכתחילה התביעה הוגשה גם כנגד ההסתדרות בטענה כי ההסתדרות אינה מסייעת לתובעים משיקולים הזרים הקשורים בחברות של יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עם הנתבע 2, ששמש בזמנו כיו"ר ועד העובדים הארצי ברשות המיסים. במסגרת הדיון המקדמי הוסכם על מחיקת ההסתדרות מההליך תוך שניתנה לה האפשרות להגיש עמדה בקשר למחלוקות בתיק. ההסתדרות בחרה שלא הגישה עמדה ולא להתייצב בהליך. רק לאחר הגשת סיכומי התובעים ביקשה ההסתדרות להגיש עמדה ואולם לאחר הגשת תגובת המדינה ובהתחשב בעיתוי המאוחר של הבקשה והאפשרות לגרימת עיוות דין למדינה בהעדר יכולת לחקור את התובעים בעניינים שעשויים לעלות מעמדת ההסתדרות ו/או להביא ראיות לסתור את הבסיס העובדתי והמשפטי של העמדה, לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשה.
4. במסגרת ההליך העיקרי נשמעו העדויות הבאות: מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר יעקב קרידו, יו"ר ועד עובדי יחידת אכיפת הגבייה בחיפה (להלן – יעקב) ושל מר איציק צ'אושו, חבר ועד עובדי היחידה (להלן – איציק). מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם של מר טלחום פרידלוב מנהל היחידה הארצית לאכיפת הגבייה בנתבעת (להלן – טלחום) וגב' חנה טמסה, ממונה מנהל ומשאבי אנוש בחטיבה הארצית הוצל"פ – אכיפת הגבייה (להלן – חנה).

כל המצהירים נחקרו בפנינו בחקירות נגדיות.

ואלו העובדות הרלוונטיות

1. התובעים הם עובדים ותיקים ברשות המיסים המועסקים ביחידה לאכיפת הגבייה במחוז חיפה (להלן – היחידה או הוצל"פ חיפה). היחידה מעניקה שירותי גבייה ואכיפה לכל משרדי המס השונים: מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ באזור הצפון והיא חלק מהיחידה הארצית לאכיפת הגבייה האחראית לגביית מיסים מסרבני מס ברחבי הארץ ופועלת באמצעות יחידת מטה וזרועות ביצועיות במחוזות גיאוגרפיים - ירושלים, באר שבע, תל אביב וחיפה.
2. תפקיד היחידה הינו ליצור כוח הרתעה בהתאם לסמכויותיה על פי הוראות פקודת המסים (גבייה) מול נישום, שאינו משלם את חובותיו על פי דיני המס וזאת על מנת שיסדיר את חובותיו לרשויות. היחידה מקבלת הרשאות ממשרדי השומה לפעילות כנגד החייב, שמשמעותה צו עיקול והתובעים נדרשים לאתר את הנישום ולתת לו התראה על קיום החוב וככל שהחוב לא הוסדר לפעול למימוש צו העיקול על ידי הגעה פיזית לחייב בליווי כוח משטרתי לשם גביית החוב. במידה ולנישום אין כסף לתשלום החוב, עובדי היחידה מעקלים את רכבו. במקרה של גביית חובות מע"מ, המצאת ההתראה מבוצעת על ידי עובדי מע"מ ועובדי היחידה מתלווים לעובדי המע"מ לצורך פעולת העיקול. כמו כן, היחידה מטפלת בגבייה של שיקים חוזרים ובעיקולי צד ג'. על מנת לפנות את החייב לצורך גביית החוב או ביצוע פעולת עיקול נדרשת פעולת הכנה של איתור החייב, שלעיתים כרוכה גם היא ביציאה לשטח לצורך מציאת מיקומו המדויק של החייב (להלן – איתור או הכנה להוצל"פ) ולעיתים בעבודה משרדית כגון טלפונים לחייב, קשר עם רואי חשבון של החייבים וכדומה. העבודה ביחידה כוללת גם עבודה משרדית באיתור חייבים, בירורים מול פקידי השומה או רואי חשבון, עריכת הסדרי תשלום, הוצאות שוברי תשלום וגביית תשלומים בכרטיסי אשראי.
3. כעובדי רשות המיסים, התובעים היו כפופים להוראות פקודת המסים (גביה), להנחיות המקצועיות ונהלים של היחידה הארצית לאכיפת הגביה ולהוראות התקשי"ר. במועדים הרלוונטיים לתביעה, טלחום שימש כמנהל היחידה הארצית לאכיפת הגבייה (להלן – היחידה הארצית) ובמסגרת תפקידו הוא קבע את נהלי העבודה של עובדי היחידה הארצית והיחידות השונות לרבות יחידות ההוצל"פ, נתן הנחיות עבודה, נתן מענה לפניות וערך בקרה שוטפת על פעילות היחידות השונות של היחידה הארצית. עובדי היחידה היו כפופים לטלחום כמי שעמד בראש היחידה הארצית ובאופן ישיר היו למנהל היחידה בחיפה מר אהרון דנן (להלן – אהרון).
4. חלק מימי הפעילות המוקדשים לעיקולים או להכנה להוצל"פ מוגדרים כימי מבצע. על פי נוהל מבצעים משנת 2014 ^[1] לצורך הגדרת מבצע נדרש קיומם של לפחות שלושה קריטריונים מתוך הקריטריונים הבאים: המבצע מתקיים בשעות לא שגרתיות לפני או אחרי שעות העבודה הרגילות; הפעילות מתבצעת בשטח; הפעילות מבוצעת תוך שילוב ושיתוף פעולה של עובדי היחידה עם גורמי חוץ כגון המשטרה וגורמי אכיפה ממשלתיים; 15 הרשאות לכל חוליה של עובדי הוצל"פ; מרבית הפעילות התבצעה באזור המרוחק 10 ק"מ לפחות מהמשרד בה נמצא מקום העבודה הרגיל של העובד; מבצעים במגזרים בעייתיים שהוגדרו על ידי הממונה; הכנה למבצע; פעילות הוצל"פ ואכיפה והכנה על פי החלטת הממונה. השתתפות במבצע מזכה את המשתתפים בגמול מבצע בכפוף להוראות הנוהל.
5. היחידה מונה 14 עובדים מתוכם 3 עובדי מטה ו – 11 עובדי שטח/עובדי חוץ שהינם התובעים בהליך זה. עד לשנת 2017 העבודה ביחידה התנהלה כסדרה, והיחידה נחשבה ליחידה מובילה לנוכח תפוקות גבוהות ועבודה מוערכת של התובעים^[2].
6. ביום 22.2.2017 טלחום וחנה כינסו את כל העובדים ביחידה והעלו בפניהם את הליקויים שהתגלעו בדיווחי הנוכחות של חלק מהעובדים בין באמצעות דיווח על שעות נוספות מבלי שמלאו את שעות התקן ובין באמצעות דיווח כוזב של שעות נוכחות למול כרטיסי הכניסה והיציאה של הרכבים. באותה ישיבה הן טלחום והן חנה ציינו בפני העובדים את אכזבתם והתחושה הקשה של פגיעה באמון על רקע ההערכה הגבוהה שרכשו ליחידה. לאחר הצגת הליקויים שהתגלעו בדיווחי הנוכחות של היחידה באופן כללי, מר טלחום נפגש עם כל אחד מהעובדים ועבר איתם על ממצאי הדיווחים ברמה האישית. לאחר סבב השיחות טלחום ציין כי החליט לתת לעובדים הזדמנות נוספת לעבוד בצורה תקינה למול הוראות חדשות ובתום הישיבה סוכם והובהר כי חנה תמשיך לבדוק אחת לשבוע וסוף חודש את כרטיסי הרכב מול יומני העבודה והכניסה לחניון המשרד; אין לקחת רכבים הביתה ללא אישור ועדכון מראש; אין להשתמש ברכבים לצורך עבודה פרטית של עובד; עובדים שיוצאים עם הרכב חייבים להחזיר את הרכב בתום המבצע ולהחתים כרטיס נוכחות; למבצע יצאו רק חוליה אחת או שתיים ולא כל המשרד כפי שהיה בעבר; יועבר לסגנו סידור עבודה שבועי בכל יום ראשון ותועבר לחנה רשימת משתתפים במבצע ושם הנהג שלוקח את הרכב; התובעים יצאו לפעילות משותפת עם סטודנטים שהינם עובדים זמניים; לא יהיו ביקורת של אהרון או של סגנו, התובע מס' 8 (להלן – מתי) בשטח. אם מתי ירצה לצאת לשטח הוא יצא כחלק מזוג עובדים להדבקות או להוצל"פ; שעות נוספת יבוצעו רק בהתאם לצורך הפעילות של היחידה. יצוין כי על רקע חילופי הדברים במהלך הישיבה בין אהרון ליעקב, טלחום הבהיר כי אהרון יישאר בתפקיד מנהל וימשיך להיות הסמכות הראשונית ביחידה וכי אין זה מתפקידו של הוועד להתערב בסדרי וסידור העבודה^[3].
7. בתחילת שנת 2018 הובאה לידיעת טלחום מידע נוסף בדבר התנהלות לא תקינה של היחידה בכל הנוגע לדיווחי הנוכחות^[4].
8. בחודש מרץ 2018 נערכה הדרכה מקומית לעובדי היחידה בדבר העבודה עם מערכת נוכחות חדשה שהוכנסה לעבודה בכלל היחידות של רשות המיסים לרבות אופן הזנת נתונים הקשורים בעבודה כגון יציאה בתפקיד, כוננויות, חופשות וכיוצא בזה. החלק הארי של התובעים נעדר במופגן מההדרכה. כך גם, חלק ניכר מהתובעים לא השתתף בהרמת כוסית לפסח שנערכה במטה היחידה הארצית בתל אביב.
9. ביום 15.4.2018 התקיימה ישיבה של העובדים עם אהרון וחנה שהבהירה לעובדים את חוסר שביעות רצון הנהלת היחידה מהתנהלותם ועמדה על החובה להשתתף בהדרכות ואופן ההגעה להדרכות מרוחקות. חנה הביאה לידיעת העובדים את ההתנהלות הנדרשת למול המערכת החדשה ורעננה את הנוהלים בנוגע לגמול מבצעים, שימוש ברכבי מבצע, החתמת כרטיס נוכחות וחריגה ממכסת השעות הנוספות. במעמד הישיבה, נציגי הועד יעקב ואיציק ביקשו להשתמש ברכב מבצעי מעבר לפרק הזמן המאושר ולצאת לשלושה מבצעי בוקר במקום שנים^[5].
10. ביום 25.4.2018 איציק שלח לחנה הודעת ווטסאפ במסגרתה הלין על הסכנות בעבודת לילה ועל העדר קיומו של נוהל לילה. עוד צוין כי בכוונת העובדים לשוחח עם אהרון על הנושא למחרת^[6]. ביום 26.4.2018 התקיימה ישיבה מקצועית של חלק מהתובעים עם אהרון במהלכה התלוננו בפניו על היחס של עובד המע"מ והודיעו כי עד שאותו עובד לא יתנצל בפניהם, הם לא יעבדו עם מע"מ. עוד ביקשו העובדים שיצא נוהל מסודר לעבודת לילה ואהרון הסכים שצריך לפעול בענין זה למול טלחום לאחר תום ימי המבצע הנוכחי של מע"מ. בנוסף נדונו בפגישה עניינים מקצועיים וקשיים שמתעוררים במהלך העבודה השוטפת^[7].
11. לבקשת התובעים, ביום 30.4.2018 קיים טלחום ישיבה עם נציגי העובדים ביחידה, יעקב, איציק וחבר ועד נוסף, מר ישראל קמפל בנוכחות חנה, מר יוסי סקל, הסגן של טלחום (להלן – יוסי), אהרון וגב' נועה בן יוסף. במהלך הישיבה יעקב ואיציק ביקשו להמשיך ולשמר את הנוהג הקיים ביחידה שלא להחתים כרטיס נוכחות ו/או להקל בדרישת החתמת הכרטיס באמצעות מתן אפשרות לצאת לשני מבצעי בוקר, להגדיל את מכסת השעות הנוספות ולהוציא נוהל מסודר לגבי עבודת לילה על רקע חיכוכים עם גובה מע"מ מסניף נצרת. במהלך הישיבה ובמענה לבקשות העובדים, טלחום עמד על הוראות עבודת לילה, על מכסת השעות המותרת, על יציאה למבצעים בהתאם להוראות של אהרון, דיווחי אמת על עבודה בשעות נוספות וחובת החתמת כרטיס נוכחות לרבות של נהג הרכב המבצעי בתום המבצע. יעקב, מצידו, חזר וביקש לצאת ל – 2 מבצעים בשבוע שיתחילו בשעה 06:00 בבוקר, כך שהעובדים לא יהיו מחויבים להחתים כרטיס נוכחות באותו היום. על מנת להגדיל את כמות המבצעים התבקש להגדיר את האיתורים כמבצע. טלחום סרב בתוקף לבקשות בטענה שמדובר בגניבה ובתחמנות וציין כי העובדים יבצעו מבצעים על פי הוראות החוק, ההנחיות ונהלי העבודה. בסיכום הישיבה נקבע כי קיימת חובת החתמת כרטיס כאשר עובד מחזיר את הרכב למשרד; אין מבצעים באיתורים; מבצעים רגילים יבוצעו לפי הצורך בין השעות חמש לשש למעט במקרים חריגים; מבצעים בשטח ציבורי ממשיכים כרגיל; ניתן לצאת למבצע לפני השעה שש, אך ללא לקיחת רכב; אין הגבלת ימי מבצעים שיקבעו על פי צרכי העבודה^[8].
12. בעקבות דרישת העובדים בישיבה להגמיש את הנהלים להחתמת כרטיס נוכחות הדליקה אצל טלחום נורה אדומה והוא ביצע בדיקה של העבודה שבוצעה על ידי עובדי היחידה במהלך יום העבודה. ממצאי הבדיקה העלו שבמהלך שעות העבודה הרגילות, העובדים אינם מבצעים את המטלות המוטלות להם על ידי הממונים וגם בימי המבצע, עובדי היחידה היו עוזבים את המקום במהלך המבצע והולכים לעיסוקים פרטיים, בעודם מדווחים על שעות עבודה. ממצאי ומסקנות הבדיקה הועברו לראש המינהל מר כפיר חן ולאחר מכן הוגשה תלונה למחלקת ביקורת פנים ברשות המיסים^[9].
13. ביום 8.5.2018 טלחום הורה לאהרון שלא לאשר לתובעים שעות נוספות לחודש מאי למעט בימי מבצע ואהרון עדכן את העובדים באופן מיידי באמצעות הודעת ווטסאפ^[10].
14. ביום 15.5.2018 יעקב פנה למר יעקב גבאי, מרכז הסתדרות עובדי המדינה במרחב חיפה (להלן – מר גבאי) במסגרתו ביקש את התערבותו המיידית לנוכח הדרישה להחתמת כרטיס על ידי הנהג המחזיר רכב לחניון בתום המבצע, אי מתן אישור לביצוע שעות נוספות כתוצאה מאי קיום ההוראות בדבר החתמת הנוכחות, ביטול האישור לקחת רכב יום לפני מבצע בוקר והדרישה לצאת למבצעים.^[11]
15. לאור ההתעלמות של התובעים מההנחיות וסירובם לצאת למבצעים, ביום 27.5.2018 הוציא טלחום הנחיה לעובדי היחידה בכל הנוגע לעבודה מחוץ למשרד ולפיה העבודה מחוץ למשרד תוגבל לשעות שמשעה 08:30 ועד לסיום יום העבודה על פי התקן, כאשר בתום יום העבודה מחוץ למשרד, העובדים נדרשו לחזור למשרד על מנת להחתים כרטיס נוכחות. עוד נקבע כי אין לבצע פעילות רכבים בשטח ציבורי ואין גמולי מבצעים עד להודעה חדשה ^[12].
16. למחרת, ביום 28.5.2018, לנוכח המשך ההתעלמות של התובעים מההנחיה החדשה הוציא טלחום הבהרה וכדלקמן^[13]:

"בהמשך למכתבי מאתמול 27.5.2018 לגבי יציאתכם לביצוע עבודות חוץ. תהיה משעה 08:30 ושאין שעות נוספות, אך מדו"ח קריאת השעון ראיתי שאתם ממשיכים להתנהל כרגיל, בהתעלמות מהנחיות שהוצאתי ויוצאים לפני 08:30 ומסיימים את יום העבודה מעבר לשעות התקן.

לידיעתכם היציאה לפני הזמן המאושר הינו יציאה פרטית, אי לכך לא תהיה תשלום בשכר בגין השעות האלו."

1. בו ביום, פנו התובעים במייל בתפוצה רחבה לגב' זילפה גלינדוס, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה (להלן – זילפה) בטענה להתעמרות ופגיעה בעבודת היחידה על רקע הבקשה לקבלת נוהל עבודת לילה. העובדים התלוננו על קבלת חומר העבודה בשעה שמונה וחצי ויציאה מאוחרת לעבודת חוץ שפוגעת בתשלום רכיב האש"ל וכן על ביטול השעות הנוספות וגמול מבצעים^[14]. התובעים כתבו למייל את מר כפיר חן, סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש ברשות (להלן – כפיר), טלחום, אהרון, גבאי ומר ואדים אדלשטיין, יו"ר הועד הארצי.
2. ביום 29.5.2018 פנה גבאי לטלחום בטענה לנקיטת צעדים חד צדדים כלפי עובדי היחידה ופגיעה בחברי הועד המקומי, תוך איום בנקיטת צעדים ארגוניים, ככל שההנחיות האחרונות בנוגע לביטול השעות הנוספות והשינוי בסדרי העבודה לא יבוטלו לאלתר^[15]. גם מכתב זה הופנה בתפוצה רחבה להנהלת הרשות ובכלל זה למר יעקב ערן, מנכ"ל הרשות, לוועד העובדים המקומי והארצי ולגורמים בכירים בהסתדרות לרבות מר אריאל יעקבי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, משה מזרחי, יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, מר יצחק בלס, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי במרחב ועוד.

1. לבקשת הוועד המקומי, ביום 31.5.2018 התקיימה ישיבה בין חברי הוועד לבין זילפה והנהלת היחידה. במסגרת הישיבה חברי הועד ביקשו לקבל נוהל לילה וטענו כי בעקבות אירוע במבצע לילה של מע"מ נצרת בו עוקל רכב של נכה, בוטלו להם השעות הנוספות. עוד עלה נושא החתמת כרטיס הנוכחות כשיעקב טוען שעל פי התקשי"ר עובדי חוץ לא צריכים להחתים כרטיס ומנגד טלחום טוען שהעובדים לא מבצעים עבודה בשעות התקן ומדווחים שעות נוספות ומבצעים תוך שימוש ברכבי הרשות לצרכים פרטיים. כך גם, איציק הטיח באהרון טענות בדבר ניהול כושל בגין העדר מחסנים וגרר שגרמו לפגיעה בשכרם וביקש לקבל נוהל מסודר לגבי עבודה בשעות נוספות. בתום הדיון, זילפה הבהירה לחברי הועד שעל עובדי היחידה לפעול בהתאם לכללים ולהנחיות העבודה של טלחום ואהרון והורתה לאהרון לעדכן אותה לגבי המשימות והעמידה ביעדים של עובדי היחידה^[16].
2. ביום 3.6.2018 פנה הועד המקומי של היחידה לזילפה בטענה שטלחום מפר את ההסכמה עמה ולפיה אהרון יהיה מוסמך לאשר להם שעות נוספות לפי צרכי העבודה^[17].
3. למחרת, ביום 4.6.2018 פנה יעקב לגבאי ולואדים, יו"ר הועד הארצי בטענה לשינוי דיווח שעות העבודה בדו"ח הנוכחות לחודש מאי ולרישום לא מדויק של פרוטוקול הישיבה עם זילפה^[18].
4. ביום 5.6.2018 נערכה פניה דומה לטלחום בנוגע לשינוי הדיווח של יציאה בתפקיד בדוח הנוכחות לחודש מאי והשלכות השינוי על שכר העובדים ביחידה. עוד הועלו טענות לגבי הרעת תנאי העבודה ביחידה בתקופת ניהולו שבאה לידי ביטוי בקיצוץ מכסת השעות הנוספות, בשינוי שעות העבודה וביטול ההכרה בעבודת האיתורים כמבצעים^[19].
5. באותו היום, 5.6.2018, השיב טלחום לגבאי לפני נקיטת הצעדים כלפי עובדי היחידה התקיימו שיחות עם הועד על מנת לגרום ליחידה להתנהל באופן תקין על פי הוראות התקשי"ר ונהלי הרשות. הועד מסרב לקבל את ההוראות המחייבות ובפרט בענין החתמת כרטיס וממריד את כלל עובדי היחידה שלא לפעול בתאם להנחיות והכללים המחייבים. לפיכך ומכח סמכותו הניהולית הוקפאו השעות הנוספות, הוגדרו שעות עבודה והוגבלה ההשתתפות במבצעים. בסיום המכתב, גבאי הוזמן להיפגש עם טלחום אצל יו"ר הסתדרות עובדי המדינה^[20].
6. ביום 6.6.2018 פנו התובעים למר אריאל יעקבי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה על מנת שיגבה את גבאי במאבקם מול טלחום וביום 7.6.2018 שלחו לגבאי מכתב תגובה במסגרתו הכחישו את טענותיו של טלחום כלפיהם וחזרו על בקשתם להחזיר את המצב לקדמותו לפני ההנחיות החדשות^[21].
7. התובעים המשיכו להתעלם מההנחיות של טלחום וביום 12.6.2018 חנה שלחה לעובדים מכתב אזהרה בו העמידה את העובדים על המשמעות של התנהלות^[22].
8. ביום 4.7.2018 ועד העובדים ביקש מגבאי להכריז על סכסוך עבודה ולהגיש תביעות הלנת שכר^[23]. נערכה פניה נוספת באותו חודש ליו"ר הועד המקומי בגין רכיבי שכר שעובדי היחידה לא קיבלו בחודשים אפריל-יוני 2018.
9. בחודש אוגוסט 2018 התנהלה תכתובת בין יעקב לחנה בנוגע לאי מילוי ההנחיות בנוגע לשעות העבודה וההשלכות של ההתנהלות בטפסים הממוחשבים^[24]. במקביל, יעקב שלח מיילים לכפיר, ואדים ולגבאי בהם הלין על פגיעה בשכר התובעים ועל שינוי הרישום בדוחות הנוכחות וכפועל יוצא הגבלת מנת האש"ל היומית. עוד נטען כי לעובד יש זכות לעבוד לפי שעון גמיש בין השעות 07:00 ל – 08:30^[25]. בנוסף, התובעים פנו למר ערן יעקב, מנכ"ל הרשות בבקשה להיפגש עמו עקב ההתעמרות של טלחום כלפיהם וביום 5.9.2018 נשלח מכתב למנכ"ל המפרט את הפגיעה בשכר התובעים ואת ההתעמרות הנטענת ובכלל זה שלילת שעות נוספות בניגוד לצרכי העבודה ביחידה ושימוש לא חוקי במאגר הנתונים של החניון ואכיפה בררנית. בין היתר, צוין כי מאז שטלחום פנה למבקרת האגף, משכורתם נפגעה וכי הביקורת בנוגע להתנהלות לא תקינה בדיווחי הנוכחות של עובדי היחידה נמשכת כבר חמישה חודשים ללא מועד סיום קרוב ו/או ידוע וכי בנסיבות שנוצרו ובהנחיית ההסתדרות וועד העובדים הארצי הם ממשיכים לעבוד בשעות נוספות, כפי שעבדו בעבר, למרות שהם מקבלים שכר חלקי. עד יצוין כי באותו מכתב נטען שאהרון מפחד מטלחום לאחר שהוא עצמו סבל מהתעמרות והתעללות מצידו ולכן כיום הוא משתף פעולה עם טלחום כנגד עובדי היחידה. במכתב לא נטען דבר וחצי דבר בנוגע להתנהלות לא תקינה של אהרון ו/או לתלונה של העובדים כלפי אהרון שבגינה החלה ההתעמרות או ההתנכלות של טלחום כלפי התובעים. המכתב יצא בתפוצה רחבה ונשלח גם למשרד מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה וגב' אביגיל פינטו, מנהלת ביקורת פנים ברשות המיסים^[26].
10. ביום 11.10.2018 נערכה ישיבת הנהלה בנוכחות זילפה, טלחום ומנהלי היחידות בחטיבה לאכיפת הגביה במהלכה הביע טלחום חוסר שביעות רצון מההספקים של עובדי יחידות ההוצל"פ, דיווחים כוזבים על הדבקות ואיתורים ואחוזי גביה נמוכים. גם זילפה התלוננה בפני מנהלי היחידות על רמת האיתורים הנמוכה, חוסר אמון של היחידות האחרות בעובדי ההוצל"פ והיקף הגביה וסוכם כי עיקר עבודת האיתור צריכה להתבצע מהמשרד והיציאה מחוץ למשרד לצורך איתורים או הוצאה לפועל תוגבל לארבע עד חמש שעות ביום, כאשר בתום עבודת החוץ, על העובדים לחזור למשרד ולהדפיס כרטיס נוכחות. כך גם מכסת השעות הנוספות הוגבלה ל – 10 שעות בכפוף לתפוקת העובד וצרכי העבודה^[27].
11. באותו היום, עובדי היחידה הגישו תלונה למבקרת הפנים ברשות כנגד טלחום, אהרון וחנה בטענות להפרות משמעת רבות ומגוונות של כל אחד מהם. כלפי אהרון נטען כי חלק גדול מהדברים שעשה כבר הועברו לידיעת טלחום וחנה עם אסמכתאות וכי למרות שטלחום אמר שבכוונתו לסיים את העסקתו של אהרון, בפועל, לא נעשה דבר^[28].
12. בעקבות הישיבה, ביום 16.10.2018 הוציא טלחום עדכון ורענון הנחיות עבודה לכלל עובדי היחידה הארצית ולפיהן חלה חובת הדפסת כרטיס נוכחות בתחילת יום העבודה ובסיומו לרבות בסיום מבצע; בדיקה מוקדמת של החומר במחשב לפני יציאה לשטח; איסור על יציאה חוזרת בגין אותה הרשאה למעט במקרה של מידע עדכני; חובת הדפסת כרטיס יציאה בתפקיד בעת יציאה לשטח או להפסקת צהרים; ביצוע איתורים במשרד והגבלת עבודת השטח ל – 5 שעות ביום ובמקרים חריגים באישור מנהל היחידה עד 7 שעות ביום; קביעת ימי מבצעים על פי תכנון מראש של מנהל היחידה; שימוש ברכבים בזמן יציאה בתפקיד והחסרתם בסיום יום העבודה או המבצע^[29]. באותו היום, התקיימה ישיבה של אהרון עם עובדי היחידה במהלכה עודכנו על ההחלטות שהתקבלו בישיבה של מנהלי היחידות^[30].
13. ביום 28.10.2018 הודיעה חנה ליעקב כי לעובדי הוצל"פ חיפה אין שעות נוספות עד להודעה חדשה^[31].
14. בחודש דצמבר 2018, טלחום צמצם משמעותית את כמות לשוטרים שהוצמדו ליחידה והורה להם לעבור למחוז הצפוני בטענה שהיקף העבודה ביחידה אינו מצדיק את הישארותם. יעקב ואיציק התלוננו על ענין זה בפני מנכ"ל הרשות, ההנהלה ונציגי ההסתדרות והועד ואיציק חזר וביקש פגישה של ראש הרשות עם עובדי היחידה^[32].
15. ביום 27.12.2018 עדכן אהרון את זילפה כי החל מיום 1.11.2018 היחידה עובדת לפי הנהלים החדשים ואולם כמות ההדבקות וביצוע ההוצל"פ ירדה בצורה משמעותית ולנוכח אי שתוף פעולה מצד העובדים גם כמות הטיפול בעיקולי צד ג' נמוכה מאד^[33].
16. אהרון דנן פרש לגמלאות מטעמי בריאות בחודש ינואר 2019. ממועד זה ואילך, לא מונה מנהל קבוע ליחידה.
17. ביום 31.3.2019 בעקבות הדיון בהליך הזמני, חנה שלחה לעובדי היחידה הודעת דוא"ל בה ציינה כי במהלך החודשיים הקרובים, התובעים יהיו זכאים למכסה של עד 10 שעות נוספות בחודש בהתאם להשתתפותם במבצעים שיתקיימו ביחידה על פי ההנחיות והנהלים של טלחום ובכפוף לאישור זהות המשתתפים על ידו^[34]. באותו היום הוציא טלחום הנחיה שכותרתה "פעילות מבצעית באזור טבריה" שעיקרה קבלת גמול מבצע בתנאי שמעקלים לפחות 4 רכבים, שעת יציאה למבצע בשעה 07:00, כאשר יום עבודה במבצע לא יעלה על 9.5 שעות והיקף הגביה עמוד על למעלה מ – 50% משיעור החוב תוך מעקב להמשך תשלום החוב ו/או הגעה להסדר על ידי החייבים. בהמשך היום יצאה הנחיה דומה תוך הפחתת היעד לגביית החוב ל – 30% לכלל יחידות ההוצל"פ בנוגע לפעילות מבצעית במבצעי מע"מ^[35].
18. בתגובה להנחיות החדשות, פנה ב"כ התובעים לב"כ המדינה בטענה להפרת ההסכמות וההחלטה בהליך הזמני וזאת מאחר שהיעדים שנקבעו בהנחיה מיום 31.3.2019 סותרים את האמור בנוהל גמול מבצעים התקף לגבי כלל עובדי הוצל"פ ואשר אינו ניתן לשינוי באופן חד צדדי. עוד נטען כי היעדים שהוצבו בהנחיה אינם ריאליים והוצבו מלכתחילה על מנת לשלול מהעובדים את הגמול. ביום 18.4.2019 השיבה עו"ד ביק-פלמבאום, מנהלת מחלקה בכירה (דיני עבודה ומינהל) ברשות המיסים לב"כ התובעים כי ההנחיה הראשונה מיום 31.3.2019 בוטלה ונשלחה תחתיה הודעה נוספת לכלל היחידות. עוד הובהר כי ההנחיה המעודכנת אינה סותרת את נוהל המבצעים וכי הצבת יעדים לצורך הגברת האכיפה הינה בגדר פירוט של הוראות הנוהל ועל רקע מכתבי תלונה של היחידות המקבלות שירות מעובדי יחידות ההוצל"פ. ההנחיה יצאה בהתאם להוראות ואין מדובר בשינוי שיטת העבודה ובכל מקרה הממונה רשאי לקבוע יעדים במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. עוד נטען כי ההנחיה רלוונטית לכלל היחידות והיא אינה סותרת את ההסכמות שהושגו בהליך הזמני^[36].
19. ביום 11.6.2019 נשלח מכתב תשובה של ב"כ התובעים לעו"ד ביק-פלמבאום ולפיו ההנחיה מיום 31.3.2019 חלה על עובדי היחידה בלבד ואינה נאכפת ביחידות האחרות והועלו שוב הטענות לגבי הצבת יעדים שאינם ריאליים הפוגעים בפרמיה המשולמת לעובדים והצורך בהידברות עם נציגות העובדים טרם השינוי. בנוסף, הועלו טענות לגבי המשך ההתנכלות של טלחום לעובדי היחידה כגון הגבלת המבצעים בתקופת חודש הרמדאן בשונה משנים קודמות ומהפעילות ביחידות אחרות, הגבלת הפעילות בשטח המשפיעה על קצובת האש"ל ומניעת עבודה בשעות נוספות^[37].
20. כאמור לעיל, ביום 18.6.2019 ביקשו התובעים לחדש את ההליכים בתיק דנן.
21. החל מחודש מרץ 2020 בעקבות משבר הקורונה חלה ירידה בהיקף פעילות החוץ. ממועד זה, אין מחלוקת שהתובעים מקיימים את ההנחיות כלשונן וכפועל יוצא, הם מקבלים גמולי מבצעים ושעות נוספות^[38]. כך למשל, בחודש נובמבר 20 היה מבצע גדול של מע"מ בהשתתפות התובעים שפעלו על פי ההנחיות. התובעים זכו לתשבחות על ביצוע העבודה וקיבלו את כל הזכויות המגיעות בגין ההשתתפות במבצע^[39]. עם זאת, באותה תקופה התובעים קיבלו 5 גמולי מבצעים ו -10 שעות נוספות בחודש, בעוד שביחידות אחרות היקף גמול המבצעים והשעות הנוספות היה גבוה יותר^[40].
22. טלחום פרש לגמלאות ביום 30.11.2020^[41] ועם פרישתו התובעים חזרו לעבודה רגילה ללא הגבלת שעות העבודה בשטח ומקבלים גמול מבצעים, שעות נוספות, פרמיה ואש"ל בדומה ליחידות האחרות ובהיקפים שקיבלו בעבר עובר לחודש אפריל 2018^[42].
23. כל התובעים נחקרו על ידי נציבות שירות המדינה בנוגע לחשד לביצוע עבירות משמעת בנוגע לדיווחי הנוכחות. עובדי יחידות הוצל"פ אחרות לא נחקרו על ידי הנציבות בגין חשדות דומים או אחרים^[43].
24. השינוי בהנחיות עבודת החוץ והפחתת העבודה בשעות הנוספות משפיעה גם על רכיב האש"ל, הפרמיה וגמול המבצעים. מטפסי 106 של יעקב ואיציק לשנים 2017-2019 עולה כי משכורתם הכוללת ירדה בשיעור של 16% ו– 13% בהתאמה^[44].

תמצית טענות הצדדים

עיקר טענות התובעים

1. הנחיות העבודה של טלחום לעובדי היחידה הוצאו משיקולים זרים ותוך הפליה של עובדי היחידה למול יחידות ההוצל"פ האחרות. טלחום החל להתנכל ולהתעמר בעובדי היחידה בוועד המקומי לנוכח תלונתם על התנהלות לא תקינה ומושחתת מצידו של אהרון, דרישתם להסדיר בנוהל את עבודת הלילה שעמדה בניגוד להוראות פקודת המסים והיעדרות של חלק ניכר מעובדי היחידה מאירוע הרמת כוסית לפסח שנערך במשרדי הנהלת היחידה בתל אביב, שעוררה את חמתו עליהם. טלחום, חנה ואהרון יצרו ברית מושחתת ביניהם ופעלו במשותף בכדי למנוע מעובדי היחידה לחשוף את התנהלותם הבלתי תקינה.
2. ההסתדרות והועד הארצי נמנעו מלתמוך בעובדי היחידה בשל קשר חברי קרוב בין טלחום לבין מר יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה.
3. השינוי בסדרי העבודה של התובעים נעשה בחוסר תום לב ומכל מקום, הנתבעים הפרו את חובתם להיוועץ עם ההסתדרות טרם השינוי ו/או לנהל עמה משא ומתן על שינויים שיש להם השלכות על זכויות העובדים. עוד נטען כי סדרי העבודה הינם חלק בלתי נפרד מהסכם העבודה של התובעים ולפיכך, לא ניתן לשנותם באופן חד-צדדי, ללא היוועצות, ללא משא ומתן וללא פיצוי כספי.
4. השימוש בפררוגטיבה הניהולית של המדינה אינה מהווה מסלול עוקף להליכים משמעתיים. הפעלת סנקציות משמעתיות כלפי התובעים ככל שהפרו את המשמעת צריכה להתבצע על פי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 (להלן – חוק המשמעת). יתר על כן, גם אם חלק מהעובדים פעלו שלא כדין, אין בכך הצדקה לענישה קולקטיבית של כלל היחידה.
5. פרסום הנחיות לכלל יחידות ההוצל"פ נעשה למראית עין, כשפועל, יתר היחידות ממשיכות להתנהל כפי שהתנהלו עובר לפרסום ההנחיות החדשות.

עיקרי טענות הנתבעת

1. כל ההחלטות והנהלים העומדים בבסיס הליך זה חוסים תחת הפררוגטיבה הניהולית של המדינה והתקבלו מתוך שיקולים ענייניים ומקצועיים ובהתבסס על הוראות הדין. התובעים הם שביקשו לעשות שימוש לרעה בהליך זה על מנת לפגוע בהליך ההסדרה של תהליכי העבודה שיזמה הנהלת היחידה הארצית ולהנציח התנהלות בלתי תקינה של עובדי היחידה הנמשכת מזה תקופה ארוכה.
2. ההחלטות וההנחיות שהתקבלו בעניינם של התובעים אינן החלטות משמעתיות או עונשיות, אלא החלטות שנועדו לתת מענה לצרכי העבודה על רקע הבעייתיות בתפקודם של העובדים והחשד לאי סדרים בדיווחי הנוכחות.
3. לתובעים אין זכות קנויה לביצוע שעות נוספות ו/או מבצעים.
4. אין כל בסיס לטענת התובעים ולפיה ההחלטות שקיבלה הנהלת היחידה הארצית הן תולדה של תלונות עובדי היחידה כנגד אהרון.
5. הוכחשה טענת התובעים להתעמרות ו/או התנכלות תעסוקתית.
6. אי התייצבות ההסתדרות וויד העובדים הארצי לימין התובעים לרבות במסגרת הליך זה – אומרת דרשני.

דיון והכרעה

1. האם ההחלטות ונהלי העבודה שהתקבלו בעניינם של התובעים החל מחודש אפריל 2018 ואילך בכל הנוגע להיקף ושעות עבודת החוץ, עבודה בשעות נוספות, יציאה למבצעים והקריטריונים לזכאות לגמול מבצעים התקבלו כדין? – זו הסוגיה המונחת לפתחנו במסגרת הליך זה.
2. אין מחלוקת שההחלטות ונוהלי העבודה נשוא הליך זה עוסקים בסדרי העבודה ביחידות ההוצל"פ ברשות המיסים וביחידת ההוצל"פ בחיפה בפרט. התובעים אינם חולקים על הסמכות הניהולית המסורה בידי המעסיק לרבות בשירות הציבורי לנהל את מקום העבודה ובכלל זה לקבוע ולשנות את סדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה. כך גם, אין מחלוקת כי על פי ההלכה הפסוקה, עבודה בשעות נוספות אינה זכות מוקנית של העובד והמעסיק רשאי לשנות את היקף השעות הנוספות המוקצות לעובדים בהתאם לשינוי בצרכי העבודה ומכח סמכותו הניהולית^[45]. עם זאת, לטענתם, ההחלטות בעניינם נעשו משיקולים זרים ובחוסר תום לב ותוך הפרת חובת ניהול משא ומתן למול ההסתדרות בנוגע להשלכות של השינויים בסדרי העבודה על זכויותיהם ושכרם^[46].
3. בית המשפט העליון עמד על משמעות הפררוגטיבה הניהולית, היקפה וגבולותיה בענין רמת"א^[47] וכדלקמן:

"אין חולק כי אחד מעקרונות הבסיס של דיני העבודה הוא הפררוגטיבה של המעביד לנהל את מקום העבודה על^-פי ראות עיניו. זכות זו נובעת כאמור גם מזכות היסוד החוקתית שלו לקניין, המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. התועלת אשר ביסוד זכות יסוד זו ברורה: הכוח לבצע שינויים עסקיים וניהוליים בעסק מוקצה לאותו גוף שהוא בעל העסק – לו הזכות הקניינית בו, וכנגזרת מזכות זו הזכות לעשות בעסק כעושה בשלו. זה גם הגוף אשר יש לו התמריץ המתאים לנהל את העסק באופן מיטבי. גוף זה הוא המעביד, שכן אחידות האינטרסים השוררת בין המעביד לעסקו יוצרת הנחה כי יהיו לו התמריצים הנאותים להבטיח את הצלחת העסק ושגשוגו. בכך ייטב הן למעביד הן לכל הקבוצות שיש להן עניין בשגשוגו של העסק והצלחתו כגון עובדיו, נושיו, צרכנים הזקוקים לתוצרת שלו והמשק בכללותו. פררוגטיבה זו משתרעת הן על שינויים הנוגעים למבנה הפנימי של העסק, כגון שינויים בשיטות העבודה ובנוהלי העבודה, הן על שינויים מבניים. בנושא זה נאמר כבר על^-ידי בית^-הדין הארצי לעבודה:

"דוגמאות לנושאים שלגביהם יש למעסיק 'פררוגטיבה ניהולית' הם, בין היתר: ההחלטה איזה מוצר לייצר; קביעת מחיר המוצר; הרכב חברי הנהלת המפעל; תכניות השיווק של המפעל; תכניות המחקר והפיתוח של המפעל; מקורות מימון המפעל וכדומה. המאחד נושאים אלה הוא היותם חלק ממערך ניהול המפעל, המוטל על הנהלתו והמצוי בסמכותה" (עס"ק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות עובדי המדינה - הוועד הארצי של עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים – מדינת ישראל [36], בעמ' 117-116).

....

הפררוגטיבה של המעביד אינה בלתי מוגבלת. היא כפופה למגבלות מכוח החוק, כמו כן היא כפופה למגבלות מכוח הסכמים קיבוציים החלים על המעביד וכן מכוח הסכמי עבודה שלו עם עובדיו.

....

לאור טיבם המיוחד של חוזי העבודה ולאור עקרון הפררוגטיבה הניהולית ניתן לראות בעובדים כמסכימים לשינויים המתבצעים תדיר במקום העבודה, שינויים הנדרשים לצורך תפעולו השוטף והיומיומי של העסק כעסק חי ומתפקד בסביבה דינמית ומשתנה. דוגמאות לכך הם שינוי שיטות העבודה על^-מנת לשפרה ולייעלה, רה^-ארגון פיזי של מיקום העובדים במפעל, עדכון שיטת דיווח על שעות עבודה וכיוצא באלה שינויים. בעת כריתת החוזה או ההתקשרות ביחסי עבודה נוטל העובד על עצמו את ה"סיכון" לשינויים מעין אלה, לפיכך זכותו של העובד לשמור על תנאי עבודתו המקוריים נסוגה, בהסכמתו המשתמעת, בפני הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, קרי זכותו של המעביד ליישם את השינויים הדרושים לתפעולו השוטף והתקין של מקום עסקו. בנסיבות אלה, בהיעדר תניה חוזית הקובעת אחרת, יראו בעובד כמי שהסכים במשתמע לביצועם של שינויים אלה. לשון אחר, כאשר עסקינן בשינויים מסוג זה, נקודת המוצא תהיה כי העובד הסכים להם במשתמע בעת כריתת חוזה העבודה או קשירת יחסי עבודה.

עם זאת אין לראות בעובדים כמסכימים מראש, מכוח עקרון הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לכל שינוי בזכויותיהם, יהיו השלכותיו עליהם אשר יהיו. קיימים שינויים, אשר לצורך ענייננו אכנה אותם "שינויים אורגניים", הפוגעים בזכויות מהותיות של העובדים המוקנות להם על^-פי חוזה העבודה והמשנים את בסיס ההסכמה בין הצדדים לו, עד שלא ניתן עוד לראות בהם הגמשה של החוזה המקורי, אלא חוזה חדש. פררוגטיבת הניהול אינה משתרעת על שינויים אלה."

1. סוגיית הפררוגטיבה הניהולית ומגבלותיה נדונה גם בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ולענייננו יפים הדברים שנאמרו בענין קלנסווה^[48] שם נדונה זכותה של העירייה לחייב את עובדיה ברישום נוכחות באמצעות שעון ביומטרי באופן חד צדדי וללא היוועצות בארגון העובדים היציג וכך נפסק:

"סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם קובע כי "אין פוגעים בקנינו של אדם". לפי סעיף 4 לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981, "אדם" – "אף חבר-בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד". אלא שהוראה זו שבחוק הפרשנות, בהיותה מצויה בחוק "רגיל" (וחרף האמור בסעיף 1 לחוק הפרשנות), אינה מחייבת לעניין פרשנות חוקי יסוד, כך שנותרת בעינה השאלה איזהו ה"אדם" שבחוק יסוד כבוד האדם. אמנם, רוחו הכללית של חוק היסוד וזכויות מסוימות המנויות בו, מכוונות מעצם טבען לבני אדם בשר-ודם בלבד ולא לתאגידים, אולם בפסיקה נקבע כי "הדיבור 'אדם' בחוק היסוד כולל גם אישיות משפטית שאינה בן-אדם, ובלבד שמהותה של הזכות המוענקת בחוק היסוד וטבעה של האישיות המשפטית שאינה אדם, עולים בקנה אחד עם מסקנה זו..... על רקע גישה זו, מתבקשת המסקנה כי זכות הקניין היא זכותו של כל אדם, בין אדם בשר-ודם (בן-אדם) ובין אישיות משפטית שאינה בן-אדם, כגון תאגיד מסחרי". כך שאין חולק עוד כי למעסיק זכות קניינית בעסק שלו, המעוגנת בחוק יסוד. אשר למעסיק ציבורי, כגון רשות מקומית, יש הסבורים כי מבחינה רעיונית אין זה מדויק לקבוע שלמעסיק שכזה יש זכות קניינית ב"עסק", שכן "כאשר עסקינן במפעל ציבורי, הרי שהציבור הוא בעליו". אפילו כך, הזכויות הקנייניות מיוצגות על ידי "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת – כשליחות הציבור".

יש הגוזרים מזכות הקניין של המעסיק את זכות-היתר הניהולית של המעסיק בעסקו, או בשמה הרווח יותר – הפררוגטיבה הניהולית או הזכות הניהולית. יש הסבורים שמקורה הנורמטיבי של הזכות הניהולית אחר. כך או כך, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, יהיה מקורה הנורמטיבי אשר יהיה, רשאי מעסיק לפעול להשׂאת הרווחים בעסקו, לפעול לייעול העסק, לקבוע את האופן שבו יתנהל העסק, לרבות עריכת "שינויים בשיטות העבודה ובנוהלי העבודה"^, מה שמכונה בספרות (על ידי סגנית הנשיא (בדימוס) ברק-אוסוסקין) – זכות ניהולית עסקית. הפררוגטיבה הניהולית כוללת גם את הזכות לקבוע את כללי המשמעת בעבודה, סדרי העבודה, מסגרת שעות העבודה, אופן רישומן, להנהיג כללי בקרה ומעקב אחר מהימנות הרישום וכיו"ב, וכן רשאי מעסיק לערוך שינויים כאלה ואחרים בעסקו, מה שמכונה בספרות זכות ניהולית ביחסי עבודה. בהתאם, אין חולק כי מעסיק רשאי לקבוע כללים שונים באשר לאופן רישום שעות הנוכחות של העובדים, ורשאי הוא להפעיל אמצעים שונים למניעת דיווחים כוזבים של שעות נוכחות.

עם זאת, הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק אינה בלתי מוגבלת, ודאי כך הוא בכל הנוגע לזכות הניהולית ביחסי העבודה. הפררוגטיבה האמורה לעולם כפופה לחובת תום הלב, לסבירות ולמידתיות, ונקודת המוצא בהפעלתה היא "במישור זכויות האדם", שכן "נגד זכות המעביד לקניין וכנגד פררוגטיבת הניהול העומדת לו יש להתחשב בזכויות יסוד של העובדים.

....

הנה כי כן, הכל מסכימים – בין אם הזכות הניהולית נגזרת מזכות הקניין ובין אם הזכות הניהולית פועלת במישור החוזי ולא כנגזרת מזכות הקניין – כי הפעלת עסק כרוכה בקביעת סדרי העבודה ובעריכת שינויים מעת לעת, וכי למעסיק הזכות לבצע שינויים אלה מכוח הזכות הניהולית שלו. במקביל, אין חולק כי הפררוגטיבה הניהולית אינה מילת קסם המאפשרת למעסיק לעשות ככל העולה על רוחו, וכי עליו לפעול במסגרתה בתום לב, בסבירות ובמידתיות. הדברים יפים שבעתיים שעה שמדובר, כבענייננו, במעסיק ציבורי." (ההדגשות במקור – א.ר.).

1. כאמור, לטענת התובעים, השינוי בסדרי העבודה נעשה מתוך שיקולים זרים לנוכח תלונתם על התנהלות בלתי תקינה של אהרון ועל עבודה בלילה העומדת בניגוד להוראות החוק^[49]. ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו לא הוכח קשר בין התלונות של העובדים ו/או של הועד המקומי על אהרון לבין השינוי בסדרי העבודה החל מחודש אפריל 2018. התלונה היחידה בכתב בענין התנהלותו של אהרון הועלתה לראשונה ביום 11.10.2018 במסגרת פנית התובעים למבקרת הפנים של הרשות בענין ההתנהלות של טלחום, אהרון וחנה וזאת לאחר שכבר שונו סדרי העבודה והופצו הנחיות ונהלי עבודה בעניינים שבמחלוקת. במסגרת חקירתו הנגדית הודה יעקב שהתובעים לא הגישו מכתב תלונה כנגד אהרון^[50] וטען כי הועד המקומי התלונן בעל-פה בפני טלחום ומסר מעטפות ומסמכים ואולם עדותו בענין מועד מסירת המסמכים הייתה מעורפלת ועמומה^[51] ולא צורף פרוטוקול הישיבה במהלכה התובעים מסרו את המסמכים לטלחום וחנה^[52]. יתר על כן, המסמכים שצורפו על ידי התובעים.^[53] – יומן נסיעות ברכב במשך חודשים בודדים בשנים 2014 ו – 2015, דו"ח נוכחות של אהרון לחודש דצמבר 2014 ולחודש מאי 2015, דו"ח מבצעים לחודש מסוים ויומני עבודה שבועיים לעובד חוץ לחודשים דצמבר 2014, מאי ויוני 2015, אינם מעידים בפני עצמם על התנהלות חריגה של אהרון ואין להם כל קשר לטענות החמורות שהועלו כנגד אהרון כגון מעילה בכספי הקופה הקטנה של היחידה, ביצוע שיפוצים בביתו ומטלות אישיות עבורו על ידי עובדי היחידה, יציאה לסידורים ועניינים אישיים על חשבון זמן העבודה והטרדה מינית של עובדים ואשר בגינן החלה ההתנכלות כלפי התובעים^[54].

1. גם מתכתובת הווטסאפ בין חנה לאיציק^[55] עולה כי התובעים לא התלוננו על התנהלות לא תקינה של אהרון עובר לתחילת השינויים בסדרי העבודה ביחידה. על פי התכתובת, התלונות על אהרון בחודש פברואר 2017 היו כלליות וכוללניות כגון "בגדול כפי שאמרתי לך העובדים ללא יוצא מהכלל פשוט מתאבים (צ"ל מתעבים - א.ר.) והאמת הוא זכה בזה ביושר" וכן טענות בקשר למעקב ופיקוח של אהרון וסגנו על העובדים על מנת להצדיק קבלת אש"ל וגמול שעות נוספות ותלונה על התנהלות לא תקינה של הסגן של אהרון, התובע 8. מנגד, חנה מעודדת את איציק להגיש מכתב תלונה מסודר ומרגיעה את החששות של העובדים מפגיעה ביחידה כתוצאה מהמכתב ובנוסף, מזהירה את העובדים מהמשך התנהלות לא תקינה ביחידה בנוגע לשימוש ברכבים. גם בחודש אפריל 2018, נמשכות תלונות כלליות על התנהלותו של אהרון בקשר לאופן ניהול היחידה והעדר מוטיבציה של העובדים כשחנה מצידה חוזרת ומעודדת את הועד המקומי להעלות את התלונות כלפי אהרון באופן ברור וכלשונה: "אם אתם לא משתפים לי או לטלחום אין דרך לדעת את הדברים האלה, כמו שאני באה ודורשת ממכם ואומרת מה נדרש ממכם אתם חייבים להציג את בעיה שיש לכם על מנת לפתור אותם". בחקירתו הנגדית מאשר יעקב כי חנה עודדה את העובדים להעלות באופן ברור את כל טענותיהם כלפי אהרון^[56], באופן שאינו מתיישב עם הטענות להתנכלות מצידה בעקבות התלונה על אהרון.
2. זאת ועוד. מעדויות התובעים עולה כי הם התלוננו על התנהלות של אהרון כלפיהם במשך שנים ותלונותיהם קיבלו אוזן קשבת אצל טלחום וחנה, כאשר טלחום היה מעונין לסיים את העסקתו של אהרון ואף עודד את העובדים להמציא לו מסמכים שיסייעו לו בידו למצות את הדין עם אהרון ולסיים את העסקתו ביחידה^[57]. עדויות אלו אינן מתיישבות עם טענת התובעים ולפיה בעקבות התלונה על אהרון, טלחום הפנה כלפיהם אצבע מאשימה והחל להתנכל להם. ההסבר שניתן על ידי יעקב ולפיו השינוי הפתאומי בגישתו של טלחום כלפי אהרון וכלפי העובדים ביחידה נבע מכך שהיו לטלחום בעיות ביחידות אחרות ולכן הוא היה זקוק למנהל אחד שיהיה לצידו תוך הקרבת עובדי היחידה^[58], אינו הסבר מניח את הדעת. ההסבר אינו מתיישב עם שורת ההגיון כמו גם עם לוחות הזמנים בהם היו בעיות ניהוליות ביחידות אחרות ומכל מקום, לא הוכח כי בתקופה הרלוונטית, היו יחסי עבודה עכורים בין מנהלי יחידות ההוצל"פ האחרות לבין טלחום. יתר על כן, לתובעים לא היה הסבר לגבי פערי הזמנים בין המועד שבו התלוננו, כטענתם על ההתנהלות הלא תקינה של אהרון, בסוף שנת 2016 – תחילת שנת 2017, לבין מועד שינוי סדרי העבודה בחודש אפריל 2018 ^[59].
3. ממכלול העדויות עולה כי אהרון היה מנהל קשה ובמהלך השנים היו לעובדים טענות שונות כלפיו בכל הנוגע לניהול היחידה. היחסים בין אהרון לבין עובדי היחידה הסלימו לאחר שאהרון סרב לחתום לעובדים על ביצוע שעות נוספות ודרש מהם לחזור למשרד ולהחתים כרטיס באופן פיזי בסיום יום העבודה בשטח. בשלב הראשון ועל רקע היחסים העכורים בין טלחום לאהרון ומנגד האמון וההערכה שטלחום רכש לעובדי היחידה, טלחום גיבה את העובדים וחתם על דיווחי השעות הנוספות במקום אהרון. בהמשך, משהתברר לטלחום שקיימים ליקויים בדיווחי השעות של עובדי היחידה, הוא שינה את עמדתו, נתן גיבוי לאהרון והחל בפיקוח ובקרה צמודים על היחידה לרבות באמצעות מתן הנחיות עבודה מעודכנות כאמור בישיבה של טלחום עם העובדים מיום 22.2.2017 ^[60]. לא מצאנו לנכון לייחס משקל לעובדה שלא הוגש תצהיר מטעמו של אהרון. אמנם, אהרון הינו אחד הנתבעים בתיק ואולם לנוכח פרישתו לגמלאות עובר לפתיחת ההליך, העדר פירוט תשתית עובדתית ומשפטית לתביעות האישיות כנגד הנתבעים 2-4 והפניית הסעדים המבוקשים כלפי הנתבעים 1-3 בלבד, איננו סבורים כי יש לזקוף לחובת הנתבעת את אי הבאתו של אהרון לעדות, ובפרט משעה שלצורך ההכרעה במחלוקות בתיק דנן, אין חשיבות לשאלה האם אהרון בצע או לא בצע את המעשים שהתובעים ייחסו לו, אלא אך ורק לשאלה האם התלונה של העובדים כלפי אהרון גרמה להנהלת היחידה הארצית בראשות טלחום להתנכל לעובדי היחידה, בין היתר, באמצעות שינוי סדרי העבודה ומתן הנחיות עבודה מעודכנות. למותר לציין, כי טענות התובעים כלפי אהרון לרבות נסיבות סיום עבודתו – לא הוכחו וכל שהוכח הוא כי אהרון פרש לגמלאות לאחר שבמשך תקופה ארוכה ולפני התלונות נגדו, הוא ביקש לפרוש או לכל הפחות הרהר באפשרות פרישה^[61].
4. לכך נוסיף כי התרשמנו שהתובעים בהובלת הועד המקומי נהגו באופן שיטתי להתלונן על התנהלות לא תקינה של מנהליהם כפעולת נקם על העדר היענות לתביעותיהם. כך למשל, הועד המקומי התלונן בפני חנה על העלמת עין של אהרון ממעשים חמורים של מתי, הסגן של אהרון וכדבריו: "אדם שנותן יד לסגן שלו לעשות מה שבא לו, לרמות לגנוב אז הוא שותף מלא, אדם שיוצא לבדיקות כביכול ונוסע לבד ברכב ואחר כך מוסיף סתם איזה עובד או שוטר כביכול שהיה איתו הוא שקרן וגנב.."^[62] וזאת על רקע ניהול קשוח של העובדים^[63]. הטענות כלפי מתי ירדו מהפרק לאחר שמתי שינה את יחסו לעובדים^[64]. באופן דומה התלונה כנגד אהרון הינה תולדה של סירובו של אהרון לחתום לעובדים על דיווחי השעות הנוספות^[65]. כך גם, התובעים לא הססו להעלות טענות שונות בנוגע להתנהלות לא תקינה של חנה וטלחום לרבות בנוגע לאירועים ישנים ו/או שאינם קשורים בעבודה וזאת על רקע הבדיקה של דיווחי הנוכחות ביחידה ושינוי סדרי ונוהלי העבודה.
5. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) תשנ"ז – 1997 (להלן – חוק הגנה על עובדים או החוק) מעניק הגנה לעובד שהגיש תלונה כנגד מעסיקו כנגד עובד אחר במקום העבודה ו/או סייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כפי שנקבע בסעיף 2 לחוק:

"(א) לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור;

(ב) לא יפגע ממונה מטעם המעסיק בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור."

ובהמשך בסעיף 4 נקבעו התנאים לתחולת ההגנה:

"4. הגנות ותרופות לפי חוק זה יינתנו רק לגבי תלונה שהתקיימו בה כל אלה:

1. התלונה הוגשה בידי העובד בתום לב או שהעובד סייע בהגשת התלונה בתום לב;
2. התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה, או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או לפעילותו של המעסיק, ובגוף ציבורי – גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין;
3. התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או המוסמכת לבדוק או לחקור בענין המשמש נושא התלונה".

הנה כי כן, על מנת שהעובד יהיה זכאי להגנות ולתרופות על פי החוק עליו לעבוד בשלושה תנאים מצטברים: התנאי הראשון חייב שהתלונה הוגשה בתום לב; התנאי השני עוסק בסוג התלונה כאשר נדרש שהתלונה תתייחס להפרת חיקוק במקום העבודה או בקשר לעבודה או לפעילות העסקית של המעסיק ובגוף ציבורי גם בקשר לפגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין והתנאי השלישי מחייב כי התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבלה או לבדוק אותה. בנוסף, לפי סעיף 2 לחוק יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בענייני עבודה ובענייננו בין הפיטורים לבין הגשת התלונה^[66]. באשר לדרישת תום הלב נקבע כי אין נפקות לתוצאות בירור התלונה במובן זה שגם אם בסופו של יום, התלונה לא נמצאה מוצדקת או נכונה, אין בכך כדי לשלול את תנאי תום הלב. עם זאת, כאמור בסעיף 3(ג) לחוק, ככל שיתברר כי מדובר בתלונת שווא בנסיבות שבהן העובד ידע או שהיה צריך לדעת כי מדובר בתלונת שווא, העובד לא יהיה זכאי להגנה מכח החוק^[67].

1. לעניין נטל ההוכחה סעיף 3א מעביר את נטל הראיה לכתפי המעסיק להוכיח כי לא פעל בניגוד לסעיף 2 לחוק ופגע בעובד על רקע התלונה ובלבד שהעובד יוכיח ברמה הלכאורית כי לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגיעה בענייני עבודה או לפיטורים. עוד נקבע כי חוק הגנה על עובדים לא נועד לתת לעובד הגנה בפני בחינת תפקודו ואין בהעלאת הטענה בדבר חשיפת שחיתויות/ליקויים במקום העבודה, בפני עצמה, כדי להעניק לעובד חסינות בפני בירור טענות המעסיק בדבר ליקויים בתפקודו ו/או למנוע הליך פיטורים, ככל שקיימות סיבות מוצדקות לכך וכפי שנפסק בענין רותם^[68] על ידי כב' השופטת נילי ארד (כתוארה אז) וכדלקמן:

"כלל הוא כי יש להבחין בין טענה בדבר חשיפת שחיתות וההגנות שבחוק מפני התנכלות לעובד ופגיעה בו ובתנאי עבודתו בשל חשיפת שחיתויות, לבין החלטות ענייניות של המעביד במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו. חוק הגנה על עובדים לא נועד למנוע בירור ענייני של טענות בדבר ליקויים בתפקודו של עובד, לרבות יחסי אנוש גרועים. בה במידה, טענה שמעלה עובד בדבר חשיפת שחיתויות במקום העבודה, אין די בה, כשלעצמה, כדי לשמש לו חליפת מגן מפני בירור טענות המעסיק על תפקודו בעבודה, בחינתן וקבלת ההחלטה הנדרשת בנסיבות המקרה.

כך, בפסק הדין בעניין פלצמן בל עמד בית המשפט העליון על כך שיש להימנע "... ממתן "חסינות" מפיטורין למועסק שהתלונן על הממונה עליו, מקום שקיימים שיקולים אובייקטיביים מוצדקים להפסקת עבודתו, או מקום שתלונתו הוגשה בחוסר תום לב, או לא הייתה תלונת אמת. יש להישמר מהפיכת מכשיר התלונה לאמצעי שנועד למנוע פיטורין מוצדקים וכפיית מעסיקים להמשיך ולהעסיק מועסקים חרף אי התאמתם לתפקידם".

1. התובעים לא הוכיחו שלא היה בהתנהגותם או במעשיהם סיבה לשינוי בסדרי ונוהלי העבודה וזאת לאור החשדות שהתעוררו כנגדם בנוגע לדיווחי שעות לא תקינים וכן לנוכח סירובם העיקש לחתום על כרטיס נוכחות ולמלא אחר ההנחיות בנוגע לדיווחי הנוכחות^[69]. כאמור לעיל, התובעים הגישו את תלונתם כלפי אהרון רק ביום 11.10.2018 לאחר שכבר שונו סדרי העבודה ונוהלי העבודה שבגינם טוענים התובעים להתנכלות. לפיכך, לא מתקיימים התנאים הנדרשים לצורך מתן פיצוי לפי חוק ההגנה על עובדים. יתר על כן, כמתואר לעיל, לא מצאנו כי קיים קשר סיבתי בין השינויים בסדרי ונוהלי העבודה לבין תלונת התובעים על אהרון כנדרש בסעיף 2 לחוק.

אשר על כן, התביעה לפיצוי מכח חוק ההגנה על עובדים – נדחית.

1. כך גם, לא מצאנו שהשינוי בסדרי ונוהלי העבודה נעשה על מנת להתנקם בתובעים על רקע היעדרותם מאירוע הרמת כוסית לפסח ו/או דרישתם לנוהל עבודת לילה. אמנם, העובדים נעדרו במופגן מאירוע הרמת הכוסית כמו גם מיום העיון בנוגע למערכת הנוכחות החדשה והתנהלותם זו ובפרט אי ההשתתפות ביום העיון, לא הייתה מקובלת על הנהלת היחידה הארצית^[70] ואולם תהליך ההסדרה של נוכחות העובדים ביחידה ודיווחי הנוכחות החל כבר בחודש פברואר 2017 כאשר העובדים מסרבים למלא אחר ההוראות והנחיות העבודה עד לחודש נובמבר 2018, לכל המוקדם בהתאם לטענת התובעים. הוא הדין באשר לטענות העובדים בכל הנוגע לנוהל עבודת לילה. מעבר לעובדה ששעות העבודה בלילה בזמן מבצע עיקול רכב הוגדרו בנוהל עבודה מיום 1.8.2013^[71] וטלחום חזר עליהן במסגרת השיחות עם העובדים^[72], גם הפניות בקשר לעבודת הלילה, על אף שלשיטת התובעים הם עבדו בניגוד לנוהל על בסיס קבוע, החלו לאחר חודש פברואר 2017 בו החל תהליך ההסדרה כאמור.
2. לטענת התובעים, הם סבלו מהתעמרות מצד הנתבעים שבאה לידי ביטוי בפגיעה בפרנסתם, בניטור יתר תוך פגיעה בפרטיותם לאור הוצאת נתוני הכניסה והיציאה מהחניון לצורך מעקב נוכחות ובאיום על נקיטה בהליכי ביקורת ומשמעת. עוד נטען כי טלחום הטיח ביעקב פעמים רבות כי "יעיף" אותו מהרשות וכינה אותו "גנב". בנוסף, הנתבעים מנעו מיעקב להשתתף בחודש נובמבר 2018 בכנס ראשי ועדים של הסתדרות עובדי המדינה והטעו אותו בנוגע למקום העבודה של ממונה מבצעים של החטיבה הארצית. עוד נטען שבניגוד לשנים קודמות, הנתבעים סרבו לאשר לאיציק חופשה על חשבון מכסת החופשה של השנה הבאה, נטלו מהתובע 5 את חדרו לטובת עובדת מהיחידה בתל אביב שנדרשה לעבוד בחיפה מסיבות אישיות וסרבו להפנות את התובע 6 לוועדה רפואית. יצוין כי במסגרת הסיכומים התובעים טענו טענה כללית וכוללנית להתנכלות ורק בסיכומי התשובה ובמענה לסיכומי המדינה חזרו וטענו בלשון רפה כי השינוי תנאי ההעסקה מהווה ביטוי להתעמרות בהם וכי התקיימו בעניינם שורה של מאפיינים המוזכרים בהצעת בחוק כביטוי להתעמרות – האשמות שווא, שיבוש יכולת לבצע את התפקיד באמצעות הצבת דרישות ו/או תנאים בלתי סבירים ומשטר של פחד ואיומים.
3. עילת ההתעמרות בעבודה טרם עוגנה בספר החוקים. על פי הספרות המשפטית התעמרות בעבודה או בשמה האחר התנכלות תעסוקתית היא התנהגות משפילה, שאינה פיזית, המופנית כלפי העובד לאורך תקופה באופן חוזר ונשנה^[73]. לפי המלומדת ד"ר אלמוג^[74] ביטויה המעשיים של ההתנכלות התעסוקתית הם מגוונים ואולם מקובל לראות ביטוי להתנכלות בשלוש קטגוריות: פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים-תקשורתיים (צעקות, ביקורות לא מוצדקות וכדומה); פגיעה במעמדם של העובדים באמצעות הפצת שמועות, פעולות של השפלה פומבית וכדומה; מתן משימות משפילות (מטלות שאין בהן צורך או מניעת עבודה בפועל). מקובל לראות בהתנכלות תעסוקתית לא כאירוע חד פעמי אלא בחשיפה מתמשכת למעשים המתוארים. המלומדת ד"ר קמיר סבורה כי התעמרות היא כל התנהגות שגורמת לפגיעות קשות נשנות ומתמשכות בכבודו של האדם באשר הוא אדם דהיינו בכבוד הסגולי המתייחס לעצם הקיום האנושי ובכבוד המחיה שעניינו המימוש העצמי – כל התנהגות שעלולה לפגוע באישיות של האדם, בכבודו או בשלמותו הגופנית או הנפשית או להעמיד בסכנה את משרתו או להעכיר את האווירה במקום העבודה. ההתעמרות באה לידי ביטוי בהשפלה, ביוש והקטנה של העובד כגון הטחת מתמשכת של עלבונות ויצירת סביבה לעגנית ומגמדת, שינויים תכופים בהנחיות עבודה שגורמים לאיבוד היכולת המקצועית ופגיעה מתמשכת בפרטיות^[75].

73. בנוסף לספרות המשפטית, מונחת על שולחן הכנסת, הצעת חוק פרטית של ח"כ מרב מיכאלי למניעת התעמרות בעבודה. על פי סעיף 3 להצעת החוק התעמרות במסגרת העבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם במסגרת מספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה. הנה כי כן, ההגדרה הכללית של ההתעמרות מכילה שני יסודות. על ההתנהגות להיות חוזרת ונשנית בכמה אירועים נפרדים והיא כזו שיש בה כדי ליצור עבור העובד סביבה עוינת במסגרת העבודה. באשר לחזרתיות, ד"ר קמיר מבהירה כי החזרתיות המתמשכת לאורך זמן היא יסוד מהותי בהתעמרות בעבודה והיא קיימת גם כאשר מדובר בהתנהגויות פוגעות מסוגים שונים ואולם היקף החזרות העולה כדי התעמרות ייקבע באופן אובייקטיבי ועל פי מבחן "השכל הישר"^[76].

74. הצעת החוק מונה רשימה פתוחה של דוגמאות לסוגי התנהגויות שיכולים להיחשב כהתעמרות אסורה:

"(1) התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;

(2) שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו; הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;

(3) הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;

(4) הכפפתו של האדם לאווירה של פחד ואיומים;

(5) ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;

(6) נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;

(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם".

יצוין כי לא כל התנהלות מצד המעסיק או הממונה מטעמו הגורמת לעובד עגמת נפש ממנה נפגע העובד מהווה התעמרות בעבודה, שהרי יחסי העבודה מעצם טיבם כרוכים גם בהערות על תפקוד העובד, בביקורת, בהערכה תקופתית, בחלוקת העבודה בין העובדים, בקידום עובד מסוים על פני אחר, בהליכי בירור ומשמעת וכדומה. עוד יש לקחת בחשבון שלחץ העבודה יומיומי מביא לעיתים לאמירות שאינן במקומן מתוך רוגז רגעי או סערת רגשות^[77]. לפיכך, המבחן לקיומה של התעמרות בעבודה הוא מבחן אובייקטיבי בהתאם לכללי ההתנהגות הרווחים ומקובלים במקום עבודה סביר.

75. מהתמונה הכוללת המצטיירת לפנינו על סמך מכלול הראיות, לא שוכנענו שהתובעים סבלו מהתעמרות מידי אהרון, חנה או טלחום ודין הטענה להתעמרות ו/או סביבה עוינת להידחות. הטענות העיקריות של התובעים נסובות על שינוי סדרי העבודה ביחידה וכפועל יוצא פגיעה בתנאי העבודה ובשכר. אמנם, בהתאם לספרות^[78] קיימים גם דפוסי ההעסקה העולים כדי העסקה פוגענית למרות שהם מתייחסים לקבוצה של עובדים כגון עובדים המועסקים בתנאים המאגדים קושי פיזי עם מרכיבים משפילים ופוגעים בכבוד כגון קופאים שנאסר עליהם לשבת במהלך יום העבודה, עובדים המועסקים בתנאי מזג אוויר קשים ללא הגנה מתאימה, עובדים שנאסר עליהם לצאת לשירותים או עובדים שאין להם גישה לשירותים או למתחם מנוחה. המשותף להעסקה פוגענית מסוג זה הוא המימד הלא אישי של דפוס העסקה זה הנובע משיקולים שאינם קשורים בעובדים כגון חיסכון בהוצאות או מדיניות עסקית וזאת בשונה מהמקרה שלפנינו בו השינוי בסדרי העבודה ובהנחיות העבודה נעשה על רקע חשדות להתנהלות לא תקינה של עובדי היחידה בכל הנוגע לנוכחות בעבודה ולדיווחי הנוכחות כמו גם סירובם העיקש והמתמשך של העובדים בהנהגת הועד המקומי, לפעול בהתאם לנהלים ולהנחיות המחייבות ובשונה מיתר יחידות ההוצל"פ. כאמור לעיל, התובעים לא התייצבו במופגן ובהוראת הועד המקומי להדרכות על מערכת הנוכחות החדשה^[79], לא השתתפו במופגן בפעילויות של כלל היחידה הארצית כגון הרמת כוסית^[80], סרבו לחתום על כרטיס הנוכחות חרף בקשות חוזרות ונשנות של חנה וביקשו להכתיב את שעות היציאה למבצעים והיקף המבצעים^[81].

76. יתר כל כן, ממכלול העדויות עולה כי העובדים בהנהגת הועד המקומי סרבו לקבל את מרות המנהלים ובפרט את מרותו של טלחום תוך שהם מבקשים ליטול לעצמם את סמכויות ניהול היחידה. כך למשל, יעקב הבהיר בחקירתו הנגדית כי הסיבה לסירוב העובדים לחתום על כרטיס הנוכחות נועדה למנוע מהנהלת היחידה לדרוש מהם דרישות נוספות כדלקמן^[82]:

"ש. ומה לגבי החתמת כרטיס?

ת. (לא ברור) בעיה.

ש. יש לכם בעיה עם זה?

ת. נכון עם החתמת כרטיס הייתה לנו בעיה. אנחנו 30 שנה כל עובדי החוץ לא באים להחתים, אנחנו נכנסים למערכת בסוף היום. ואז ראינו שטלחום מתחיל עם זה, יעבור ל - ב', יעבור ל – ג', ל – ד', וזה חלק מהפררוגטיבה של עובדי החוץ, אנחנו נרטבים בגשם, אוכלים אוכל עם קלקול קיבה. הפלוס היחידי של עובדי החוץ, לא באים להחתים כרטיס. לא רק אנחנו כל עובדי השטח." (ההדגשה שלי – א.ר).

וראו גם עדותו של איציק לגבי היקף סמכותו של המנהל^[83]:

"ש. תסכים איתי שלקבוע יעדים זה בסמכותו של המנהל?

ת. 20, כן.

ש. כן.

ת. עיקולי רכבים זה לא משהו שהוא, שאתה עושה ככה ויש לך 4 רכבים. אתה יכול לצאת ליום עבודה ולעקל 2 רכבים. למה? כי האדם לא נמצא בבית, כי הרכב לא נמצא, יש כל מיני. להגיד פתאום "תעקלו 4 רכבים" בשליפה, זה לא משהו שהיה לפני, זה לא איזו שהיא הוראה שניתנה רטרואקטיבית.

ש. זה לא מה ששאלתי. השאלה שלי הייתה, האם זה במסגרת סמכותו של מנהל, כן או לא? לשיטתכם?

ת. במסגרת סמכותו של המנהל, זה להחליט מה שהוא מוצא לנכון, אבל אנחנו אלה שצריכים להבהיר לו האם זה הגיוני או לא הגיוני". (ההדגשה שלי – א.ר.).

80. על רקע התנהלות עובדי היחידה, לא מצאנו כי ההנחיות של טלחום בנוגע לאיסור הגדרת יום איתור כמבצע, הגבלת העבודה בשטח למשך חמש שעות, קביעת קריטריון של עיקול 4 רכבים לפחות כתנאי לקבלת גמול מבצעים והגבלת העבודה בשעות נוספות מהווה הפעלת יתר של הפררוגטיבה הניהולית על מנת להתנכל לעובדי היחידה. שוכנענו כי על רקע נורמות העבודה הבעייתיות שהיו קיימות ביחידה וסירוב העובדים לשנות את התנהלותם ול"התיישר" על פי נוהלי העבודה המקובלים ביחידה הארצית ובשירות המדינה בכלל, כאשר ועד העובדים המקומי ממריד את העובדים ופועל בכוחניות מול הנהלת היחידה, ההחלטות של טלחום לגבי שינוי סדרי ונוהלי העבודה, גם כאשר ההנחיות התייחסו לעובדי היחידה בלבד, התקבלו משיקולים עניינים, בתום לב, ובאופן סביר ומידתי על מנת להחזיר את היחידה למסלול של מתכונת עבודה סדירה ותקינה ולשמר את יציבות היחידה והיחידה הארצית. למותר לציין כי מעדויות התובעים עולה כי מאז כניסתו של טלחום לתפקיד מנהל היחידה הארצית הוא פעל בשיטתיות להסדרת העבודה בכל יחידות ההוצל"פ^[84].

81. כך גם, אין בידינו לקבל את טענות התובעים ולפיהן טלחום נהג להטיח בהם האשמות שווא ו/או כי העובדים היו נתונים למשטר של פחד ואיומים העולה כדי התעמרות. כנגד כל עובדי היחידה התנהלה חקירה משמעתית בנוגע לדיווחי הנוכחות, כך שאין מדובר בהאשמות שווא ו/או בענישה קולקטיבית ו/או בצעדי ענישה בכלל. אמנם, מקובלת עלינו טענת התובעים ולפיה אין מקום לשימוש בכינויים מעליבים כגון "גנב" שהופנו כלפי ראשי הועד המקומי במסגרת הישיבות בקשר להנחיות העבודה המעודכנות ואולם גם הועד המקומי בהנהגת יעקב לא חסך לשונו מהנהלת היחידה ומטלחום. כך למשל, במכתב העובדים לזילפה מיום 28.5.2018 הם הלינו על התעמרות ופעולות לא חוקיות תוך איום בפניה למשטרה ולבית המשפט והישיבה עם זילפה מיום 31.5.2018 נפתחה בהצהרה חגיגית של הועד המקומי כי "יהיו דציבלים" במהלך הישיבה. עוד באותה ישיבה, יעקב הטיח באהרון: "הניהול שלך כושל" וכך קרה גם בישיבות נוספות ובשורה של מכתבים שהופנו להנהלת הרשות, בהם התובעים ,באמצעות הועד המקומי, לא מהססים להשתלח בהנהלת היחידה.

82. זאת ועוד. נתנו משקל גם לעובדה שוועד העובדים הארצי וההסתדרות לא תמכו בתובעים למרות פניות חוזרות ונשנות מצידם^[85]. ערים אנו לטענת התובעים ולפיה הוועד לא תמך בהם לאור הקשרים המיוחדים שבין טלחום לודים על רקע היותו של ודים סגנו של טלחום, בעת כהונתו כיו"ר הועד הארצי^[86] ואולם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה ולפיה טלחום התנכל לודים והיה נוהג לכנותו בכינויי גנאי שונים^[87]. גם ההסתדרות לא הצטרפה למאבק של התובעים ולמעט מספר פניות בכתב של מזכיר האיגוד המקצועי במרחב, ההסתדרות לא פעלה באמצעות הכלים הארגוניים והמשפטיים העומדים לרשותה על מנת לבטל את השינוי בסדרי העבודה. טענת התובעים כי ההסתדרות נמנעה מתמיכה פעילה ובכלל זה נקיטה בצעדים ארגוניים על רקע קשרים הדוקים בין מר אריאל יעקבי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה לבין טלחום^[88], לא הוכחה. אין בהזמנת טלחום לשבת בשולחן הנשיאות באירוע של הרמת כוסית כדי להעיד על יחסים קרובים בין השניים, מעבר ליחסי עבודה, מכח תפקידו של טלחום כמנהל היחידה הארצית ומכח תפקידו בעבר כיו"ר הועד הארצי של עובדי הרשות. באופן דומה, טענת התובעים ולפיה כל הגורמים בהסתדרות עובדי המדינה פחדו מטלחום ו/או היו מאוימים על ידו^[89], לא הוכחה. מכל מקום, יעקב העיד כי הגיע עד למר אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות דאז^[90] ואולם גם מר ניסנקורן לא מצא נכון להתערב לטובת התובעים, בין באופן ישיר ובין באמצעות הפעלת סמכותו על יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ו/או גורמים אחרים בהסתדרות. אנו סבורים כי אי ההתערבות של הועד הארצי וההסתדרות לטובת התובעים מדברת בעד עצמה ויש בה כדי להעיד כי ההחלטות שהתקבלו בעניינם של התובעים נעשו בתום לב ומשיקולים ענייניים, על רקע אי הסדרים שהתגלעו בעבודת היחידה. על יסוד כל האמור לעיל, התביעה לפיצוי בגין התעמרות ו/או עגמת נפש ו/או הפרת חובת תום הלב – נדחית.

1. לטענת התובעים, לא ניתן לחייב אותם בסדרי עבודה ובנוהלי עבודה שונים מאלו הקיימים ביחידות ההוצל"פ האחרות. ממכלול הראיות שהובאו לפנינו עולה כי חלק מהנהלים עליהם מלינים התובעים הוחלו כלל יחידות ההוצל"פ. כך למשל, ההוראה בדבר הגבלת משך העבודה בשטח לחמש שעות והנוהל בדבר הקריטריונים לקבל גמול מבצע הן הנחיות שהוחלו על כלל עובדי יחידות ההוצל"פ. כאמור בפרק העובדתי, ההחלטה על הגבלת זמן עבודת השטח התקבלה בישיבה של זילפה עם כל הנהלת היחידה הארצית ומנהלי יחידות ההוצל"פ על מנת לשפר את תהליכי העבודה וזאת על רקע תפוקות נמוכות של איתורים בכל היחידות והיקף גביה נמוכה במבצעים. לא הוכח כי ביחידות אחרות קיבלו גמול מבצעים בניגוד לקריטריונים המעודכנים משעה שלא הובאו נתונים לגבי שיעור גביית החוב במבצע^[91]. עם זאת, לגבי הנחיות שבהן קיים שיקול דעת לממונה על היחידה כגון: היקף שעות העבודה בשטח, שעת היציאה לשטח והגדרת ימי מבצע, ביחידות אחרות אושר לעובדים לצאת בשעה מוקדמת, לעבוד בשטח בהיקף העולה על חמש שעות ליום^[92] וימי המבצע הוגדרו בצורה רחבה לרבות בגין איתורים^[93].
2. אין מחלוקת כי כל התובעים נחקרו על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בנוגע לחשד לביצוע עבירות משמעת הקשורות בדיווחי הנוכחות וכי בתקופה הרלוונטית כבר היו קיימים חשדות כנגד עובדי היחידה, בעוד שבתקופה הרלוונטית לתביעה, עובדי יחידות הוצל"פ אחרות לא נחקרו על ידי הנציבות בגין חשדות דומים או אחרים^[94]. לפיכך, לטעמנו, פיקוח ובקרה הדוקים על עובדי היחידה והיצמדות לנהלים ללא מתן אישורים חריגים עד לבירור החשדות המשמעתיים אינם בגדר הפליה אסורה ו/או התנהלות חסרת תום לב.
3. כך גם, אין בידינו לקבל את טענת התובעים ולפיה לא ניתן לעשות שימוש בסמכות הניהולית לצורך הטלת סנקציות משמעתיות על העובדים וכי לא היה מקום שטלחום יפסוק לחובת התובעים בטרם נקבעו כנגדם ממצאים משמעתיים כלשהם ומקל וחומר בטרם נפתח כנגדם הליך משמעתי. בהתאם להלכה הפסוקה^[95] על מנת לברר האם החלטה שניתנה בעניינו של עובד הינה במישור המינהלי או המשמעתי, עלינו לבחון את "מרכז הכובד" של ההחלטה – האם מהות ההחלטה נסובה על בסיס משמעתי או מנהלי וזאת על יסוד מבחן הזיקה המעיד על אופי ההליך שננקט כנגד העובד. עוד נפסק בענין יעל חן כי אין מניעה שהחלטה מינהלית תתקבל במקביל ובנוסף להליך משמעתי הננקט באותו ענין.
4. בחינת מרכז הכובד של ההחלטות בדבר סדרי ונוהלי העבודה נשוא הליך זה מלמד כי מדובר בהחלטות ניהוליות שעיקרן פיקוח ובקרה על נוכחות העובדים. ההחלטות הנ"ל נועדו לתת מענה לצרכי העבודה על רקע קיומן של נורמות עבודה בעייתיות שהיו קיימות ביחידה וסירוב העובדים בהנהגת הועד המקומי לשנות את התנהלותם ולפעול בהתאם לנורמות העבודה המקובלות ביחידה הארצית, ברשות ובשירות המדינה. ההחלטות לא באו במקום ההליך המשמעתי שהתנהל במקביל להחלטות הניהוליות והן לא נועדו להעניש את התובעים. כפי שפסקנו לעיל, ההחלטות של טלחום בדבר שינוי סדרי ונוהלי העבודה נועדו להחזיר את היחידה למסלול של מתכונת עבודה סדירה ותקינה ולשמר את יציבות היחידה והיחידה הארצית כולה. מקובלת עלינו עמדת המדינה ולפיה מקום שבו עובד מסרב באופן עקבי ומתמשך להחתים כרטיס נוכחות ולאפשר מעקב ובקרה על שעות עבודתו - לא ניתן להעריך את היקף עבודתו וכפועל יוצא את הצורך בביצוע עבודה בשעות נוספות, היקף העבודה הנדרש מחוץ למשרד ובכלל זה הצורך במבצעים שאינן יזומים על ידי היחידות האחרות כגון יחידת המע"מ כגון לצורך הכנה למבצע, הצורך ביציאה לעבודה לפני שעות התקן וכדומה.
5. על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה להתערב בהחלטות שהתקבלו על ידי טלחום החל מחודש אפריל 2018 ואילך בכל הנוגע לשינוי סדרי ונוהלי העבודה ביחידה. אשר על כן, אנו דוחים את התביעה לסעד ההצהרתי המורה לרשות לבטל את כל הנהלים ו/או ההנחיות שפרסם טלחום בקשר לביצוע שעות נוספות, שעת היציאה לשטח, הגבלת משך זמן העבודה בשטח, איסור הגדרת יום איתור כמבצע, קביעת קריטריונים לזכאות גמול מבצע והגבלת היקף המבצעים. כפועל יוצא, נדחית גם הבקשה לפיצוי כספי בגין הפגיעה בתשלומי הפרמיה, גמול מבצעים וקצובת הכלכלה ובהפרשות הסוציאליות על רקע השינוי במתכונת העבודה על פי הנוהלים והנחיות העבודה החדשות.

סוף דבר

1. התביעה נדחית במלואה.
2. התובעים ישאו בהוצאות המדינה בסך כולל של 24,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.
3. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"ב, (05 ספטמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. נספח 13 לתצהיר יעקב. ↑

2. סעיפים 22-25 לתצהיר יעקב ונספח 2 לתצהירו; סעיף 53 לתצהיר טלחום. ↑

3. פרוטוקול הישיבה צורף כנספח 6 לתצהיר יעקב. ↑

4. סעיף 9 לתצהיר טלחום; חקירתו הנגדית בעמ' 79 ש' 30-41, עמ' 80 ש' 1-15 לתמליל הפרוטוקול. ↑

5. נספח 7 לתצהיר יעקב; נספח א' לתצהיר טלחום. ↑

6. נספח 9 לתצהיר יעקב. ↑

7. פרוטוקול ידני של סיכום הישיבה צורף כנספח 10 לתצהיר יעקב. ↑

8. נספח 11 לתצהיר יעקב. ↑

9. סעיפים 19-20 לתצהיר טלחום; עמ' 80 ש' 4-38 לתמליל הפרוטוקול. ↑

10. נספח 15 לתצהיר יעקב. ↑

11. נספח 9 לכתב התביעה. ↑

12. נספח 16 לתצהיר יעקב. ↑

13. נספח 16 לתצהיר יעקב. ↑

14. נספח 17 לתצהיר יעקב. ↑

15. נספח 18 לתצהיר יעקב; נספח ב' לתצהיר טלחום. ↑

16. נספח 19 לתצהיר יעקב. ↑

17. נספח 21 לתצהיר יעקב. ↑

18. נספח 22 לתצהיר יעקב. ↑

19. נספח 20 לתצהיר יעקב. ↑

20. נספח 23 לתצהיר יעקב; נספח ג' לתצהיר טלחום. ↑

21. נספח 23 לתצהיר יעקב. ↑

22. נספח ד' לתצהיר טלחום; נספח ב' לתצהיר חנה. ↑

23. נספח 23 לתצהיר יעקב. ↑

24. נספח 25 לתצהיר יעקב. ↑

25. נספח 25 לתצהיר יעקב. ↑

26. נספח 27 לתצהיר יעקב. ↑

27. פרוטוקול הישיבה צורף כנספח ו' לתצהיר טלחום. ↑

28. נספח 32 לתצהיר יעקב. ↑

29. נספח 28 לתצהיר יעקב. ↑

30. נספח 29 לתצהיר יעקב. ↑

31. נספח 31 לתצהיר יעקב. ↑

32. נספח 34 לתצהיר יעקב. ↑

33. נספח 30 לתצהיר יעקב. ↑

34. נספח 3 לתצהיר איציק; נספח ז' לתצהיר טלחום. ↑

35. נספח ח' לתצהיר טלחום. ↑

36. נספחים ט'ו – י' לתצהיר טלחום בהתאמה. ↑

37. נספח יא' לתצהיר טלחום. ↑

38. סעיף 48 לתצהיר טלחום; ת/1 , חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 2 ש' 1-29 חקירתו הנגדית של איציק בעמ' 43 ש' 24-39 לפרוטוקול. ↑

39. חקירה נגדית יעקב בעמ' 27 ש' 36-41, עמ' 28 ש' 1-17 לפרוטוקול. ↑

40. ת/1; עמ' 2-3, עמ' 4 ש' 1-15 לפרוטוקול. ↑

41. עמ' 5 ש' 16, עמ' 31 ש' 1-2, עמ' 58 ש' 15-18 לפרוטוקול. ↑

42. סעיף 14.2 לסיכומי התשובה. ↑

43. חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 4 ש' 18-25, חקירתו הנגדית של איציק בעמ' 41 ש' 33-41, עמ' 42 ש' 1-22 לפרוטוקול. ↑

44. נספח 21 לתצהיר איציק. ↑

45. ע"ע 367/03 רונית סעדיה – שירות התעסוקה (20.5.2004) והאסמכתאות שם. ↑

46. סעיף 89 לכתב התביעה. ↑

47. בג"צ 8111/69 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואח', פ"ד נח(6) 481 (להלן – ענין רמת"א). ↑

48. עס"ק 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי – עיריית קלנסווה (15.3.2017)(להלן – ענין קלנסווה). ↑

49. ס' 33-40, ס' 43-53, ס' 64, ס' 73, ס' 152 לתצהיר יעקב וחקירתו הנגדית בעמ' 8 ש' 3-5 לפרוטוקול. ↑

50. חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 8 ש' 23, ש' 28, עמ' 9 ש' 6-9 לפרוטוקול. ↑

51. חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 8 ש' 9-41, ש' 9 ש' 6-25, עמ' 10 ש' 1-2, ש' 29-41, עמ' 11 ש' 1-19 לפרוטוקול. ↑

52. סעיף 38 לתצהיר יעקב. ↑

53. נספח 5 לתצהיר יעקב. ↑

54. סעיפים 34-36 לתצהיר יעקב. ↑

55. נספח ג' לתצהיר חנה. ↑

56. עמ' 11 ש' 17-19 לפרוטוקול. ↑

57. סעיף 38 לתצהיר יעקב וחקירתו הנגדית בעמ' 5 ש' 6-7, עמ' 12 ש' 6-41, עמ' 13 ש' 1-5 לפרוטוקול. ↑

58. עמ' 13 ש' 1-5 לפרוטוקול. ↑

59. עמ' 13 ש' 8-39 לפרוטוקול. ↑

60. עמ' 12 ש' 8-38 לפרוטוקול ונספח 6 לתצהיר יעקב. ↑

61. נספח ג' לתצהיר חנה; עמ' 13 ש' 3-4 לפרוטוקול. ↑

62. נספח ג' לתצהיר חנה. ↑

63. עמ' 9 ש' 26-41, עמ' 10 ש' 1-28 לפרוטוקול. ↑

64. נספח ג' לתצהיר חנה – תכתובת מיום 16.4.2018. ↑

65. עמ' 12 ש' 7-17 לפרוטוקול. ↑

66. ראו למשל: ע"ע 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל אביב-יפו (4.8.2021) והאסמכתאות המאוזכרות שם. ↑

67. ע"ע 41182-02-12 יורם אברג'ל – גוינט ישראל ומחלקת חמ"ע בג'וינט ישראל (20.2.2017). ↑

68. ע"ע 259/06 רפי רותם – מדינת ישראל-משרד האוצר (20.9.2007)(להלן – ענין רותם). ↑

69. ראו דבריו של יעקב במסגרת הישיבה עם טלחום ביום 30.4.2018, עמ' 18 ש' 26-30 לפרוטוקול. ↑

70. סעיף 57 לתצהיר טלחום; נספח ג' לתצהיר חנה; פרוטוקול הישיבה מיום 15.4.2018 שצורף כנספח 7 לתצהיר יעקב ונספח א' לתצהיר טלחום. ↑

71. נספח 8 לתצהיר יעקב. ↑

72. ראו בעמ' 1 לפרוטוקול הישיבה מיום 30.4.2018 (שצורפה כנספח 11 לתצהיר יעקב) שם הבהיר טלחום לבקשת הועד המקומי לקבל נוהל עבודת לילה כי "יש נוהל ברור". ↑

73. שולמית אלמוג "התנהלות תעסוקתית (mobbing)" עבודה, חברה ומשפט, כרך יא (תשס"ו) 233. ↑

74. ה"ש 71 לעיל. ↑

75. אורית קמיר "התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה", משפט ועסקים כא התשע"ח עמ' 307. ↑

76. שם בה"ש 73 לעיל, בעמ' 338. ↑

77. ע"ע 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל אביב [פורסם בנבו] (4.8.2021); וראו גם בהקשר דומה של תביעות לשון הרע בע"ע 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (31.3.2015). ↑

78. ה"ש 73 לעיל. ↑

79. ההתכתבות בין איציק לחנה מיום 16.4.2018 בנספח ג' לתצהיר חנה; חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 15 ש' 27-34 לפרוטוקול. ↑

80. כפי שעולה מדבריה של חנה בפרוטוקול הישיבה מיום 15.4.2018. ↑

81. פרוטוקול הישיבה מיום 30.4.2018; מכתב יעקב לגבאי מיום 15.5.2018 שם יעקב מודה כי למרות ההוראה עובדי היחידה המשיכו לא להדפיס כרטיס; פרוטוקול הישיבה עם זילפה מיום 31.5.2018; חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 21 ש' 1-10 לפרוטוקול. ↑

82. עמ' 21 ש' 1-10 לפרוטוקול. ↑

83. עמ' 35 ש' 27-38 לפרוטוקול. ↑

84. עמ' 5 ש' 1-9, ש' 25-32, ש' 38-40, עמ' 6 ש' 1-2 לפרוטוקול. ↑

85. עמ' 35 ש' 39-40, עמ' 36 ש' 1-4 לפרוטוקול. ↑

86. עמ' 36 ש' 14-18 לפרוטוקול. ↑

87. ס' 117 לתצהיר יעקב. ↑

88. ס' 19, ס' 66 לכתב התביעה. ↑

89. עמ' 5 ש' 27-30 לפרוטוקול. ↑

90. עמ' 5 ש' 28-29 לפרוטוקול. ↑

91. ס' 91-94 לתצהיר איציק וחקירתו הנגדית בעמ' 39 ש' 10-31 לפרוטוקול. ↑

92. נספחים 16 ו - 17 לתצהיר איציק. ↑

93. נספח 15 לתצהיר איציק; חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 34 ש' 12-23 לפרוטוקול. ↑

94. חקירתו הנגדית של יעקב בעמ' 4 ש' 18-25, חקירתו הנגדית של איציק בעמ' 41 ש' 33-41, עמ' 42 ש' 1-22 לתמליל. ↑

95. ע"ע 419/07 מדינת ישראל – יעל חן (3.11.2008) (להלן – ענין יעל חן); ע"ע 2715-07-10 עיריית פתח תקוה –משה שלום (4.11.2010) והאסמכתאות שם. ↑