1. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף, שהוגשה על ידי הנתבעת, מכוח תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

רקע וטענות הצדדים

1. עסקינן בתביעה כספית על הסך של 14,301 ₪ שהגיש המשיב, כנגד המבקשת בגין נזקים שנגרמו, לטענתו, לרכבו בתאונת דרכים מיום 15.1.16.
2. על פי כתב התביעה, נהג אחיו של המשיב ברכב המשיב ותוך כדי נסיעתו בכביש ראשי לכניסה לכפר עין מאהל, התפרץ רכב המבקשת ממצב של חניה בנסיעה אחורית אל הכביש הראשי ופגע בחלקו השמאלי של רכב המשיב ונגרם לו לנזק.
3. המבקשת, הגישה את הבקשה דנן לסילוק התובענה על הסף. לשיטתה, כתב התביעה אינו מגילה כל עילה כנגד המבקשת וכל טענותיו של המשיב הועלו ונדחו במסגרת ת.א 4774-03-17 בבית משפט זה (להלן: ההליך הראשון), ולכן המשיב חסום מהגשת התביעה כנגד המבקשת היות והוא מושתק מחמת השתק פלוגתא.
4. עוד טענה המבקשת במסגרת בקשתה זו, כי המשיב מעלה טענות חלופיות מאלו שהועלו בכתב התביעה בהליך הראשון, וכי תביעה זו הוגשה בשיהוי של כשנתיים לפחות, דבר אשר גרם לנזק ראייתי למבקשת. לסיום טענה המבקשת, כי המשיב נוהג בחוסר ניקיון כפיים. נוכח כל האמור, יש להורות על סילוק התביעה על הסף.
5. המשיב הגיש תגובתו לבקשה, בה טען כי המבקשת מטעה את בית המשפט. המבקשת לא הייתה צד בהליך הראשון, אלא שימשה כעדה. לטענתו, מעולם לא התקיים דיון בערכאות השיפוט בעניין המחלוקת שבין המבקשת למשיב. בהליך הראשון הוגשה תביעה כנגד בעל דין אחר והתביעה נדחתה בהסכמה, לאחר ששמה של המבקשת, הועלה בין היתר, כצד לתאונה וזאת על פי הצהרתה שלה, ולפיכך אין כלל מעשה בית דין.
6. המבקשת הגישה תגובה לתשובת המשיב, בה חזרה על טיעוניה שהועלו בבקשה לסילוק על הסף. כן הוסיפה המבקשת וטענה כי המשיב אישר בתגובתו כי ההליך הראשון נדחה, ולכן בית המשפט לא ידון במחלוקת שכבר הוכרעה בעבר. כמו כן, בתי המשפט קבעו כי השתק פלוגתא יחול לא רק על בעל דין שהיה צד בהליך הראשון, אלא גם על מי שיש לו אינטרס כמו בעל הדין בהליך הראשון.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
2. מעשה בית דין מורכב מ"השתק עילה" או "השתק פלוגתא". בענייננו טענה המבקשת כי המשיב מנוע מהגשת התביעה מחמת השתק פלוגתא.
3. לעניין זה, ארבעה תנאים עיקריים להיווצרותו של השתק פלוגתא (ראה: נ. זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, עמ' 141):

התנאי הראשון הוא, שהפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.

התנאי השני, שהתקיימה התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ועל כן, לבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה "היה יומו בבית המשפט" ביחס לאותה פלוגתא.

התנאי השלישי, שההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללא, של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממצא של חוסר הוכחה.

התנאי הרביעי הוא, שההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.

1. בענייננו, אין מתקיימים מלוא התנאים לעיל ולכן אין מתקיים השתק פלוגתא, שכן פסק הדין שניתן בהליך הראשון ניתן על יסוד הסכמה אליה הגיעו הצדדים, זאת מבלי שהסוגיה נדונה לגופו של עניין כלל.
2. עוד יש לומר, כי כידוע, סעד של דחיית תביעה על הסף הינו סעד דרסטי אשר יש בו לחסום את דרכו של בעל דין ולכן, אין לנקוט בסעד זה אלא במקרים חריגים. מקום בו העילה המועלית לצורך דחייה על הסף טעונה בירור עובדתי ושמיעת ראיות, אין מקום לסילוק התביעה על הסף והטענות תבוררנה במסגרת ההליך גופו (ראה: רעא 775/11 אברהם פלקסר נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל, (11.8.14)).
3. בנסיבות המקרה דנן, הרי שנחוץ בירור עובדתי שלא ניתן לעשותו במסגרת הבקשה המקדמית, ולכן סבורני כי דין הבקשה להידחות.
4. נוסף לכך, אינני מוצא להיעתר אף ליתר טענות המבקשת לסילוק התביעה על הסף, שכן טענות אלו אינן מצדיקות לחסום את דרכו של המשיב בהגשת תביעה זו שעה שעומדת לו הזכות לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בעטיה של התאונה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות.
5. נוכח האמור לעיל, הריני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף.
6. המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ט, 09 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.