1. לפניי בקשה למתן ערובה כתנאי לבירור בקשה לביטול פסק בוררות.
2. בין הצדדים התגלע סכסוך, הם פנו לבוררות וניתנו מספר פסקי בוררות.
3. ביום 27.2.2020 הגישו המבקשים בקשה לאישור פסק הבוררות המהווה פסק בוררת משלים לפסקי הבוררות הקודמים (להלן "הפסק המשלים"). בפסק הבוררת הקודם (להלן "הפסק השני") פורטו חיובי המשיבים והיקפם. המשיבים הגישו בקשה לתיקון או ביטול פסק הבוררת. בדיון בבקשה הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין לפיה אושרו כל החיובים שנקבעו בפסק השני, למעט סעיף 19.ב בו נפסקו הוצאות ושכר טרחה לטובת המבקשים בסך 274,861 ש"ח. מתוך סכום זה נקבע כי על המבקשים לשלם 136,946 ש"ח למבקשים. נושא חישוב ההוצאות הושב לפסיקת הבוררת שנדרשה לדון בטענות הצדדים בנוגע להפרש שנותר (137,915 ש"ח) וליתן פסק משלים (הפ"ב 52799-06-18 מזרחי נ' נג'אר מיום 11.11.2018).
4. ביום 20.03.2019 הגישו המשיבים בקשה לביטול הפסק המשלים ושני ההליכים אוחדו בפני. בתגובה לבקשת המשיבים לביטול הפסק, עתרו המבקשים להתנות את הדיון בבקשת המשיבים בהפקדת ערובה מכוח סעיף 29(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, על סך ההוצאות או לכל הפחות אלו שנפסקו בפסק השני. לטענתם, המשיבים לא שילמו את הסכומים שנפסקו נגדם בפסק השני עד להגשת הבקשה בהליך דנא.

בהכרעה בבקשה להפקדת ערובה על בית המשפט לשקול את סיכויי הצלחת בקשת הביטול ולבחון לטובת מי מהצדדים נוטה מאזן הנוחות (רע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים בע"מ נ' I. DO. Diamonds, לא פורסם, מיום 6.10.2008; רע"א 6715/11 חובב נ' MR. PUTERA SAMPOERNA, לא פורסם, מיום 14.11.2011; רע"א 2041/17 עמוס אופיר נ' עירית קדרון, לא פורסם, מיום, 15.6.2017).

1. לטענת המבקשים, סיכויי בקשתם לאישור פסק הבוררת גבוהים כיון שהפסק המשלים דן בפסיקת הוצאות בלבד. החלטה זו מסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית והתערבות ערכאות ערעור נדירה. בתגובה טוענים המשיבים, כי בית המשפט נאלץ להשיב את הנושא לבחינת הבוררת ולתיקון פסק הבוררת פעמיים ומשכך גדול הסיכוי לקבלת בקשתם לביטול על פני בקשת המבקשים לאישור.
2. המבקשים הפנו לפסיקה הקובעת, שהחזקה בפסק בוררות מנומק מטה את מאזן הנוחות לטובתם (רע"א 4758/05 אוביץ נ' נאות א.פ. נכסי מקרקעין בע"מ, לא פורסם, מיום 11.10.05). לטענת המבקשים, התערבות בפסיקת הבוררות תחומה לסעיף 24 לחוק הבוררות, דבר המגדיל את מאזן הנוחות לטובתם. לעומתם, טוענים המשיבים, כי לא מתקיימת הכבדה בהליך דנן כיון שכבר החזירו לקופת הפרויקט 3 מיליון ש"ח כך שאין חשש שהמשיבים לא ישלמו את חובם במקרה ובית המשפט יפסוק נגדם.
3. עוד טענו המשיבים, כי אם ימצא בית המשפט שיש לחייבם במתן ערובה, אין לחייבם במלוא הסכום שנפסק אלא בחלקו כדי לשמור על עיקרון המידתיות ולא לחסום את דרכם לבית המשפט (רע"א 3482/13‏ ‏Interton Inc‏ נ' ‏Avr Communication Ldt, לא פורסם, מיום 19.6.2013).
4. מאזן השיקולים נוטה מלכתחילה לצד האוחז בידו פסק בוררות לטובתו, כך שעל המבקשים את ביטול הפסק מוטל להראות כי סיכויי הצלחתם בבקשה לביטול הפסק גבוהים, על אף הגישה המצמצמת במתן סעד מסוג זה, או כי מאזן הנוחות נוטה לצדם באופן משמעותי (ע"ר 51818-10-18 מיראלי (מירלשווילי) נ' מירלשווילי, לא פורסם, מיום 18.12.2018). אף שיש קושי להכריע בשלב זה ביחס לסיכויי הבקשה, הרי שהשבת פסק הבוררות פעמיים מעוררת שאלות ביחס לסיכויי בקשת ביטול הפסק המשלים. למרות זאת, מעיון בהליכים הקודמים בין הצדדים ביחס לפסקי הבוררות עולה שהדיון הושב לבוררות כדי להשלים קביעות בעניינים שלא נפסקו. בנוסף, המשיבים לא השיבו לטענת המבקשים כי לא שילמו את הסכומים שנפסקו בפסק השני.
5. לאור האמור, יש לקבל את הבקשה למתן ערובה. עם זאת, על הערובה להיות מידתית בכדי ליתן למשיבים את יומם בבית המשפט.
6. משכך, דין הבקשה להתקבל וכתנאי לקיום הדיון על המשיבים להפקיד ערובה בסך 69,000 ש"ח עד ליום 1.5.20 שאם לא כן תידחה הבקשה לביטול הפסק המשלים ובהתאם תתקבל הבקשה לאישורו.
7. לעיון ביום 4.6.20.

ניתנה היום, כ"ו אדר תש"פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.