1. התובע עתר למינוי מומחים בתחומים אורתופדיה ונוירולוגיה.

בתחום האורתופדיה: עיינתי בטענות הצדדים בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

נראה, כי התיעוד הרפואי בתחום זה אינו משמעותי, והמסמך היחיד שבו נרשם ממצא קליני של הגבלה בתנועות, ניתן כשבוע לאחר התאונה. מעבר לכך, יש מסמכים מהם ניתן ללמוד על תלונות נמשכות בדבר כאבי צוואר ועורף, וכן כאבי גב, ביצוע בדיקת הדמייה אחת וקבלת טיפולי רפואה משלימה, לאורך זמן.

כפי שנפסק לא פעם, הלכה היא כי בכל מקום של ספק, יש למנות מומחים; וכי עדיף שיוברר בדיעבד שמדובר במינוי מיותר מאשר שלילת אפשרותו של התובע לנסות ולהוכיח את טענותיו במישור הרפואי. כך למשל, נפסק ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [30.05.2012]: "כידוע, וכפי שיודגש עוד בהמשך הדברים, עקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת)... מוטב שמידי פעם יתברר שהמינוי היה מיותר, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שראוי היה כי כך ייעשה".

לאור הגישה הליבראלית הנוהגת בכל הקשור למינויי מומחים רפואיים, ועל מנת שלא לחסום דרכו של התובעת להוכיח טענותיה שברפואה – אשר בהליך זה ניתן לעשות רק בדרך של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט – מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ולמנות מומחה רפואי בתחום זה (ר' רע"א 5070/13, פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [18.11.2013]); רע"א 4402/16, פלונית נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ [21.08.2016]).

בתחום הנוירולוגיה: התלונות הנוגעות לכאבים מהם סובל התובע נובעות ברובן מהפגיעה האורתופדיה ומכאבי הצוואר עליהן התלונן התובע (בסמך מיום 03.02.19 ישנה המלצה של נוירולוגית על פיזיותרפיה לצוואר). על כן, יתבקש המומחה שימונה בתחום האורתופדיה לחוות דעת בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

באשר לטענת הנתבעת בנוגע לתאונת עבודה, ומבלי לקבוע דבר בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה, אם לאו, הרי שממילא העובדה שהתובע יכול היה לפנות למל"ל בבקשה לקביעת נכותו, אינה שוללת את זכותו לבקש מבית המשפט מינוי מומחה, כפי שנפסק ברע"א 3007/12, פלונית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ [30.05.2012]: "בית משפט זה פסק כבר לפני שנים רבות שלא צריכה להיות זיקה בין תביעה לפי החוק לבין חובת מיצוי ההליכים למול המוסד לביטוח לאומי...".

2. אני מורה על מינויו של ד"ר ארנן גרינטל, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, לצורך בדיקת התובע. על מינוי המומחה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו- 1986.

במידה וקיימת מניעה כלשהי מבחינת המומחה מלשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע על כך לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

3. הואיל והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, רשאי כל צד לבקש (בבקשה מנומקת) שינוי זהות המומחה בכתב, תוך 10 ימים מהיום.

המומחה לא יבדוק את התובע בטרם חלפה תקופה של 45 יום ממתן החלטה זו.

4. הצדדים יעבירו למומחה עותק המסמכים הרפואיים שברשותם, שנערכו לצורך הטיפול בתובע, תוך 30 ימים מהיום. המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת.

למען הסר ספק מובהר, כי לא ניתן להעביר למומחה חוות דעת רפואיות או החלטות של ועדות רפואיות כלשהן.

5. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע, הנובע מהתאונה מיום 04.10.18, וכן לקיומה או העדרה של נכות קודמת, או כזו שאינה קשורה לתאונה. המומחה יתייחס לקשר בין מצבו של התובע היום, לבין התאונה הנ"ל, וכן לעניינים אלה:

א. האם קיימת לתובע כיום נכות צמיתה, ומהו שיעורה. כמו כן, יקבע המומחה אם נגרמו לתובע נכויות זמניות, כתוצאה מהתאונה, ואם כן, מהו שיעורן ולאילו התקופות.

ב. מהן המגבלות בנוגע לתפקוד התובע, ככל שישנן.

ג. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מה הם סוגי הטיפולים ומה היא העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ד. האם ניתן לצפות לשינוי בשיעור הנכות בעתיד, קרי, לשיפור או החמרה במצבו של התובע.

המומחה יחווה דעתו גם בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה לצורך קביעת נכותו של התובע בגין תאונה זו.

6. אני מעמידה את שכרו של המומחה בסכום שלא יעלה על 4,500 ₪ בתוספת מע"מ. במידה ששכרו של המומחה גבוה מהסכום האמור, יגיש הודעה לבית המשפט ולצדדים, תוך 14 יום ממועד קבלת הודעת המינוי.

בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכר המומחה ותדאג לביצוע התשלום במישרין, מיד עם קבלת דרישת התשלום כמקובל.

אם יסתבר כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה נושא תביעה זו, ייתכן שיקוזז שכרו של המומחה מן הפיצוי שייפסק לתובע.

7. התובע יעביר כתב ויתור סודיות רפואית למומחה שמונה, וכן עותק מקורי לנתבעים (ככל שטרם הועבר כזה), תוך 15 יום מהיום.

התובע יעמוד לבדיקות רפואיות, ככל שתידרשנה כאלה, כפי שיורה המומחה לצורך מתן חוות דעתו. ב"כ התובע יתאם מועד עם המומחה לקיום הבדיקות.

8. חוות הדעת תימסר לביהמ"ש ולבעלי הדין ככל האפשר תוך 90 יום מהיום, ורק לאחר שיובטח שכר טרחתו של המומחה.

בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום ממועד קבלת חוות דעתו, והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים.

כל פניה למומחה או ממנו, לרבות  שאלות ההבהרה והתשובות שניתנו, יועברו לצד שכנגד ולתיק בית המשפט.

במידה שלא הוגשו חוות הדעת עד ליום 31.05.20 יודיע ב"כ התובע עד ליום 07.06.20 מהי סיבת העיכוב בהגשת חוות הדעת. באותה הודעה, יפורט מתי נבדק התובע על ידי המומחה.

9. ככל שלא תהיה המלצה למינוי מומחה נוסף, יגישו הצדדים יגישו תחשיבי נזק כדלקמן: תחשיב הנזק מטעם התובע יוגש בתוך 45 יום ממועד קבלת חוות הדעת, או בתוך 21 יום ממועד קבלת תשובות הבהרה, אם יישלחו כאלה. תחשיב הנתבעת יוגש בתוך 21 יום ממועד קבלת תחשיב התובע. ימי הפגרה במניין הימים.

עותק התחשיבים יועבר לצד שכנגד, במקביל להגשתו לבית המשפט.

10. בעלי הדין ישלימו ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים יוחלפו ופרטים נוספים אם ידרשו. הליכים אלה יסתיימו תוך 45 יום מהיום.

11. התיק יובא לעיוני ביום 08.06.20 לצורך מעקב אחר קבלת חוות הדעת, וביום 31.08.20 לצורך עיון בתחשיבי הנזק, והכנת הצעה לסיום התיק. במקרים המתאימים, תישלח הצעה בכתב לצדדים. ככל שמי מהצדדים מבקש שלא תישלח הצעה בכתב, יבהיר עניין זה בתחשיב הנזק מטעמו.

12. קדם המשפט יידחה, ויתקיים ביום 29.11.20 בשעה 12:00. התובע יתייצב לדיון זה, אלא אם ניתן היתר להיעדרו מהדיון.

ניתנה היום, ז' שבט תש"פ, 02 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.