1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה על רקע נזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 30.10.2017 בין כלי רכב, מ"ר 33-143-69 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 91-481-78 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת בדבר קרות התאונה, המחלוקת בין הצדדים היא לעניין האחריות לקרות התאונה, לעניין הנזק ולעניין הכיסוי הביטוחי אצל הנתבעת 2.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות, שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה, ובסופו נשמעו סיכומי טענות הצדדים.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי למסקנות כדלקמן:

האחריות לקרות התאונה תחולק בין שני נהגי הרכבים באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

אינני פוטר את הנתבעת 2 ממתן כיסוי ביטוחי בגין התאונה ובכלל זה מתשלום תביעת השיבוב שהגישה התובעת.

5.1. בשאלת האחריות לקרות התאונה – אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת שהייתה קוהרנטית, ברורה, התיישבה עם מוקדי הנזק ועם ההיגיון שבקרות התאונה, והייתה מהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים שלא הותירה בי רושם דומה, בלשון המעטה, הייתה מתפתחת ובלתי עקבית.

סבורני כי רכב הנתבעים אכן, כפי שהעידה נהגת רכב התובעת, נסע במהירות גבוהה ובלתי סבירה, הגיע משמאלו של רכב התובעת והתפרץ לפניו, הכל בחוסר זהירות, מבלי להתחשב בתנאי הדרך וברכב התובעת.

אני מאמין לנהגת רכב התובעת ולעד הנוסף מטעמה כי הנתבע 1 ובני משפחתו הציעו להם שלא לערב את הביטוח ולסגור את העניין בניהם. הצעה שיש בה בנסיבות תיק זה כדי להעיד על הכרה בדבר האחריות לקרות התאונה.

מכאן, אחריותו של הנתבע 1 לקרות התאונה.

עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב התובעת מהאחריות לקרות התאונה. סבורני כי נהגת רכב התובעת לא היה הייתה ערה דיו למתרחש מולה. לא נתנה דעתה לרכב הנתבעים. חוסר תשומת לב בגינה לא יכולה הייתה למנוע את התאונה.

5.2. בשאלת הכיסוי הביטוחי – לא עלה בידי הנתבעת 2 להוכיח היעדר כיסוי בטוחי. כל שהנתבעת 2 הציגה זה מכתב דחייה בו היא מסבירה כי סיבת הדחייה של דרישת השיבוב היא שרכב הנתבעים נמכר מספר חודשים לפני התאונה, ולטענתה הדבר מבטל את הכיסוי הביטוחי. למעשה, מבקשת הנתבעת 2 לטעון כי עצם העברת הבעלות ברכב הנתבעים מהמבוטח הרשום לנתבע 1, הרי שהיא מבטלת את הכיסוי הביטוחי. על מנת להוכיח טענה זו היה על הנתבעת 2 להביא את עדותו של המבוטח בזמן התאונה. הנתבעת 2 אינה יכולה להסתפק בהצגת דוח חקירה חלקי בו שכל שהוא מציג הוא היעדר שיתוף פעולה עם הנתבע 1 והיעדר דיווח מצד המבוטח. מה עוד שהנתבעת 2 לא הביאה את עורך הדוח לחקירה נגדית, כך שמשקלו של דוח החקירה החלקי הוא בהתאם.

כמו כן, יובהר כי הנתבעת 2 לא הציגה חוזה מכר של רכב הנתבעים או מסמך העברת בעלות ברכב הנתבעים.

הנתבעת 2 יכולה הייתה לזמן את המבוטח או מי מטעמו, על מנת להציג כי השימוש ברכב הנתבעים היה ללא הרשאה או על מנת להפריך את טענתו של הנתבע 1 בעדותו בבית המשפט, לפיה מבוטח הנתבעת 2 לא ביטל את הפוליסה כדי לאפשר את נהיגתו של הנתבע 1 ברכב הנתבעים. אלא שהנתבעת 2 ישבה בחיבוק ידיים ולא עלה בידיה להוכיח היעדר כיסוי ביטוחי, כאמור.

6. אשר על כן, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 26,507 ₪ שהינו 70% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

6.3 שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

7. הנתבעת 2 תשלם לנתבע 1 שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.

8. הסכומים המנויים בסעיפים 6 ו-7 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

9. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

10. הפיקדון שהופקד על ידי הנתבע 1 בהתאם להחלטתי מיום 21.01.2020 יושב למפקיד.

11. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"א, 01 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.