ת"א 4770-04-19 אסבן נ' עיתונות זהב בע"מ ואח'

בפני כב' השופט יאיר דלוגין

העתק החלטת בית משפט מיום ה' כסלו תשפ"ג 29 נובמבר 2022

הצדדים הסכימו לקבל הצעה למתן פסק דין בפשרה, עם רצפה ותקרה. הצעתי הנה אפוא כדלקמן: יינתן פסק דין בפשרה ללא נימוקים, על סמך החומר הקיים ואם מי מהצדדים יעמוד על כך, גם על בסיס סיכומים קצרים של עד עמוד ולכל היותר שניים. בית המשפט יהיה רשאי לחייב את הנתבעים 1 - 3 לשלם לתובע 8,500 ש"ח או 17,000 ש"ח, או כל סכום שבין הסכומים הנ"ל. בית המשפט יכריע בנוסף גם בשאלת שכר טרחת עורך דין, ויהיה רשאי, או להורות שכל צד יישא בהוצאותיו בעניין זה או לחייב את הנתבעים 1 - 3 לשלם שכר טרחה לתובע, אשר גובהו יותאם מטבע הדברים לנסיבות (בין היתר השלב בו מסתיים ההליך והתוצאה למול סכום התביעה המקורי). האגרה תוחזר לתובע, למעט הסכום המינימאלי שלא ניתן להחזר לפי פרט 34, העומד על כ-700 ש"ח, אשר אחליט על מי להשיתו. כאן המקום לציין כי סכומי הרצפה ותקרה שהוצעו לעיל ובהתאם לכך גם הסכום שייפסק לתובע לפי המתווה, ככל שיאושר על ידי הצדדים, מתייחסים ונובעים בעיקר מהפרסום בכתבה השנייה, שכלל טענה שלפיה השופט הרמלין ציין בפסק הדין כי התובע ניסה להטעות אותו. בכל הנוגע לפרסומים האחרים בכתבה הראשונה (ובשנייה בה חזרו על הראשונים), לפיהם "פסק הדין מגלה: תובע ניסה להטעות שופט", ו-"מפסק הדין עולה כי התובע ניסה להטעות את השופט", פרסומים שאפשר לכאורה לראותם כהבעת דעה בתם לב, הרי שלאחר שנתתי דעתי שוב לפרסומים אלה, בעקבות הדיון שהתנהל, מצאתי, בשונה במעט ממה שסברתי לפני הדיון, כי הסיכויים לדחיית התביעה ולקבלתה בגין פרסומים אלה שווים כרגע (ולא נוטים בהכרח יותר לטובת קבלת התביעה) ועל כן סברתי שמן הדין ומן הצדק כי המתווה המוצע יכלול בעיקר סכום פיצוי עבור הפרסום בכתבה השנייה (הרמלין ציין בפסק הדין...). לעניין גובה הפיצוי, התחשבתי גם (לא רק כמובן) בעובדה שהפרסום המדובר נמצא בגוף הכתבה ולא בכותרת שלה ועל החשיפה שלו כנראה פחותה מהחשיפה שקיבלה הכותרת. זאת ועוד - כחלק מהמתווה המוצע, הנתבעים 1 - 3 גם יימחקו מהכתבה השנייה את המשפט: "הרמלין גם ציין בפסק הדין, כי התובע בתיק, עו"ד אבירן אסבן, ניסה להטעות אותו כאשר הגיש בקשה לצו חיפוש כאילו מדובר בצו חיפוש". הצדדים יודיעו עמדתם למתווה עד יום 5.12.22.