02 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת 2 (להלן – המדינה) לעיין מחדש בהחלטה מיום 13.11.19 אשר ניתנה במעמד הדיון ונוגעת לגילוי מסמכים על ידי המדינה ובהמשך להחלטה שניתנה ביום 3.5.20 בהקשר לבקשה לעיון מחדש, להלן החלטתי:

1. ככלל, החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין ולפיכך בית הדין שנתן את ההחלטה רשאי לשוב ולדון בה ואף לשנותה (ר' בשינויים המחוייבים, ע"א 3604/02 אוקו נגד שמי (28.5.02) ור' שינוי אף ביחס לקביעות עובדתיות בדב"ע (ארצי) נז/0-72 רמי שדה נגד המוסד לביטוח לאומי (25.6.98)).
2. יחד עם זאת, עיון מחדש בהחלטה שכבר ניתנה מוגבל למקרים חריגים ונעשה במשורה, במתינות ותוך ריסון עצמי רב (ר' בשינויים המחוייבים רע"א 4472/10 PRONEURON BIOTECHNOLOGIES נגד טבע תעשיות פברצמטיות בע"מ (6.10.10) ורע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נגד ליברטי פרופרטום בע"מ (7.3.17)).
3. הדברים נכונים מקל וחומר בעניינו שעה שהחלטת בית הדין מיום 13.11.19 ניתנה בנסיבות בהן ב"כ המדינה לא התנגד למסמכים שנדרשה לגלות ובבקשה לעיון חוזר אף לא הועלו טעמים ביחס לעצם חזרת המדינה מעמדתה (להבדיל מטיעונים לגופו של ענין).
4. המחלוקת מושא הליך זה נוגעת לתקינות החלטה מנהלית שעניינה פרשנות חוזר מנכ"ל. סבורני כי המסמכים שמבקש התובע מהמדינה לגלות עשויים להיות רלבנטיים להבהרת המחלוקת. בניגוד לעמדת המדינה, מסמכים מהסוג המבוקש אינם יכולים לסייע רק לבחינת טענת אפליה (שלא נטענה), אלא יכולים ללמד גם על האופן שבו פורש חוזר המנכ"ל הרלבנטי במקרים אחרים דומים או זהים.
5. כידוע, תכליתו המרכזית של הליך גילוי מסמכים הוא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (14.05.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.2005)).
6. מטעם זה של רלבנטיות אפשרית יש מקום לאפשר גילוי הנתונים המבוקשים. הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות בהן המדינה חזרה בה מהסכמתה לגילוי.
7. אשר להיקף המסמכים שראוי לגלות - הרלבנטיות היא תנאי הכרחי למתן צו לגילוי מסמכים אך אינה תנאי מספיק. מולה ניצבים שיקולים מנוגדים ובראשם היעילות הדיונית; היקף הגילוי נגזר מגדר המחלוקת כפי שנתחמה בכתבי הטענות ובפרט בכתב התביעה (רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן משרד עו"ד נגד עו"ד ליעד וטשטיין (4.2.20)). במסגרת כלל השיקולים נשקלת גם מידת ההכבדה הכרוכה באיתור המסמכים ומסירתם. בהקשר זה נפסק כי "ככל שגילוי של מסמך מהווה נטל מכביד יותר יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08) ור' גם ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך נגד דניאל צברי (25.3.10)).
8. לטענת המדינה גילוי המסמכים שהתבקשו ובהיקף שהתבקש מטיל נטל כבד ביותר החורג ממתחם הסבירות.
9. על מנת לצמצם את הנטל הנטען מצאתי מקום לצמצם את היקף הגילוי ובנוסף לקבל (בכפוף לצמצום התקופה) את הצעת התובע לייעול ההליך (יש להצטער כי המדינה לא פעלה בהתאם להחלטה מיום 3.5.20 בדבר הצעת חלופות, אלא שבה והגישה ביום 16.7.20 בקשה שחוזרת על נימוקי הבקשה לעיון מחדש).
10. מהנימוקים האמורים ולצורך איזון האינטרסים, המדינה תפעל באופן הבא:
    1. המדינה תגלה, בתוך 30 ימים, את כמות הסגנים בשכר ברשויות המקומיות ביחס לשתי תקופות הכהונה הקודמות (2008-2013 ו 2013-2018).
    2. ככל שמספר הסגנים בשכר ילמד על חריגה לכאורית מכמות הסגנים המותרת באותה רשות בהתאם לחוזר מנכ"ל – תעביר המדינה, בתוך המועד האמור, גם את העתקי הבקשות וההחלטות שניתנו ביחס למינוי סגנים בשכר ברשות המקומית הרלבנטית בתקופה הרלבנטית ביחס אליהן עולה לכאורה חריגה מהכמות (מטעמי הגנת הפרטיות יימחקו שמות ומספרי תעודות זהות וכן נתוני שכר).
11. סבורני כי החלטה זו מאזנת באופן הולם בין זכותו של התובע לקבל לידיו מסמכים שעשויים להיות רלבנטיים לבין זכות המדינה שלא להידרש לגילוי מכביד יתר על המידה. במתווה האמור תקטן ההכבדה על המדינה, שכן היא אינה נדרשת להעביר נתונים המתייחסים לתקופת הכהונה שחלה בשנים 2003-2008 וכן אינה נדרשת להעביר את מלוא הנתונים ביחס לכלל הסגנים בשכר ברשויות המקומיות, אלא רק ביחס לחלקם.
12. שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשפ"א, (02 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.