1. בפניי בקשה להפחתת סכום העירבון להבטחת הוצאות המשיבים.
2. המבקשת - התובעת, הגישה כנגד המשיבים - הנתבעים, תביעה כספית שהועמדה לצרכי אגרה ע"ס 1,095,928 ₪. הנתבעות 2-1 הגישו תביעה שכנגד נגד התובעת ונתבעים נוספים, אשר הועמדה לצרכי אגרה ע"ס 2,500,000 ₪.
3. הנתבעים והנתבעים שכנגד הגישו בקשות הדדיות להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות. בהחלטה מיום 2.10.2019 נקבע כי התובעת תפקיד סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט כערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, וכי התובעות שכנגד יפקידו סך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים שכנגד. נקבע כי על הצדדים להפקיד סכום הערובה תוך 30 יום, כתנאי להמשך ההליך.
4. בתאריך 28.10.19 ביקשה התובעת לחלק את סכום הערבון אותו נקבע שעליה להפקיד לתשלומים חודשיים בסך 2,000 ₪, בשל קשייה לקבל אשראי, קושי אשר התעורר לטענתה נוכח מחדלי הנתבעים שלא שילמו לה סכומים המגיעים לה. בהחלטה מפורטת מיום 9.11.2019 נדחתה הבקשה, תוך שבין היתר פורטו השיקולים שעמדו בבסיס קביעת סכום הערובה, והודגש כי היעתרות לבקשה תביא לכך שהתובעת תשלים הפקדת הערובה רק בעוד 25 חודשים, וכי בשים לב לטענות התובעת באשר למצבה הכלכלי, ובהיעדר אסמכתא לאיתנותו הכלכלית של בעליה, עלולים הנתבעים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה ככל שתידחה התביעה. לפנים משורת הדין ניתנה לתובעת ארכה להפקדת סכום העירבון עד למועד קדם המשפט שהיה קבוע ליום 27.2.20.
5. בבקשה שהוגשה יום לפני מועד הדיון, עתרה התובעת שוב להארכת מועד הפקדת הערובה ב-45 ימים, בנימוק שבעל המניות בתובעת נקלע ל"תקופה קשה" כהגדרתו, ועל כן, התקשה בגיוס הסכום. בדיון חזר וביקש ב"כ התובעת להיעתר לבקשה, וציין כי העירבון יופקד בתוך 45 ימים, וכי לא תתבקש ארכה נוספת. בסיומו של הדיון ניתנה החלטה לפיה על מנת לאפשר לתובעת יומה בבית המשפט ולא לחסום גישתה לערכאות, ניתנת לתובעת ארכה אחרונה להפקדת העירבון בקופת בית המשפט, וזאת עד ליום 26.3.2020, שאם לא כן תימחק התביעה ללא צורך בהתראה נוספת.
6. ביום 26.3.20 - הוא המועד האחרון להפקדת הערובה בהתאם להחלטה האחרונה שניתנה - עתרה התובעת בבקשה לדחיית המועד להפקדת העירבון עד לסיום השיתוק במשק עקב משבר הקורונה שפרץ. בהחלטה מיום 21.4.20 נקבע כי נוכח הנסיבות המיוחדות עקב השיבוש המשמעותי שחל עקב מצב החירום והקושי האובייקטיבי להתנהל בתקופה זו, והתוצאה של דחיית הבקשה שפירושה מחיקת התביעה, יוארך המועד להפקדת הערובה כך שתופקד תוך 14 יום מתום התקופה בה יעמדו בתוקפן הודעות שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991. בהחלטה זו צוין, כי במסגרת משך הארכה שנקצבה הובאו בחשבון קיומו של מצב החירום על הכרוך בכך, העובדה שמדובר בבקשה שלישית להארכת המועד להפקדת הערובה, ופרק הזמן שעמד לרשות התובעת לצורך היערכות להפקדת הערובה טרם החלת תקנות החירום, וכן משך הזמן מאז תחולת התקנות ועד המועד בו היה על התובעת להפקיד הערובה.
7. כעת עותרת התובעת בבקשה להפחתת סכום העירבון, כך שיועמד על סך 20,000 ₪. בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה טען מר מימוני בעל המניות בתובעת כי לאחר משבר הקורונה שותק העסק שלו לחלוטין, וצרף דוחות מע"מ המעידים לטענתו על העדר הכנסות עקב הפסקת העבודה בתקופת מצב החירום. לדבריו, לאחר שפנה לכל גורם אפשרי, הצליח לגייס מבני משפחתו סכום של 20,000 ₪. בתצהירו ציין מר מימוני כי על מנת להפחית הסיכון בחיוב התובעת בהוצאות, הוא מסכים למחוק את כל בעלי המניות של הנתבעת כנתבעים בתביעה, ולהותיר כנתבעת רק את החברה. עוד הסכים, כי יוחזרו באופן יחסי כספי הערובה גם לתובעת שכנגד. כן טען כי דחיית הבקשה תגרום לתובעת נזק עצום, שכן היא עדיין תאלץ לנהל ההליך נוכח קיומה של התביעה שכנגד נגדה.
8. הנתבעים מצדם התנגדו לבקשה וביקשו להגדיל משמעותית את גובה העירבון שנקבע. הנתבעים טענו כי טענת התובעת בדבר קיומה של בעיה תזרימית נטענה עוד זמן רב לפני שפרץ משבר הקורונה, ולא הוברר השוני במצב הנוכחי, כך שאין מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון חוזר בהחלטה מיום 2.10.19. עוד טענו, כי טענת התובעת מצדיקה הגדלת סכום הערבון שנקבע, שכן לשיטת התובעת עצמה מצבה הכלכלי קשה ביותר, וגובה העירבון שנקבע עומד על סכום שהוא מחצית מהתעריף המינילמלי המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין. הנתבעים טענו כי המסמך מרשות המסים שצורף לבקשה מתייחס לחברת מ.א.ו.ש.ר. יזמות ובניה, אשר כלל לא ברור הקשר בינה ובין התובעת, ולא ברור מדוע לא צורפו מסמכי התובעת עצמה. הנתבעים טענו עוד כי הסכם ההתקשרות בין הצדדים נערך מול התובעת ושותפתה יחדיו, והתובעת הגישה התביעה לבדה מתוך ידיעה שלא ניתן יהיה לגבות ממנה הוצאות הליך, בשונה משותפתה.
9. התובעת טענה בתשובה כי משבר הקורונה מהווה שינוי נסיבות קיצוני, בעל משמעות כלכלית לחברות בישראל. עוד נטען, כי סכום העירבון שנקבע הביא בחשבון את התביעה להרמת מסך נגד בעלי המניות של הנתבעות, והתובעת מסכימה למחקם על מנת לצמצם את החשיפה להוצאות. עוד הדגישה התובעת כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד, ויש למנוע מצב בו בשל חסרון כיס תיסגר הדלת בפני העני, בעוד העשיר יוכל להמשיך את תביעתו.
10. לאחר שבחנתי טענות הצדדים ונתתי דעתי לכלל נסיבות העניין, מצאתי לקבל הבקשה באופן חלקי.
11. כידוע, במסגרת השיקולים הכללים המסדירים את סוגיית חיובו של תובע בהפקדת ערובה אשר חלים גם בעת חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי סעיף 353א' לחוק החברות, נכללים איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין של התובע מחד גיסא, לבין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפטי, שלא יצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה, מאידך גיסא (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) (11.02.2009), בפסקה 12). שיקולים אלה צריכים לעמוד בפני בית המשפט גם בעת קביעת גובה הערובה הנדרשת, שעליה להיות מידתית ולאזן את שלל השיקולים הרלוונטיים (שם, בפסקה 13).
12. בענייננו, הבקשה להפחתת סכום העירבון שיופקד מושתתת על שני אדנים - האחד, הינו שיתוק פעילות התובעת נוכח מצב החירום בעטיו של וירוס הקורונה; והשני - הסכמתה של התובעת למחוק מכתב התביעה את בעלי המניות של הנתבעות.
13. כפי שנטען על ידי הנתבעים, וכעולה מהפירוט שלעיל, טענותיה של התובעת למצוקה תזרימית נטענו עוד קודם למשבר הקורונה. התובעת אף לא תמכה טענותיה בדבר שיתוק פעילותה ומצבה הכלכלי הקשה בראיות מספקות, והמסמך שצורף לתצהירו של מר מימוני מתייחס לחברה אחרת ולא לתובעת, ולא הוברר הקשר בין שתי החברות. יחד עם זאת, המגבלות שהוטלו עקב מצב החירום על המשק בכללותו הינן עניין ידוע, וניתן להניח כי למגבלות אלו השלכה על הפעילות הפיננסית של כלל המגזר העסקי, ובכלל זה על התובעת.
14. זאת ועוד, כעולה מהבקשה והתשובה, התובעת מסכימה למחוק את בעלי המניות של הנתבעות כנתבעים בתביעה. כפי שצוין בהחלטה מיום 2.10.19, במסגרת השיקולים אותם הבאתי בעת קביעת גובה הערובה שתופקד, הובאו בחשבון מכלול טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות שהגישו (סעיף 48 בהחלטה). בכלל זה, נכללה העובדה שהתביעה הוגשה גם כנגד בעלי המניות בנתבעות.
15. לאחר שהבאתי בחשבון כל אלו - קיומו של מצב החירום, לצד העובדה שהתובעת לא פרטה בבקשתה ובתצהירה די הצורך בעניין מצבה הכלכלי נוכח משבר הקורונה, ולא תמכה הבקשה בראיות מספקות; כי סכום התביעה שהגישה התובעת עומד על למעלה ממיליון ₪, ונראה כי ניהול התביעה יהא כרוך בהוצאות לא מבוטלות; כי התובעת הסכימה למחיקת בעלי המניות של הנתבעות מהתביעה; וכי הנתבעות 2-1 הגישו תביעה שכנגד שממילא יהא צורך לבררה, עניין הכרוך כשלעצמו בהוצאות מבחינת הנתבעות כתובעות שכנגד; ולאור האיזון הנדרש בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין של התובעת, למול זכות הקניין של הנתבעות שלא יצאו נפסדות אם התביעה תידחה - מצאתי להפחית את סכום העירבון שיופקד ולהעמידו על סך של 35,000 ₪. התובעת תפקיד סך של 20,000 ₪ (אשר לטענתה היא ערוכה להפקדתו) בקופת בית המשפט תוך 3 ימים מהיום, ואת יתרת סכום הפיקדון (15,000 ₪) תפקיד עד יום 6.9.20.
16. התובעת תגיש כתב התביעה המתוקן תוך 7 ימים מהיום.

המזכירות תודיע לצדדים לרבות טלפונית, ותקבע תז"פ ליום 14.7.20.

ניתנה היום, י"ג תמוז תש"פ, 05 יולי 2020, בהעדר הצדדים.