המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר על סך 25,043.52 ₪.

כעולה מכתב התביעה, פעילות 013 נטוויזון ח.פ. 51224430-2 הועברה לתובעת על פי דין.

הנתבעת התחייבה בהסכמים לשלם לתובעת, בעבור שירותיה.

הנתבעת לא שילמה את התשלומים שהתחייבה לשלם לתובעת ונותרה חייבת לתובעת סך של 24,043.52 ₪ נכון ליום 30.11.18.

כעולה מבקשת הרשות להתגונן, בחודש יולי 2014, נכרת הסכם התקשרות בקשר לשירות אירוח בין הנתבעת לבין התובעת, לפיו השירות ינתן לנתבעת החל מתאריך 14.7.2014 (להלן: "הסכם ההתקשרות"). בהתאם לדרישת המשיבה נציג המבקשת חתם על טופס הזמנת השירות וטופס אמצעי תשלום כרטיסי האשראי.

כעבור פחות מחודש ימים מיום תחילת מתן השירות, בתאריך 12.8.14, הודיעה המבקשת למשיבה כי ברצונו להפסיק את השירות ואת הסכם ההתקשרות. נציג המשיבה אמר למבקשת כי עליה לשלם עבור 30 ימי השירות בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות. כמו כן, הבטיח כי המבקשת לא תחויב בסכום כלשהו בנוסף לתשלום עבור החודש כאמור לעיל. עם סיכום הדברים, סברה המבקשת שהיחסים בקשר להסכם ההתקשרות הנ"ל הוסדרו והסתיימו. ואכן, המשיבה לא הציגה לחיוב את טופס אמצעי התשלום בכרטיס האשראי.

בתאריך 3.12.2014 בוצע תשלום בהתאם להסכם ההתקשרות על סך 495.60 ₪. דבר הביצוע נרשם בחשבונות שהנפיקה המשיבה.

לטענת המבקשת לא קיבלה חשבוניות מהמשיבה, אף לא על ביצוע התשלום בפועל.

המבקשת טענה כי המשיבה זייפה את מסמכי ההתקשרות ביניהם והפסיקה את ההתקשרות בשל כך שמצאה ספק אחר, בעלות חודשית נמוכה יותר ממה שהציעה לו המשיבה.

לטענת המבקשת, היא מעולם לא ביטלה את הוראת הקבע, לא היה צורך לבטלה, כיון שהמבקשת סמכה על המשיבה שלא תשתמש בפרטי האשראי, כיוון שבוטל ביניהם ההסכם. יתרה מזאת, המשיבה לא הגישה לחיוב את אמצעי התשלום.

בדיעבד התברר למבקשת, כי המשיבה המשיכה לחייבה עד ליום 27.10.2018, וזאת למרות שהמבקשת לא קיבלה שירות מהמשיבה מאז אוגוסט 2014.

עוד הוסיפה המבקשת כי המשיבה שלחה את חשבונות התשלום לכתובת שגויה, לכן המבקשת לא ידעה כל קיומו של חוב כנגדה.

דיון והכרעה

תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת, כי:

"[...] בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא פסק דין באחת התביעות שבתובענה או בחלק מתביעה, וליתן את הסעד הנתבע, כולו או מקצתו, לאותה תביעה או לחלקה, או לסרב לתיתו, כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד כאמור".

בהתאם לתקנה 191, במידה ובמהלך הדיון, מגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להשהות את מתן פסק הדין לגבי חלק מהתביעה, יתן פסק דין חלקי וימשיך את הדיון לגבי השאלות השנויות במחלוקת.

על פי רוב, יינתן פסק^-דין חלקי במקרים שהנתבע מודה בהם בחלקים מכתב^-התביעה כך שאין קיימת עוד מחלוקת לגביהם. לעתים יינתן פסק^-דין חלקי גם בעניין השנוי במחלוקת בין הצדדים, ובלבד שנתקיימו תנאי תקנה 191. והמשמעות – על אף על אף המחלוקת בית המשפט סבור שלא יחול שינוי בממצאים ביחס לשאלות העומדות להכרעה (רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי, פ"ד ס(3) 245; ע"א 171/88 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ נ' ברמן פ"די מ"ד (2), 346. אין ללמוד מנוסח התקנה, כאילו מנוע בית המשפט מלתת פסק דין סופי בתביעה, כאשר למשל, נתבע סעד אחד, וברור לאחר שמיעת טענות הצדדים, כי אין לנתבע הגנה מפני התביעה. במצב דברים זה, יתן בית המשפט פסק דין בסעד הנדרש ויהא זה פסק דין סופי בתביעה.

תקנה 143(9) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "בקדם - משפט או לצורכי קדם - משפט מוסמך שופט - ... (9) ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה". רוצה לומר – לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין בתובענה, אם מתברר שלנתבע אין הגנה מפני התביעה.

מטרתו של שלב קדם המשפט היא ייעול העתיד לבוא, אם על ידי בדיקת התביעה וההגנה, בירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת. נכון אמנם כי מדובר בהליך מקדמי, אלא שיתכנו מצבים בהם לא נותר עוד במה לדון בהמשך, מאחר וכל העובדות הרלבנטיות התבררו ולכן, אין עוד טעם להשהות את פסק הדין (ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4) 154).

בענייננו, בניגוד לטענה בבקשת הרשות להגן כי הסכם ההתקשרות זויף, נציג המבקשת לא חלק כי חתם על הסכם ההתקשרות מיום 8/7/14 (נספח א' לכתב התביעה), כן טען כי הכתובת המצוינת על הסכם ההתקשרות בכתב היד, אינה כתובתו והוא לא התגורר שם מעולם, אך אישר כי החתימה על הסכם ההתקשרות היא שלו.

עיון בסעיף 4.1 להסכם ההתקשרות מורה:

"[...] תכנית זו הינה בהתחייבות ל-24 חודשים, בכל מקרה בו תבחר לסיים את ההתקשרות טרם תום תקופת ההתחייבות יהיה עלייך לשלם את תשלום היציאה הכולל והכל בהתאם לתנאי התכנית" (הדגשה שלי-ר.ז)

עוד ובהמשך להסכם ההתקשרות, מורה סעיף 6.1:

"[...] עם הפסקת השירותים מכל סיבה שהיא, בטרם הסתיימה תקופת ההתחייבות יהיה עליך לשלם לסלקום, ככל שאינך לקוח פטור, באמצעות חשבון העיתי או בכל אופן תשלום אחר שתקבע סלקום את התשלומים הבאים (כולם להלן: "תשלום היציאה הכולל"):

6.1.1 החזר שווי הטבה... במכפלת מספר החודשים שנותרו לסיום תקופת ההתחייבות...".

דהיינו, גם אם לטענת המבקשת, לאחר חודש ימים ממועד ההתקשרות יצרה קשר עם נציג המשיבה בבקשה להפסיק את ההתקשרות, הרי שלכל הפחות, על פי הסכם ההתקשרות, עליו חתמה המבקשת ועל כך אין כל מחלוקת, עליה לשלם למשיבה, בעבור 24 חודשי התקשרות, בקיזוז הסכומים ששולמו על ידו.

בנסיבות האמורות, אינני מקבלת את טענת המבקשת שלפיה ההתקשרות בינה לבין המשיבה הסתיימה לאחר כחודש עם הצטרפותה לחברת התקשורת הגרמנית ועוד לא מצאתי לקבל את הטענה כי לא חייבת בעבור תקופה זו ו/או כי כלל לא ביטלה את הוראות הקבע.

בעניין זה אינני מקבלת את טענת ב"כ המבקשת כי על המשיבה להוכיח כי המבקשת לא ביקשה לסיים את התקשרותה חודש לאחר החתימה על הסכם ההתקשרות, בפסיקה עקבית נקבעה החזקה כי חתימת אדם על מסמך מהווה אישור לכך שהבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו, ו"בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ראו ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח (2) 145 (2003); ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד (לא פורסם, 11.11.04); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, 12.7.06)).

זה בדיוק מצב הדברים בענייננו. המבקשת לא חלקה על כך שהזמין מהמשיבה את השירות ואף לא חלקה על תחשיב המשיבה את סכום החוב. הטענה היחידה היא כי ביקשה לסיים את ההתקשרות לאחר כחודש. בנסיבות אלה, לא יכולה לעמוד למבקשת טענת הגנה לכל הפחות לתקופה של 24 החודשים הראשונים להסכם ההתקשרות.

אני מקבלת, אפוא, את התביעה בחלקה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבה סך של 24 חודשים בקיזוז הסכום ששולם וזאת בתוך 30 יום מהיום.

לשם כך תגיש התובעת פסיקתא לחתימה.

לפני חתימה ובטרם אדון בבקשת הרשות להגן, התובעת מתבקשת להודיע לבית המשפט בתוך 21 יום מהיום, האם לאור פסק הדין החלקי, הטענות שהועלו במסגרת הדיון מיום 26/10/21 ובקשת הרשות להתגונן, עומדת על המשך ניהול ההליך בתיק.

הודעה כאמור תוגש לתיק בית משפט בתוך 14 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתקים מפסק דין חלקי זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.