התביעה כנגד נתבעים 1-5 נמחקה בהסכמה ללא צו להוצאות.

התביעה כנגד הנתבעת 6, השמאית מטעם הנתבעת 1, נמחקה בהסכמה, אולם ב"כ הנתבעת 6 עמד על פסיקת הוצאות.

בסעיף 9 לכתב התביעה נטען, שהנתבעת 6 ערכה שמאות רשלנית, שאין לה כל אחיזה במציאות, נטולת היגיון כלכלי תוך התעלמות מעקרונות שמאיים מקובלים.

הנתבעת 6, השמאית מטעם מטעם הנתבעת 1, העריכה את סכום הפיצוי שיש לשלם לתובעת בסך 559,000 ₪, בעוד השמאי מטעם התובעת העריך את סכום הפיצוי שיש לשלם לתובעת בסך 2.9 מיליון ₪.

התובעת הגישה את התביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואת התביעה לפיצויי הפקעה לוועדת ההשגות. הוועדות הדנות עפ"י חוק בגובה הפיצוי טרם אמרו את דברן, וטרם התברר איזו מחוות הדעת השמאיות תהיה קרובה בהערכתה לסכום הפיצויים הסופים שייפסקו.

משוכה נוספת שעומדת בפני התובעת - האם הנתבעת 6 חבה חובת זהירות כלפי התובעת בנסיבות כדלקמן: הנתבעת 6 נתנה שירותי שמאות לנתבעת 1 ולא לתובעת; התובעת אינה מסתמכת על השמאות של הנתבעת 6 אלא על שמאי מטעמה ועיקר טענתה שחוות הדעת השמאית של הנתבעת 6 גרמה לה נזק כתוצאה מהתמשכות ההליכים; הוועדות המוסמכות שאמורות להכריע בעניין גובה הפיצוי טרם אמרו את דברן.

בהתחשב בכך, שהנתבעת 6 הגישה כתב הגנה, התביעה נמחקה בהסכמה בדיון הראשון בו התייצב ב"כ הנתבעת 6, ומאידך שבבקשה למחיקה על הסף, שהגישה הנתבעת 6, נטענו טענות בעניין סמכות, שאינן רלוונטיות לטענת הרשלנות - התובעת תשלם לנתבעת 6 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"א, 18 יולי 2021, בהעדר הצדדים.