לפני בקשת חייבת להוספת מסמכים לסיכומים שהוגשו על ידה במסגרת בקשת הנאמן לביטול הסכם.

הרקע לבקשה

1. ביום 4.6.2019 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת אשר בבעלותה גם חברת קוסמטיקה בשם "יולי עולם היופי" (להלן: החברה) אשר נכסיה משועבדים לבנק הפועלים.
2. ביום 17.4.2019 נחתם הסכם למכירת המלאי בחברת לחברת ליזה (צד ג'). המנהל המיוחד טען כי מדובר בהסכם מלאכותי וביקש להורות כי ההסכם חסר תוקף. לאחר סבב תגובות במסגרתן אף הוגשו חוות דעת לעניין המלאי בחברה, התקיים ביום 24.2.2022 דיון הוכחות.
3. בדיון ההוכחות נחקרו החייבת, שתי נשים שעבדו בחברה, מנהלת צד ג' וכן רואה החשבון שערך את חוות הדעת מטעם הנאמן. בסיום הדיון הורתי לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב.
4. במסגרת סיכומיה צרפה החייבת ראיות חדשות. לאחר שביום 11.4.2022 הוריתי לחייבת להסירם, הגישה החייבת בקשה להוספת המסמכים (להלן: הבקשה).

טענות הצדדים בבקשה

1. החייבת ביקשה לצרף העתק מסמך בעניין זכויות סוציאליות של הגב' אירינה טימפיוב, אחת משתי העדות אשר עבדה בחברה (להלן: העדה) והעידה כי לא שולמו לה זכויות סוציאליות. כן נתבקש צירוף דו"ח מרשם החברות בעניין חברת "סלינה ביוטי", חברה מתחרה אשר העדה היא דירקטורית בה. נטען כי צרוף המסמכים עשוי לשפוך אור על אמינותה של העדה.

עוד ביקשה החייבת, לצרף תגובה מטעם רו"ח קופמן אשר ערך חוות דעת לעניין מלאי החברה. חוות דעת זו הוגשה מטעם החייבת במסגרת תגובתה לבקשה, אך החייבת לא זימנה את רו"ח קופמן להעיד מטעמה.

1. הנאמן התנגד לבקשה שכן למרות הזמן הרב שחלף לא טרחה החייב לגבות את טענתה במסמכים או לבקש להעיד את המומחה ומדובר לטעמו בפגם היורד לשורשו של העניין.
2. צד ג' הסכים להוספת ראיות שכן לטעמה מדובר במסמכים רלוונטיים לעניין אך גם ללא אותם מסמכים, די לדעת צד ג' בטענות שהועלו בסיכומים כדי להביא לדחיית בקשת הנאמן.

דיון והכרעה

1. כאשר בית המשפט בהליך אזרחי מקיים בירור עובדתי במסגרת דיון, חלים כללי הדיון הקבועים בתקנות, לפיהם בעל דין אינו רשאי להביא "ראיות מפריכות", לאחר שנשמעו הראיות אלא אם ראה בית המשפט לאשר זאת (תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
2. הגשת ראיה באיחור סוטה מסדר הדין הרגיל, פוגעת באינטרס סופיות הדיון ובזכויות דיוניות אחרות של הצדדים. הגשה מאוחרת של ראיה פוגעת גם בניהולו התקין של המשפט ומביאה להתארכות הדיון. אשר על כן קבעה הפסיקה סייגים ברורים למתן רשות להגשת ראיה באיחור ועל בית המשפט לבחון ביחס לבקשה מסוג זה שני פרמטרים עיקריים: סיבת האיחור וחשיבות הראיה להליך [ראו, מיני רבים, רע"א 1048/19 בוגנים נ' בן יאיר (16.6.2019)].
3. בכל הקשור למסמכים הנוגעים לעדה (התדפיס מרשם החברות והמסמך ביחס לזכויות סוציאליות) נראה כי מדובר במסמכים המוגשים בתגובה לעדות ומכאן האיחור בהגשתם, אלא שיחסן של העדה וחברתה לחייבת לא הוסתר במהלך חקירתן ועניין הזכויות הסוציאליות אינו רלוונטי לשאלה שבמחלוקת.

משכך, אין מדובר בראיות המשנות את מצב הדברים או שעשויות לפגוע בזכויות דיוניות של הצדדים ועל כן אין מקום לאשר הגשתם באיחור.

1. באשר למסמך תגובת רואה החשבון, הרי לפי הוראות תקנה 87(ח) לתקנות היה על החייבת לדאוג להתייצבות המומחה מטעמה לדיון (שכן הצד שכנגד לא הסכים לתוכנה של חוות הדעת), אך היא לא עשתה כן מבלי לנמק מדוע. במצב דברים זה לא נשמעה העדות בבית המשפט ולא הוצגה כל עילה להכניס את העדות כעת "בדלת האחורית".

די בכך על מנת לדחות את הבקשה להגיש את תגובת רואה החשבון.

1. אשר על כן דין הבקשה להידחות, וכך אני עושה.
2. לפנים משורת הדין החלטתי לא לעשות צו להוצאות הנאמן.

ניתנה היום, ז' אייר תשפ"ב, 08 מאי 2022, בהעדר הצדדים.