לפני בקשת נאמן לביטול הסכם מכירת כל המלאי של חברת קוסמטיקה בשם "יולי עולם היופי", המצויה בבעלות מלאה של החייבת (להלן: החברה), לחברת ליזה – מרכז היופי והקוסמטיקה בע"מ (להלן: צד ג'), בטענה כי מדובר בהסכם מלאכותי שנועד להבריח את נכסיה החברה מנושיה של החייבת.

הנאמן עתר לחייב את צד ג' לשלם לקופת הכינוס סכום של 1,494,677 ₪.

רקע

1. ביום 1.5.2019 הגישה החייבת בקשה לצו כינוס. ביום 4.6.2019 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת.
2. ביום 6.7.2020 קבע בית המשפט (כב' השופטת ש' גלר) תכנית פירעון בעניינה של החייבת, במסגרתה על החייבת להוסיף לקופה סך כולל של 84,000 ₪. עם זה, בית המשפט ציין כי נושא העברת המלאי של החברה טרם מוצה, ולאחר השלמת בדיקות הנאמן בעניין זה אפשר שהתכנית תשתנה.
3. נכסי החברה שבבעלות החייבת משועבדים לבנק הפועלים (להלן: הנושה).
4. ביום 17.4.2019, שבועיים טרם הגשת בקשת החייבת לצו כינוס, נחתם בין החברה באמצעות החייבת ובין צד ג' הסכם למכירת כל מלאי החברה לצד ג' (להלן: ההסכם).
5. בהתאם להסכם, החברה מכרה לצד ג' את ציוד החברה ורשימת הלקוחות שלה תמורת סך של 70,000 ₪, וכן את מלאי החברה תמורת סך של 90,495 ₪. על פי תנאי ההסכם המלאי עבר לצד ג' במעמד החתימה על ההסכם יחד עם זכות השכירות במקום ופעילות החברה.

ההסכם קבע כי התמורה שעל צד ג' לשלם לחברה תשולם באמצעות קיזוז מלא של חוב החברה לצד ג', אשר תפעל מול הספקים להשבת חלק המחאות עתידיות של של החברה באמצעותן נרכש חלק מהמלאי והחברה לא תפעל להשבת הציוד לספקים.

1. הנאמן טען כי מדובר בהסכם מלאכותי וביקש להורות כי ההסכם חסר תוקף כלפיו.

תמצית טענות הצדדים

1. בבקשה טען הנאמן כי צד ג' קיבל את נכסי החברה במהלך עסקי שאינו רגיל, כאשר בעת חתימת על ההסכם ידעו החייבת ומנהלת צד ג' כי החייבת חדלת פירעון. ההסכם הכולל מצגים חלקיים בלבד, הוא נכרת ללא הסכמת הנושה ואף הוסתר מפני הנאמן.
2. הנאמן צרף לבקשה את חוות דעת רואה החשבון וייסנר (להלן: המומחה). מסקנות חוות הדעת התקבלו על ידי בדיקת המלאי בספרי החברה שנוהלו בתוכנה חשבונאית באמצעות תוכנת הנהלת החשבונות של החברה. בבדיקה ערך המומחה השוואה בין כרטסת המלאי לכרטסות הספקים בתוכנה החשבונאית.

חישוב המלאי ע"י המומחה נעשה באופן הבא: מלאי החברה לפי הרשום בספרי החברה עובר ליום החתימה על ההסכם עמד על סך של 1,272,456 ₪. בניכוי סך של 197,239 ₪ המהווה סיכום חשבוניות שנרשמו בכרטסת הספקים ולא באו לידי ביטוי בכרטסת המלאי, שווי המלאי עמד על סך של 1,075,307 ₪. המומחה הוסיף לסכום המלאי שהתקבל 39% רווח גולמי (לפי הרווח הגולמי בדוחות המבוקרים לשנים 2015-2017) והעריך את שווי המלאי, עובר ליום החתימה על ההסכם, על סך של 1,494,677 ₪.

1. צד ג', באמצעות מנהלתה, גב' אנסטסיה סטולבוב (להלן: גב' סטולבוב), טענה, בין היתר, כי הייתה לקוחה של החברה ונהגה לרכוש ממנה ציוד ותכשירים קוסמטיים. החייבת ביקשה בתחילת שנת 2019 מצד ג' מימון לצורך רכישת מלאי עבור החברה ונוצר חוב. עד מהרה התברר כי החייבת מתקשה לעמוד בהחזר החוב ועל כן הציעה לצהעביר לצד ג' את הציוד, המלאי ורשימת הלקוחות של החברה – לצורך סילוק החוב לצד ג', שעמד אותה עת על סך של 160,000 ₪. בהתאם לכך ערכו הצדדים ספירה של כל מלאי החברה באמצעות מכשיר ברקוד וכך התברר כי שווי המלאי הוא 90,495 ₪. בהתאם לכך נחתם ההסכם.

צד ג' טענה כי לו היה שווי המלאי כפי שהעריך המומחה לא היה לחייבת צורך לפנות אליה בשעתו בבקשה למימון רכישת מלאי.

עוד טענה צד ג', כי חוות דעת המומחה אינה אמינה ואינה מסתמכת על דוחות המלאי. וכן כי עוֹבדוֹת החברה, אשר העלו את טענותיהן בפני הנאמן (ובהמשך העידו בדיון), נהגו כך משיקולי נקם ועדותן כוללות סתירות רבות.

1. החייבת טענה כי מדובר במסע רדיפה נגדה בעוד שהיא לא הסתירה מהנאמן דבר הוא בחר לדבוק בגרסת העוֹבדוֹת שאינה אמינה. החייבת טענה כי נכסי החברה לא שועבדו בשעבוד שוטף לנושה. באשר לחוות דעת המומחה, החייבת טענה כי זו לוקה בחסר בניגוד לחוות דעת מומחה מטעמה (להלן: רו"ח קופמן), אשר צורפה לתשובתה.
2. בתגובה הדגיש הנאמן בצירוף אסמכתאות כי נכסי החברה שועבדו לנושה בשעבוד צף. הנאמן הביע תמיהה לכך שהחייבת לא צרפה אסמכתאות להוכחת טענותיה לעניין שווי המלאי (כגון בדיקה מטעם צד ג' שככל הנראה נערכה בטרם נחתם ההסכם או דוחות מלאי לאחר של צד ג' לאחר החתימה על ההסכם). החייבת אף לא ביקשה להעיד עובדים שיעידו על מצב המלאי או את המומחה מטעמה. הנאמן צרף את את תגובת המומחה לחוות הדעת של רו"ח קופמן.
3. כונס הנכסים הרשמי הצביע העמדתו על כך שהמלאי היה משועבד לנושה והיה צורך באישורו לפני חתימה על ההסכם. עמדת כונס הנכסים היא שהסוגיה ראויה להתברר במסגרת בקשת הנאמן למתן הוראות.
4. בדיון ההוכחות נחקרו החייבת, שתי עובדות לשעבר של החברה אותן זימן הנאמן, מנהלת צד ג' וכן המומחה. החייבת לא זימנה את רו"ח קופמן לעדות מטעמה.
5. בתום הדיון הורתי לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב. בסיכומיה הוסיפה החייבת מסמכים נוספים ובהמשך הגישה בקשה להוספת מסכים, אך בהחלטה מיום 8.5.2022 לא התרתי את הוספת המסמכים.

דיון והכרעה

1. סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), קובע כי הענקת נכסי חייב שנתיים לפני שנעשה פושט רגל בטלה כלפי הנאמן.

"הענקה" מוגדרת בסעיף קטן (ג) –

(ג) "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –

(1) בשל נישואין ולפניהם;

(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.

1. אין חולק כי נחתם הסכם למכירת מלאי החברה בסמוך מאוד להגשת בקשת החייבת למתן צו כינוס.

השאלה היחידה העומדת להכרעה היא האם מדובר במלאי אשר שוויו הוא השווי בספרי החברה או מלאי בשווי הנקוב בהסכם, קרי: האם מדובר ב"הענקה", כהגדרתה בסעיף 96 לפקודה או שמא מדובר בהעברה לקונה בתום לב ובתמורה בת ערך, כפי שטוענות החייבת וצד ג'.

1. החייבת טענה כי העובדות שהעידו מנסות להרע לה ועל כן העידו כי במחסני החברה היה מלאי רב. כמו כן, עובדי החברה יכלו להפעיל את התוכנה החשבונאית מביתם ויש לה חשד שאחת העובדות טעתה בדיווח או שינתה את נתוני המלאי בזדון [ראו עמ' 19 שורה 19 לפרוטוקול הדיון]. החייבת וצד ג' טענו בסיכומיהן בהרחבה לשיקולי הנקם והזדון לכאורה של העובדות שהעידו ובפרט של הגב' ילנה קנייבסקי.

אלא, שהחייבת עצמה הבהירה כי אפילו את הסחורה שקיבלה מספקים בתמורה לתשלום אחוז ממכירה עתידית, הקלידה לתוך תוכנת הנהלת החשבונות [ראו עמ' 17 שורות 14-20 לפרוטוקול הדיון] ומשמעות הדברים היא כי נתוני המלאי עודכנו בספרי החברה. אמירה זו מובילה למסקנה כי המלאי נוהל באמצעות התוכנה החשבונאית אפילו מבלי להתחשב בדברי העובדות בדבר המחסנים המלאים בסחורה עת נחתם ההסכם (ראו עמ' 6 שורות 1-3 לפרוטוקול).

1. זאת ועוד. מעבר לכך שהטענות בדבר מלאי לא מעודכן בספרי החברה נטענו על ידי החייבת בעלמא ובלא כל הוכחה או מידע מדויק, גם אם התרחשה טעות או חבלה מכוונת בהקלדת פעולה חשבונאית המשנה את ערך המלאי (כאמור, מדובר ב"חשד" בלבד של החייבת), עדכון מלאי בשווי גבוה בעשרת מונים מהשווי האמיתי אינו סביר כלל וכלל.
2. החייבת אף טענה כי כי השיטה בה נקט המומחה לחישוב שווי המלאי לפי רישומי המלאי בתוכנת הנהלת החשבונות של החברה, אינה נכונה. גם טענה זו לא יכולה להתקבל מהטעמים הבאים:

ראשית, עדותו של המומחה וכן חוות דעתו אמינות ומהימנות. המומחה נחקר בבית המשפט ועמד על האמור בחוות דעתו באופן משכנע. לא הובאה כל ראיה שבמומחיות לסתור את חוות דעתו, ועל כן יש לקבלה. על פניה, שיטת המומחה לחישוב שווי המלאי באמצעות ספרי החברה מול חשבוניות הספקים היא השיטה המתאימה (וככל הנראה אף היחידה), שכן כידוע, שווי מלאי בעסק קמעונאי יעשה בהתאם למחיר שבו נקנה המלאי ובהתאם לספרי הנישום [ע"א 5468/12 ניסים עופר יונסוף נ' ירושלים פקיד שומה (8.7.2014)].

שנית, החייבת לא הציגה כל דרך אלטרנטיבית לחישוב המלאי. החייבת לא זימנה את רו"ח קופמן לעדות, ועל כן לא ניתן לקבל את חוות דעתו אשר צורפה לתשובת החייבת (תקנה 87(ח) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).

שלישית, ובמידה רבה למעלה מן הצורך, המומחה התמודד בעדותו עם חוות דעתו של רו"ח קופמן. כפי שהבהיר המומחה בדיון, החברה דיווחה לרשויות באמצעות התוכנה החשבונאית ועל כן יש להסתמך על נתוני המלאי בתוכנה ולא לחשב את המלאי בדרך החלופית שהציע רו"ח קופמן, כגון הכנסות החברה החברה ב-5 חודשים האחרונים. בנוסף לדברי המומחה בתגובה לחוות הדעת של רו"ח קופמן, רו"ח קופמן לא ניטרל בחישוביו את ההכנסות מקורסים בפרק הזמן הזה.

הצעת רו"ח קופמן לחישוב אחוז הרווח הגולמי לפי מקורות כלליים ולא לפי הדוחות המבוקרים של החברה הספציפית תמוהה ביותר וכמוה גם החישוב שערך בהסתמך על טענות החייבת לשווי ההמלאי שנלקח ע"י הספקים ולירידה של 10% משווי המלאי בשל בלאי.

כך או כך, כפי שהיטיב להסביר המומחה בעדותו לפנַי, הדרך שהציע רו"ח קופמן לחישוב שווי המלאי אינה מציגה הבדלים דרמטיים לעומת שווי המלאי בחות הדעת של המומחה.

1. הנאמן טען בצדק כי היה על צד ג' להביא ראיות לכך שהמלאי שהתקבל אצלה תואם את ההסכם.

אמנם ההלכה היא כי על הנאמן להוכיח את כל היסודות העובדתיים שבבסיס עילת תביעתו, לרבות היסודות השליליים המפורטים בסעיף 96(ג) לפקודה, אולם שמאחר שמדובר ביסודות שליליים, שלעתים מצויים בידיעתו המיוחדת של הצד שכנגד, כמות ההוכחה הנדרשת מהנאמן כדי לצאת ידי חובת הראיה המוטלת עליו היא קטנה, ואם לא תובא ראיה לסתור מצד הנתבע, יורם נטל השכנוע החל עליו [ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, עו"ד, פ"ד נה(4) 925 (2001)].

ואכן, צד ג' לא הביאה כל ראיה לסתור את ממצאי הנאמן, המגובים בחוות דעת המומחה, והסתפקה בטענה כי מדובר בנטל שלכתפי הנאמן, למרות, שכטענת הנאמן, הצגת נתוני המלאי אצל צד ג' אולי היו מביאים את המחלוקת לסיומה.

1. במצב דברים זה יש לקבוע כי הנאמן עמד בנטל להוכיח שלא ניתנה בעד מלאי החברה תמורה בת-ערך.
2. נוכח האמור, הרי שדין בקשת הנאמן להתקבל וכך אני מורה.
3. כיוון שמצבת הנשיה המוכרעת של החייבת קטנה משמעותית מן הסכום שהנאמן מבקש שיעבור לקופת הכינוס, ומשום שלחייבת נקבעה תכנית פירעון וברור שישנם כספים בקופה, על הנאמן לערוך חישוב מהו הסכום שיש להעביר לקופה ועליו להגיש בקשה מתאימה לפי שיקול דעתו עד ליום 19.6.2022.

טוב יעשו הצדדים אם יידברו ביניהם בנוגע למתכונת בה יועברו הכספים לקופת הכינוס של החייבת.

1. תז"פ ביום 20.6.2022.

ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ב, 20 מאי 2022, בהעדר הצדדים.