1. המשיבה הגישה ביום 1.5.2019 נגד המבקש תביעה בסדר דין מהיר בגין אי-תשלום חוב בסך 4,767 ₪, שנוצר ביום 10.2.2015. התביעה הועמדה על סך 9,082 ₪, לאחר שלחוב האמור נוספו 4,315 ₪ בגין "ריבית, הצמדה והוצאות משפטיות ליום התביעה". לכתב התביעה צורף העתק כרטיס לקוח של המבקש, אשר "השורה התחתונה" בו הייתה בגובה החוב האמור. בכתב ההגנה טען המבקש כי יש לסלק את התביעה על הסף מהטעמים הבאים: כרטיס הלקוח כולל מספרים סתמיים ללא ביסוס, ולא ניתן ללמוד ממנו על הסחורה או השירות אשר, לטענת המשיבה, סופקו לו ותמורתם לא שולמה; כתב התביעה נעדר פירוט מינימלי ולא ניתן להתגונן בפניו; התצהיר שצורף לכתב התביעה הינו סתמי; כתב התביעה אינו מגלה עילה.

2. בהחלטה מיום 13.8.2020 הוריתי למשיבה להשיב עד ליום 30.9.2020 לטענות בנוגע לסילוק על הסף של התביעה. משלא הגישה המשיבה תשובה לבקשה, הגיש המבקש ביום 4.10.2020 בקשה למתן החלטה. רק לאחר שהוריתי למשיבה להשיב לבקשה למתן החלטה, היא הגישה ביום 12.10.2020 בקשה למתן ארכה בת 14 יום למתן תשובה לבקשה לסילוק על הסף. על אף שניתנה ארכה עד ליום 1.11.2020, לא הגישה המשיבה את התשובה המיוחלת. היום שב המבקש ועתר למתן החלטה.

3. המבקש צודקת בטענתו כי כתב התביעה מנוסח באופן לקוני, ללא גרסה עובדתית כלשהי, באופן שמכביד ולמעשה מסכל את האפשרות להתגונן כראוי. בסעיף 4 לכתב התביעה נכתב כי המבקש רכש סחורה ו/או קיבל שירות מהמשיבה. לא ניתן לדעת איזה מוצר או שירות רכש המבקש מהמשיבה, באיזה תאריך, האם קיימת הזמנה בכתב, האם נשלחה דרישה לתשלום וכיוצא באלה. בא-כוח המשיבה הגדיל עשות, ובמקום לצרף תצהיר ענייני של בעל הדין, כמצוות התקנות, הוא צרף תצהיר של עורכת-דין רצון רינת, בה צוין כי היא עורכת דין שכירה וכי תוכן כתב התביעה מוכר לה ממידע שהתקבל מהמשיבה. השיטה אינה מקורית, והיא לקוחה מכתבי תביעות "פח" של חברות ביטוח, שחלקן נוהגות לצרף לכתבי התביעה בסדר דין מהיר תצהיר מהמדף, שנחתם על-ידי נציג שלהן זמן רב עוד בטרם התרחשה התאונה מושא התביעה.

4. לכאורה, אם תוכיח המשיבה קיומו של חוב וייהדפו טענות ההגנה, דין התביעה להתקבל. לפיכך, אין מקום, בשלב זה, לסלק על הסף את התביעה. ניתן, כמובן, לתהות כיצד תעמוד המצהירה מטעם המשיבה בחקירה נגדית כאשר ברור שאין לה ידיעה ממקור ראשון על המתרחש, ואין היא רשאית להעיד ולייצג את המשיבה בעת ובעונה אחת, אולם לא מכך תיגזר ההחלטה בבקשה הנוכחית.

יחד עם זאת, תביעה נטולת עובדות של ממש, אשר כל תוכנה הוא: "יש חוב - נא לשלמו", אינה ראויה להגשה. הגשת התביעה הלקונית גררה את המבקש להוצאות מיותרות, ועל כך על המשיבה לפצותו.

5. אשר על כן, אינני נעתר לבקשה לסילוק על הסף, אך אני מאפשר למשיבה להגיש עד ליום 1.12.2020 כתב תביעה מתוקן. היה ולא יוגש כתב תביעה מתוקן עד למועד האמור, ובו יתוקנו מחדלי כתב התביעה הנוכחי, תימחק התביעה ללא צורך בהגשת בקשה נוספת.

הנני מחייב את המשיבה לשלם למבקש, באמצעות בא-כוחו, בגין בקשה זו שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ₪.

6. לעיון - 4.12.2020.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"א, 02 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.