כתב האישום המקורי

1. ביום 7.12.2016 נגזר דינו של הנאשם על ידי בית משפט זה במסגרת ת.פ. 7847/12 ובו, בין היתר, נצטווה להתאים את ביצוע העבודות בשטח כולל של כ-20 מ"ר ברחוב אל כאלה 45 א-טור בירושלים להיתר הבניה, לרבות באמצעות הריסה, וזאת עד יום 7.12.2017.
2. בהליך כאן הנאשם מואשם כי לא קיים את צו בית המשפט ולא קיבל היתר כחוק מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים מיום 8.12.2017 ועד ליום 16.1.2019.
3. לנאשם מיוחסת אפוא עבירה של אי קיום צו שניתן לפי סעיפים 243(ב) ו-243(ג) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – "החוק"; לאחר תיקון 116) - עבירה לפי סעיף 246 לחוק.
4. עסקינן בעבירה של אי ציות ראשון לצו התאמה.

דיון הקראה

1. דיון הקראה התקיים ביום 9.8.2020. לדיון התייצב הנאשם (לאחר הוצאת צו הבאה).

הנאשם טען כי בנה את התוספת בהיקף של 20 מ"ר הואיל ונכדותיו גדלו. הנאשם הודה כי לא פעל בהתאם לצו, אך הוסיף כי לאורך התקופה שחלפה הוא מנסה לקדם מתן היתר, אך בשל מצוקה כלכלית הדבר התעכב.

לפיכך הורשע הנאשם באותו דיון (על ידי מותב קודם) בעבירה על סעיף 246 לחוק בשל אי קיום צו שניתן לפי סעיף 205 או 206 לחוק התכנון והבנייה טרם תיקון 116.

1. בדיון טיעונים לעונש שהתקיים ביום 14.6.2021 בפני מותב קודם (לאחר שהנאשם נעדר מדיון קודם) טען הנאשם לראשונה כי הוא מבקש להיות מיוצג. לדיון ביום 22.12.2021 התייצב סנגורו של הנאשם, אך הנאשם נעדר בטענה כי הוא חולה. ביום 30.12.2021 נשמעו טיעונים לעונש, אשר בסיומם, נוכח הערות בית המשפט (כב' השופט א' יחזקאל) לעניין קיומן של טעויות אפשרויות בכתב האישום ובהכרעת הדין, הוסכם כי יוגש כתב אישום מתוקן ותוגש תשובה בכתב.

כתב האישום המתוקן

1. על פי כתב האישום המתוקן שהוגש ביום 11.1.2022, הנאשם הפר צווים שיפוטיים, אשר בהם חויב הנאשם להתאים תוספות בנייה בשטח כולל של כ-71 מ"ר להיתר בניה, לרבות באמצעות הריסה:
   1. ב-ת.פ. 1267/07 הואשם הנאשם בבניה ללא היתר של תוספת בנייה בהיקף של 51 מ"ר על גג מבנה קיים ברחוב אל כאלה 45, גיליון 107 בשכונת א-טור בירושלים בקואורדינטות 223586:632188. בגזר הדין בתיק זה ציווה בית המשפט על הנאשם להתאים את הבנייה עד יום 20.5.2009.
   2. ב-ת.פ. 7847/2012 הואשם הנאשם באי קיום הצו שניתן ב-ת.פ. 1276/07 ובבנייה ללא היתר של תוספת בנייה נוספת בשטח של כ-20 מ"ר על גג המבנה האמור. בגזר הדין בתיק זה ציווה בית המשפט על הנאשם להתאים את הבניה עד יום 7.12.2017.
2. הנאשם הואשם כי לא קיים את צווי בית המשפט שהוטלו עליו החל מיום 8.12.2017 ולכל הפחות עד יום 6.1.2022.
3. הנאשם התנגד לתיקונים שנעשו במסגרת כתב האישום המתוקן, ובית המשפט (מותב קודם) קבע ביום 28.2.2022 כי לאור השלב הדיוני המאוחר אין מקום להוספת עבירות נוספות (עבירת שימוש) או להארכת תקופת אי הציות הנטענת, להבדיל מעניין היקף ההפרה המדוברת (71 מ"ר ולא כפי שנטען בכתב האישום המקורי) שהתיקון לגביו אושר.
4. לגופו של האישום המתוקן, הנאשם כפר בהודעתו ביום 23.3.2022 כפירה כללית בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. יחד עם זאת, מפרוטוקול הדיון מיום 9.5.2022 עולה כי למעשה הכפירה היא לגבי שטח ההפרה בלבד, כאשר הנאשם מודה כי הצו לא בוצע לעניין 50 מ"ר, אך לא לגבי כלל ה-71 מ"ר כפי שנכתב בכתב האישום (עמ' 16, שו' 8-13).
   מכאן נקבע דיון הוכחות.

דיון הוכחות

1. דיון ההוכחות התקיים ביום 9.5.2022.

פרשת התביעה

1. מטעם המאשימה הוצגו והוגשו: תרשומת שערך המפקח יוסי מרום מיום 16.1.2019 – מוצג ת/1; תמונה ממקום הבינוי שצולמה ביום 16.1.2019 – ת/2; 2 תמונות נוספות ממקום הבינוי, כמו גם של מכתב ההתראה שהושאר על דלת ביתו של הנאשם – מוצג ת/3; תרשומת נוספת שערך המפקח מיום 6.1.2022 – ת/4; תמצית פרטי תושב של הנאשם – ת/5; תמונות נוספות ממקום הבינוי משנת 2007 – ת/6; צילום אווירי – ת/7. בנוסף ביקשה המאשימה להגיש את כל התיקים המצוינים בכתב האישום באמצעות מזכיר בית המשפט.
2. עיקרי עדות המפקח מר יוסי מרום
   1. העד הנו מפקח בניה מזה כ-20 שנה. משמש כמפקח בניה באזור שכונת א-טור משנת 2018 והנדסאי בנין בהכשרתו.
   2. ביום 6.1.2019 (מכתב ידו של המפקח על גבי מוצג ת/1 נראה כי התאריך הוא 16.1.2019, וממילא הסנגור אמר לפרוטוקול כי התאריך המדויק אינו משנה) הגיע העד לנכס, צילם את תוספת הבניה (מוצג ת/1) ופגש את הבעלים בחניה – לאחר שאישר כי הוא בעל הבית, נתן לו התראה על אי ציות. העד אף הצביע על המיקום בו פגש את הנאשם (סומן בחץ על גבי תמונה ת/6). בדיון העד סבר כי האיש שפגש בזמנו הוא הנאשם, אך אמר גם: "אינני זוכר בדיוק".
   3. כשהתבקש לתאר את העבירה, העד הפנה לתמונות והעיד כי מדובר בתוספת של 50 מ"ר, אך אמר כי הוא לא מדד אלא רק צילם את נשוא העבירה וכי שטח הבינוי נקבע ע"י בית המשפט. עוד העיד כי כאשר הוא מגיע לשטח הוא בודק רק את מה שכולל הצו בהתאם לקואורדינטות והתצ"א המצורפת לאישום המקורי, כמו גם התמונות שצולמו.
   4. כשנשאל אם יש לו עותק נוסף מההתראה, העיד כי אין לו עותק נוסף וכי כאשר הוא פוגש את הנאשם הוא נוהג בדרך כלל לצלם את תעודת הזהות שלו עם ההתראה, אך במקרה זה לא עשה כן.
   5. כשנשאל כיצד ניתן לדעת כי התמונה שהציג היא אכן התמונה משנת 2007 השיב כי כאשר פותחים תיק במצב של אי ציות לצו שיפוטי, מתחילים מהתחלה – בודקים את הסכֵמה, בודקים את הצילום של המבנה עצמו. במקרה הזה העד העיד כי הצילום שהוגש הוא אכן משנת 2007.

פרשת ההגנה

1. עיקרי עדות הנאשם
   1. הנאשם העיד כי מעולם לא פגש את המפקח שהעיד מטעם התביעה.
   2. כשהוצגו לו התמונות משנת 2019 (מוצג ת/2), הוא העיד שמדובר ברחוב אל כאלה, א-טור. כשנשאל לגבי מספר הבית השיב כי מדובר במספר 45, אך המספר שהופיע על הבית הוסר.
   3. לשאלת ב"כ המאשימה, הנאשם לא ידע להשיב מדוע בעבר הודה בעובדות כתב האישום ולאחר מכן כפר בו.
   4. הנאשם זיהה את התמונות משנת 2016 ומשנת 2022 שהוצגו לו כתמונות של הבית שלו.
   5. הנאשם הודה כי לא הרס את התוספת בהתאם לצו שניתן בשנת 2008, אך טען כי מדובר באותה תוספת של 50 מ"ר.
   6. כשנשאל לגבי התוספת הנטענת הנוספת בהיקף של כ-20 מ"ר, ועל כך שהודה בתיק 7847/12 בכתב האישום, הוא השיב כי פנה למהנדס כדי לקבל היתר, אך לא המשיך לאור מצבו הכלכלי.
   7. לשאלת ב"כ המאשימה בקשר למכתב שלו לאדריכל השיב הנאשם (עמ' 18, שו' 21-25):

"ש. אני מציג לך מכתב של עאבד לאפי האדריכל אליו פנית, נכון?

ת. נכון.

ש. אך למעשה עד היום אין לך אף היתר ולא הרסת לא את ה-50 מטר ולא את ה-20 מטר.

ת. נכון, זה המצב."

• 1. הנאשם אישר תחילה כי מעולם לא היה בפיקוח העירוני בקשר לתוספת הבניה המדוברת. לאחר מכן הודה כי הוא כן נחקר בשנת 2007 ושילם קנס.
  2. כשנשאל הנאשם מדוע לא הגיע להיחקר לאחר שקיבל התראה, השיב תחילה כי הוא לא אף אחד לא מסר לו דבר ולא אמר לו ללכת לפיקוח. לאחר מכן, כשנשאל שוב ע"י ב"כ המאשימה, השיב: "מה אני צריך להרוס את הבית שלי ולזרוק את הילדים שלי לרחוב, איפה אני אמור ללכת? אני מנסה [אנסה – ע.ט.] לקבל היתר כשיהיה לי כסף" (עמ' 19, שו' 12-14).
  3. לשאלת הסניגור בחקירה החוזרת העיד הנאשם כי ביצע את הבניה המקורית בשנת 2007 בבת אחת.

סיכומי הצדדים

1. סיכומי הצדדים הוגשו בכתב לאחר דיון ההוכחות.
2. עיקרי סיכומי המאשימה
   1. אין חולק כי העבירה לא נהרסה ולא הוכשרה בהיתר כאמור גם בדברי ב"כ הנאשם בדיון מיום 30.12.2021: "הנאשם שקל בכל דרך אפשרית כדי להכשיר את העבירה אך הניסיונות לא צלחו'".
   2. בהתאם לכתב האישום המתוקן הובהר כי עניינו של כתב האישום בהפרת הצו השיפוטי בת.פ. 7874/12 אשר הורה לנאשם להתאים את תוספות בניה בשטח כולל של 71 מ"ר (51 מ"ר נכללו בכתב האישום בת.פ. 1276/07, לגביו הואשם הנאשם באי קיומו במסגרת ת.פ. 7847/12, לצד בנייה של 20 מ"ר נוספים).
   3. המפקח מרום ביקר בנכס פעמיים: פעם אחת בביקור שערך ביום 6.1.2019 אז צילם את תוספת הבנייה ומסר התראה לנאשם ובביקור נוסף משנת 2022 שב והדביק התראה.
   4. המפקח העיד כי הוא אינו קובע את היקף הבנוי בצו אלא בית המשפט.
   5. ב"כ הנאשם הצהיר לפרוטוקול כי הנאשם מסכים לכך שהצו לגבי התוספת בשטח של 51 מ"ר לא בוצע [בפועל נרשם 50 מ"ר – ע.ט.], שיש הודיה של הנאשם בפרוטוקול והוא אינו חוזר בו אלא מודה בכל שלא ביצע את הצו.
   6. הנאשם אישר כי לא הרס ולא הכשיר את התוספות בשטח של ה-50 מ"ר וה-20 מ"ר.
   7. לאחר שעומת עם הודעתו הכתובה, הנאשם אישר כי התייצב לחקירה בשנת 2007.
   8. הנאשם אישר כי הוא מאפשר לבני משפחתו לעשות שימוש בתוספת הבניה למגורים.
   9. בית המשפט נתבקש להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סע' 246 לחוק של אי קיום הצו ועבירה לפי סע' 243 לחוק של שימוש אסור, החל מיום 8.12.2017 ועד ליום הדיון ביום 9.5.22 בהתאם לסמכותו לפי סע' 184 לחוק.
3. עיקרי סיכומי הנאשם
   1. הוכח כי הנאשם לא קיבל כל התראה בעניין הגשת כתב האישום נגדו. לא צורפה תמונה המעידה על כך, לא תיעוד בכתב ובוודאי לא תמונה של מי שקיבל את ההתראה. לא הייתה בתיק העתק ההתראה שנמסרה.
   2. המפקח אמנם העיד שנתן לנאשם התראה אך לאחר שראה את הנאשם באולם העיד כי הוא אינו זוכר אם לו מסר את ההתראה.
   3. המפקח העיד כי לא מדד את השטח אלא רק בדק את המיקום. יחד עם זאת העיד כי בשטח יש בידיו רק מצלמה ולא אמצעי להוכחת מיקום העבירה.
   4. בעמ' 15 לפרוטוקול מעיד המפקח כי הכוונה לתיק משנת 2007 בהיקף של 50 מ"ר והוא אף מראה תמונה משנת 2007. המפקח התייחס בעדותו לבנייה אחת ולא שתיים – זו שהייתה חלק מכתב האישום המקורי.
   5. שטח העבירה אינו רלוונטי כשמדובר בעבירה אחת שלא נהרסה אך לא כך המצב כאשר מדובר בשתי עבירות ובתיקים שונים.
   6. תרשומת ת/1 אינה מצביעה על מספק התיק שלגביו בוצע הפיקוח ו/או הבדיקה. לא רשום שם, לא קיים העתק מההתראה, לא תיק בניין ולא תיק פלילי.
   7. ת/6 הנה ראייה לא קבילה שאין להסתמך עליה. ב"כ הנאשם לא התנגד להגשתה אך אין הסכמה לקבלתה כראיה. התמונה צולמה בשנת 2006 ולא ידוע מי צלם אותה, היא אף לא הוגשה לתיק בית המשפט בשנת 2007.
   8. המסמך היחיד הרלוונטי הוא ת/2 אולם מהתמונה לא ניתן להוכיח באיזה עבירה מדובר או איזה צו הופר – הצו משנת 2007 או הצו משנת 2012.
   9. המפקח העיד כי הוא הלך לבדוק את התוספת שקיימת משנת 2007 ולא את הבנייה נשוא האישום משנת 2012, והוא אף לא ידע להפריד בין שתי העבירות.
   10. דרישת המאשימה להרשיע בעבירת שימוש נדחתה זה מכבר ומכל מקום בית המשפט אינו נוהג להרשיע בעבירות שאינן חלק מכתב האישום.
   11. נתבקש לבטל את כתב האישום כנגד הנאשם, הואיל והוא לא קיבל התראה בטרם הוגש נגדו כתב האישום. כן מבוקש לזכות את הנאשם הואיל והמאשימה לא הצליחה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

דיון והכרעה

1. כמפורט לעיל, לאור דברי הסנגור גדר המחלוקת היחידה בין הצדדים הנה בשאלת היקף אי הציות. בעוד שהמאשימה עומדת על כך שאי הציות הוא בהיקף של 71 מ"ר (דהיינו בגין שתי תוספות הבניה בגינן הורשע הנאשם), טוען הנאשם כי הראיות שהובאו הנן בהיקף של כ-50 מ"ר בלבד.
2. ודוקו: לא נטען בפנינו כי הנאשם הרס את הבינוי הלא חוקי או חלק ממנו. כל שנטען כי המאשימה לא הוכיחה בראיות שהובאו בפני בית המשפט כי אי הציות הנו בהיקף העולה על 50 מ"ר.
3. לא מצאתי לקבל את טענותיו של הנאשם וזאת מן הנימוקים הבאים:
   1. מדובר בהליך של אי ציות לצו שיפוטי. בהליך מסוג זה היקף הבינוי האסור נקבע זה מכבר ע"י בית המשפט, וכל שנשאר לבדוק הוא האם הנאשם ציית לצווים שניתנו והתאים את הבינוי בהתאם. במקרה שלפנינו לא נטען ע"י הנאשם כי ביצע הריסה – ההפך הוא הנכון – הנאשם הודה שלא עשה דבר (צוטט לעיל בסע' 15 להחלטה זו). עוד עולה בבירור, כי הנאשם הודה בעדותו כי קיימת תוספות בנייה בהיקף של כ-71 מ"ר (עמ' 18, שו' 23-25). כך גן התרשמתי, כי הנאשם לא אמר אמת כאשר העיד כי ביצע את הבניה בשנת 2007 בבת אחת. הדברים אינם עולים בקנה אחד עם האמור בפסקי הדין בהליכים הקודמים וגם לא עם מלוא עדותו בתיק זה.
   2. עוד אציין כי עוד בטרם תיקון כתב האישום, כאשר כתב האישום המקורי בהליך זה ייחס לנאשם אי ציות בהיקף של כ-20 מ"ר, הודה הנאשם כי לא התאים את הבינוי. הוא אמנם חזר בו מההודיה וכתב האישום תוקן (כמפורט לעיל), אך את רק משום שבית המשפט שיקף לצדדים כי קיימות טעויות אפשרויות בכתב האישום. בנסיבות העניין לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באותה עת בכל הנוגע לבינוי בהיקף של כ-20 מ"ר.
   3. בסיכומים מטעם הנאשם נטען כי המפקח העיד כי הוא כלל לא מדד את השטח. אין בכך כדי לסייע לנאשם, הואיל והיקף ההפרות נבחן בהליכים הקודמים ואין צורך לעשות זאת פעם נוספת בתיק אי הציות לצו שיפוטי. די בכך שהפקח היה במקום וראה כי הבנייה לא נהרסה ואף תיעד זאת בתמונות (מוצג ת/6)
      הפקח אף תיעד ברישומיו כי נפגש עם הנאשם ונתן לו את ההתראה (ת/1). יודגש, כי הסנגור לא התנגד להגשת ת/6 במועד הדיון ואין מקום לקבל את טענתו כעת כי התמונה צולמו בשנת 2006 ולא ידוע מי צילם אותה, עת על התמונה נכתב במפורש שצולמה בשנת 2007. בשולי יצוין, כי ממילא המגמה הנוהגת הנה של הערכה מהותית של ראיות ומשקלן חלף פסלות הראיה בשל מחסום הקבילות (דנ"פ 4390/91 מדינת ישראל נ' חג' יחיא, פ"ד(3) 661, בעמ' 671 (הנשיא מ' שמגר)).
   4. אינני מקבל את טענת הנאשם כי לא נמסרה לו התראה בעניין כתב האישום. עדותו של המפקח כי פגש את הנאשם בנכס ביום 6.1.2019, נתן לו התראה ואף סימן על תמונה ת/6 היכן בדיוק נפגשו, נראתה לי אמינה, גם אם הוא לא זכר בדיוק (לאחר כשלוש שנים וחצי) כיצד נראה הנאשם. גם הרישום בתיק (ת/1) תומך במסקנה זו. להשלמת התמונה העובדתית, כי בהתאם לרישומיו ועדותו של המפקח, הוא הגיע לנכס פעם נוספת ביום 6.1.2022 והדביק התראה (ת/4).
4. לפני סיום יצוין, כי אין מקום להרשיע את הנאשם בגין עבירת שימוש, שלא נכללה בכתב האישום המקורי וחרגה מן ההסכמה אליה הגיעו הצדדים לעניין תיקון כתב האישום. כאמור, בהחלטת כב' השופט יחזקאל מיום 28.2.2022 הורה בית המשפט על מחיקת סע' 11 ו-13 לכתב האישום המתוקן. דברים אלה יפים גם בכל הנוגע להארכת תקופות האי ציות, מעבר למה שנכלל בכתב האישום המקורי – דהיינו אי ציות עד 16.1.2019 בלבד. מן הראוי היה כי המאשימה לא תתעלם בסיכומיה מהחלטה שניתנה בעניין זה מכבר.

התוצאה

לאור המפורט לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיחה את קיומה של העבירה מושא האישום דנן מעבר לכל ספק סביר.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן (בנוסחו בהתאם להחלטה מיום 28.2.2022) – עבירה לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

ניתן בנוכחות הצדדים ומתורגמן בית המשפט ביום 22.6.2022.