13 נובמבר 2019

בפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

החלטה

להכרעתי מונחת בקשה למתן צווים – פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים (להלן: "הבקשה").

ולהלן העובדות הדרושות לדיון בבקשה -

1. תביעה זו הוגשה ביום 7.5.19 כתביעה כספית וחוזית על ידי המבקש, המפעיל סוכנות למכירת נדל"ן ושיווקו, כנגד עובדת שלו לשעבר, המשיבה אשר עבדה אצלו כסוכנת נדל"ן בשנת 2017 לתקופה של כחצי שנה, אז סיים המבקש העסקתה.
2. המשיבה חתמה על הסכם העסקה, בין השאר, על תניית אי תחרות המחייבת אותה משך 18 חודשים להעביר למבקש 50% מהכנסותיה משיווק נדל"ן, בצירוף מע"מ.
3. לאחר פיטוריה כאמור, המשיבה פתחה סוכנות תיווך עצמאית, תוך שהיא מגייסת עובדים ומפרסמת את עסקה. כל זאת, לטענת המבקש שלא כדין ונוגד את תניית אי התחרות שחתמה מולו המבקשת בעת תחילת עבודתה עימו. ייאמר כי טענתה העיקרית של המשיבה בכתב ההגנה, כי תניית אי התחרות אינה בעלת תוקף משפטי מחייב.
4. ביום 7.10.19 הגיש המבקש הבקשה הנדונה לבית הדין ובה ביקש מתן צווים לעניין –
   1. מתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים – הסכמי ההתקשרות מול לקוחות למתן שירותי תיווך מיום 22.6.17 ועד ליום 22.12.18 (להלן: "תקופת אי התחרות"); כל החשבוניות והקבלות של עסק המשיבה לתקופה כאמור; דו"חות רווח והפסד ומאזנים של עסק המשיבה לשנים 2017-2018; פירוט עמלות התיווך בגין עסקאות שבוצעו בתקופת אי התחרות; העתק תעודת רישיון תיווך מקרקעין; העתק תשלום אגרת הבחינה בדיני מתווכים; כל הטפסים שהועברו לרשם המתווכים כדי לגשת לבחינה בדיני מתווכים במקרקעין; העתק תדפיס עו"ש בכל החשבונות הרשומים ע"ש המשיבה לתקופת אי התחרות; העתק טיוטות החוזים שהועברו בינה לבין המבקש; העתק מודעות פרסום בכל מדיה לתקופת אי התחרות;
   2. צו למענה על שאלון לדרישת פרטים נוספים.
5. המשיבה מתנגדת מכל וכל למתן הצווים כאמור. לעניין צו מענה על שאלון פרטים נוספים, טוענת המשיבה כי הוא ניתן במקרים חריגים המצדיקים זאת ומ- 'טעמים מיוחדים שיירשמו'. במקרה דנן, גורסת המשיבה, כי המבקש לא הצביע על טעם מיוחד להפעלת החריג ודי בכך לדחות בקשתו.
6. לגבי המסמכים אותם מבוקש לגלות, טוענת המשיבה כי מדובר במסע דיג בו המבקש מנסה לדוג מסמכים שאינם רלוונטיים וחלקם קיימים כבר בתיק. עוד טענה כי המבקש עצמו לא מסר תצהיר גילוי מסמכים כהחלטת בית הדין.
7. בתשובתו טוען המבקש כי המשיבה מטעה את בית הדין באשר היא קוראת לבקשתו למתן פרטים נוספים כשאלון, כאשר פרטים נוספים הנדרשים, אינם מוגבלים למקרים חריגים בתקנות בית הדין לעבודה. עוד פירט את העילות למסמכים אותם דרש כאשר טען כי הם נועדו להראות את כמות העסקאות שבוצעו על ידי המשיבה וכן מתי קיבלה את רישיון התיווך שלה. עוד פירט את העילות הדרושות למתן פרטים נוספים, כאשר מענה על השאלות שצוינו בסעיף 1 לדרישה לפרטים נוספים מתייחס לטענות לעניין קיום יחסי עובד מעביד, מענה לסעיפים 2 ו-9 נועד לברר מתי קיבלה את רישיון התיווך ותקופת הכשרתה של המשיבה ועל שיטות עבודתה. כמו גם על כמות העסקאות שביצעה בסוכנות הקודמת וכעת, זאת כדי להראות את הידע שקיבלה מהמבקש.

דיון והכרעה

1. המסגרת הנורמטיבית נטועה בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

לצורך הנוחות, נבחין בדיוננו בין שני הסעדים המבוקשים –

מתן צו לפרטים נוספים

1. עוד לעניין מתן פרטים נוספים יש להזכיר את תקנה 46 (ב) המתייחסת למסירת שאלון – "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין."
2. "אשר למשמעות התקנה נקבע בעניין בן עזרא^[1] כי "השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן", ובעניין קרוגליאק^[2] נפסק כי "אין להפעיל סמכות זו כעניין שבשיגרה, אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך".^[3]"
3. באשר לאבחנה בין מתן פרטים נוספים לשאלון, יפים הדברים שנאמרו בבר"ע (ארצי) 41885-01-19 ישי חוף - מגדל חברה לביטוח בע"מ (14.4.19) – "איננו סבורים כי הבקשה שהוגשה על ידי המבקש היא בקשה לשאלון, שכן המשיבה לא נדרשה ליתן תשובות לשאלות או למסור נתונים על פעילותה או על עובדיה או על לקוחותיה, אלא למסור פרטים נוספים לטענתה בכתב ההגנה בנוגע לאירוע הנטען – זהות הנוכחים באירוע הנטען. מתן פרטים אינפורמטיביים (שם, כתובת) על זהות הנוכחים באירוע אינו בגדר מתן תשובות לשאלון."
4. לענייננו, בבואי לבחון את ה-'דרישה לשאלון ולמתן פרטים נוספים' אני סבורה כי מדובר אכן בשאלון ולא בדרישה לפרטים נוספים. מדובר ברשימת שאלות נרחבת, המשתרעת על פני ארבעה עמודים, בחלקן שאלות פתוחות כגון – האם ביקשת מרצונך לתקן את סעיף 3.9 להסכם ההתקשרות? אם כן, מדוע? אם לא מדוע שונה נוסח הסעיף? ועוד כהנה וכהנה.
5. עיניכם הרואות – אין מדובר ברשימת אינפורמציה שחסרה בכתב ההגנה, אלא ירידה דקדקנית לפרטי פרטים של התנהלות המשיבה ומסירת פרטים אודות היקף פעילותה והתנהלותה.
6. כמו כן, כותרת המסמך – 'דרישה לשאלון ולמתן פרטים נוספים' אף היא מדברת בעד עצמה.
7. על כן, אני סבורה כי ה'פרטים הנדרשים' אינם אלא שאלון שהמבקש דורש כי המשיבה תענה עליו, זאת ללא שהראה כל טעמים מיוחדים המצדיקים מענה לבקשתו, ולפיכך, צודקת המשיבה כי יש לדחות הבקשה לעניין זה על הסף.
8. על כן, נדחית הבקשה לעניין גילוי פרטים נוספים.

באשר לגילוי מסמכים

1. המבחן לבחינת הבקשה לגילוי מסמכים שהגיש בעל דין בהליך, הינו מבחן הרלוונטיות, הבודק האם המסמך אשר גילויו מבוקש רלוונטי לנושא השנוי במחלוקת ועשוי לשפוך אור על הסוגיה. לעניין זה יפה האבחנה שנעשתה ע"י כב' הנשיא ברק (בדימוס, בתוארו דאז, המשנה לנשיא) ב רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60:

"נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו."

1. יש לשים לב כי בבואנו לבחון באם לגלות את המסמכים המבוקשים, נקודת המוצא היא גילוי רחב ככל שניתן של המסמכים הרלוונטיים הנוגעים ללב המחלוקת, שכן הרצון הוא להגיע בסופו של יום לחקר האמת. (ראה – רע"א 4999/95 alberici international שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 44.
2. עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. מנגד "ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה". (ראה - רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195.)
3. בבחינת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקת בין הצדדים, יש לבחון את הסוגיה בשני היבטים. האחד – היבט צר – בו נבדוק האם קיימת זיקה ברורה בין המסמך שגילויו מבוקש, לבין הסוגיה שבמחלוקת. באם התשובה חיובית, בית הדין יבדוק את ה– היבט הרחב – של הסוגיה, קרי את "הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי." בסופה של בחינה זו, בית הדין ימשיך ויבדוק את איזון האינטרסים וההשפעה על הגורמים המעורבים מהיענות לבקשה במעין "מבט על". (ראה – ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק, 28.03.2007).
4. נבחן את רשימת המסמכים המבוקשים לפי העקרונות הנ"ל -
   1. הסכמי ההתקשרות מול לקוחות למתן שירותי תיווך מיום 22.6.17 ועד ליום 22.12.18 (להלן: "תקופת אי התחרות") – אני סבורה כי ראוי להציג את הסכמי ההתקשרות כאמור, ככל שהעסקאות יצאו לפועל והעמלה ניתנה למשיבה. באם ימצא בסופו של ההליך כי אכן הייתה תניית אי תחרות בין הצדדים והמשיבה הפרה אותה, לא תהא למבקש ולבית הדין, כל דרך לאמוד את הסעד הכספי, באם לא תימסר רשימת לקוחות ששילמו עמלה במסגרת תקופת אי התחרות הנטענת.

על כן אני מורה למשיבה להמציא את כל הסכמי ההתקשרות מול הלקוחות אשר הגיעו כדי השלמה בתקופת אי התחרות, תוך השמטת פרטיהם המזהים של הלקוחות והשחרת פרטי הנכסים למניעת זיהויים.

• 1. כל החשבוניות והקבלות בגין עסקאות שבוצעו בתקופה כאמור – אף מסמכים אלו רלוונטיים להוכחת הנזק הנטען ועל המשיבה להמציאם לידי המבקש, תוך השחרת שמות הלקוחות. עם זאת, המשיבה מתבקשת לקשר בין הסכמי ההתקשרות שהוריתי על מסירתם בס"ק א לבין החשבוניות כאמור.
  2. דו"חות רווח והפסד ומאזנים של עסק המשיבה לשנים 2017-2018 – אין אני סבורה כי דוחות אלו רלוונטיים. אין בהם כדי לשפוך אור על המחלוקת. תניית אי התחרות אינה גוזרת את התשלום מהרווח, אלא מההכנסות. לצורך כך, די להציג את החשבוניות כאמור ואת הסכמי ההתקשרות הרלוונטיים.
  3. פירוט עמלות התיווך בגין עסקאות שבוצעו בתקופת אי התחרות – אני דוחה בקשה לעניין מסמך זה. ממילא הנתונים הללו אמורים לעלות מהסכמי ההתקשרות מול הלקוחות והחשבוניות שהוריתי על גילויים.
  4. העתק תעודת רישיון תיווך מקרקעין – צודקת המשיבה כי רישיון המתווך צורף לכתב הגנתה ואין להורות על המצאתו שוב.
  5. העתק תשלום אגרת הבחינה בדיני מתווכים – איני מוצאת מסמך זה רלוונטי. ממילא תאריך קבלת רישיון התיווך ביוני 2017.
  6. העתק תדפיס עו"ש בכל החשבונות הרשומים ע"ש המשיבה לתקופת אי התחרות – אני מוצאת דרישה זו פוגעת יתר על המידה בפרטיות המשיבה ואינה רלוונטית לענייננו ומכאן אני דוחה אותה.
  7. העתק טיוטות החוזים שהועברו בינה לבין המבקש – איני מוצאת כי דרישה זו עשויה לשפוך אור על המחלוקת וממילא אלו מסמכים שאמורים להיות בידי המבקש עצמו.
  8. העתק מודעות פרסום בכל מדיה לתקופת אי התחרות – איני מוצאת לנכון לקבל דרישה זו ולא מצאתי כיצד הדבר רלוונטי לתביעה.

לסיכום אני מורה כדלקמן

1. אני מורה למשיבה להמציא את כל הסכמי ההתקשרות מול הלקוחות אשר הגיעו כדי השלמה בתקופת אי התחרות, תוך השמטת פרטיהם המזהים של הלקוחות והשחרת פרטי הנכסים למניעת זיהויים.
2. כן אני מורה למשיבה להמציא את החשבוניות והקבלות של עסקאות המשיבה לתקופת אי התחרות הנטענת, תוך השחרת שמות הלקוחות.
3. לאור תוצאות הבקשה, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות למי מהצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תש"פ, (13 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. דב"ע (ארצי) נו/9-261 אילנה בן עזרא – מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (17.7.1996). ראו גם: דבע (ארצי) נד/9-41 נורית נחום - דלית סופר, [פורסם בנבו], (1.12.1993). ↑

2. דב"ע (ארצי) 3-398/97 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוגליאק, [פורסם בנבו] (9.3.1998). ראו גם: בר"ע (ארצי) 1534-04-11 לודמילה קוצ'וק - חברת החשמל לישראל, [פורסם בנבו] (5.5.11); בר"ע (ארצי) 53796-07-12 סרי די אלקפל אלבקרי - טלאל סלים מוסא צובחי, [פורסם בנבו] (1.8.12); בר"ע (ארצי) 26271-12-14 מרינה רובנוב - כלל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] (15.1.15) (להלן – עניין רובנוב). ↑

3. ברע (ארצי) 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ - אורית מיארה-קטן (6.10.15) ↑