07 אוקטובר 2020

מונחות להכרעתנו תביעות הדדיות – תביעתו של מימרן, בעל סוכנות לשיווק נדל"ן, לאכיפת חוזה מול רביד, סוכנת נדל"ן לשעבר בסוכנותו, ותביעת רביד, לקבוע כי התקיימו בינה לבין מימרן יחסי עבודה ולחייבו בתשלום רכיבי תביעה הקשורים לזכויותיה כעובדת.

ולהלן העובדות הדרושות לענייננו:

1. התובע בסע"ש 13840-05-19 והנתבע בסע"ש 53502-12-19, בעלים של סוכנות שיווק נדל"ן בשם "יוקרה אסטייט" ויקרא להלן – 'מימרן'.
2. התובעת בסע"ש 53502-12-19 והנתבעת בסע"ש 13840-05-19, מנהלת עסק בשם "Dream House " ותיקרא להלן – 'רביד'.
3. תחילת הפרשה, בשלהי 2016-תחילת 2017, עת פנתה רביד מיוזמתה אל מימרן להרחיב את פעילותו בקיסריה, וביקשה לעבוד במסגרת סוכנות הנדל"ן יוקרה אסטייט.
4. אין חולק כי במועד פנייתה, רביד לא הייתה מתווכת מורשית.
5. ביום 5.1.2017, חתמו הצדדים על הסכם למתן שירותי תיווך, במסגרתו התחייבה רביד לתת שירותי תיווך לסוכנות של מימרן (להלן: "הסכם ההתקשרות"). חתימת ההסכם הייתה ימים ספורים לפני מבחן קבלת רישוי עיסוק בתיווך נדל"ן. נציין כי במועד תחילת עבודתה, ניסיונה של רביד הסתכם בעבודה של חודש עד חודשיים, כמתלמדת ללא שכר, בסוכנות נדל"ן בשם 'דותם' (להלן: "דותם").^[1]
6. בסעיף 3.10 להסכם ההתקשרות, הצהירו הצדדים כי אין ולא יתקיימו יחסי עובד- מעסיק ביניהם.
7. ביום 17.1.2017, הודיעה רביד למימרן כי עברה את המבחן לקבלת רישיון תיווך ומחכה לתשובה הרשמית.^[2] ביום 30.1.2017 הודיעה לו על קבלת התשובה הרשמית. כלומר, במעמד החתימה ידע מימרן כי אין לרביד רישיון תיווך.
8. ביום 4.6.2017, קיבלה רביד רישיון תיווך.
9. ביום 25.6.2017, שלח מימרן הודעת מייל לרביד בזו הלשון – "מכתב הפסקת עבודה בתיווך יוקרה אסטייט מיום 22.6.2017 בעקבות התנהגותך וסדר העבודה המסורבל שלך בהחתמת קונים מיום זה את מפסיקה לייצג את עצמך כעובדת בתיווך יוקרה אסטייט. יוקרה אסטייט ממשיך לטפל בעצמו בנכסים שחתמו בלעדיות למשרד. אינך יכולה עוד לפנות או לשוחח עם המוכרים. בנוגע לקונים שקיבלת את הפרטים שלהם. באם פגשת אותם ולאו, אינך רשאית ליצור עימם קשר יותר. לדוגמא למשל, קונה שקיבל פרטיו מיוקרה אסטייט: שמו XXXX, יוקרה אסטייט ימשיך לטפל בו. אם ירכוש בית, המופיע ברשימת הבתים שהחתמת אותו, תוכלי לקבל עמלתך לפי החוזה שחתמת. בהצלחה יוסי מימרן".^[3] (פרטי הקונה הוסתרו מטעמי פרטיות ס.א.)
10. מהודעת מימרן עולה, כי המגבלות שחלות על רביד, לאחר תום ההתקשרות – איסור טיפול בלקוחות מוכרים לנכסים בבלעדיות ואיסור פניה ללקוחות קונים שקיבלה את פרטיהם מסוכנות יוקרה אסטייט.
11. בעקבות הודעת מימרן, פתחה רביד בקיסריה סוכנות נדל"ן משלה בשם – Dream House.
12. ביום 14.9.2017, וכנגד תשלום עמלה בהתאם להסכם ההתקשרות, הוציאה רביד חשבונית לטובת מימרן, על סך 23,000 ₪ בגין עסקת מכר לדירה ברעננה.^[4] רביד לא קיבלה תשלומים נוספים ממימרן.
13. ביום 6.3.2018, שלחה רביד, באמצעות בא כוחה, מכתב התראה למימרן כי יפסיק לפנות ללקוחותיה בשאלות טורדניות המגיעות כדי פגיעה בשמה הטוב. כן טען בא כוחה באותו מכתב, כי הסכם ההתקשרות בטל מעיקרו משכבל את התובעת לתשלום מרווחיה העתידיים שלא בצדק. כן נדרש פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה בשמה הטוב של רביד.
14. בחודש 5/2018, הגיש מימרן כנגד רביד תביעה כספית לאכיפת הסכם ההתקשרות בבית משפט השלום בתל אביב (תא"ק 53395-05-18 מימרן נ' רביד (28.3.2019) (להלן: "ההליך האזרחי").
15. ביום 28.3.2019, ניתן פסק דין בהליך האזרחי המורה על מחיקת התביעה, וקבע כי יש לדון בקיום יחסי עבודה בין הצדדים בבית הדין לעבודה – בעל הסמכות העניינית לעניין זה.
16. ביום 7.5.2019, הגיש מימרן תביעתו שלפנינו, וטען כי זכאי הוא, על סמך ס' 3.9 להסכם ההתקשרות, המקנה לו זכות ל – 50% מרווחי רביד משך 18 חודשים מתום ההתקשרות, השווים לסך 344,506 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על בסיס 4 עסקאות שנטען כי ביצעה לאחר סיום יחסיהם. עוד ביקש מימרן בתביעתו כי תינתן לו הזכות לפצל סעדיו ולתקן את כתב טענותיו, ככל שיידרש לכך. רביד הגישה כתב הגנה בו טענה לאי חוקיות סעיף זה בהסכם ולהיותו נוגד את תקנת הציבור .
17. ביום 22.12.2019, במסגרת הליך גילוי מסמכים, הציגה רביד את החשבוניות שהנפיקה בגין תיווך בעסקאות נדל"ן לאחר סיום ההתקשרות עם מימרן, בסך של מעל מיליון ₪.
18. באותו היום, 22.12.2019, הגישה רביד את תביעתה להכיר ביחסיה עם מימרן כיחסי עובד - מעסיק וזכויות הנובעות מהכרה כזו, ככל ותהיה. מימרן הגיש כתב הגנה מטעמו וכפר בקיום יחסי עבודה.
19. ביום 9.1.2020, אוחד הדיון בשתי התביעות.
20. סביב חודש יוני 2020, הגישו הצדדים תצהירים וכן הוגש תצהירו של אלי אלימלך, בן זוגה של רביד שהיה מעורב באירועים בזמן אמת (להלן: "אלי").
21. ביום 27.7.2020, התקיים דיון הוכחות, בו נחקרו שני הצדדים ואלי. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.
22. שתי מחלוקות עיקריות עומדות לפנינו – הראשונה – האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, ככל שהתשובה לכך שלילית, הרי לבית הדין אין סמכות עניינית לפסוק בתביעה של מימרן. ככל שנמצא כי אכן התקיימו יחסי עובד – מעסיק, נדון ברכיבים הכספיים בתביעת רביד ונמשיך ונבדוק האם זכאי מימרן לסעד של אכיפת הסכם ההתקשרות לטובתו ושאר הסעדים שביקש.

דיון והכרעה

תביעת רביד נגד מימרן 53502-12-19

קיום יחסי עובד מעסיק

1. הסכם ההתקשרות קובע כי לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק. כהלכה הנוהגת, יש לבחון את התנהלות הצדדים בפועל ולא את המסגרת שהגדירו בה את יחסיהם. שהרי –

"..התשובה לשאלה אם בין שניים נוצרו יחסי עובד מעסיק, איננה נגזרת מהתיאור שנתנו הצדדים ליחסים שביניהם בחוזה, אלא היא מסקנה משפטית הנגזרת מ"המבחן המעורב" שנקבע בפסיקה לצורך מתן התשובה לשאלה אם מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין השניים, והתנהגותם של הצדדים בפועל במהלך הקשר." ^[5]

בחינת היחסים נעשית בהתאם למבחן המעורב –

"כידוע, המבחן המקובל בפסיקה לקביעת מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הוא המבחן המעורב. המרכיב הדומיננטי במבחן המעורב הוא מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של המעסיק, והיה חלק מהמערך הארגוני של המעסיק. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו. מרכיבים נוספים במבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות; אספקת כלי עבודה; תלות כלכלית; אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; התמשכות הקשר, סדירות הקשר ורציפותו."^[6]

1. לאחר עיון בטענות הצדדים ושקילת מלוא הראיות שהונחו לפנינו, הגענו למסקנה כי אכן התקיימו יחסי עובד - מעסיק בין מימרן לבין רביד.
2. מצטיירת לפנינו תמונה בה מימרן, בעל סוכנות נדל"ן קיימת, נעתר לפניית רביד אליו לפתוח מחדש קו באזור קיסריה, אשר יופעל על ידה, תחת ניהולו, כשתציג את עצמה כחלק מסוכנות יוקרה אסטייט ותיהנה מהתשתית של הסוכנות, כשמצדה היא תורמת את קשריה באזור לגיוס נכסים ולקוחות. במקרה דנן, ובשונה ממקרים אחרים אליהם הפנו אותנו הצדדים, לא היה למימרן משרד בקיסריה, לא היו לו עובדים נוספים או מתווכים אחרים ולרביד לא היה רשיון תיווך.
3. כאמור, בהתאם לפסיקה, המבחן המנחה לבחינת שאלת קיומם של יחסי עבודה הוא המבחן המעורב כשהמרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות, בשני פניו, החיובי והשלילי.
4. הפן החיובי, האם רביד השתלבה במפעל של מימרן –
5. אין חולק כי הפניה אל מימרן הייתה ביוזמת רביד שהייתה מעוניינת לעבוד בקיסריה.^[7] גרסת שני הצדדים אחידה לעניין העובדה כי מימרן בעל סוכנות נדל"ן קיימת ומפורסמת במדיה, כי בתחילת ההתקשרות לא היה לרביד ניסיון בתיווך, מעבר לעבודה כמתלמדת בדותם כחודשיים, ואף הייתה ללא רישיון תיווך, גם אם סברה כי תקבלו במהרה.^[8] אין חולק גם, כי כוונת הצדדים הייתה לבסס סניף של הסוכנות בקיסריה, שלא היה קיים קודם לכן.^[9]
6. לפי עדות אלי, בעת חתימת ההסכם, בני הזוג לא היו מעוניינים בפתיחת עסק עצמאי, גם לא הייתה להם יכולת כלכלית לשאת בעלויות הנדרשות, בעיקר עלויות הפרסום. משכך, שניהם סברו, כי רביד תתחיל לעבוד אצל מימרן כשתפקידה יהיה הבאת בתים למכירה, בעוד אחריות מימרן לפרסם, להביא לקוחות קונים פוטנציאלים וסגירת עסקאות.^[10]
7. גרסה זו מתיישבת עם הודעת הפסקת העבודה שניסח מימרן המראה כי אכן רביד הייתה בקשר עם המוכרים ראו דבריו – "אינך יכולה עוד לפנות או לשוחח עם המוכרים. בנוגע לקונים שקיבלת את הפרטים שלהם. באם פגשת אותם ולאו, אינך רשאית ליצור עימם קשר יותר." וכן עם העובדה כי מימרן השקיע בפרסום הסוכנות בזמן ההתקשרות, בעוד רביד לא נדרשה לעשות כן.^[11]
8. מימרן נתן לרביד מסגרת שתחת המעטפת שלה רביד עבדה – אתר אינטרנט של הסוכנות, הצטיידה בפנקסי הסוכנות להחתמת לקוחות ועבדה לפי הנחיות והדרכות מימרן.
9. כך הפן החיובי מתקיים כאשר למימרן היה עסק בו רביד השתלבה כחלק מליבת פעילות הארגון.
10. הפן השלילי –

27.1 האם רביד ביצעה את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלה

1. ראשית כל, לרביד לא היה עסק עצמאי לתיווך, לפני ובמשך תקופת עבודתה בסוכנות מימרן. יותר מזה, לרביד לא היה רישיון תיווך ברוב תקופת עבודתה, עד ליום 4.6.2017.

בנקודה זו, יש לציין מחלוקת נוספת שהתגלעה בין הצדדים – מאיזו נקודה נחשבת רביד כמתווכת מוסמכת – אם לאחר שעברה את המבחן, או עם קבלת רישיון התיווך. לדבר זה יש נפקות מאחר שרביד טוענת כי לא יכולה הייתה להיות מתווכת עצמאית עד לקבלת הרישיון בפועל.

אנו מקבלים את טענת רביד, לפיה הפכה למתווכת מורשית ביום 4.6.2017 מועד קבלת הרישיון. סעיף 2(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המתווכים") קובע כי "לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רשיון בתוקף ובהתאם להוראות חוק זה."

הצדדים ידעו היטב, כי רביד אינה מתווכת מורשית, משכך, כל הפגישות בין צדדים לשם התקשרות בעסקה בזכות במקרקעין התקיימו בנוכחות מימרן. (ראו סע' 1 לחוק המתווכים).

אשר על כן לא היה לרביד עסק תיווך עצמאי משלה.

1. לפי סעיף 3.5 להסכם ההתקשרות, סוכם כי רביד גובה את העמלות מלקוחות, אולם היא מחויבת להעביר את מלוא הסכום למימרן, ושכרה יהיה נגזרת של העמלה אותו יעביר לה מימרן. כלומר גם בעניין זה לא התנהלה רביד כעצמאית.
2. יוצא אפוא, כי לרביד לא היה עסק עצמאי משלה. עובדה זו מטה את ההכרעה לכיוון קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים.

27.2 תלות כלכלית ובלעדיות הקשר

1. בהסכם ההתקשרות עצמו, קבעו הצדדים כי רביד לא תעבוד בכל עבודה אחרת,^[12] ואכן רביד לא עבדה בעבודה נוספת כל תקופת ההתקשרות, כך שלפי רצון מימרן עצמו, הייתה מוגבלת לעבוד אך ורק אצלו. כמו קנה מימרן את כל זמנה של רביד. ההסכם היה ללא הגבלת זמן (סעיף 3.11) עם זכות הפסקת התקשרות למימרן בלבד בתום 3 חודשים מבלי שהדבר ייחשב להפרת הסכם. זאת בנוסף למגבלת פעילות העיסוק בנדל"ן לאזור קיסריה וזיכרון יעקב בלבד.^[13]
2. כלומר, קיימת תלות כלכלית ובלעדיות בקשר העסקי בין רביד לבין מימרן.
   1. כישורים וידיעות
3. כך גם רביד נדרשה להקדיש את כל כישוריה, ידיעותיה, ניסיונה לעבודה עבור יוקרה אסטייט,^[14]וכן התחייבה כי במידה ודרכיהם ייפרדו, מאגר הלקוחות והנכסים שתביא, יהיה שייך למימרן.^[15]גם התחייבה להמשיך ולשלם למימרן בגין עסקאות שתבצע בהמשך. כלומר, רביד ומימרן התכוונו כי כל פועלה ומרצה של אלילמלך יפעלו לטובת עסקו של מימרן ותחת הסוכנות שלו בלבד.
4. בנקודה זו נביא את עדות מימרן, ^[16] כשתיאר כיצד הוא רואה את מעמד רביד וכי כך פועלים כל סוכנויות הנדל"ן –

"ש. אני מפנה לסעיף 5 לתצהירך. מה משמעות פרילנסרית?

ת. שאין יחסי עובד מעסיק בשום צורה ובאופן טוטאלי, אין שום יחסים שאני אחראי עליה במובן של מעסיק או עוסק. פרילנסר הוא אדם עצמאי ואדון לעצמו והוא למעשה, בקשר עסקי עם חברה, במקרה שלנו משרד תיווך וכך פועלים במדינה אלפי מתווכים ומאות משרדים כדוגמת רימקס ואנגלוסכסון ואחרים. לא ידוע לי על אחד, ולו אחד, שעובד עם משרד תיווך ומקבל פיצויים או מוגדר כשכיר. לא קיים הדבר הזה בישראל."

1. מיותר לציין כי עצם העובדה ששוק הנדל"ן עובד כך, אינה מקישה על יחסי הצדדים הפרטניים באופן חד משמעי. בשונה ממקרים אחרים בפסיקה שצוטטה על ידי הצדדים, ומתווכים אליהם מפנה מימרן בעדותו יש לציין, כי עד ליום 3.6.2017 רביד לא הייתה מתווכת מורשית.
2. זאת ועוד מימרן ראה עצמו כמלמד – ואף חונך את רביד, כשהייתה אמורה לפעול לטובתו.
3. כך מימרן העיד –

"ש. בסעיף 3.4 שם אפשר ללמוד על מערכת היחסים. שם כתבת ואני מקריא. מה זאת אומר עבודה עבור יוקרה אסטייט?

ת. פרילנסרית צריכה לכבד את הזכות שניתנה לה ללמוד ולהיות תחת השרביט שלי. על כן, היא היתה חייבת להיות הגונה, ישרה ולהשתדל שגם אני אצא נשכר מכך. מה שקרה למעשה, שאני נוצלתי , היא העתיקה כישוריי וכיום היא מתחרה גדולה."

ו. מימרן מתעלם בדבריו מהעובדה כי בתחילת הקשר ביניהם, היו שני נכסים בלבד בטיפולו בקיסריה. ובתום ההתקשרות נשאר עם מעל ל 20 נכסים כשרובם חתומים בהסכמי בלעדיות. כלומר, מימרן הרוויח משמעותית מהעסקתה של רביד. בשים לב לכך, כי הנכסים בבלעדיות נשארו בטיפולו הבלעדי.

• 1. כפיפות וקשר אישי

1. לא רק שרביד התחייבה לעבוד באופן אישי ורק עבור מימרן אלא שבהסכם ההתקשרות דרש מימרן כי רביד תהא כפופה אליו, ותעסוק בעניינים שבמסגרת תפקידה כפי שתידרש.^[17]
2. מימרן עצמו, אישר כי פיקח עליה והנחה את צעדיה^[18] –

"ש. אני מפנה לסעיף 3.1 בהסכם – מסגרת ההתקשרות. למה מתווך עצמאי עם סדר יום משלו, כדבריך, צריך לעבוד כפי שיידרש ולפי הנחיותיך?

ת. כי זו הסיבה שמלכתחילה היא חיזרה אחריי ורצתה ללמוד .... אני איש מנוסה , רב שנים, המכיר את התחום פרקסלנס, ואני חייב על מנת שגם היא תצליח לייעץ ולהנחות אותה מה לעשות.

ש. אז בפועל אתה הנחית אותה?

ת. כן."

• 1. סיום ההתקשרות

א. כך מימרן ראה עצמו כמי שרשאי להביא את הקשר לסיומו באופן חד צדדי.^[19] ואף הפסקת ההתקשרות עם רביד בטענה כי התנהלותה לא הייתה לפי דרישותיו –

"ש. למה במכתב פיטורים ששלחת לה ציינת שסדר יומה מסורבל, שבגלל זה פיטרת אותה? אני מפנה לנספח 2 לתצהירך.

ת. התנהגותה היתה בלתי ... היא עשתה הכל על מנת להמאיס את עצמה ממני, למרות שלמדה ממני כישורים וידע.

ש. אם יש לה סדר יום עצמאי, אז למה אתה מפטרה לפי סדר יומה שלא התאים לך?

ת. היתה מסורבלת במועדים, עם הקונים הרבים שהבאתי לה ולא פגשה אותם וזו גם הסיבה שלא עשיתי שום עסקה בקיסריה באותה תקופה."

ב. כלומר, מימרן ראה את עצמו כמעסיקה של רביד ופעל בהתאם כשהחליט לפטר אותה. .

• 1. אופן הצגת ההתקשרות על ידי הצדדים

מימרן התייחס אל רביד עצמה כעובדת שלו במספר הזדמנויות בעדותו כמתואר להלן –

"ש. אני מפנה אותך למכתב העסקת העבודה, נספח 2. למה הגדרת זאת הפסקת עבודה בין סטייט ולא עם? ת. היה צריך להיות רשום : הפסקת התקשרות. דיוק המילים לא משמעותי." ^[20]

וכן ראו בהמשך –

"ש. בתמלול שהגשת אמרת לטסלר ודוברת : בשורה 20, שהיא היתה עובדת שלך והיום בוסית בעצמה. למה הגדרת אותה כעובדת שלך?" וענה "פרילנסר תחת מותג עושה פעילות מסוימת שנקראת תעסוקה/עבודה וכך הסלנג מדבר ולא יחסי ההתקשרות." ^[21]

1. זאת ועוד, בסעיף 9 לכתב התביעה שהגיש מימרן לבית משפט השלום בתל אביב, נרשם כי מימרן לא היה משוכנע לגבי קבלת רביד "לעבודה". ניסוח זה שונה, בכתב התביעה שלפנינו לקבלת רביד "לפעילות". כנראה, שינו זה נעשה כשהבין מימרן את המשמעות מאחורי המילים.
   1. אספקת כלי עבודה
2. רביד עבדה מביתה בתקופת ההתקשרות בין הצדדים,^[22] בהתאם למוסכם בסעיף 3.1 להסכם ההתקשרות. היא השתמשה ברכב הפרטי שלה לצורך ניידות ובטלפון הנייד שלה, מבלי לקבל החזר או השתתפות ממימרן. כך גם הרושם שנוצר כי הייתה לה יכולת שליטה בזמנה, גם אם הדבר עורר מחלוקת בינה לבין מימרן.^[23]

אולם אנו סבורים כי אין בכך כדי להוכיח שרביד נתנה למימרן שירותיה במסגרת עסק משלה. הרי, מקצוע התיווך עצמו, משלב עבודה משרדית ועבודה רבה בשטח לאיתור נכסים, פגישות עם לקוחות, סיור בנכסים והצגתם לקונים, כך שניתן לבצעו ללא משרד. ראיה לכך כי מימרן עצמו מבצע את עבודתו מביתו. ראו לשם השוואה– ע"ע (ארצי ) 712/07 מנשרוף - גלנצר (13.05.2009)‏‏ אשר קבע כי:

"ישנם מקצועות שונים בהם העבודה בוצעה מחוץ למשרד ואף בביתו של העובד ואין בעובדה זאת לשלול קיומם של יחסי עובד – מעסיק. דוגמאות לכך הן: עיתונאים, עובדים המבצעים תיקונים של מכשירים שונים, נהגים, עבודות חשמלאות ושרברבות בבית הלקוחות, חלק מעובדי הי-טק ועוד. זאת ועוד, מאפיין חשוב לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעסיק במקרה שחלק מהעבודה נעשתה מחוץ ל"מפעל", היא העובדה שהפיקוח על העבודה ובמיוחד בשלב האחרון בייצור נותר בידי המעסיק, כך שהעובד אינו עצמאי כלכלית[22]. כזה הוא המקרה שבפנינו. בנסיבות בהן המשרד שקיבל את המערער להתמחות (בתל אביב) מרוּחק ממקום מגוריו (אשקלון) ואתרי השמאות שנקבעו על ידי המשיבים סמוכים יחסית לביתו, באזור הדרום, הרי שיש לראות באי-הגעת המערער למשרד כעניין של יום ביומו בבחינת פתרון מתקבל על הדעת. בנסיבות אלה, אך הגיוני הוא שאין הדבר חותר תחת קיומם של יחסי עובד-מעביד."

כך במקרה שלפנינו, עיקר העבודה של רביד מבוצעת בשטח. רביד גרה בקיסריה רחוק ממימרן ואזור העבודה קרוב לביתה. בנסיבות אלו , אין הדבר חותר תחת קיומם של יחסי עובד מעסיק.

כך גם, רכב וטלפון נייד נדרשים לשם העבודה, אך אלו פריטים הנמצאים ממילא ברשות העובד, והוא רשאי, אם מעוניין בכך, להשתמש בהם לצרכי עבודתו.

1. עלויות הפרסום של הנכסים מומנו על ידי מימרן בלבד. זאת כעולה מהראיות שהוצגו לפנינו ועדות אלי, מדובר בעלויות מאד גבוהות עד מאות אלפי ₪.^[24]
2. לעניין חופשיות הזמנים, הרי שיש מקצועות שמטבע הדברים דורשים שעות גמישות וכך בענף התיווך, כשנדרש המתווך להעמיד את זמנו בהתאם לדרישות הלקוחות.

28. התקשרות בין שני עצמאיים, להבדיל מהתקשרות של יחסי עבודה, היא של שני גופים מסחריים המתקשרים זה עם זה לטובת אינטרס כלכלי משותף. לצורך ההתקשרות שני עסקיהם ממשיכים לפעול, זה לצד זה ובאופן שניתן להבחין ביניהם וההנחה היא כי כל עסק לגופו יושבח מהמהלך שיטיב עם שני הצדדים. להבדיל מכך, התקשרות של עובד עם מעסיק, היא על רקע עסק קיים של המעסיק ורצונו להשביח את מפעלו ולהפעילו, באמצעות אותו עובד.

1. לפי אבחנה זו ובנסיבות המקרה שלפנינו כפי שתוארו, אנו סבורים כי הסממנים הדומיננטיים במערכת היחסים הם סממנים של יחסי עבודה. בעיקר בשל שמימרן ראה עצמו כבעל השליטה האבסולוטית וכל הנכסים שגויסו על ידי רביד נכנסו למאגר סוכנות מימרן.
2. די בכך כדי להראות שבמקרה זה, הכינוי של היחסים יחסי נותן שירות ומזמין, לא שיקף מהותם בפועל כיחסי עובד מעסיק.

אם כן, לאור מסקנתנו כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, נפנה ונבחן את רכיבי תביעתה של רביד.

1. שכר עבודה ראוי – רביד טענה לזכאות לשכר ראוי בתעריף שכר מינימום, והעמידה רכיב תביעה זה על סך 30,000 ₪ בצירוף פיצויי הלנה והפרשי הצמדה וריבית. מימרן טוען כי רביד לא הפנתה למקור נורמטיבי לתשלום זה. לגופו של עניין, טוען כי התמורה שסוכמה בין הצדדים נגזרה מעמלות תיווך ולא נקבע שכר בין הצדדים.
2. עובד זכאי לפחות לשכר מינימום כתשלום עבור שעות עבודתו.^[25]
3. רביד לא קיבלה כלל שכר, מהלך תקופת עבודתה – והיא ראויה לקבל. עם זאת, על מנת שנפסוק לרביד שכר מינימום בגין תקופת עבודתה, עלינו לקבוע מה הייתה מתכונת עבודתה. מתכונת כזו, לא הוצגה באופן ברור, אלא התגלתה במעט, במהלך הליך דנן ולאור העדויות בו.
4. רביד תבעה שכר מינימום לפי 5,000 ₪ בחודש (30,000 ₪ /חודשי עבודתה), ומשתמע מתביעתה, כי מתכוונת לכך שעבדה משרה מלאה.
5. מימרן עצמו, אימת, כי היה מגיע פעמיים בשבוע, בתקופה שבין ינואר 2017 ועד יוני 2017, לסיורים והחתמות עם רביד בין השעות 15:00 ועד 23:00 (8 שעות).^[26] דבריו מהווים הודאת בעל דין, וכך הודה כי התובעת עבדה לפחות 8X2X4.3 שבועות = 68.8 שעות בכל חודש. עוד העיד מימרן כי היה משוחח עם רביד ומנחה אותה, מהלך כל השבוע.
6. אלי, כימת את שעות העבודה של אשתו כ-4 שעות ביום,^[27] וסה"כ (4X6X4.3)= 103.2 שעות בחודש.
7. רביד, כאמור רמזה לחודש עבודה של 186 שעות (כמשרה מלאה דאז), ולא הציגה כל מתכונת תעסוקה. בעדותה אישרה כי לא סיכמה עם מימרן כמה שעות תעבוד כל יום.^[28] וטענה כי עבדה 24/7 ומימרן פנה אליה בכל שעה ביום גם בשעות מאוחרות אפילו בשעה 23:00.
8. בנסיבות אלו, מששוכנענו כעדות אלי כי רביד עבדה כארבע שעות ביום וכהודאת בעל הדין מימרן כי עבדה לפחות 68.8 שעות עבודה חודשיות, אנו סבורים כי יש להעמיד את היקף המשרה של רביד על 120.4 שעות חודשיות, היינו, 65% משרה.
9. תקופת העסקתה של התובעת הייתה מיום חתימת ההסכם, 5.1.2017, ועד 25.6.2017. כלומר מגיע לה שכר בסך: 5.66 חודשים X 5000 X 65% = 18,319 ₪ (ברוטו).
10. הפרשות לפנסיה – רביד דורשת סך של 5,500 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה. מימרן טוען כי רביד לא השלימה את תקופת ההמתנה לזכאות להפרשות וצודק בכך.
11. לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה, ככל שעובד אינו מגיע עם קרן פנסיה קיימת, חובת המעסיק להפריש לו החל מהחודש השביעי לעבודתו. בנסיבות אלו, יש לדחות רכיב תביעה זה.
12. פדיון חופשה – רביד וויתרה על רכיב תביעה זה. ^[29]
13. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין – רביד טענה כי מימרן נהג שלא כדין כאשר פיטר אותה ללא קיום שימוע וכי מלכתחילה התנהגותו הייתה חסרת תום לב באשר קבע את יחסיהם כיחסי קבלן, כשהיו יחסי עבודה.^[30] בסיכומיה הוסיפה כי מועד הפיטורים, כשהיו אמורות להשתלם הכנסות עבור עבודתה, העיד גם הוא על חוסר תום לבו. מנגד, טען מימרן כי אינה זכאית לפיצויי פיטורים משלא השלימה שנת עבודה, כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק וממילא הסכום מופרך נוכח תקופת העבודה הקצרה.^[31]
14. אין חולק כי רביד פוטרה בהודעת דואר אלקטרוני וללא הודעה מוקדמת או קיום שימוע.
15. מימרן מתרץ הפיטורים מהיום-להיום בכך שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה.
16. עם זאת, אין להתעלם מהודעת וואטסאפ ששלחה רביד למימרן בה היא מתייחסת לסיום ההתקשרות ביניהם –

" הי יוסי, כמו שהבנו לא נוכל לשתף פעולה, אנחנו לא מסתדרים ולא מצליחים להסכים בנינו על כמעט כל דבר.

האווירה טעונה ואין סיכוי שברוח כזו נצליח לייצר הצלחות.

זה לא שלא ניסינו אבל (לצערי) זה פשוט לא מצליח.

אני מציעה שנשתף פעולה על הנכסים שהבאתי ולאחר מכן כל אחד לדרכו.

במידה ואתה רוצה להמשיך לבד עם הבתים שנמצאים בבלעדיות זה בסדר מבחינתי רק תעדכן אותי."

בתשובה עונה לה מימרן:

"הסתדרתי לבד. מעניין מי זה המתווך המתחרה שהגיע איתך לתמי מוכרת הבית ברחוב שמש לפני חודש כשאת מועסקת ביוקרה אסטייט. דברים מתגלים."

1. נראה לנו, כי בעקבות הודעות אלו, הוציא מימרן הודעת המייל מיום 25.6.2017 בה החליט לפטר את רביד והתייחס בין היתר להצעתה להמשך שיתופי הפעולה ביניהם, כשהשיב כי ימשיך לטפל בעצמו בנכסי הבלעדיות.
2. יוצא אפוא, שהפסקת ההתקשרות בין הצדדים, אמנם הוכרעה על ידי מימרן, אולם אין להתעלם מהודעת רביד ורצונה להפסיק את ההתקשרות נוכח חילוקי הדעות. אשר על כן אנו דוחים טענת רביד לפיטורין שלא כדין והפיצוי הנתבע בגין רכיב תביעה זה.
3. סה"כ מצאנו כי על מימרן לשלם לרביד, בגין זכויותיה כעובדת, סך 18,319 ₪.
4. באשר לטענת הקיזוז וההשבה – נפריד בין דרישתו של מימרן לקיזוז סכום של כ-300,000 ₪ - ההפרש בין הסכום אותו תבע בתביעתו המקורית לבין רווחי רביד משך 18 חודשים - לבין קיזוז סך של 26,910 ₪ חלקה בעמלת עסקה ששילם לרביד.
5. רביד לא הגיבה לטענת הקיזוז לגבי הסכום של 26,910 ₪.
6. שכר עבודה, כידוע, יכול שישולם באמצעות עמלות,^[32] כן ניתן לבצע קיזוז בין חודשים בהן היו עמלות גבוהות לכאלו שלא שולמו עמלות כלל.^[33]
7. משכך, אנו סבורים כי יש לקזז את הסכום האמור, 26,910 ₪, מסך 18,319 ₪ אשר פסקנו לזכות רביד כקביעתנו לעיל, שהרי רביד עצמה העמידה שכרה על בסיס שכר המינימום, וזאת כנגד האמור בהסכם הקובע תשלום לפי עמלות, ומשלא הגיבה לעניין הקיזוז, אין מקום לשלם לה פעמיים על אותה תקופת עבודה.
8. נוכח קביעתו זו מתייתר הדיון בטענת הקיזוז לסכום 300,000 ₪.

תביעת מימרן

השאלה שבמחלוקת –האם מגיע למימרן תשלום בשיעור 50% מעמלות תיווך, בעסקאות שעשתה רביד משך 18 חודשים ממועד סיום עבודתה אצלו, כמוסכם בסעיף 3.9 להסכם ההתקשרות?

1. רביד משתיתה את רוב טענותיה על כך שהסכם ההתקשרות נוגד את תקנת הציבור, מאחר ולא ניתן להגביל את חופש העיסוק, על כן התנאים בו בטלים מעיקרם.
2. מימרן טוען כי יש להבחין בין סע' 3.9, שאינו מגביל את חופש העיסוק, אלא רק גוזר 50% מהכנסות רביד מתיווך בתקופה של 18 חודשים לאחר סיום ההתקשרות. עוד טוען הוא כי מדובר בסעיף שהוכנס להסכם ביוזמת רביד ולפי הצעתה, ועליה לכבד את ההסכם עליו חתמה, אף אם בדיעבד היא סבורה כי אינו כדאי כלכלית.
3. הסכם ההתקשרות קובע שני תנאים לעניין איסור תחרות. בס' 4 להסכם ההתקשרות, על תתי סעיפיו, מצוינים המקרים בהם תיחשב התנהלות רביד כהפרת חובת סודיות, אמון והגבלה על עיסוק בתחום התיווך. מימרן לא תובע לפי סעיפים אלו כל סעד, אלא לפי ס' 3.9, בו נרשמו הדברים הבאים –

"בעת הפסקת עבודה בין הצדדים, על פי הצעתה של רביד רביד ובהסכמה מלאה, סוכם כי במשך 18 חודשים, ממועד הפסקת העבודה, תשלם רביד על כל עסקה שתתבצע באמצעותה, גם אם לא היתה כלל וכלל פעילות אקטיבית מצידו של יוסי מימרן, 50 אחוז+מע"מ מהכנסותיה ממקצוע התיווך, ליוסי מימרן מיוקרה אסטייט, דהיינו, במשך שנה וחצי ממועד הפסקת העבודה המשותפת עם יוסי מימרן, תשלם רביד רביד 50 אחוז + מע"מ ממחזור הכנסותיה (מחצית מכל עסקה שרביד תסגור) מעסקאות התיווך ליוסי מימרן על פי פנקסי החשבוניות שלה והדו"ח השנתי שלה. רביד רביד מתחייבת לעדכן את יוסי על כל עסקה שנסגרה, כמו-כן מתחייבת בגמר העבודה המשותפת להחזיר ליוסי מימרן את כל פנקסי יוקרה אסטייט, תפסיק לייצג עצמה כעובדת של יוקרה אסטייט ולא תשתמש בשם העסק בשום צורה." [ההדגשה במקור]

1. שני הצדדים חתמו ליד סעיף מסוים זה.
2. מימרן טען כי סעיף זה תוקן ושונה ביוזמת רביד – אשר הייתה נחושה להתחיל לעבוד איתו.
3. רביד הצהירה כי סעיף זה היווה פתרון להתעקשותו של מימרן להגביל את עיסוקה בסיום ההתקשרות מחשש שתעזוב עם הלקוחות.^[34]
4. אלי הסביר בתצהירו, כי ס' 3.9 הוסף על מנת לפצות את מימרן על השקעתו הכספית הרבה שהיה אמור להשקיע ואיבוד המוניטין שיבנה, באם ייפרדו דרכי הצדדים.^[35]
5. אלי הסביר בעדותו את נסיבות חתימת החוזה. לפי דבריו נראה כי רביד שקלה את תנאי ההסכם וסברה כי הם מתאימים לה, אך בדיעבד התבדתה והבינה כי מימרן היה מעוניין לכבול אותה ופועלה דרך ההסכם –"אני משיב שהעסקה מבחינתנו היתה טובה והיא רצתה לעבוד בקיסריה ורצתה לקבל אחוזים. מה שקרה, לא הספיקה לממש זאת והוא פיטר אותה והיא לא הרוויחה שקל אותו ".^[36] (הטעות במקור)
6. מעדויות אלי ורביד אנו מתרשמים כי רביד חתמה על ההסכם מתוך אמונה שהיא תעבוד בסוכנות יוקרה אסטייט תקופה ממושכת. רביד העידה כי לא הייתה לה שום כוונה לעזוב. על רקע זה, ועל מנת להרגיע את חששות מימרן שתעזוב אותו הסכימה לסעיף זה.
7. כך גם הוצגה התכתבות בין מימרן לבין אלי, מיום 13.7.2017 (נספח 14 לכתב התביעה), בה נאמרו הדברים הבאים –

מימרן – "אלי תגיד לאשתך שתקרא את החוזה שחתמה איתי. חל איסור להתחרות איתי על הנכסים בהסכמה או בבלעדיות שאני פרסמתי. חבל שנגיע לערכאה משפטית. היא מפרסמת תמונות שאני פרסמתי"

אלי השיב – "יוסי בתים בהסכמה הם לא שלך הם פנויים לכל מתווכים שפועלים באיזור. אין שום איסור לרביד לעבוד בתיווך. אל תשכח שסיכמנו על תשלום של שנה וחצי כדי שתוכל לעבוד. לדעתי עדיף לך לא לחפש את בית המשפט". [ההדגשה הוספה]

1. התרשמותנו מכלל החומר הראייתי ועדויות הצדדים כי, רביד מצאה הזדמנות עסקית בענף התיווך בקיסריה. מאחר ולא היה לה רישיון תיווך, יכולת כלכלית להקים עסק כעצמאית או ניסיון בענף, החליטה לפנות למימרן בהצעה להקים עסק בקיסריה בו היא תעבוד מטעם יוקרה אסטייט. התנהל משא ומתן ובנוגע לסעיף איסור תחרות שמימרן רצה להוסיף להסכם, רביד התעקשה לשמור על זכותה להמשיך לעבוד בקיסריה ככל שדרכיהם ייפרדו. הרי זו הייתה מטרתה העיקרת בעזיבת דותם והתחברות למימרן. על רקע זה וביוזמת רביד, סוכם להוסיף סע' 3.9 להסכם, במקום הגבלת התחרות שהייתה מונעת ממנה לעבוד כליל בקיסריה לתקופה ממושכת.
2. אמנם סעיף 3.9, אינו מונע מרביד לעבוד כמתווכת בקיסריה ולהתחרות במימרן, אלא רק קובע סכום לשיפוי מקום בו תעבוד בסיום ההתקשרות לאחר שהמעסיק השקיע כספים רבים בהקמת העסק באיזור. עם זאת, אנו סבורים כי צריך לבחון אם הסכמה זו עומדת באיזון המקובל והרצוי בין האינטרסים של שני הצדדים להסכם.
3. בעת בחינת תניית הגבלת התקשרות בהסכם עבודה יש לאזן בין הלגיטימיות להגן על אינטרס המעסיק, לבין חופש העיסוק של העובד. ראשית, יש לבחון באם קיים אינטרס לגיטימי של המעסיק הראוי להגנה, שנית, האם מדובר באינטרס מעין קנייני הכרוך בסוד מסחרי או רשימת לקוחות? שלישית, ההגנה יחסית והיקפה נבחן על פי אמת מידה של סבירות ומידתיות שיש למעסיק כי עובדו לא יתחרה בו בסיום ההתקשרות. רביעית, הגבלת העובד הפועלת רק לטובת המעסיק בטלה מעיקרה בשל שאין בה אינטרס לגיטימי של העובד הזוכה להגנה – ואין צורך להידרש ולבחון מידתיות וסבירותה.^[37]
4. התחום בו עוסקים הצדדים הינו שיווק נכסי נדל"ן יוקרתיים באזור קיסריה. כאמור, לגיטימי להגן על אינטרס מעסיק, במיוחד ובתחילת הדרך הוא זה שנטל את הסיכון בהקמת העסק. בין היתר, השקיע כספים רבים בפרסום העסק והרצתו, זמן, ידע וניסיון בתחום הספציפי של שיווק נכסי יוקרה. יצוין כי אין היצע גדול של מתווכים המתמחים בנכסים כאלו. ^[38] זאת ועוד, מימרן נטל סיכון נוסף בהעסקת רביד כשבמועד חתימת ההסכם, טרם קיבלה רישיון תיווך, הייתה חסרת ניסיון ולא היה ברור מה הערך המוסף שתביא לעסק.
5. נוכח האמור סעיף איסור תחרות נראה לגיטימי בנסיבות המקרה. משבחרה רביד להמירו לסעיף השתתפות ברווחים מעסקאות, אז הגיוני שגם סעיף זה יוכר כלגיטימי אשר נועד להגן על האינטרסים של המעסיק וכנגד חששותיו כי העובדת תעזוב אותו לאחר ביסוס העסק, בניית מוניטין ופרסום רביד באזור כמומחית בנכסי יוקרה, בשים לב לעובדה כי מימרן גר רחוק ורביד היא תושבת המקום.
6. השאלה שיש לבדוק האם היקף ההגנה ומשכה הם מידתיים וסבירים. לגבי כך, לדעתנו יש להגביל את משך ההגנה לחצי שנה בלבד והיקפה ללקוחות שגויסו לסוכנות מימרן בתקופת עבודת רביד אצלו, גם לגבי אלו שאינם בבלעדיות. ונסביר.
7. לפי העובדות נראה כי רביד עשתה עבודה טובה מאד לאיתור נכסים למכירה. רביד הצליחה לגייס מעל 20 נכסים, חלקם הגדול בבלעדיות. כלומר, רביד השקיעה מאמץ גדול להצלחת העסק. נזכיר כי בשבע שנים אחרונות מימרן הצליח לסגור שתי עסקאות בלבד בבנימינה, ולא הצליח לסגור אף עסקה באזור קיסריה. וכשרביד הצטרפה לעסק היו באזור קיסריה שתי דירות בלבד בטיפול מימרן.
8. רביד אף הסבירה כי נדרש זמן רב ומאמץ על מנת לאתר נכסים – היא עצמה הייתה פונה ומאתרת נכסים, נפגשת עם בעליהם כדי לשכנע אותם להיות לקוחות הסוכנות, ומימרן הצליח להחתים לקוחות על הסכמי בלעדיות. נוסף על כך, רביד הייתה עוברת פיזית בין הדלתות ודופקת עליהן כדי לאתר לקוחות חדשים.^[39] עוד הבנו ממסכת האירועים, כי השוק עצמו יחסית מצומצם – שהרי רביד עבדה והמשיכה לעבוד בקיסריה, שאינה עיר גדולה. עוד שמנו לב כי מדובר בלקוחות שנדרשת עבודה מתמשכת עימם עד שתתבצע לבסוף עסקה. מימרן עצמו העיד כי לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לבצע עסקה בנכסים מסוג זה. ^[40] כך גם רביד העידה כי הבינה את המאמץ הנדרש וראתה כי נדרשת השקעה שתשתלם לטווח הארוך.^[41]
9. יוצא איפוא, כי ההצלחה בגיוס לקוחות בחצי השנה היתה פרי עבודה משותפת של מימרן ורביד. יחד עם זאת, משמדובר בעסק השייך למימרן, גם לטענת רביד לפיה היא הייתה שכירה ולא ניהלה עסק עצמאי נפרד, הלקוחות שגויסו הם לקוחות של מימרן שגויסו תחת השם של סוכנות יוקרה אסטייט עם המוניטין שלה.
10. יש לציין כי לולא מימרן אין ספק כי רביד, שלא הייתה מתווכת מורשית עד ליום 4.6.2017, לא הייתה רשאית כלל, בהתאם להוראות חוק המתווכים, לגייס את הלקוחות באופן עצמאי. כמו כן, לא היה לה מסד הנתונים על נכסים ולקוחות כבר ביום הקמת עסקה בסמיכות למועד סיום עבודתה. נזכיר כי ביום 13.7.2017, כשבועיים ממועד הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, היו התכתבויות בין מימרן לאלי בנוגע לפרסומים של רביד לנכסים שטופלו ופורסמו אצל מימרן.
11. אשר על כן, בנסיבות העניין ונוכח ההשקעה של רביד, הזמן הממוצע לסגירת עסקה, ותקופת עבודתה הקצרה של רביד בעסק, זכאי מימרן לדעתנו להגנה כפי שהוסכם בין הצדדים, אך לתקופה של חצי שנה ולגבי לקוחות הסוכנות בלבד.
12. אנו סבורים כי איזון ראוי יתקיים רק כאשר מימרן יוכיח כי העסקה שהחלה להירקם בתקופת ההתקשרות בין הצדדים, כלומר, עסקה בה מימרן היה קשור למוכר או לקונה או לנכס והוכיח זיקה ברורה וישירה אל הנכס שנוצרה אגב העבודה עם רביד. אין ראוי במקרה זה, כדרישת מימרן, להורות על תשלום גורף של כל העמלות שהרוויחה רביד ולא משנה מה היה חלקו בכך. קבלת הסעיף כמו שהוא, תביא לפגיעה יתר על המידה ברביד ולא יהא בכך כדי לאזן את זכותה של רביד לחופש העיסוק. כל אימת שנרקמה עסקת תיווך לאחר תקופת ההתקשרות, אפשר שזו נעשתה בהסתמך על כישורי רביד, קשריה ופועלה לאחר תקופת ההתקשרות ואין היא חייבת בתשלום בגין כך.
13. לא נעלמה מעינינו טענת מימרן, כי יש גבול להתערבות בית המשפט בחופש ההתקשרות, חופש החוזים וביכולת של הצדדים לקבוע עבורם את תנאי התקשרותם. אדם אינו יכול לחתום על חוזה ולהתכחש אליו בדיעבד, בגלל שהבין שהעסקה לא הייתה טובה עבורו. רביד הבינה מה מונח על השולחן ועשתה את שיקוליה הכלכליים והגיעה להסכמות כאמור. עם זאת, תקופה של 18 חודשים נראית לנו מוגזמת בעיקר ומימרן לא נדרש לשום מעורבות בעסקאות גם לא כגורם יעיל כדי ליהנות מאחוז כל כך גבוה מרווחי רביד.
14. אם כן, סעיף ההשתתפות ברווחים יהא תקף רק לגבי עסקה בה הוכח כי יש להגן על אינטרס מימרן – היינו, ששורשי העסקה נוצרו בתקופת ההתקשרות בין הצדדים ולמשך חצי שנה בלבד מתום ההתקשרות. מכאן ועל בסיס דברים אלו, נעבור לבחון העסקאות בגינן מימרן דורש השתתפות ברווחי רביד.
15. מימרן הציג 4 עסקאות –
    1. נכס ברח' השזיף 10 – העסקה התקיימה ביום 10.1.2018.כלומר הטיפול בלקוח החל במהלך חצי השנה ממועד סיום ההתקשרות. מימרן הציג הסכם תיווך בינו לבין בעלי הנכס שנחתם ביום 12.3.2017 (נספח 4 לכתב התביעה), בו התחייבו בעלי הנכס להעביר לתובע 1.5% מסכום המכירה הכולל. הוא טוען כי מגיע לו סך של 66.690 ₪ שהינם 3% (עמלת קונה+מוכר, מסכום 3,800,000 ₪ בו נמכר הנכס) והציג פרטי עסקה כפי שפורסמו באתר נדל"ן – שם נרשם כי רביד היא שביצעה את העסקה. למעט טענתה כי סעיף השתתפות הרווחים נוגד את הדין, רביד לא הכחישה את ביצוע העסקה, או את הסכום אותו תובע מימרן (וכך גם לגבי העסקאות הבאות שיידונו).

משהוכיח מימרן כי הלקוח טופל בסוכנות יוקרה אסטייט בתקופה בה עבדה רביד, מצאנו כי טענותיו של מימרן נכונות – לגבי קיום העסקה כאמור ושיעורה. אשר על כן אנו קובעים כי מגיע למימרן השתתפות בעמלה כפי שסוכם בין הצדדים.

3,800,000 ₪ X 1.5% (מחצית מהעמלות בעסקה) = 57,000 ₪

• 1. נכס ברח' ענבר 17 – התובע הציג הסכם תיווך עם בעלי הנכס שנחתם מולו ביום 27.8.2017, לאחר סיום ההתקשרות עם רביד (נספח 8 לכתב התביעה). תמלול שיחה עם הבעלים מוכר הנכס – נספח 7 לכתב התביעה. התמלול מתחיל במשפט שאמר המוכר "נחתם חוזה קיבלנו כבר תשלום הכל בסדר." כלומר – התמלול מתחיל באמצע השיחה – ויש בכך כדי להטיל ספק באמינותו. נוסיף כי עלו טענות מצד רביד כי התמלולים לא נערכו כדין ולא הוגש תצהיר מטעם עורכם או לגבי שאירע לקלטות מיום ההקלטה.^[42] אנו סבורים כי החוסר בתמלול נזקף לחובתו של מימרן, בפרט כי בעמ' 2 לתמלול, ש' 11, המוכר שולל את הקשר של הקונים אל מימרן.

נוכח העובדה כי הוצג הסכם התקשרות שנחתם לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים ובשים לב לשלילת הקשר בין מימרן לקונה, אנו סבורים כי לא הוכחה זיקה בין מכירת הנכס לתקופת ההתקשרות ומשכך, אין רביד חבה למימרן בגין עסקה זו.

• 1. ביום 14.1.2018, נמכר נכס ברח' ברק 7, לגביו הציג מימרן את נספח 11 – הסכם לשירותי תיווך שנחתם ביום 18.9.2017, אף זאת לאחר סיום ההתקשרות בין מימרן לרביד. כן הוצג נספח 10 – תמלול שיחה מיום 27.3.2018, עם מוכרת הנכס. השיחה הוצגה בשלמותה, כפי שנראה, אולם במהלכה התנגדה המוכרת לענות על שאלותיו של מימרן ולמעט אישורה כי מכרה את הנכס, לא אימתה דבר. ממילא, מסקנתנו כבעניין הנכס הקודם ברח' הענבר, כי משההסכם מול מוכרי הנכס נחתם לאחר תום תקופת ההתקשרות, לא ניתן לקשר אותו אל הנכסים שנוצרו מהלך תקופת ההתקשרות.

זאת ועוד עסקת המכר התקיימה לאחר תום חצי שנה ממועד סיום עבודת רביד בסוכנות. אשר על כן תביעת מימרן להשתתפות ברווחי רביד מעסקה זו נדחית.

• 1. ביום 24.7.2018, בוצעה עסקה ברח' שלדג 4 בקיסריה. בגין עסקה זו לא הוצג הסכם תיווך הקשור למימרן ולא כל ראיה אחרת המעידה כי תחילת העסקה הייתה בתקופת ההתקשרות. כמו כן העסקה בוצעה יותר משנה לאחר סיום עבודת רביד. די בכך כדי לדחות הטענה לזכאות להשתתפות בעמלות בגין עסקה זו.

1. סה"כ על רביד לשלם למימרן סך של 57,000 ₪ בגין תביעתו העיקרית.
2. יש לציין כי לא נתבעו סעדים ביין טענות מימרן להפרת חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 גם לא בגין טענותיו להפרת חובות תום לב והגינות.
3. לגבי בקשת מימרן לפיצול סעדים – מימרן ביקש כבר בכתב תביעתו כי בית הדין יאפשר לו פיצול סעדים כדי שיוכל לתבוע את מלוא סעדיו בגין עילת התביעה. במהלך ההליך, טרם הגשת התצהירים וטרם קיום ההוכחות לגופן, קיבל מימרן את מלוא החשבוניות בגין עסקאות הנדל"ן שביצעה רביד במסגרת הסוכנות שלה. על אף השלב המוקדם של התביעה, מימרן לא ביקש תיקון כתב התביעה. עוד יוזכר כי בכתב ההגנה מימרן הציג את החשבוניות הנ"ל ודרש לפיהן, קיזוז כנגד כל סכום שיחויב בו בתביעתה של רביד.
4. כלל כי אין להטריד בעל דין בשל אותה עילת תביעה מעבר לדרוש. אנו סבורים כי במקרה זה, מתן סעד למימרן לפצל סעדיו, יהווה הכבדה בלתי מידתית על רביד ולמערכת בתי המשפט. אומנם נהוג לא לסגור את שערי בית המשפט לפני מתדיינים, אולם אדם אינו יכול לנהל שני הליכים משפטיים שאוחדו, כשעילת התביעה וכל הסעדים בגינה גלויים לפניו, ובסופו של ההליך לבקש ניהול הליך נוסף ונפרד, בגין אותה מסכת עובדתית ובשל אותה עילה.
5. אשר על כן, אנו דוחים את בקשת מימרן לפיצול סעדים.

סוף דבר

1. אנו קובעים כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעסיק. רביד זכאית לשכר עבודה בסך 18,319 ₪. אנו דוחים רכיבי התביעה – הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
2. אנו מקבלים את טענת הקיזוז של הסכום בו חויב מימרן כנגד סך 26,910 ₪ אשר שולם לרביד.
3. על רביד לשלם למימרן תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, סך של 57,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך המכירה ביום 10.1.2018 ועד למועד התשלום בפועל.
4. נוכח התוצאה הסופית, ובשים לב לקבלת תביעת רביד להכיר בה כעובדת והפער בין הסכום שנפסק לזכות מימרן לבין הסכום שתבע, החלטנו שכל צד יישא בהוצאותיו.
5. על פסק דין זה יש זכות ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי בירושלים.

ניתן היום, י"ט תשרי תשפ"א, (07 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עמ' 24, ש' 22-28 "בין חודש לחודשיים וחצי. הייתי בתור חברה מתלמדת וזה לא היה עבודה ולא קיבלתי שכר כי הייתי מתלמדת. לשאלת בית הדין מה ההבדל בין חברת דותן ליוסי, אני משיבה שאצל דותן לא הייתי מחויבת אליהם והם ידעו שאם לא היה לי רישיון, ראו פוטנציאל עתידי. היא לא הסכימה להחתים אותי על חוזה. הבאתי בתים והיא חברה שלי ולא קיבלתי שכר כי לא החתימה אותי, היה לי רצון לעבוד איתם והם פחות מתמחים בקיסריה." ↑

2. ראו נספח 2 לכתב הגנתו של מימרן. ↑

3. נספח 4 לכתב הגנה מימרן ↑

4. נספח 2א לכתב הגנה מימרן ↑

5. ע"ע (ארצי ) 43175-11-11 אשר ויצמן ד. יער חקירות בע"מ - חורש יוסף (25.06.2018)‏‏ ↑

6. ע"ע (ארצי ) 31110-06-14 חגי דוד - יגאל אורמן (17.07.2016)‏ וכן ראו – תע"א (ארצי ) 56745-02-13 חברת החדשות הישראלית בע"מ - שחר צרפתי (14.02.2016)‏‏ גם דב"ע נב/142-3 אלהרינאת - כפר רות (פד"ע כ"ד 535) ↑

7. ראו ס' 6 לתצהיר מימרן וכן דבריה של רביד בעמ' 3 לפרוטוקול, מהלך דיון 3.10.2019. ↑

8. עמ' 23 לפרוטוקול, עדות אלי ↑

9. ראו דברי מימרן בס' 10 לתצהירו ↑

10. ס' 4 לתצהיר אלי רביד. ↑

11. עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 28, עדות מימרן וכן עדות אלי רביד, עמ' 18, ש' 22-21 ↑

12. ראו ס' 3.4 להסכם ההתקשרות –אומנם נוסח ההסכם נוקט בביטוי – המתווכת – אך זה היה כינויה של רביד בהסכם ואין בו כדי לסייג את האיסור הגורף לפיו "המתווכת רביד לא תעסוק בעבודה אחרת נוספת" ↑

13. ס' 3.5 להסכם ההתקשרות ↑

14. ס' 3.4 להסכם ההתקשרות ↑

15. ס' 4 להסכם ההתקשרות, על תתי סעיפיו ↑

16. עמ' 12 לפרוט' ש' 9-3 ↑

17. ס' 3.2 להסכם ההתקשרות ↑

18. ראו עדותו בעמ' 13 ש' 25-15 ↑

19. ראו סעיף ‎9 לעיל – הודעת הפיטורים ↑

20. עמ' לפרוט' 16 ש' 26-24 ↑

21. עמ' 17 לפרוט' ש' 5-1 ↑

22. עדותה עמ' 28 לפרוטוקול וכעולה מטענות מימרן ↑

23. ראו הודעת הפיטורים ↑

24. ראו סע' 12 לסיכומי מימרן, ועמ' 19 לפרוט' ש'31-30 ↑

25. ראו ס' 2 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ↑

26. ראו ס' 8 לתצהירו ↑

27. עמ' 23, 28-27 ↑

28. עמ' 30, ש' 25-24 ↑

29. ראו עמ' 8 לפרוט' ש' 16. ↑

30. ראו ס' 45.4 לכתב התביעה וכן ס' 35 לתצהירה ↑

31. ראו ס' 56 לסיכומי מימרן ↑

32. ראו ס' 11 לחוק הגנת השכר, התש"יח-1958 ↑

33. ע"ע (ארצי ) 54825-05-14 סימה וסרמן - יואל מכלוף (12.02.2018)‏‏ "עת מדובר בעובד ששכרו משולם על בסיס עמלות, על המעסיק לשלם לעובד לפחות שכר מינימום מדי חודש, אולם הוא זכאי לערוך התחשבנות ולהפחית מסכום העמלות המגיעות לעובד בחודשים אחרים את סכום ההשלמה לשכר מינימום ששולם לעובד בגין אותם חודשים שבהם הכנסתו מעמלות הייתה פחותה משכר המינימום" ↑

34. ס' 9 לתצהיר רביד ↑

35. ס' 7 לתצהיר ועדות אלי ↑

36. עמ' 23 לפרוטוקול ש' 19-18 ↑

37. ע"א 6601/96 AES System Inc. נ' משה סער, נד(3) 850 (2000)‏‏ ↑

38. עמ' 14 לפרוט' ש' 32 ↑

39. ס' 22 לתצהיר רביד. ↑

40. עמ' 14 לפרוט' ש' 19 ↑

41. עדות מימרן, עמ' 14 ש' 20, עדות רביד, עמ' 23 ש' 5. ↑

42. ס' 24 לכתב ההגנה של רביד ↑