1. לפני בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ התלוי ועומד כנגד המבקש לאחר שסעד זה ננקט כנגדו בעקבות פתיחת תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר חוב לו ערב המבקש כנטען ובעקבות התנגדותו שהוגשה באיחור על פי רישומי תיק ההוצאה לפועל.

דחיפות הדיון בבקשה נובעת ממועד טיסתו הצפויה של המבקש, ביום 1.8.19, ואשר מטרתה ליווי רעייתו במסגרת לימודיה בחו"ל נוכח המנהג במגזר הבדואי כי אין אשה נוסעת לבדה ללא ליווי בעלה.

עוד מבוקש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובות מתאימות כנגד הותרת הצו על כנו, כפי הוראת תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, החלות כנטען משעה שהועבר ההליך לבירור בבית המשפט.

2. המשיבה מתנגדת למבוקש, לעמדתה אין כל בסיס להחלת תקנות סדר הדין האזרחי בשלב זה ובטרם התקבלה כלל הבקשה להארכת המועד, ויש לכל היותר לראות את הבקשה להארכת המועד בטרם הוכרעה כבקשה לביטול פסק דין (משהפך השטר לפסק דין סופי לאחר שלא הוגשה התנגדות).

המשיבה מצביעה על גובה החוב, 1,331,382 ₪, ולעמדתה טענות המבקש כנגד ההכרח בקיומו של הצו הינן טענות בעלמא.

בין לבין הגיש המבקש הודעה ובמסגרתה שני ערבים מוצעים, כפי החלטת כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון-נזריאן מיום 24.7.19.

3. לאחר עיון, מצאתי להיעתר לבקשה בנוגע לביטול הזמני של עיכוב יציאת המבקש מן הארץ, בכפוף להפקדת ערבות לתשלום החוב הנתבע, עליה יחתמו שני ערבים, ובתנאי שיעמדו בדרישות שיפורטו להלן.

מסקנה זו מתקבלת מהנימוקים כדלקמן.

אין חולק כי עסקינן בחוב נתבע בסכום גבוה ביותר, ואף כי המבקש העלה טענת זיוף הרי שאין הטענה מפורטת די הצורך בשלב זה ואף כי עמד בפני המבקש זמן מספיק, ולו מאז הוגשה ההתנגדות בחודש מאי שנה זו, לא הוגשה כל אסמכתא שיהא בה כדי לנסות ולהעיד על רצינות הטענה בדבר זיוף חתימת המבקש על השטר נשוא ההליך, כגון דוגמת חתימה בבנק וכיוצ"ב. המבקש אף לא נתן כל התייחסות משלימה לאמור בתגובת המשיבה מיום 2.6.19, הן בנוגע לאיחור בהגשת ההתנגדות והן בנוגע לטענה כי היה בעבר בעל מניות בחברת נתיבי ערוער בע"מ, עושת השטר והחייבת 1 בתיק ההוצאה לפועל המקושר, ובנוגע לחתימתו הנטענת על כתב ערבות בנוסף לחתימה כערב על שטר החוב.

נסיבות אלה, בצירוף עם העובדה כי ממילא המותב הדן בתיק קבע דיון לשמיעת הבקשה להארכת המועד (או הבקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד ולשמיעת ההתנגדות במידת הצורך, אינן מאפשרות דיון כעת בשאלת הטלת הצו לכתחילה והערובות המוזכרות.

זאת, מלבד העובדה כי בקשה כאמור באה בשיהוי משמעותי והיא מוגשת במהלך פגרת המשפט, ואין זה מוצדק לאלץ את המשיבה להשיב לה כדבעי בסד זמנים דחוק (שהוקצב גם נוכח מועד הטיסה הצפוי), ובמהלך פגרה.

מובן, כי למבוקש בנושא זה קשר ישיר לדיון הצפוי להתקיים, ולהחלטה שתתקבל במסגרתו ישנה השלכה ישירה על המבוקש בנוגע לעצם מתן הצו. כאמור אפוא, במכלול הנסיבות, לא מצאתי מקום להקדים ולדון כעת בעניין זה, והמבקש יוכל לעורר זאת לאחר ובהתאם להחלטה בעניין מועד הגשת ההתנגדות.

4. לא כך הדבר בנוגע לביטול הזמני של עיכוב היציאה.

המבקש הציג אסמכתאות על כך שמדובר ביציאה מן הארץ במטרה לשוב אליה והציע שני ערבים המשתכרים על פי עותק תלושי השכר שהוצגו שכר חודשי בגובה של כ- 10,000 ₪.

במכלול הנסיבות, כמו גם בהעדר מידע באשר לאפשרות לנקוט בסעדים קיצוניים פחות מהסעד הנדון, מצאתי לאפשר ביטול זמני של הצו כמבוקש, אך כאמור בתנאי שיופקדו ערבויות צד ג' לתשלום החוב הנתבע, עליה יחתמו שני ערבים, אשר יעמדו בתנאים המפורטים להלן:

א. הערבים יהיו בעלי משכורת שלא תפחת מסך של 9,000 ₪ נטו לחודש ומועסקים באותו מקום עבודה משך 3 שנים לפחות.

ב. הערבים יהיו מתחת לגיל 50, שכירים בלבד, ויגישו 3 תלושי שכר אחרונים מקוריים או מאושרים כנאמנים למקור ע"י רו"ח (בצירוף חותמת רוה"ח בה מספר רשיונו).

ג. הערבים לא יהיו חייבים בתיקי הוצאה לפועל כלל ואף לא בהליכי כינוס או פשיטת רגל.

ד. הערבים יחתמו על נוסח כתב ערבות צד ג' המצוי במזכירות בית המשפט, ובחתימתם מסכימים הם כי יינתן כנגדם צו עיכוב יציאה מן הארץ, עד לשובו של המבקש לארץ.

5. כנגד הערבים יירשמו צווי עיכוב יציאה מן הארץ, ולאחר מכן וכן לאחר השלמת כל הנדרש בנוגע להפקדת כתבי הערבויות ויתר הוראות החלטה זו, יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד המבקש, והוא יושב על כנו עם חזרתו ארצה.

עם שובו של המבקש ארצה ורישום צו עיכוב היציאה כנגדו מחדש ישוחררו הערבים מערבותם וצווי עיכוב היציאה מן הארץ שהוצאו כנגדם יבוטלו.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להודיע לב"כ הצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.