27 מרץ 2020

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

1. בפני בקשת התובעת להתיר לה הגשת כתב תשובה (להלן – הבקשה). הנתבעת התנגדה לבקשה.

טענות הצדדים בתמצית

1. התובעת טענה, כי בכתב ההגנה הורחבה יריעת המחלוקת בין הצדדים. עוד נטען, כי בכתב ההגנה הוצגה התובעת באור שלילי, וכן כי כתב ההגנה מתייחס לאירועים נוספים והתובעת צריכה להגיב לטענות הללו. התובעת מכחישה את הטענות בכתב ההגנה כאילו הוצע לה שיבוץ חלופי או שבחרה את היקף שעות העבודה. בנוסף, לשיטת התובעת, כתב ההגנה מייחס לה את כל כשלי בית הספר ואין לכך בסיס. כך גם נטען, כי לכתב ההגנה צורפו מסמכים שהתובעת לא הכירה ויש לאפשר לה להגיב להם. עוד טענה התובעת, כי כתב ההגנה כולל סילוף העובדות ויש לאפשר לה להגיב לכך באופן תמציתי (סעיף 14 לבקשה).
2. מנגד טענה הנתבעת, כי כתב ההגנה רק מציג את העובדות הנכונות ויש בו התייחסות לטענות בכתב התביעה ולא הרחבת גדר המחלוקת. נטען כי כתב התשובה מהווה ניסיון לתקן את כתב התביעה וכולל תביעות וסעדים שלא צוינו בתביעה. עוד הפנתה הנתבעת לכך שהגשת כתב תשובה אינה מוסדרת בתקנות סדרי הדין החלות בבית הדין לעבודה.
3. התובעת השיבה לתגובת הנתבעת וטענה, כי הנתבעת לא הפנתה לכל עילה חדשה שנוספה בכתב התשובה ואין עילות שנוספו. עוד נטען, כי התגובה מתייחסת לסוגיית תיקון תביעה אלא שהתובעת אינה מבקשת לתקן את התביעה אלא להגיש כתב תשובה, שנועד להשיב לטענות לא צפויות שעלו בכתב ההגנה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה. להלן אפרט טעמיי.

1. בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 לא קיימת הוראה מקבילה לזו הקיימת בתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 המתירה הגשת כתב תשובה לכתב הגנה. לפיכך, יש להגיש בקשה מתאימה לבית הדין אשר לו שיקול הדעת האם להתיר את הגשת כתב התשובה.
2. השופט גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" כותב כך –

"כאשר התובע מעוניין להשיב בעובדה חדשה על עובדה שנטענה בכתב ההגנה, עליו להגיש כתב תשובה כדי להעלות את העובדה הנוספת לדיון. אולם כאשר התובע אינו אלא מכחיש את טענת הנתבע, אין עליו להגיש כתב תשובה, שכן העובדות המהותיות המובאות בכתב ההגנה ייחשבו ממילא כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

לא כדי לכפור בטענות הנתבע שבכתב ההגנה חייב התובע להגיש כתב תשובה, שכן טענות אלה תמיד הן בחזקת טענות מוכחשות, וכתוצאה מכך כבר נוצרה פלוגתה; כתב התשובה יוגש כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות לפני בית המשפט עובדות חדשות הנותנות מענה להגנת הנתבע..." (אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה אחת עשרה, עמ' 141).

1. וברוח דומה קבע בית הדין הארצי בעניין בר"ע 168/09 פופקוב יורי נ' פתרון ר.ש.ת. בע"מ ניקוי ואחזקת שטיחים וריפודים (13.3.09) כך :

"כתב תשובה לא נועד לאפשר לתובע לכפור בטענות ובעובדות שבכתב ההגנה, אף לא כדי שיעלה טענות עובדתיות שאינן מתיישבות עם טענותיו הקודמות בכתב התביעה, או כדי להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש. כתב התשובה מוגש כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות בפני בית המשפט עובדות חדשות שיש בהן כדי להשיב על הגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה".

ומן הכלל אל הפרט-

1. ראשית, אחד הנימוקים בבקשה היה כי "הואיל ויש בכתב ההגנה שלל טענות וסילופים של העובדות השונות באופן מובהק ממה שהיה בפועל התובעת מבקשת להביא את כתב תשובתה באופן תמציתי" (סעיף 14 לבקשה). טענה זו אינה מהווה טעם להתיר הגשתו של כתב תשובה. זאת משום שלעולם נתפס התובע כמכחיש את הטענות המהותיות בכתב ההגנה.

כך, למשל, בסעיף 14 לכתב התשובה שצורף נרשם "טענה בסעיף 12 כי מדובר בתביעה שהוגשה תוך השמטה מגמתית של פרטים אין לה על מה להישען . התובעת הביאה מסמכים רבים אותם צרפה לכתב תביעתה". ובהמשך בסעיף 15 לכתב התשובה נאמר "טענה בסעיף 13 כי אין מדובר בפגיעה בשכר או בתיק פיטורים מופרכת מעיקרה".

1. כאמור, אין צורך בכתב תשובה לשם הכחשה של כתב ההגנה וסעיפים רבים בכתב התשובה עוסקים בדיוק בכך. הדבר גם רלבנטי לטענת התובעת, כי לא הוצע לה מעולם תפקיד של גננת בגן תקשורת. גם לגבי גרסה זו בכתב ההגנה חלה החזקה כי התובעת מכחישה אותה.
2. שנית, עיון בכתב התשובה מעלה כי יש בו תיאור עובדתי נרחב של האירועים שהם ממילא בליבת המחלוקת כך שלא ברור מה מנע מהתובעת לפרט את המסד העובדתי השלם מלכתחילה.
3. שלישית, הטענות לעניין תיאור לא נכון של כישוריה ואופיה של התובעת ופגיעה בשמה הטוב בכתב ההגנה אינן מצדיקות הגשת כתב תשובה עמוס פרטים לעניין זה (למשל, סעיפים 7, 10, 27, 36, 46 ).
4. רביעית, עצם העובדה, כי מדובר בכתב תשובה ארוך המונה סעיפים רבים והתייחסות לפרטי פרטים של אירועים מהווה אינדיקציה טובה לכך שאין מדובר בכתב תשובה העונה על הקריטריונים שפורטו בפסיקה.

1. חמישית, חלק מהעניינים אינם רלבנטיים לגדר המחלוקת ויש בהם להעמיס על הדיון. כך, למשל, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי היקף המשרה בפועל. הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי התובעת ביקשה היקף זה ואילו התובעת בכתב התשובה מכחישה את הטענה שהיה מדובר בבחירה שלה. לא זו בלבד שההכחשה מיותרת שכן תמיד מוחזק תובע כמכחיש את הטענות בכתב ההגנה, אלא שאף לא מדובר בעניין הנוגע לסעדים הנתבעים ולמחלוקת הנטושה בין הצדדים.
2. שישית, טענות רבות מאלה המצויות בכתב התשובה כבר נכללו בכתב התביעה ואין צורך לחזור על הדבר. ככל שכתב התביעה נעדר פרטים שהיו בידיעת התובעת אין הצדקה לאפשר פירוט זה בכתב התשובה.

כך, למשל, בכתב ההגנה קיים תיאור הנוגע לנסיבות בהן פורקה כיתת ארז בה לימדה התובעת (סעיף 31). התובעת בכתב התביעה גם התייחסה לעניין זה (סעיף 12 לתביעה), וטענה כי נאמר לה שהסיבה היא שהמחנכת לא הצליחה לנהל את הכיתה וכי בהמשך נאמר לה גם על סיבות נוספות.

בכתב התשובה קיים פירוט של אותן סיבות. לא ברור מה המניעה לציין אותן מלכתחילה בכתב התביעה. מכל מקום, שעה שהתובעת בכתב התביעה הוסיפה שנאמרו סיבות נוספות אין הכרח בהגשת תשובה. יתר על כן, לא נראה כי מדובר במחלוקת משמעותית לרכיבי התביעה ואף לא נטען בכתב ההגנה כי התובעת היא הסיבה לפירוק הכיתה. ככל שהתובעת סבורה כי עניין זה משמעותי, ניתן לפרט בעניין זה בתצהיריה שהרי כאמור עוד בתביעה טענה שנמסרו לה סיבות נוספות לעניין פירוק הכיתה.

1. סוף דבר- הבקשה נדחית.

נושא ההוצאות יילקח בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ב' ניסן תש"פ, (27 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.