27 מרץ 2020

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת להורות לנתבעת להגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן וכן לגלות מסמכים ספציפיים.

הרקע העובדתי

1. התובעת, הועסקה אצל הנתבעת כמתמחה בתקופה 9/2016 עד 8/2017. שנת ההתמחות של התובעת לא הוכרה, ולטענתה, הנתבעת מנעה שיבוצה לשנת התמחות נוספת. התובעת ילדה ביום 6.12.17. התובעת טענה לאיחור בתשלום שכר והפרשות פנסיוניות, ובגינו ביקשה פיצוי הלנת שכר. עוד עתרה התובעת לפיצוי בגין פגיעה בתשלום דמי הלידה, הפסד הכנסה בתקופת היריון, הפסד הכנסה עתידית, הוצאות נסיעה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין התעמרות בעבודה, פיצוי בגין פגמים בפיטורים ופיצוי בגין עגמת נפש.
2. הנתבעת כפרה בתביעה. בתמצית הגנת הנתבעת נסמכת על הטענות הבאות:

החלטות הנתבעת נבעו משיקולים ענייניים ומקצועיים לאור תפקוד התובעת; ההערכה המסכמת של התובעת כללה המלצה על שנת התמחות נוספת; ערר שהוגש על ההחלטה לשנת התמחות נוספת נדחה; המנהלת ביקשה לשבץ את התובעת לשנת הלימודים הבאה אך התובעת לא אפשרה זאת; יש לראות את התובעת כמי שזנחה עבודתה ולא פוטרה; האיחור בתשלום נבע מעיכוב מצד התובעת בהמצאת מסמכים.

בקשת התובעת לתיקון תצהיר הנתבעת ולגילוי מסמכים ספציפיים

1. התובעת עתרה לכך שבית הדין יורה לנתבעת להגיש תצהיר מתוקן הכולל תיאור מדויק של המסמכים ובנוסף שלא יצוין בתצהיר שהנתבעת שומרת על זכותה להגיש מסמכים נוספים מעבר לאלה שצוינו בו.
2. בנוסף במסגרת מכתב שצורף לבקשתה, עתרה התובעת לכך שיוצאו מתיק בית הדין מסמכים שלא ידעה עליהם לפני הגשת כתב ההגנה.
3. אשר לגילוי המסמכים הספציפיים התובעת עתרה לכך שבית הדין יורה על גילוי המסמכים הבאים (שצוינו במכתב מצורף לבקשה):

א. פנקס ימי מחלה.

ב. דוחות נוכחות.

ג. פרוטוקולים של ישיבות והשתלמויות הצוות החינוכי חתומים על ידי גורם מוסמך.

ד. העתקי מכתבים בדואר רגיל או רשום שנשלחו על ידי הנתבעות בענין התובעת.

ה. אישור רשמי על שיבוץ התובעת לעבודה.

ו. מידע על שכר והמרה כולל טבלה.

ז. העתק כל המסמכים שנמסרו למנהלת בריאיון אישי עם חותמת "נאמן למקור".

ח. שאלון למועמד של התובעת בקבלה לעבודה.

ט. טופס בקשה לאישור העסקה של עובד חינוך מתמחה.

י. טופס הודעה למורה מתמחה על שעות עבודה ותנאי העבודה.

י"א. נוהל חסימת מורה המחשבת משרד החינוך משיבוץ עבודה ותיעוד חסימת התובעת במצבת העובדים לשנת תשע"ח.

י"ב. תיעוד מכתב או שיחה על הצעת עבודת סטאז' בגן תקשורתי והעתק חתימת התובעת על הנאמר.

י"ג. העתק תצפית המנהלת והמורה המאמנת חתומים ומדווחים בדף רשמי לפי הנוהל.

י"ד. העתק תלונות על תפקוד המנהלת עינת שנמסרו בעניינים שונים ומתן שנת ניסיון נוספת.

ט"ו. מספר מורים שעבדו בשנת הלימודים תשע"ז.

ט"ז. מספר מורים שהתחלפו או פוטרו בבית הספר בו עבדה הנתבעת בשנים 2016 – 2018 ללא שימוע או יידוע מראש.

י"ז. מספר המורים שהתאמנו תחת מנהלת בית הספר, המורה מעיין וליאור בשנת הלימודים תשע"ז.

י"ח. תאריך מכתבה של דבי שצורף לתיק.

י"ט. תכנית הדרכה של המאמנת ליאור לתובעת ואישור פיקוח למודל ההדרכה.

כ. מכתב הפסקת העבודה שצוין בסעיף 73 לכתב ההגנה.

1. הנתבעת בתשובה צירפה חלק מהמסמכים ולגבי חלקם ציינה כי צורפו לכתב ההגנה. לגבי החלק הנותר הנתבעת התנגדה לבקשה.

1. התובעת הגישה תשובה לתגובת הנתבעת.

דיון והכרעה

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
2. העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הוא "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלוונטיות' ('מבחן הזיקה'), ובד בבד - שקילה של מידת הפגיעה, של אי נוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 בעמ' 9).
3. לאחרונה גם נפסק כי "עקרון הגילוי איננו חזות הכול – אל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד" (רעא 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכידין נ' ליעד וטשטיין (4.2.20)).
4. על יסוד עקרונות אלה נבחן את הבקשה.
5. סעיפים א-ב: המסמכים צורפו לתגובת הנתבעת ואין צורך לדון.
6. סעיף ג : צורפה תכנית השתלמות ולטענת הנתבעת אין פרוטוקול של ההשתלמות. התובעת טענה בתשובה, כי בכתב ההגנה צוין ענין ההשתלמויות. עיון בכתב הגנה מעלה כי צוין בו ענין הדרכות ולא השתלמות. מכל מקום שעה שנטען כי לא קיים פרוטוקול לא ניתן לחייב להמציא מסמך שאינו קיים אלא לכל היותר להורות לנתבעת להגיש תצהיר בענין ועל כן הנתבעת תגיש תצהיר המציין במפורש כי המסמך (פרוטוקול השתלמות) אינו קיים.
7. סעיף ד: הנתבעת טענה, כי הדרישה לאתר מסמכים שנשלחו בדואר בעניין התובעת היא דרישה המהווה "מסע דיג" וכי קיים קושי באיתור המסמכים. איני מקבלת טענה זאת. הנתבעת אמורה לשמור באופן מסודר מכתבים שהיא שולחת לגבי עובדיה. תקופת העבודה של התובעת בנתבעת היא קצרה ולכן אין מדובר בדרישה מכבידה מידי. על הנתבעת לפעול לאיתור המסמכים ולהעביר העתק לתובעת. ככל שחרף שקידה ראויה אין הנתבעת מצליחה לאתר מסמכים אלה תגיש תצהיר המציין כך במפורש.

1. סעיפים ה – ז : הנתבעת צירפה את המסמכים ואין צורך לדון.
2. סעיפים ח - י : הנתבעת טענה כי המסמכים אינם רלבנטיים. מדובר במסמכים שמילאה התובעת בקבלה לעבודה וכן הודעה על תנאי עבודה שיש לתת לעובד על פי חוק. לאחר שלקחתי בחשבון את מהות המסמכים מצאתי שיש הצדקה להורות על גילוי המסמכים הללו. אין כל טעם שלא להתיר לעובד לעיין בטופס קבלה לעבודה שמילא בעצמו או בהודעה על תנאי עבודה. מדובר במסמכים שאמור להיות חלק מהתיק האישי של התובעת במקום העבודה.
3. סעיף י"א : הנתבעת טענה כי נוהל חסימה לא קיים וצירפה את יתר המסמכים שהתבקשו לתגובה ולכתב ההגנה. משלא נטען בתשובת התובעת לגבי סוגיה זו הרי שלא נדרש עוד לדון בה.
4. סעיף י"ב: הנתבעת טענה, כי הדרישה אינה רלבנטית וקיים קושי להתחקות אחר מסמך שכזה. התובעת השיבה כי ההצעה נזכרה בכתב ההגנה ומדובר בדרישה רלבנטית. ולהכרעתי : הואיל ובכתב ההגנה נטען שהוצע לתובעת מקום אחר להתמחות בשנה שנייה, מדובר בדרישה רלבנטית לקבל אסמכתא בכתב לגבי טענה זאת. ככל שלא קיים מסמך הצעה בכתב נדרש להגיש תצהיר המציין זאת.
5. סעיף י"ג: הנתבעת השיבה, כי צירפה העתקי תצפיות לכתב ההגנה. התובעת בתשובה טענה כי לא מדובר במסמך רשמי. ולהכרעתי: הואיל והנתבעת מודיעה כי אלה המסמכים מטעמה אשר מהווים העתק תצפית יש לקבל טענה זאת. ככל שהתובעת סבורה כי הדבר לא נעשה על הדף הרשמי כנדרש היא רשאית להתייחס לכך בהמשך ההליך. אין הנתבעת יכולה להמציא אלא את התצפיות הקיימות לשיטתה.
6. סעיף י"ד: הנתבעת טענה, כי הדרישה לקבל מכתבי תלונה על מנהלת בית הספר אינה רלבנטית לגדר המחלוקת. ולהכרעתי: אמנם התביעה הוגשה גם באופן אישי כנגד הנתבעת 2 אך לא פורט בתביעה כיצד עובדת היותה של הנתבעת 2 מנהלת בית הספר יוצרת יריבות בין הצדדים לצורך תביעה מכוח יחסי עובד מעסיק. גם אם לתובעת טרוניה כנגד התנהלות המנהלת הרי שיש לבחון את מערכת היחסים המקצועית שבין התובעת למנהלת רק ככל שהדבר קשור לסעד הנתבע. אין מקום להפוך הליך זה למבחן כישוריה הנתבעת 2. על כן התלונות על הנתבעת 2 (ככל שקיימות) אינן רלבנטיות לצורך הכרעה במחלוקת הנדונה. מדובר גם בפגיעה בפרטיות הנתבעת 2 שאינה נדרשת ואין להתירה. ככל שיותר הדבר הרי שיש גם להתיר לנתבעת 2 להביא ראיות להזמת התלונות הללו, מה גם שלא ברור אם התלונות התקבלו. הנה כי כן, קבלת עמדת התובעת תיצור חזית חדשה של מחלוקת שאין לה קשר ישיר ממשי למחלוקת הדרושה הכרעה בהליך. ראוי להתמקד בטענות התובעת אודות התנהגות לא תקינה של הנתבעת 2 ולא תלונות מצד אחרים, ככל שקיימות.
7. סעיפים ט"ו – י"ז : הנתבעת טענה, כי הדרישה אינה רלבנטית וכי מדובר בתרשומת פנימית. התובעת השיבה כי הבקשה נועדה להראות כמה מורים היו וכמה פוטרו וכן להציג את הנתון בדבר מספר מורים שהתאמנו תחת המנהלת. ולהכרעתי: לא מדובר בדירשת גילוי מסמכים אלא מעין שאלון. ידוע כי בקשת שאלון מותרת בבית הדיון לעבודה רק במקרים חריגים. משלא ביססה התובעת את הדרישה בהתאם לקריטריונים שנקבעו לעניין שאלונים, דינה להידחות. יתר על כן, התובעת תוכל לשאול את עדי הנתבעת את השאלות האמורות בחקירה נגדית.
8. סעיף י"ח: המסמך צורף לתגובה ואין צורך לדון.
9. סעיף י"ט : הנתבעת טענה, כי המסמך אינו רלבנטי וכי לא נדרש פיקוח על מודל ההדרכה. התובעת בתשובה הדגישה, כי בכתב ההגנה נטען שנבנה מודל הדרכה ע"י ביה"ס. ולהכרעתי: לכתב הגנה צורפו סיכומי הדרכות. בסעיף 29 לכתב ההגנה לא נטען כי נבנה מודל אלא נטען שהיו הדרכות. בסעיף 49 לכתב ההגנה נטען כי נבנה פורום למידת עמיתים במתכונת מפגשים של אחת לשלושה שבועות וצורפו סיכומי הדרכות. עם זאת הואיל ומתגובת הנתבעת עולה כי קיימת תכנית הדרכה של המאמנת ליאור, אני סבורה שלמסמך זה עשויה להיות רלבנטיות להליך. זאת לאור המחלוקת לגבי השאלה האם קיבלה התובעת הנחיה ראויה כגרסת הנתבעת או שמא כטענתה (של התובעת) לא קיבלה הנחיה מתאימה ואף הוכשלה במכוון בשנת ההתמחות (סעיף 23 לכתב התביעה).
10. סעיף כ: – המסמך הומצא ואין צורך לדון.
11. אשר לבקשת התובעת להורות על הגשת תצהיר גילוי מתוקן: אני סבורה כי לאור העובדה שהמסמכים בפועל צורפו לתצהיר הנתבעת (ולגבי חלקם קיימת הפניה לכתב ההגנה), הרי שגם אם נפל פגם בציון סוג המסמכים הוא תוקן בעצם צירופם. לא מצאתי שיש להורות על הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי נוסף. ככל שהנתבעת תבקש לצרף מסמך שלא גולה לתובעת בשלב גילוי מסמכים ממילא תידרש להגיש בקשה נפרדת בעניין ואין מקום לקבוע מסמרות בעניין בקשה שטרם נולדה (אם בכלל).
12. בהתייחס לטענת התובעת, כי יש להוציא מהתיק מסמכים שצורפו לכתב ההגנה ולא הובאו לידיעתה קודם: הדרישה נדחית, הגם שלא הובאה לה תגובה מצד הנתבעת. אין בסיס נורמטיבי לדרישת התובעת. לא ברור מדוע מנועה הנתבעת לצרף מסמכים רלבנטיים להליך גם אם לא הובאו לידיעת התובעת קודם לתביעה. ככל שהתובעת סבורה שהעובדה, כי המסמכים לא הובאו לעיונה בשלב מוקדם יותר, תוכל להתייחס לנפקות העניין במסגרת תצהירה, אך אין הדבר מצדיק הוצאת מסמכים אלה מתיק בית הדין.
13. הנתבעת תמציא לתובעת את המסמכים כפי שנקבע לעיל (או תצהיר מתאים לגבי מסמכים שאינם בידיה לגבי הפריטים שצוינו בהחלטה) וזאת עד ליום 17.5.20. המועד נקבע בהתחשב במצב החירום המיוחד.
14. נוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ב' ניסן תש"פ, (27 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.