אין באמור בבקשתו הנוספת של הנאשם כדי לשנות מהחלטתי מיום ,7.11.19 וזאת מהנימוקים הבאים:

לטענת הנאשם, כתב האישום הוגש לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, הכל כמפורט בבקשה. אלא שדין טענת ההתיישנות להידחות, מהטעם שמדובר בדו"ח בו הוגשה בקשה להארכת מועד להישפט, ובהתאם לסעיף 225א. (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982, ניתן להגיש את כתב האישום גם אם חלפו המועדים המפורטים בסעיף 225א. לחסד"פ.

במקרה זה הנאשם הגיש בקשה להארכת מועד להישפט בתאריך ,28.2.19 ובאותו היום ניתנה החלטה המורה על הארכת המועד להישפט (ר' תיק המ"ש מס' 12321-02-19 תעבורה עכו) וכתב האישום הוגש חודשים ספורים לאחר מכן, בתאריך 17.5.19.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אציין כי בדעתי לשקול הטלת הוצאות של ממש על הנאשם, זאת נוכח העובדה שלא גילה במסגרת בקשה זו את העובדה שהגיש בקשה להארכת מועד להישפט בבית המשפט בעכו. ב"כ הנאשם רשאי להגיב ולטעון בעניין בתוך 7 ימים מהיום.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תש"פ, 08 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.