הרקע לעתירה ולבקשה לסעד זמני וטענות הצדדים:

עניינה של עתירה זו בהימנעות המשיבים 1 ו-2 מכינוס מועצת העיר קריית מוצקין לישיבה שלא מן המניין חרף דרישת העותרים, שמהווים שליש מחברי המועצה, בהתאם לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). במסגרת העתירה העותרים מבקשים להורות למשיב 1 לכנס בהקדם את מועצת העיר קריית מוצקין לישיבה שלא מן המניין ולהורות למשיבה 4 שלא לפתוח את ההרשמה לקייטנות הקיץ עד לאחר הדיון במועצת העיר. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים או צו ארעי במסגרתה מבוקשת הקפאת ההרשמה לקייטנות עד להכרעה בעתירה עצמה.

העותרים טוענים במסגרת העתירה כי הגישו את הבקשה במועד שבו היא מחייבת את ראש הרשות או ממלא מקומו להפעיל את סמכות החובה שבסעיף 9(א) לתוספת השנייה לפקודה ולכנס ישיבת מועצה שלא מן המניין. סדר היום המוצע בבקשת העותרים עוסק בהצעת החלטה להוזיל את עלות קייטנות הקיץ שמפעילה המשיבה 4 באמצעות סבסוד משמעותי של המשיבה 3 כפי שטוענים העותרים שהובטח על ידי ראש העירייה וסגניו בבחירות. לטענת העותרים, המשיבים משכו זמן ונתלו בטענות פרוצדורליות שונות שאין להן כל עיגון בדין, וזאת כדי להתחמק מקיום הדיון החשוב וכדי לקיימו לאחר תחילת ההרשמה לקייטנות הקיץ ובכך לייתרו. היועץ המשפטי של הרשות השיב לבקשת העותרים לכינוס הישיבה שלא מן המניין כי מפאת היעדרותו של ראש העיר מהארץ נבצר ממנו לזמן את הישיבה שלא מן המניין. בתשובה לשאלה מדוע כינוס הישיבה לא נעשה על ידי המשיב 2, שהוא ממלא מקומו של ראש העירייה, טען היועץ המשפטי כי הענקת הסמכות לכנס ישיבת מועצה לראש העירייה מהווה הסדר שלילי ומקום שביקשה הפקודה להעניק סמכות לראש העירייה או לממלא מקומו, ציין זאת המחוקק במפורש. העותרים טוענים כי השיבו ליועץ המשפטי כי למיטב הבנתם סמכויותיו של ראש העירייה, ובהן הסמכות לכנס ישיבת מועצה, נמסרות עם צאתו את הארץ לממלא מקומו, זאת לפי סעיף 14(ג) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). היועץ המשפטי השיב לעותרים כי יש להבחין בין סמכויות ראש העירייה בכובעו כראש רשות מנהלית וביצועית, שאז סמכויותיו נמסרות בהעדרו לממלא מקומו, לבין תפקידו כראש מועצת העיר, שאז הוראת סעיף 14(ג) לחוק הרשויות המקומיות אינה חלה.

העותרים טוענים במסגרת העתירה לעניין זה כי המקום היחיד שבו מוענקת סמכות לראש עירייה או לממלא מקומו הוא סעיף 140 לפקודה, המורה כי "ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה" וכי "בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי סעיפים 14 או 16 לחוק הרשויות המקומיות..". נטען כי מלשון הסעיף אנו למדים כי אחת הסמכויות הביצועיות הכלליות ביותר, המקבילה לניהול ענייניה השוטפים של העיר, נמסרת לממלא מקום ראש העיריה בהעדרו. נטען כי הסדר כללי זה מצטרף להסדר הכללי שבסעיף 14(ג) לחוק הרשויות המקומיות, ומשניהם יחד ניתן להסיק כי המחוקק ביקש לייצר הסדר שבמסגרתו עבודת העיריה והמועצה אינן משותקות מקום בו ראש העיריה יצא את הארץ או שנבצר ממנו למלא תפקידו מסיבה אחרת.

עוד טוענים העותרים במסגרת העתירה כי מאחר שהגישו ביום 19.5.19 בקשה לכנס ישיבת מועצה שלא מן המניין ומאחר שמועד הישיבה מן המניין המתוכננת הינו 5.6.19, היה על ראש הרשות, שכבר חזר אל הארץ, להורות על זימון הישיבה קודם למועד הישיבה מן המניין. כן נטען כי הודע לעותרים כי יש כוונה להקדים את הישיבה מן המניין ליום 02.06.19, אך לטענתם לא הייתה קיימת דרישה של חברי המועצה לשנות את מועד הישיבה כפי שנמסר להם. כן נטען כי להקדמת מועד הישיבה שמן המניין אין נפקות והמועד הקובע הוא לפי סדר העבודה שנקבעו מראש. נטען כי לראש העיריה ממילא אין סמכות להקדים מועד ישיבת מועצה מן המניין על פי בקשת חברי המועצה ולכן אין למנות את השבועיים עד ליום 02.06.19 אלא עד ליום 05.06.19. נטען כי מדובר בהקדמה לצורך דחיה (במקום לקיים כינוס מועצת העיר עד ליום 26.05.19 משיגים דחיה של שבוע ימים ליום 02.06.19) והמאמץ שלא לקיים ישיבה עד ליום 26.05.19 נועד ליצור מעשה עשוי, לאחר שההרשמה לקייטנות תיפתח ושינוי העלויות יהפוך לקשה יותר וייתר את הדיון במועצת העיר.

לעניין הבקשה לצו ביניים טוענים העותרים כי צו הביניים יאפשר הקפאת המצב, במסגרתו ניתן יהיה לקיים את הדיון במחירי הקייטנות טרם פתיחת ההרשמה באתר המשיבה 4. נטען כי פתיחת ההרשמה במוקדי המתנ"ס עצמם קבועה ליום 03.06.19 ודחיית ההרשמה האינטרנטית עד למועד זה לכל המאוחר לא אמורה לפגוע במשיבה 4 או להסב לה נזקים, ודאי לא כאלה שאינם הפיכים ואם תתקבל העתירה ובעקבותיה הצעת ההחלטה במועצת העיר, הרי שדחיית ההרשמה אמורה רק להיטיב עם המשיבה 4 ולמנוע את הקשיים שבשינוי המחירים בדיעבד. לכן נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הקפאת ההרשמה עד להכרעה בעתירה. נטען גם כי הסעד המבוקש בצו הביניים אינו זהה לזה המבוקש בעתירה.

המשיב 1 טוען כי יש למחוק אותו מן הבקשה ומהעתירה שכן על פי החלטת הוועדה לניגוד עניינים במשרד הפנים, שניתנה זה מכבר ועדיין בתוקף, הינו מנוע מלדון בענייני המתנ"ס ולפיכך אינו צד רלוונטי.

המשיבים 1, 2 ו-3 טוענים כי הבקשה והעתירה הוגשו בחוסר תום לב, תוך ניסיון להטעות את ביהמ"ש על ידי השמטת עובדות הצריכות לעניין. נטען כי המשיבה 3 פועלת בהתאם לקבוע בצו הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות (סל שירותים ומחיר מירבי) התשע"ח. נטען כי בישיבת המועצה האחרונה שלא מן המניין שהתקיימה בתאריך 14.05.19 התקיים דיון בשאילתה שהועלתה על ידי סיעתם של העותרים בעניין עלויות וסבסוד הקייטנות והעותרים השמיטו עובדה מהותית זו מבקשתם. כן נטען כי העותרים השמיטו את העובדה שביום חמישי ה-23.05.19 נשלחה אליהם בקשת חברי המועצה להקדים את ישיבת המועצה ל-02.06.19. נטען כי העותרים מלינים אודות הוצאות גבוהות וסיבוכים בירוקרטיים כאשר פועלם הוא אשר גורם לכך. נטען כי העותרים יכלו להעלות כהצעה לסדר יום לישיבה האחרונה את נושא הקייטנות אולם העדיפו לשמור לישיבה שלא מן המניין על מנת לגרום לסרבול. עוד נטען כי העותר 1 הגיש הבקשה לקיום ישיבה שלא מן המניין רק ב- 19.05.19, כאשר על פי סעיף 14ב' לפקודה הזמנה לישיבה שידונו בה ענייני תקציב צריכה להימסר 10 ימים לפני מועד הישיבה. לכן נטען כי לכל המוקדם הישיבה שלא מן המניין הייתה אמורה להתקיים רק ביום 29.05.19. נטען כי בין לבין בתאריך 24.05.19 התקיימה פגישה בין יו"ר רשת המתנ"סים ומנהל הרשת לבין נציגות הורים ובין היתר סוכם על מתן הנחות בעלויות הקייטנות והטבות נוספות. נטען כי גם עובדה זו לא טרחו העותרים לציין. נטען כי הסכמות אלו פורסמו בפייסבוק והופצו בין ההורים ובשלב זה מתייתר הדיון לגבי הנחות ועליות שכן כבר הושגו הבנות בעניין זה. נטען כי קיום הישיבה בתאריך 02.06.19 ויישום החלטות אופרטיביות כלשהן ככל שיתקבלו בעניין עלויות וסבסוד הקייטנות לא יסבו נזק או סיבוך שכן ההרשמה באמצעות האינטרנט נפתחת רק יום למחרת בתאריך 03.06.19. לכן נטען כי בקשת העותרים מיותרת ויש לדחותה.

המשיבה 4 טוענת כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית בקשר לרשת המתנ"סים שהינה עמותה מעין עירונית שאינה מנויה בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000. כן נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי כבד והעותרים לא ניהלו שיח עם רשת המתנ"סים בניסיון להבין את תהליך התמחור וההכנה לפרויקט מורכב זה. לגופו של עניין נטען כי עצירת ההרשמה לקיטטנות תגרור נזקים ממשיים. נטען כי הסעד המבוקש בעתירה עניינו בדרישה לסבסוד הקייטנות על ידי העירייה, במובחן מדרישה לתמחור שונה על ידי רשת המתנ"סים. נטען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת דחיית הבקשה ואם בסופו של יום העירייה תחליט לסבסד את הקייטנות ותעביר לשם כך מימון לרשת המתנ"סים, רשת המתנ"סים תשיב את הסכומים ששולמו ביתר לידי ההורים מבלי לעכב את הרישום. נטען כי פגם נוסף שנפל בעתירה הוא אי צירוף משיבים רלוונטיים – התלמידים וההורים שייפגעו ממתן צו ביניים שיגרום נזק לרישום והיערכות לקייטנות ולפתיחתן הסדירה והתנהלותן.

דיון והכרעה בבקשה לסעד זמני:

לאחר שעיינתי בטענות ב"כ כל הצדדים, ומבלי שאכריע בשלב זה בטענת המשיבה מס' 4 בכל הנוגע לסמכות לצרפה כמשיבה לעתירה, החלטתי לדחות את הבקשה לסעד הארעי ולצו הביניים.

סעיף 9 לתוספת השנייה לפקודה קובע כך:

"9. (א) ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.

(ב) היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם לסעיף 6 לתקנון זה, בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.

(ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה".

כעולה מכתבי הטענות, נקבעה ישיבה ליום 02.06.19, דהיינו, שבועיים מהמועד שבו התבקשה הישיבה. כפי שעולה מכתבי הטענות, בישיבה הנ"ל יתקיים דיון בבקשת העותרים ובכך יש כדי לעמוד בדרישות סעיף 9(ב) לעיל.

מעבר לאמור, כאשר מביאים בחשבון את השיהוי שבהגשת העתירה, והגם שבשלב זה לא מצאתי מקום להורות על דחיית העתירה מחמת השיהוי, לא ניתן לומר כי קביעת הדיון ליום 02.06.19 מהווה חריגה קיצונית מחובות ראש הרשות המצדיקה את התערבות בית המשפט בסדר הדיונים שנקבעו על ידו ואין בפני עילה של ממש המצדיקה את שינוי סדרי עבודת העיריה וקביעת דיון עוד השבוע, דהיינו, בהתראה קצרה ובאופן המחייב את כל ממלאי התפקידים בעיריה להיערך בהתאם.

אוסיף עוד כי לא מצאתי מקום לעכב את הליכי ההרשמה לקייטנות וזאת בשים לב לאמור בטיעוני המשיבה 4 בדבר הנזק העלול להיגרם הן למשיבה 4 והן לאלו המבקשים להירשם. ממילא אם תחליט העירייה לסבסד את עלויות הקייטנות, בישיבה ביום 2.6.19 או במועד אחר, ניתן יהיה להשיב כספים להורים ששילמו סכום גבוה יותר מהסכום שהם אמורים לשלם לאחר הסבסוד של העירייה (למען הסר ספק אבהיר כי אינני מביע כל עמדה בכל הנוגע לחובת העיריה לסבסד קייטנות ציבוריות, ענין שטרם נדון).

בסיכומו של דבר, הבקשה לסעד הזמני נדחית.

אני קובע את העתירה לתזכורת פנימית בפני ליום 03.06.19 ועד אז יודיעו ב"כ הצדדים אם יש עוד מקום לקבוע דיון בעתירה גופה.

המזכירות תשלח עותק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ט, 27 מאי 2019, בהעדר הצדדים.