1. תביעתו של התובע להכיר בליקוי בצווארו כפגיעה בעבודה, בדרך של מיקרוטראומה, נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחייה מיום 27/05/2019 .

כנגד מכתב הדחייה הנ"ל, הוגשה התביעה שלפני.

2. ביום 22/1/20, התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה העיד התובע ונחקר בחקירה נגדית, ובסופה הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורטופדי, על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען בצווארו של התובע לבין תנאי עבודתו.

3. ביום 10/2/20, הוגשה רשימת העובדות המוסכמות שלהלן:

א. התובע יליד שנת 1954.

ב. התובע עובד כנהג משאית משנת 1980 ועדיין עובד.

עבודה בין השנים 1980-1989

ג. בין השנים 1980-1989 נהג התובע על משאית, מודל 1972, וביצע 3-4 הובלות ביום.

ד. בשנים אלו נסע התובע, מדי יום, בשטח משובש עם מהמורות וקפיצות במשך כ- 2-2.5 שעות ביום כשמדובר במשאית עם כיסא פניאומטי אשר מגביר את עוצמת הזעזועים.

עבודה בין השנים 1989-2002

ה. בשנים אלו נהג התובע על משאית, מודל 1980, משאית רמסע- פולטריילר וביצע 3 הובלות ביום (3 נסיעות לכל צד).

ו. בשנים אלו נסע התובע, מידי יום, בשטח משובש עם מהמורות וקפיצות במשך 3 שעות ביום, כשמדובר במשאית עם כיסא פניאומטי.

עבודה משנת 2002

ז. משנת 2002 נהג התובע על משאית מודל 1986, משאית פולטריילר, וביצע כ- 15 הובלות של ברזל בחודש וזאת בשילוב של הובלות עופות הודו 4 פעמים בשבוע בשעות הלילה.

ח. בשנים אלו נסע התובע, מידי יום, בשטח משובש עם מהמורות וקפיצות, במשך כ- 5-9 שעות ביום בשתי העבודות אותן ביצע.

ט. העבודה בלילות עם עופות ההודו הייתה עד שנת 2013.

י. עד היום עובד התובע בהובלת ברזל.

יא. התובע סובל מפגיעה בצוואר, כאבים ופריצות דיסק בחוליות הצוואר.

4. בהחלטה מיום 12/2/20, מונה ד"ר רון בשוראי, כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), לפניו הונחו העובדות המוסכמות שלעיל, וכן הופנו אליו השאלות הבאות:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע ב­­­­­צווארו?

ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי הליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, המומחה מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים האחרים, דהיינו-האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי של התובע (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. חוות דעתו של המומחה נתקבלה ביום 19/4/20, ובה קבע, בין היתר, כדלקמן:

"א. לתובע מחלת ע"ש צווארי שחיקתית ניוונית הקשורה לגיל. היא מתבטאת בכאבי צוואר הקורנים לזרועות, עם נימול ורדימות. בבדיקות הדימות – ממצאים אופייניים, מפושטים של שינויים ניווניים הכוללים בלטי דיסק עם לחץ על מבנים עצביים.

ב. להערכתי קיים קשר, בסבירות של למעלה מ- 50% בין עבודת התובע ומחלת הצוואר שלו, קשר של החמרת מצב של מחלה קיימת.

ג. הקשר הוא עקב פגיעות זעירות, מיקרוטראומה, כמתואר בגוף השאלה ובעובדות המוסכמות- חשיפה לרטט כל גופי בעת הפעלת המשאיות, בהן נהג בשטחים משובשים.

ד. להערכתי השפעת עבודתו היא משמעותית, יותר מ 20% הנדרשים לפי הפסיקה, עקב החשיפה הממושכת למיקורטראומה- 40 שנה."

6. היום – 30/4/20, הודיע הנתבע כי "לאחר התייעצות רפואית נוספת ולאור חוות דעתו של מומחה בית הדין ד"ר רוני בשוראי מיום 25.3.20 ובכפוף לאמור בה, הנתבע חוזר בו מהדחייה."

בתגובתו מהיום, התובע הודיע כי הינו "מקבל את הסכמת הנתבע להכיר בתובע בהתאם לחוות דעת מומחה ביה"ד הנכבד."

7. לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת, כך שהליקוי לו טוען התובע בצווארו מוכר כפגיעה בעבודה, על דרך המיקרוטראומה, וזאת כהחמרת מצב.

8. בנסיבות העניין, על הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ו' אייר תש"פ, (30 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.