מספר בקשה:42

בפני

כב' השופט הבכיר זכריה ימיני

מבקשים

אילן ברוך

נגד

משיבים

1.עופר ניב

2.יהודה גורג

3.שלמה רוזן

4.שמואל רפאלי

5.עופר זילביגר

6.אחיקם שמעוני

החלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול ובבקשה לפסלות שופט

בקשה לתיקון פרוטוקול:

1. לאחר תום הדיון שהתקיים בתיקים הנ"ל ביום 10.1.22 החל שיח באולם הדיונים אודות ניסיון לפשרה במסגרת כל התיקים, לאור העובדה שמתנהלים הליכים רבים בין הצדדים, ועל מנת לנסות להביא את הצדדים באופן שהאיבה העמוקה בין הצדדים תלך ותפחת, על מנת שניתן יהיה להביאם לידי הידברות מסוימת.
2. ניסיון פשרה זה נעשה בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט בתקנה 63(ב)(17) לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשע"ט-2018, הקובעת כי במסגרת קדם המשפט רשאי בית המשפט מיוזמתו או לבקשת בעל דין להציע לבעלי הדין הצעת פשרה.
3. הצעת הפשרה שהעליתי הייתה שכל צד ימשוך את תביעתו, על מנת לפתוח דף חדש במסגרת מערכת היחסים בין הצדדים. שנראה מתוך כל המסמכים שהוגשו בתיקים הנ"ל, שתהום עמוקה רובצת ביניהם.

ב"כ התובעים עו"ד שלומי וינברג שאל מה בקשר להליך בבית המשפט המחוזי, והוא דיבר על הסך 250,000 ₪, והשבתי שבמסגרת הפשרה המוצעת יש לבטל חיוב זה. המחשבה הייתה כי במסגרת הפשרה, אם פותחים דף חדש בין הצדדים, אזי צריך להיות דף חדש לגמרי.

1. עד כאן בקשר לבקשה לתיקון פרוטוקול.

באשר לבקשה לפסלות שופט:

1. הבקשה לפסלות שופט נשענת על שני אדנים: האחד, הצעת הפשרה שהצעתי, והשני, העובדה שהוריתי על איחוד הדיון בשאלת האחריות בתביעת אילן ברוך עם התביעות האחרות שהוגשו קודם לכן, וקבעתי כי ההליכים המקדמיים בשאלת הנזק בתביעת אילן ברוך יימשכו במקביל לשמיעת הראיות בכל התיקים, ומכך ביקשו המבקשים להסיק כי כבר התגבשה דעתי בשאלת האחריות.

הצעת הפשרה:

1. לגבי הצעת הפשרה, כבר ציינתי שהתקנות מאפשרות לבית המשפט להציע לצדדים הצעת פשרה. ואבהיר את עמדתי. הצעת פשרה באה כדי להביא את הצדדים לתוצאה המיטבית להם, ככל שניתן, כפי שהדבר נראה בעת מתן הצעת הפשרה ולפני שמיעת הראיות. לאחר שהצעת הפשרה לא מתקבלת, וזכותו של כל בעל דין לא לקבל את הצעת הפשרה שמציע בית המשפט, פסק הדין יינתן לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים, ובהתאם לחוק ולפסיקה. במלים אחרות: הצעת הפשרה היא לפנים משורת הדין, ופסק הדין לאחר שמיעת הראיות והסיכומים, הינו בבחינת שורת הדין, בבחינת ייקוב הדין את ההר.
2. הלכה היא כי הצעת פשרה של בית המשפט אינה מהווה עילה לפסלות שופט. הלכה זו נכונה הן בהליכים אזרחיים והם בהליכים פליליים.

בהליכים אזרחיים אפנה לע"א 11146/08 עיריית אור עקיבא נ. שלמה בן נעים (פורסם בנבו, 18.1.2009), שם קבעה כב' הנשיאה בייניש בסעיף 8 לפסה"ד, בדחותה ערעור לפסלות שופט, כדלקמן:

"מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת המסקנה כי הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות. חשדות, תחושות והשערות, הנעדרות בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 84-85 (2006)). העובדה שבית המשפט ניסה לעזור לצדדים להגיע לדי פשרה, אפילו ביוזמתו, אין בה כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות...."

בהליכים פליליים אפנה ל-ע"פ 6174/14 סיימון פרידמן נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.10.2014) שם קבע הנשיא גרוניס בסעיף 13 לפסה"ד, בדחותו ערעור לפסלות שופט, כדלקמן:

"המערער סבור כי הצעתו של בית המשפט ישקלו להגיע להסדר טיעון, מעידה על כך שדעתו גובשה. ברם, הפסיקה מורה כי ניסיונות מצד בית המשפט להביא את בעלי הדין להסדר טיעון אינם מעידים על משוא פנים, ואין לראות בהם משום נקיטת עמדה לגופו של ההליך..."

הליכים מקדמיים בשאלת הנזק בתביעת אילן ברוך:

1. בישיבת יום 10.1.22 דנתי בבקשת מר אילן ברוך לאחד את הדיון בתביעתו יחד עם התביעות האחרות שאוחדו לפני שהגיש את תביעתו. ב"כ המבקשים טען שלא ניתן לאחד את הדיונים בכל התיקים, שכן בתביעת מר ברוך טרם קוימו הליכים מקדמיים, וכי ברצונו לקיים הליכים מקדמיים בתביעת מר ברוך. בהסתמך על תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט הוריתי על איחוד הדיון בתביעת מר ברוך לתביעות האחרות ככל שהיא נוגעת לשאלת האחריות, אך לאור בקשתו של עו"ד וינברג, ב"כ המבקשים, הוריתי על ניהול הליכים מקדמיים ככל שהדבר נוגע לשאלת הנזק.
2. המבקשים הגישו בר"ע על החלטת האיחוד (רע"א 21949-01-22, 37675-01-22 מחוזי מרכז), וערכאת הערעור דחתה את הבר"ע, וגם ציינה בהחלטה את פיצול הדיון בתביעת מר אילן ברוך לשאלת האחריות ולשאלת הנזק, ולא מצאה בכך כל פגם.
3. היוצא מכל האמור הוא שניהול ההליכים המקדמיים בשאלת הנזק הייתה היעתרות חלקית לבקשתו של עו"ד וינברג לניהול הליכים מקדמיים בתביעת אילן ברוך, ואין בה כדי להצביע או להעיד שבית המשפט כבר קבע את תוצאות ההליך. ככל שתידחה תביעתו של מר אילן ברוך בשאלת האחריות, יגיע הדיון בתביעתו לסיומו, ולא יהיה צורך בדיון בשאלת הנזק. אך ככל שתביעתו של מר ברוך תתקבל בשאלת האחריות, יהיה צורך לדון בשאלת הנזק, ולאור ניהול ההליכים המקדמיים בשאלת הנזק, ניתן יהיה לקבוע את ההוכחות בשאלת הנזק תוך זמן קצר ולהכריע בה.
4. אי ניהול ההליכים המקדמיים בתביעת מר ברוך בשאלת הנזק במקביל לשמיעת הראיות בכל התיקים תגרום להימשכות ההליכים שלא לצורך. ואבהיר את דברי. ככל שתידחה תביעת מר ברוך, אזי ההליכים בתביעתו יגיעו באותה עת לסיומם. אך אם תתקבל תביעתו של ברוך בשאלת האחריות, ורק אז יתחילו ההליכים המקדמיים בשאלת הנזק, ייגרר התיק לאורך זמן, דבר המנוגד למטרות תקנות סדר דין האזרחי תשע"ט המנויות בתקנה 5 הקובעת כי הדיון בבית משפט צריך להיות "צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות ....".
5. לאור האמור לעיל סבור אני שלא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, ה'תשמ"ד- 1984 לפסלות שופט, ויש לדחות את בקשת הפסלות.

המשך דיון כסידרו:

1. לאור דחיית הבקשה לפסלות שופט, לאור הוראות תקנה 173(ב) לתקנות סדר הדין, תשע"ט, ולאור העובדה שקבועים בתיקים אלו 4 ימי דיונים מלאים בהקלטות במהלך חודש פברואר 2022, הדיונים בתיקים הנ"ל יימשכו כסידרם.