לפנינו תביעה להכיר בזכאות התובעת לגמלת שמירת היריון בתקופה שמיום 20.9.18 ועד ליום 26.11.18, בו ילדה התובעת במזל טוב.

עיקרי העובדות

1. התשתית העובדתית בתיק מוסכמת ופורטה בהחלטת בית הדין מיום 5.1.20 כדלקמן:
   1. התובעת ילידת 1988, עבדה בהנהלת חשבונות במועצה דתית לת"א-יפו.
   2. התובעת הגישה תביעה לשמירת הריון בשל סימפיזיוליזיס.
   3. תקופת שמירת הריון המבוקשת – החל מיום 20.9.18 ועד ליום 26.11.18 (מועד הלידה).
   4. הנתבע דחה את התביעה בנימוק שלא היה סיכון לאם ולעובר בתקופה זו.
   5. מצבה הרפואי של התובעת עולה מהרשומות הרפואיות שבתיק קופת חולים מכבי.
2. במסגרת ההחלטה מונה המומחה הרפואי ד"ר בנימין זילברמן (גניקולוג) כמומחה מטעם בית הדין. הוא נדרש לבחינת השאלה: האם היעדרותה של התובעת מעבודתה בתקופה שבמחלוקת התחייבה בשל מצבה הרפואי הנוגע להיריון, ואשר סיכן את התובעת או את העובר.
3. בחוות הדעת המפורטת של המומחה מיום 1.3.20 הוא סקר בהרחבה את הרישומים בתיק הרפואי של התובעת, וכך כתב בפרק הדיון שבחוות הדעת:

"דיון:

מדובר באישה ילידת שנת 1988, שעבדה לפי מכתב הפניית התיק בהנהלת חשבונות במועצה הדתית לת"א – יפו.

התובעת הגישה לפי מכתב הפניית התיק, תביעה לשמירת היריון בשל סימפיזיוליזיס.

האישה הגישה תביעה ל"שמירת הריון" החל מיום 20/9/2018 (שבוע 30.4 להריון) ועד ל-26/11/2018, יום הלידה.

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה כי לטעמו לא היה סיכון לאם ולעובר בתקופה זו.

השאלה שהועלתה על ידי כבוד בית המשפט, הינה האם הייתה הצדקה לשמירת הריון לתקופה שמיום 20/9/2018 ועד ל-26/11/2018 יום הלידה, בהתאם לחומר הרפואי המצ"ב.

סימפיזיוליזיס:

Symphysis Pubis Dysfunction / סימפיזיוליזיס הינו מצב של הרככות סחוס ורצועות עצמות האגן שמקורו בשינויים ההורמונליים במהלך ההיריון (הפרשת הורמון ה- Relaxin).

סימפיזיוליזיס נגרם עקב חוסר יציבות של מפרקי האגן המוחמרת עם התקדמות ההיריון עד כדי הפרדות עצמות האגן ב- Symphysis Pubis. עקב כך נוצרת אסימטריה באגן המתבטאת בכאב קל עד עז, המקרין לאזור הערווה.

GABBE בספר היסוד במיילדות OBSTETRICS NORMAL AND PROBLEM PREGNANCIES מציין בהתייחסו למצב הסימפיזיוליזיס בהיריון :

"Marked widening of the pubis symphysis occurs y 28 to 32 weeks gestation, with the widthm increasing from 3 to 4 mm in 7.7 to 9.9 mm. This commonly results in pain near the symphysis that is referred down the inner thigh with standing and may result in a maternal sensation of snapping or movement of the bones with walking."

הרחבה משמעותית של סחוסי עצם הסימפיזיס פוביס חלה בטרימסטר השלישי להיריון המביאה לכאבים באזור הסימפיזיס, המקרינים לירכיים בעיקר בהליכה.

GABBE ET AL, OBSTETRICS NORMAL AND PROBLEM PRENANCIES, 5 TH EDITION, 2007. P75.

מקור התלונות והממצאים האורטופדים הינו בשינויים אנטומים המתרחשים במהלך ההיריון, כאשר בשבועות מוקדמים שינויים אלה עדיין לא באים לידי ביטוי או שניהם בדרגת חומרה קלה שאינה מחייבת הפסקת כל פעילות, מה עוד שחלק ממקרים אלה אף מוחמר בהפסקה מליאה של פעילות, עובדה העומדת בבסיס ההמלצות לתנועתיות ומוביליזציה במידת האפשר בתנאי ההיריון.

גורמי סיכון הקשורים בהופעת סימפיזיוליזיס בהיריון כוללים גם הופעת הפתולוגיה גם בהריונות קודמים, עיסוקים הכרוכים במאמץ גופני, עקמת של הגב, ולדניות, גיל צעיר, עישון וקומה נמוכה. הטיפול המומלץ במקרה של כאבים אילו הינו מנוחה, חימום מקומי, משככי כאבים ופיזיותרפיה במגבלות ההיריון.

במקרה הנדון, באם הרשומות שלפניי מייצגים את מהלך ההיריון הרי אין כל תלונות או ממצאים ספציפיים המכוונים למצב של סימפיזיוליזיס.

יתרה מזאת, אין כל עדות לבדיקת אורתופד עקב תלונות שכיחות במצב של סימפיזיוליזיס, כל שכן ממצאים בבדיקה גופנית המאשרים את האבחנה.

לא ברור כלל מהרשומות שלפניי על סמך מה הוגשה בקה ל"שמירת הריון" שמקורה במצב של סימפיזיוליזיס.

מתי החלו הבעיות האורטופדיות של הגב' וסרצוג?

בעברה של האישה דווח על כאבי צוואר/עורף מגיל 16, כאבים בכפות רגליים לאחר עמידה ממושכת וכאבי גב תחתון שטופלו בפיזיותרפיה ואנלגטיקה.

בהריון הנדון ב- 21/5/2018, שבוע 13.1 להריון, האישה התלוננה על כאבים בעקב, תחושת נימול/כובד ברגל ימין ללא סימפטומים אחרים, בדיקת הרגליים לא העלתה כל ממצא חריג, האישה הופנתה לבדיקת נוירולוג.

השפעת ההיריון נשוא חוות הדעת על סימפיזיוליזיס

לפי מכתב הפניית התיק, האישה עבדה בהנהלת חשבונות במועצה הדתית לת"א-יפו.

כאמור, לקויות אורטופדיות ובכללם סימפיזיוליזיס עלולות להחמיר בהיריון עקב השוני ביציבה, מצב הורמונלי מיוחד ועיסוק בסוגי עבודה מסוימים אשר מחמירים את הכאבים.

מצב סימפיזיוליזיס מטבעו נוטה להחמרה במהלך ההיריון, בהיות הלחץ המופעל ע"י שק ההיריון והעובר מתגבר עם התקדמות ההיריון וגדילתם של גופים אלה.

במקרה הנדון, רישומים על תלונות מרמזות ללקות אורטופדית אפשרית מופיעים ב:

23/8/2018, שבוע 26.4 להריון, האישה פנתה לבדיקה עקב תחושת לחצים בבטן מרכזית ללא ירידת מים או דימום, חשה בתנועות עובר.

בבדיקה נמושה בטן רכה לא רגישה, רחם רפה.

בבדיקה גניק' נמוש צוואר רחם ארוך, סגור ללא לחץ של החלק המקדים.

באולטרסאונד פרופיל ביופיזיקאלי תקין, אורך צוואר 44 מ"מ סגור.

במוניטור – פעילות רחמית בלתי ספציפית שאינה בתבנית צירים.

האישה שוחררה עם אזהרה לגבי החמרת הסימפטומים.

13/9/2018, שבוע 29.4, פנייה למוקד עקב התקשויות בבטן ללא סימפטומים אחרים.

בדיקה גופנית + אולטרסאונד תקינים, מוניטור ריאקטיבי תקין עם פעילות רחמית מרוחקת.

הסיכון היה לסטטוס אימהי ועוברי תקינים, האישה אינה בלידה, ללא מניעה משחרור לביתה.

הומלצה שתיה מרובה, מעקב במסגרת מרפאת הריון בסיכון, הוזהרה החמרה סימפטומאטית.

אין ברשומות הבדיקות כל ממצא מכוון למצב סימפיזיוליזיס, אזכור של חסר מוטורי או קיפוח נוירולוגי, הפנייה או בדיקה ע"י רופא אורטופד.

אין בהמשך רשומות ההיריון כל עדות לתלונות או ממצאים בבדיקה המכוונים למצב של סימפיזיוליזיס.

במקרה הנדון הרושם העולה מהרשומות, הינו לתלונות וממצאים שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים תדיר גם בהריונות שאינם קשורים במאמץ גופני מוגבר.

יש ציין כי אין כל הנחייה של רשויות בריאות מרכזיות למנוחה מוחלטת והפסקת עבודה אצל אישה הסובלת מכאבי גב, סימפיזיוליזיס בהיריון.

אין בספרות הרפואית הנחייה גורפת של רשויות בריאות ואיגודים גניקולוגים מקצועיים להימנעות מעבודה הכרוכה במאמץ גופני במהלך ההיריון, שלא כמו פעילויות אחרות בהיריון, הכרוכות לדוג' בחשיפה לחומרים טרטוגנים מסוימים.

מן הרשומות עולה גם כי לא מוצו אפשרויות טיפול נוספות כצמצום היקף משרה, פיזיותרפיה, חימום מקומי, טיפולי רפואה משלימה כהידרותרפיה וטיפול אנלגטי המותר בהיריון.

במקרה הנדון, התמונה העולה מהרשומות במקרה הנידון, הינה של מחושים בטניים שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים לעיתים קרובות בהיריון.

האם המשך העבודה היה מסכן את העובר או את התובעת?

א. המשך העבודה וכאבי הגב לא סיכנו העובר .

Oatgaard וחב' בבודקם רישומי 885 נשים בהריון מצאו שאין קורלציה בין תופעת כאבי גב וכאבי אגן / סימפיזיוליזיס במהלך ההריון למשך ההריון, משקל הילודים ואפגר בלידה.

Oatgaard HC at al, The impact of low back and pelvic pain in pregnancy on the pregnancy outcome. Acta Obstertricia et Gynecologica Scandinavica 1991; 70 (1), pp 21-24.

ב. משך העבודה וכאבי אגן אינם מסכנים האישה במשמעות של סכנת חיים והגדלת הסיכון לתמותה (MORTALITY). עם זאת, ישנם מקרים של החמרה סימפטומאטית בכאבים עקב עבודת האישה במצבה ההריוני, כלומר מדובר בעליית הסיכון לתחלואה (MORBIDITY) אימהית.

כאמור, במקרה הנידון בתקופה החל מתאריך 20/9/2018 עד תאריך 26/11/2018, התמונה העולה הינה של סימפטומים וממצאים שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים לעיתים קרובות בהיריון.

תיבון פישר וחב' מציינים בעיתון "הרפואה", כי:

גורמי סיכון שנזכרים במרבית המחקרים בנושא עבודת נשים הרות כוללים: נטול משא כבד, עמידה או הליכה ממושכת, עבודה בחשיפה לטמפרטורת סביבה קיצונית, עבודה בתנוחה לא נוחה (Awkward) או בסיכון גבוה לתאונה. מאפייני עבודה נוספים מטופלים במסגרת חוקים ותקנות קיימים, כגון עבודה במשמרת לילה ועבודה בשעות נוספות, שמוגבלות מכוח תקנות עובדת נשים.

תיבון – פישור וחב', חופשת קדם לידה לנשים הרות העובדות במאמץ גופני חריג, הרפואה, כרך 154, חוברת 7, 2015.

אין במקרה הנידון כל גורמי סיכון כולל עבודת האישה בהנהלת חשבונות כדי לסכן את האישה והעובר, ולהוות אינדיקציה להפסקת פעילות ו"שמירת היריון".

לסיכום:

החל בתקופה מתאריך 20/9/2018 ועד תאריך 26/11/2018, איני רואה במצבה הרפואי של האישה הנובע מהיותה בהיריון, אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון התובעת או העובר.

איני רואה במקרה הנידון, הצדקה לאישור "שמירת היריון" החל בתקופה מתאריך 20/9/2018 ועד תאריך 26/11/2018".

1. ביום 31.5.20 הפנה בית הדין למומחה שתי שאלות הבהרה, וזאת לבקשת התובעת ולאחר שהנתבע לא התנגד לבקשה, כדלקמן:

א. בעמ' 5 לחוות דעתך ציינת כי "אין כל עדות לבדיקת אורטופד עקב תלונות שכיחות במצב סימפיזוליזיס, כל שכן ממצאים בבדיקה גופנית המאשרים את האבחנה". אני מצרף לעיונך שני מסמכים רפואיים מאורטופד מיום 26/09/18 ומיום 04/11/18 (להלן: "המסמכים הרפואיים"). האם יש באמור במסמכים הרפואיים בכדי לשנות את קביעתך באם תשובתך הינה שלילית, נא נמק תשובתך.

ב. מצורף לעיונך הערכה רפואית תעסוקתית מיום 04/12/18 מד"ר איגור מנילוב (להלן: "הערכה תעסוקתית"). האם יש בתוכנה של הערכה הרפואית בכדי לשנות את קביעתך תוך התייחסות מפורטת לתוכנה? באם תשובתך הינה שלילית, נא נמק תשובתך.

1. המומחה השיב לשאלות ביום 22.6.20, כדלקמן:
   1. המסמכים הרפואיים מאורטופד מיום 26/9/2018 ומיום 4/11/2018 לא עמדו לרשותי בעת כתיבת חוות הדעת.

מהמסמכים המצורפים עולה כי בבדיקת האישה ע"י אורטופד מ-26/9/2018 צוין:

"תע (תלונה עיקרית): כאב קדמת אגן כחודש.

ממצאים: בטן בגיל הריון.

מפרקי ירך תקינים, דפקים תקינים.

70-70- SLR ללא חסר מוטורי או תחושתי.

החזרים גידיים תקינים.

גב – ללא עיוות כפיפה תקינה.

כאב קדמת אגן סופרה פובי.

אבחנה: PAIN HIP/כאב בירך.

סיכום והמלצות: כאב בקדמת אגן כנראה על סימפיזיס פוביס. שינויים של אגן בשליש הריון אחרון.

ממליץ חופשת מחלה עד ללידה".

בבדיקת האישה ע"י אורטופד מ-4/11/2018, צוין:

"תע (תלונה עיקרית): כאב קדמת אגן כחודשיים.

ראיתיה ב-26/9/2018 והנחיתי לחופשת מחלה.

ממצאים: בטן בגיל הריון

מפרקי ירך תקינים, דפקים תקינים.

70-70- SLR ללא חסר מוטורי או תחושתי.

החזרים גידיים תקינים.

גב – ללא עיוות כפיפה תקינה.

כאב קדמת אגן... וכאב באגן מאחור סופרה פובי.

אבחנה: PAIN HIP/כאב בירך.

סיכום והמלצות: כאבי אגן בהריון שליש אחרון.

כ"סימפיזיוליזיס"

יש לאשר חופשת מחלה בגין כאבים אלה, החל מיום שראיתי ב-26/9/2018 ועד סוף ההריון.

ביקורת והמשך מעקב: מוזמן למעקב לפי הצורך"

מבחינת הרשומות יוצא כי הבדיקות האורטופדיות להוציא רגישות אגנית מקומית פורשו כתקינות ללא כל חסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה וקיפוח נוירולוגי.

Straight Leg Raising (SLR) או סימן לסג' הינו מבחן בו מבוצעת הרמת רגל ישרה בהדרגתיות תוך שמירה על ברך ישרה ובחינת הזוית בין הרגל למיטה עליה עליה שוכב הנבדק כאשר הינו מתלונן על הופעת כאבים.

תוצאה חיובית במבחן כזה היא הופעה של כאב באזור עצב הסכיאטי בזמן כיפוף מפרק הירך.

סיאטיקה הינו כאב גב מקרין לרגל לכל אורך מסלולו של העצב הסיטאטי. הכאב אשר מתעורר בעקבות הסיאטיקה עשוי לרמוז על פגיעה בעצב כגון פריצת דיסק או בלט דיפוזי.

הרגשת כאב מתגברת וחריפה כאשר הרגל מורמת בפחות מ 60-70 מעלות יכולה להצביע על מתח של שורש עצבי בגלל לחץ עליו על ידי דיסק בולט או פרוץ.

הפקת כאב בזוית מעל 70 מעלות יכולה לכוון לפתולוגיה בירך או המפרק הסגרואיליאקי שאינה בעיית ע"ש תחתון.

הפקת כאב במבחן זה אינה ספציפית ויכולה לנבוע ממגוון פתולוגיות – הכאב יכול להיות ממקור שרירי, מדלקת בבורסה הסכיאטית (ischial bursitis), קרע של הטבעת הקשיחה המרכיבה את הדיסק הבין-חולייתי ומפריצת דיסק.

במקרה הנדון, בהעדר כל ממצאים המחשידים לחסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה וקיפוח נוירולוגי- לא ברורה ההמלצה למנוחה עד ללידה, כל זאת כאשר לא מוצו אפשרויות טיפול נוספות כצמצום היקף משרה, פיזיותרפיה, חימום מקומי וטיפול אנלגטי המותר בהריון.

אמצעים נוספים מומלצים במקרים של סימפיזיוליזיס הינם שימוש בחגורות גב/בטן, רפואה משלימה (אקופונקטורה, הידרותרפיה, פיזיותרפיה) וטיפול תרופתי במגבלות ההריון – כל אלה לא ניתנו במהלך ההריון הנדון.

אין כל הנחייה של רשויות בריאות מרכזיות למנוחה מוחלטת והפסקת עבודה אצל אישה הסובלת מכאבי גב, בהיריון.

אין בספרות הרפואית הנחייה גורפת של רשויות בריאות ואיגודים גניקולוגים מקצועיים להימנעות מעבודה הכרוכה במאמץ גופני במהלך ההריון, שלא כמו פעילויות אחרות בהריון, הכרוכות לדוג' בחשיפה לחומרים טרטוגנים מסוימים.

במקרה הנדון, התמונה העולה מהרשומות במקרה הנידון, הינה של מחושים בטניים שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים לעיתים קרובות בהריון – ולכן בהיעדר ממצאים רפואיים משמעותיים בבדיקה גופנית להוציא רגישות מקומית, הרי לא ברורה ההמלצה הגורפת למנוחה עד ללידה.

• 1. כאמור, סימפיזיוליזיס נגרם עקב חוסר יציבות של מפרקי האגן המוחמרת עם התקדמות ההריון עד כדי הפרדות עצמות האגן ב-Symphysis Pubis. עקב כך נוצרת אסימטריה באגן המתבטאת בכאב קל עד עז, המקרין לאזור הערווה.

"ד"ר מנילוב מסתמך בחוות דעתו על מספר מקורות:

• • • 1. BONNIE וחב' במאמר העודכן ל-4/2020 -

Maternal adaptation to pregnancy: Musculoskeletal changes and pain

מציין:

Management – Management of PGP typically includes supportive treatment for the pain, physical therapy for stabilizing exercises, and supports or braces, if appropriate. Additional treatment options include injections and acupuncture, but their efficacy is less clear.

הטיפול ב- /GP/PELVIC GIRDLE PAINסימפיזיוליזיס הינו בעיקרו תומך וכולל טיפול נוגד כאבים, אמצעי תמיכה שונים, הזרקות מקומיות ואקופונקטורה. כל אלה, בנוסף ל- RELATIVE REST. מנוחה יחסית בתנוחות מסוימות.

במקרה הנדון, אין כל דיווח על שימוש באמצעי טיפול אלה.

• • • 1. Shu-Ming Wang במאמרו

Low Back Pain During Pregnancy: Prevalence, Risk Factors, and Outcomes

מתייחס לכאבי גב תחתון ולא לסימפיזיוליזיס כבמקרה הנדון.

אין במאמרים אלה או בספרות הרפואית בכלל, המלצה אוטומטית להפסקת עבודה ומנוחה מוחלטת עד ללידה.

אין ספק כי במקרה של סימפיזיוליזיס, האישה ההריונית חשה במיחושים, אי נוחות והגבלות תנועתיות.

הטיפול במקרה זה פורט ברחבה בחוות הדעת ובתשובה א'.

במקרה הנדון, לא ניתן כל טיפול מאלה לאישה.

יתרה מזאת, אין כל רשומות המצביעות על אירועים חריגים הקשורים בסימפיוזיוליזיס, שחייבו אי מתן הטיפול הרפואי המקובל והפסקת פעילות מוחלטת של האישה עד ללידה.

יש לציין כי הסימיזיוליזיס כשלעצמה, ובמיוחד במהלך ההריון כפי שעולה מהרשומות – לא הייתה כל סכנה לאישה או לעובר.

לסיכום:

החל בתקופה מתאריך 20/9/2018 עד תאריך 26/11/2018, איני רואה במצבה הרפואי של האישה הנובע מהיותה בהיריון, אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון התובעת או העובר.

1. ביום 2.8.20 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה נוסף בנימוק שהמומחה לא התייחס באופן מפורט למכתב הערכה תעסוקתית מיום 4.12.18 מד"ר איגור מנילוב אלא רק למאמרים שצוינו בהערכה הרפואית בלבד.
2. המשיב התנגד לבקשה וטען כי המומחה ענה בצורה נחרצת וחד משמעית על שאלות ההבהרה ועל שאלות בית הדין. כמו כן, טען כי הבקשה למינוי מומחה נוסף סתמית ואינה ברורה, שכן בפני המומחה הונחו כל המסמכים הרפואיים של התובעת.
3. ביום 11.8.20 דחתה אם בית הדין את בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף, לאחר שקבעה כי המומחה ענה באופן מדויק ומנומק לשאלות בית הדין, ולא סטה מן העובדות שנקבעו. משכך לא התגלה בחוות דעתו של ד"ר זילברמן או בתשובותיו לשאלות הבהרה כל פגם אשר מצדיק את הסעד החריג של מינוי מומחה אחר או נוסף.
4. לאחר החלטה זו ולאורה סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים

1. התובעת טוענת בסיכומיה כי מצבה הרפואי נבע מההיריון. זאת בהתאם לאישורים הרפואיים אשר צורפו לתביעה. נוסף על כך, טוענת התובעת כי סוג העבודה ומקום ביצוע העבודה צוינו בהערכה התעסוקתית, ואף צוין כי אלה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון. לטענת התובעת, המומחה שמונה על ידי בית הדין לא התייחס לסוג העבודה ולמקום ביצועה כמצוין בסעיף החוק.
2. לחלופין טוענת התובעת כי יש מקום לסטות מהאמור בחוות הדעת של המומחה ולתת משקל רב יותר לאישור הרפואי שצורף לתביעתה. אישור רפואי זה יוצר חזקה הניתנת לסתירה של קיום תנאים המצדיקים שמירת היריון. התובעת צירפה מסמכים המעידים כי היא סובלת מכאבי גב עם SLR חיובי וכן צירפה הערכה תעסוקתית.
3. הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות. התובעת הסכימה לעובדות המוצעות על ידי הנתבע, וככל שסברה שישנן עובדות נוספות, כגון אופי ניידותה, היה עליה לנהל הליך הוכחות. המומחה התייחס לתנאי עבודתה של התובעת והתייחס לחומר הרפואי שהונח בפניו ופירט את כלל התיעוד הגניקולוגי והאורתופדי. הנתבע מוסיף וטוען כי אין מקום למתן משקל רב לאישור הרפואי מקום שבו מומחה בית הדין בחן ובדק את כלל התיעוד הרפואי ונתן החלטתו על סמך הממצאים בתיעוד הרפואי. המומחה השיב על שאלות ההבהרה של התובעת ושב על קביעתו הנחרצת והחד משמעית כי אין כל הצדקה למתן גמלה לשמירת הריון, משום שלא מדובר בסיכון לאם או לעובר.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו במסמכים שבתיק ושקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נפרט את הנימוקים לכך.
2. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 המגדיר "שמירת הריון" המזכה בגמלה כדלקמן:

"58. בסימן זה -

"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולעניין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההיריון;

"שמירת היריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

1. מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
2. סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
3. בהתייחס לשאלת הסיכון הרפואי שבסעיף 58 לחוק נפסק כדלקמן:

"מיקודו של הכורח הרפואי, כעולה מלשונו של סעיף 58 לחוק, הוא בסיכון רפואי הנשקף לאשה או לעובר. סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאשה או לעובר (ראו עב"ל (ארצי) 20714-08-13 המוסד לביטוח לאומי נ' ענבל כתב (5.10.14)), אולם – וזה העיקר - עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית וזאת להבדיל מאי נוחות או כאב הנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים הכרוכים בהריון ועתידים לחלוף פרק זמן סביר לאחר הלידה מבלי להטביע חותם תחלואתי בגוף האשה או העובר" (עב"ל 33203-11-17 יליזבטה צ'ורנינקי נ' המוסד לביטוח לאומי (23.12.18).

1. כעולה מחוות דעתו המפורטת של המומחה, הכוללת התייחסות לעובדות ולחומר הרפואי, בתקופה שבמחלוקת לא נמצאו רישומים רפואיים המעידים על מצב שסיכן את התובעת או את העובר.
2. גם בתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הוא לא שינה את עמדתו, ומשכך אין מתקיימות נסיבות לסטייה ממנה. המומחה פירט באריכות את כל מועדי הבדיקות ותלונות התובעת בתקופה שבמחלוקת, וחיווה דעתו המקצועית כי: "החל בתקופה מתאריך 20/9/2018 עד תאריך 26/11/2018, איני רואה במצבה הרפואי של האישה הנובע מהיותה בהיריון, אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון התובעת או העובר."
3. העובדה שהתובעת הציגה אישור רפואי לשמירת היריון אינה מחייבת את הנתבע להכיר, ללא שיקול דעת, בצורך בשמירת היריון. יש לבחון את הנסיבות בכל מקרה לגופן, והמומחה התייחס בתשובותיו לשאלות ההבהרה של התובעת בהקשר זה, והסביר כי:

"במקרה הנדון, בהעדר כל ממצאים המחשידים לחסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה וקיפוח נוירולוגי- לא ברורה ההמלצה למנוחה עד ללידה, כל זאת כאשר לא מוצו אפשרויות טיפול נוספות כצמצום היקף משרה, פיזיותרפיה, חימום מקומי וטיפול אנלגטי המותר בהריון. אמצעים נוספים מומלצים במקרים של סימפיזיוליזיס הינם שימוש בחגורות גב/בטן, רפואה משלימה (אקופונקטורה, הידרותרפיה, פיזיותרפיה) וטיפול תרופתי במגבלות ההריון – כל אלה לא ניתנו במהלך ההריון הנדון."

1. משמע, אף שהתובעת סבלה מכאבי גב עם SLR חיובי ואובחנה כסובלת מסימפיזיוליזיס אין בכך כדי להוביל למסקנה כי מצבה חייב שמירת היריון או היווה סיכון לאם או לעובר. זאת בהיעדר ממצאים המחשידים לחסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה או קיפוח נוירולוגי – כפי שקבע המומחה.
2. אשר לטענות התובעת כי נסיבות מקרה זה זהות לעניין פלמון (עב"ל (ארצי) 690/07 עידית פלמון נ' המוסד לביטוח לאומי (9.9.08), הרי שאין לטעמי כל דמיון בין המקרים. בעניינה של עידית פלמון דובר היה בעובדת שהייתה בסיכון גבוה לחלות בוירוס CMV בשל אופי עבודתה בקרבת ילדים. מומחה רפואי קבע כי אילו חלתה בוירוס זה במהלך ההיריון היה סיכוי הפגיעה בעובר בשיעור 10%. לעומת זאת, בענייננו, לא הצביעה התובעת על כל מאפיין המייחד את עבודתה בהנהלת חשבונות שיש בו, כשלעצמו, להעמיד אותה או את העובר בסיכון.

באופן דומה אין בידי לקבל את טענות התובעת כי המומחה לא התייחס לתנאי עבודתה, שכן המומחה ציין כי היא עובדת בהנהלת חשבונות, קרי - בעבודה משרדית. התובעת לא הביאה כל נתונים עובדתיים שיש בהם כדי להצביע על הסיכון הטמון בהמשך עבודתה המשרדית. אף טענת התובעת כי הנסיעה לעבודה מסכנת אותה לא הוכחה. ממילא מדובר בנסיעה בקווי אוטובוס עירוניים מביתה שבפתח תקווה לתל אביב, ומכאן שעל פניו לא קיים סיכון מיוחד בנסיעה כאמור.

1. כידוע, המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין לא יסטה מחוות דעתו אלא בנסיבות שהן יוצאות דופן (עב"ל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.16); עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי (6.6.05).

בענייננו לא שוכנעו כי מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות סטייה מחוות דעתו הרפואית של המומחה, אשר קבע כי בתקופה שבמחלוקת לא היה כל סיכון לאם או לעובר. לפיכך, התובעת אינה עונה על התנאים שבחוק.

כמובהר לעיל, תנאי לזכאות לגמלה הוא היעדרות מהעבודה בשל סיכון לאם או לעובר, ולא היעדרות בשל כאבים ומגבלות, שכן לשם כך קיימים ימי מחלה.

1. לאור כל האמור, אין הצדקה לסטות מההלכה הפסוקה ביחס למשקל שיש ליתן לחוות דעת המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין, ולפיכך התביעה נדחית.

כמקובל בענייני ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' כסלו תשפ"א, (22 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גבריאל נבו נציג עובדים עידית איצקוביץ שופטת יצחק קוגפן

נציג מעסיקים