04 יולי 2021

1. במסגרת פסק דין זה עלינו לקבוע האם אירע לתובע ביום 13.10.16 אירוע תאונתי תוך כדי ועקב משלח ידו של התובע, עת שכאשר עסק בעמידה בפיזור חומר אפוקסי על הרצפה עם גלגלת, ביצע תנועה לא נכונה לאחר שרגלו נתקלה בריצוף, מעד על הרצפה וחש קליק בברך ימין.
2. על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת. בהתאם לתשתית עובדתית מוסכמת זו, התובע הוא עצמאי בעל עסק ליציקת רצפות אפוקסי. אין מחלוקת, כי העסק של התובע ביצע עבודה של יציקת רצפה אפוקסי בקניון לב המפרץ בחיפה. קיימת מחלוקת האם עבד באותה עבודה ביום 13.10.16. התובע ביקר לאחר האירוע הנטען אצל אורטופד ד"ר פריד כריני בימים 14.10.16, 2.12.16, 27.1.17, 10.2.17 - והתלונן על כאבים בברך ימין מבלי להזכיר אירוע תאונתי כלשהו. בביקור מיום 17.11.17 אצל אותו רופא הזכיר התובע לראשונה כי הכאבים בברך ימין הם "בעקבות עבודתו ברשתות אפוקסי". ביום 29.11.16 ביצע התובע בדיקת MRI בברך ימין.
3. התובע העיד בעצמו. לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים ולכלל הראיות שהוצגו בפנינו, באנו לכדי מסקנה כי יש לדחות את התביעה. זאת מאחר והתובע לא עמד בנטל השכנוע להראות כי אירע לו ביום 13.10.16 אירוע תאונתי תוך כדי ועקב משלח ידו.
4. גרסת התובע היא שביום 13.10.16, בזמן שביצע עבודת ציפוי רצפה בחומר אפוקסי בקניון "סינמול", נעל סנדלים מיוחדים עם קוצים. תוך כדי שפיזר את החומר עם גלגלת (רולר), נתקע ברצפה שהיתה חלקה מאד ולכן סובב את ברך ימין (סעיפים 5-11 לתצהיר התובע; עדות התובע בעמ' 7 לפרוטוקול). בהודעתו לחוקר הנתבע (מוצג נ/1) ציין התובע כי באותו מועד עשה רולר, פתאום הרגיש קליק בברך ימין ועף על החומר. כעבור כמה שניות קם והתיישב ואחרי זמן קצר הלך לביתו. הוא הסביר כי ההליכה עם הסנדל אינה יציבה והוא מניח שהחליק (הודעת התובע לחוקר הנתבע, שורות 37-41 ו-58-61).
5. התובע מתאר גרסה של אירוע טראומטי: החלקה, נפילה על הקרקע על גבי חומר, תוך שהוא חש ב"קליק" בברך ימין.
6. ביום 14.10.16, יום לאחר האירוע התאונתי הנטען, ביקר התובע אצל רופא אורתופד, ד"ר פריד כריני. התובע לא הזכיר ולו ברמז כי אירע לו אירוע תאונתי כלשהוא, ובפרט לא הזכיר קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב משלח ידו. תלונתו היחידה בפני הרופא היתה "כאבים בברך ימין מעל PFJ". האבחנה שנרשמה היתה "Pain in the knee right". רישומים אלו חזרו על עצמם גם בביקורים נוספים של התובע אצל אותו רופא בימים 2.12.16, 27.1.17 ו-10.2.17. רק ביום 17.11.17 התלונן התובע לראשונה בפני הרופא כי הכאבים "לדבריו בעקבות עבודתו ברשתות אפוקסי" (העתק סיכומי הביקורים סומן כמוצג נ/4).
7. העובדה שבמשך כשנה תמימה לא טרח התובע לציין בפני הרופא המטפל כי אירע לו אירוע תאונתי וכי הכאבים הם כתוצאה מאותו אירוע, מחלישה מאד מגרסת התובע כי היה אירוע תאונתי כזה בכלל. חזקה על מטופל שימסור לרופא את כל המידע הדרוש בעת שהוא מתלונן על כאב, כפי שהתלונן התובע. ציון העובדה שמדובר בכאב שהוא תוצאה של חבלה בשל אירוע תאונתי, אך מתבקש, שכן מדובר במידע קריטי לצורך האבחנה שמבצע הרופא. יוזכר, כי בעברו ידע התובע למסור מידע כזה על קרות אירוע תאונתי – למשל בביקורו אצל הרופאה ביום 17.4.14, שם ציין כי נפל וקיבל מכה בברך ימין (מוצג נ/5). הסברו של התובע למחדלו למסור לרופא על האירוע התאונתי הנטען, הוא כי לא ידע שיש לו אפשרות, כעצמאי, לתבוע את הנתבע בגין התאונה (סעיף 13 לתצהיר התובע; שורות 51-52 להודעתו לחוקר הנתבע; עדותו בעמ' 8 לפרוטוקול). יש לדחות הסבר זה. הצורך במסירת המידע לרופא על קרות האירוע התאונתי הנטען, לא נבע בשל כוונה להגיש תביעה לנתבע להכרה בתובע כנפגע עבודה. הצורך האמור נבע בשל כך שמדובר במידע רלוונטי מאד למקור הכאב – האם מאירוע חבלתי חיצוני שאירע ביום 13.10.16 או ממקור אחר, למשל כאבים מהם סבל התובע בברך עוד לפני האירוע התאונתי הנטען (מוצג נ/5). זה מידע הכרחי לרופא כדי לסייע לו במתן טיפול לתובע וחזקה שהתובע לא היה מונע מהרופא מידע כזו לו אכן אירע לו אירוע תאונתי כפי שנטען על ידו.
8. נכון שביום 17.11.17 הזכיר התובע בפני הרופא כי הכאבים הם בעקבות עבודתו ברשתות אפוקסי. אין ברישום זה כדי לתמוך בגרסת התובע כי אירע לו אירוע תאונתי. ראשית, הרישום בה בשיהוי ניכר מאד של כשנה תמימה. שנית, אין באותו רישום שום איזכור לאירוע תאונתי של החלקה ונפילה על הקרקע.
9. התוצאה הינה שהרישומים הרפואיים מזמן אמת מחלישים מאד מגרסת התובע כי אירע לו ביום 13.10.16 אירוע תאונתי תוך כדי ועקב משלח ידו.
10. לא רק הרישומים הרפואיים מחלישים מגרסת התובע. בנוסף לכך, גרסתו לא היתה עקבית. כך, בהודעתו לחוקר הנתבע, בטופס התביעה שהגיש לנתבע, בתצהירו וגם בעדותו, ציין התובע כי שותפו לעסק – מתן עזריה – היה עד לאירוע התאונתי הנטען (סעיפים 12 ו-19 לתצהיר התובע; שורות 37-41 להודעתו לחוקר הנתבע; סעיף 3 לטופס התביעה – מוצג נ/2; עדות התובע בעמ' 6-7 לפרוטוקול). אלא שהוברר בפנינו כי ביום 22.5.18 יצר התובע קשר טלפוני עם חוקר הנתבע שגבה ממנו הודעה ביום 21.5.18, ומסר לו כי שותפו לא היה עימו ביום האירוע התאונתי אלא מי שנכח שם הוא קבלן בשם גולן שעבורו ביצע התובע את העבודה באותו יום. מדובר בשיחה שנמשכה קצת פחות משלוש דקות (הקלטת השיחה הוגשה על ידי הנתבע בהודעתו מיום 16.8.20, והצדדים הסכימו על קבלתה כראיה) ומהאזנה לה עולה כי התובע ידע היטב עם מי הוא משוחח, ומסר לחוקר הנתבע בנינוחות מידע רב בנושאים שונים כגון רמת התחרותיות בעסק שבו הוא פועל. על כן יש לדחות את גרסת התובע בתצהירו ובעדותו לפיה לא ידע עם מי הוא משוחח באותה שיחה וכי לאור זאת לא מסר מידע נכון בשיחה (סעיפים 20-22 לתצהיר התובע; עדות התובע בעמ' 9 לפרוטוקול). חוסר עקביות זה בגרסת התובע לגבי זהות האדם שהיה עד לאירוע התאונתי הנטען, מחליש אף הוא מגרסת התובע שאירע אירוע תאונתי כלשהוא. התובע לא טרח לזמן לא את שותפו מתן עזריה ולא את הקבלן גולן למתן עדות על מנת שיעידו על קרות האירוע התאונתי הנטען. מחדל זה אף הוא מחליש מגרסת התובע כי אירע אירוע תאונתי.
11. לאור האמור לעיל, יש לקבוע כי התובע לא עמד בנטל השכנוע להראות כי ביום 13.10.16 אירע לו אירוע תאונתי כלשהוא תוך כדי ועקב משלח ידו. משכך יש לדחות את התביעה. אין צו להוצאות.
12. לצדדים מוקנית, תוך ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"א, (04 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.