לפני בקשות הדדיות למתן צווים העוסקים בהליכים מקדמיים.

כדי להבין את הרקע לבקשות אעמוד תחילה בקצרה על הבסיס לתביעה שלפני:

1. התובעת, סימוורלד טק פרטנרס בע"מ (להלן: "סימוורלד"), היא חברה שנעזרה בשירותי מטבע שסיפקו לה הנתבעים 1-2, י.ס. נחמן יזמות בע"מ ויוסף סייג (ייקראו להלן: "נחמן").

סימוורלד טוענת שנחמן החזיקו חותמת שלה ועשו בה שימוש שלא כדין כשחתמו על שיקים שלא על דעתה. בנוסף טוענת סימוורלד שנחמן קיבלו שיקים מגורמים שונים ושיקים אלה היו מיועדים לסימוורלד או לבעלים שלה, מר אהרון לוינגר.

2. נחמן מכחישים את הטענות לזיוף חתימה או שימוש שלא כדין בחותמת של סימוורלד.

בנוסף טוענים נחמן שלסימוורלד קיים חוב של למעלה מ-600,000 ₪ כלפיה. בסעיף 64 לכתב ההגנה טענו נחמן שכשסימוורלד עברה לבעלותו של מר אהרון לוינגר הגיע האחרון אל נחמן וביקש להסדיר את החוב. לשם כך מסר לוינגר לנחמן שיקים אישיים שלו בסכום כולל של למעלה מ-470,000 ₪.

3. כעת מבקשים שני הצדדים לגלות את האסמכתאות לתשלומים ששילמה סימוורלד לנחמן באמצעות לוינגר או בכלל.

בקשתם של נחמן לגילוי מסמכים

4. ביום 28.6.20 הגישו נחמן בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים. הראיות שהתייחסו אליהן נחמן בבקשתם הן: חילופי מסרונים והקלטות של שיחות שהתקיימו בין אהרון לוינגר לבין הנתבעים (יוסף סייג ואהרון מרצבך); צילומי שיקים; אסמכתאות על תשלומים ששילמה סימוורלד למי מהנתבעים.

5. סימוורלד השיבה לבקשתם של נחמן לגילוי מסמכים והסבירה שמכיוון שאחת הטענות בכתב ההגנה של נחמן הייתה שסימוורלד הודתה בחובה כלפי נחמן בכך ששילמה לנחמן סכומים לא מבוטלים, לכן סימוורלד דרשה מנחמן (ביום 3.6.20) להציג אסמכתאות לתשלומים אלה באופן שיתמוך בטענה להודאה בקיום החוב.

לטענתה של סימוורלד, במקום להשיב באופן ענייני לדרישתה לגילוי מסמכים פנו נחמן לבית המשפט כדי להציג עצמם כמי שנמנעים מהם מסמכים כאשר למעשה הם אלה שמונעים את גילוי המסמכים.

בתגובתה של סימוורלד לבקשה של נחמן לגילוי מסמכים הסבירה סימוורלד שלוינגר העביר לנחמן כספים בדרכים מגוונות, גם באופן אישי אך גם באמצעות צדדי ג' מהם לווה כסף. לכן אין בידי סימוורלד אסמכתא מסודרת לכל התשלומים ששילם לוינגר לנחמן מכיוון שלא כל הכספים עברו דרך החשבון של סימוורלד או של לוינגר. בנסיבות אלה מבקשת סימוורלד שנחמן הם שיציגו את האסמכתא לתשלומים מכיוון שראיות אלה צריכות להיות בידיהם. כל התשלומים התקבלו אצל נחמן ומרוכזים בחשבון אחד. כמו-כן נחמן מנהלים עסק למתן שירותי מטבע המחייב אותם לתעד תקבולים בצורה מסודרת ולנהל כרטסת לכל לקוח כך שברור שהראיה לתשלומים אלה נמצאת בהישג ידם. סימוורלד מדגישים שראיות אלה תומכות בטענותיהם של נחמן הטוענים בעצמם שיש לראות בתשלומים אלה משום הודאה בקיום חוב.

סימוורלד הביעה חשש שאם היא תמסור את האסמכתאות החלקיות הנמצאות בידיה יגבילו נחמן את טענתם לתקבולים שקיבלו מסימוורלד רק עד לגבול האסמכתא שתציג סימוורלד ותסתיר ראיות לתקבולים בסכומים גבוהים יותר. לכן מבקשת סימוורלד שאורה לנחמן להציג קודם את ראיותיה בעניין זה.

6. אשר ליתר הראיות שנחמן ביקשו לגביהן גילוי ספציפי, סימוורלד השיבה שאלה יוצגו בשלב הגשת הראיות שכן בשלב זה הצגתן כרוכה בטרחה רבה שאננה חייבת לשאת בה בשלב זה של הדיון (תמלול הקלטות ותיעוד מסרונים ממכשיר טלפון ישן). סימוורלד טוענת שיצאה ידי חובתה בכך שגילתה מסמכים אלה בתצהיר ערוך כדין.

7. נחמן טוענים שעל פי סדרי הדין על סימוורלד, התובעת, לחשוף את ראיותיה ואין היא רשאית להתנות זאת בכך שנחמן, הנתבעים, יחשפו את ראיותיהם קודם לכן. כמו-כן מתרעמים נחמן על החשד שטופלת להם סימוורלד בנוגע לזיוף או עיוות של הראיות.

כל יתר הטענות הנוגעות לטרחה הן טענות סרק לטענתם של נחמן ויש לדחותן.

בקשתה של סימוורלד לגילוי מסמכים ומענה לשאלון

8. ביום 26.7.20, בד בבד עם תשובתה לבקשתם של נחמן לגילוי מסמכים, הגישה סימוורלד בקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון.

בבקשתה לגילוי מסמכים חזרה סימוורלד על טענותיה כפי נטענו בתגובה לבקשתם של נחמן לגילוי מסמכים ועמדה על כך שיש להורות לנחמן לחשוף את ראיותיהם בטרם תעשה כן סימוורלד.

בבקשה למענה על שאלון מבקשת סימוורלד שאורה לנחמן להשיב על שאלות ששלחה אליהם ונחמן התחמקו מלענות עליהן. השאלות עוסקות בעיקר במתן הסבר למסמכים שנחמן הנפיקו לכאורה שסימוורלד קראה להם "כרטסת", ובשאלה מה היה היקף העסקאות בין נחמן לבין סימוורלד. כמו-כן סימוורלד שאלה לגבי מערכת היחסים שבין נחמן לבין מרצבך, הנתבע 3, שהיה בעבר מנהלה של סימוורלד ואין מחלוקת שפעל בשמה של סימוורלד.

9. נחמן מתנגדים לשתי הבקשות. לגבי שתי הבקשות טענו נחמן שהן הוגשו באיחור שכן על פי החלטת בית המשפט היו לצדדים 30 יום להשלמת ההליכים המקדמיים. פרק זמן זה הסתיים ביום 1.7.20 ואילו בקשותיה של סימוורלד הוגשו ביום 26.7.20, למעלה משלושה שבועות לאחר מכן.

נחמן מתנגדים לבקשות גם לגופו של עניין:

10. אשר לבקשתה של סימוורלד לגילוי מסמכים נחמן מתנגדים בעיקר מהטעם שלשיטתם מדובר למעשה בסעד של מתן חשבונות הכלול בכתב התביעה ולכן אין להיעתר לדרישה.

סימוורלד השיבה לטענה זו של נחמן והסבירה שבמסגרת הבקשה לגילוי מסמכים נכללים מסמכים שאינם קשורים לתביעה למתן חשבונות. המסמכים הנדרשים במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים הם אלה הנובעים מטענותיהם של נחמן בכתב ההגנה (כאילו שסימוורלד הודתה בחוב בכך שהעבירה סכומי כסף לנחמן) וכן מסמכים הקשורים לעסקאות הרשומות בכרטסת של סימוורלד שנחמן אינם מתכחשים לה. לגבי מסמכים אלה אין צורך בסעד של מתן חשבונות וסימוורלד טוענת שחובה על נחמן להמציא אותם ואין להם זכות לעכב אותם בידיהם.

11. בנוגע לשאלונים השיבו נחמן כך:

בכל הקשור לחובותיו של מרצבך כלפי נחמן טוענים נחמן שאין זה רלוונטי;

בכל הנוגע להסברים בנוגע ל"כרטסת" – נחמן מתכחשים למסמך זה, טוענים שלא הוכחה האותנטיות שלו ושולחים את סימוורלד לקבל הסברים ממי שהמציא לה את המסמך;

אשר לשאלה בנוגע להיקף העסקאות שנעשו בין נחמן לסימוורלד – נחמן השיבו שאינם יודעים זאת. לטענתם זו תשובה לגיטימית שיש להסתפק בה. כמו-כן טוענים נחמן שהשאלה לא ברורה מספיק, האם מדובר בהיקף המחזור? הרווח? מעבר לכל זה טוענים נחמן שגם שאלה זו שייכת לסעד הנתבע למתן חשבונות ולכן אין להשיב עליה.

דיון והכרעה

12. אחלק את הדיון כך שאדון בבקשות ההדדיות לגילוי מסמכים בנפרד ובבקשתה של סימוורלד למענה על שאלון בנפרד.

צו לגילוי מסמכים בתביעה למתן חשבונות – בקשתה של סימוורלד לגילוי מסמכים

13. כאמור טענתם המרכזית של נחמן בהתנגדותם לבקשה היא שהמסמכים שגילויים מבוקש הם הם הסעד הנתבע בתביעה למתן חשבונות כך שאם יינתן הצו יהיה זה, הלכה למעשה, מתן הסעד הנתבע עצמו.

14. ברעא 1296/14‏ ‏ צוקר דוד נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ (פורסם בנבו, 7.5.14) נדונה שאלה דומה. גם שם התבקש צו לגילוי מסמכים בתביעה למתן חשבונות.

בית המשפט העליון אמר שם כך:

"תביעה למתן חשבונות מתנהלת, כידוע, בשני שלבים: תחילה על התובע להוכיח כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, וכן כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות. בשלב השני, ולאחר שנמצא כי קמה חובה להגשת חשבונות, מתקיים בירור החשבונות אשר בסיומו אפשר ויחוייב הנתבע בסכום בו הוא חייב לפי החשבונות [ראו למשל: ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997); ע"א 85/83 פרופ' בניאל נ' תמ"י מכון למחקר ולפיתוח בע"מ, פ"ד מב(3) 606, 615-614 (1986)]. ודוק, במסגרת תביעה למתן חשבונות, יש להורות אך על גילויים של מסמכים הנדרשים לבירור השאלה האם יש מקום להורות על מתן חשבונות, להבדיל ממסמכים המתבקשים לצורך הוכחת התביעה עצמה. יתר על כן, אין ליתן צו גילוי מסמכים שיש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית [ראו למשל: עניין Gerber, פסקה 13 להחלטה; רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום, פ"ד מח(4) 388, 395 (1994)]. (ההדגשה איננה במקור).

15. מן המפורסמות היא שתובע אינו יכול לדרוש צו למתן חשבונות רק כדי לברר כמה חייב לו הנתבע ולבסס תביעה כספית נגדו (ר' למשל רעא 8266/11 ‏‏ יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ ו10 אח'‏ (פורסם בנבו, 16.8.12) (להלן: "יו.בי.אמ") וההפניות הנזכרות שם).

על-כן יש לבדוק האם המסמכים שסימוורלד מבקשת לגביהם צו לגילוי מסמכים הם מסמכים הנוגעים לשאלה האם יש מקום להורות על מתן חשבונות, כלומר מסמכים העוסקים בטיב היחסים שבין סימוורלד לנחמן ובשאלה האם מערכת יחסים זו מצדיקה סעד של מתן חשבונות? או שמא אלו מסמכים המגשימים את הסעד עצמו של מתן חשבונות.

16. סימוורלד ביקשה שאורה על גילויים של המסמכים הבאים: רשימת שיקים הנמצאים אצל נחמן ורשומים לפקודתה של סימוורלד; העתקי חשבוניות שהוציאו נחמן לסימוורלד; רשימת תיקי הוצאה לפועל שנחמן פתחו בגין שיקים שנרשמו לפקודתה של סימוורלד והוסבו לנחמן במסגרת עסקאות שונות; רשימת התשלומים ששילמה לכאורה סימוורלד או מי מטעמה לצורך כיסוי חובותיה הנטענים של סימוורלד לנחמן; כרטסת מפורטת של העסקאות שנעשו בין סימוורלד לנחמן.

17. לא מצאתי כיצד המסמכים שסימוורלד מבקשת תורמים לבירור השאלה האם היחסים שבינה לבין נחמן מקימים לה זכות למתן חשבונות. אדרבא, נראה שהמסמכים, רובם ככולם, נועדו לסייע לסימוורלד להוכיח את התובענה עצמה ולברר את היקף החוב שחבים לה נחמן.

18. אני ערה לטענתה של סימוורלד שטוענת שהמסמכים שגילויים מתבקש אינם קשורים לתביעה למתן חשבונות וכן שמדובר במסמכים שנחמן חייבים להציג לסימוורלד במסגרת היחסים העסקיים ביניהם.

19. אלא שסוף כל סוף זו בדיוק העילה בתביעה למתן חשבונות. הטענה שאלו מסמכים שחובה למסור כחלק ממערכת היחסים היא בדיוק הטענה המבססת את העילה למתן חשבונות, ועל-כן על סימוורלד להקדים ולהוכיח את מערכת היחסים המסוימת הזו שטוענת לה.

20. אשר לטענה שהמסמכים אינם קשורים לתביעה למתן חשבונות – טענה זו לא מספיק ברורה לי. לא מצאתי בכתב התביעה הפרדה או הבחנה בין המסמכים הנדרשים במסגרת התביעה למתן חשבונות לבין מסמכים אחרים. בכל מקרה מצאתי חפיפה בין המסמכים לגביהם מבוקש כעת צו לגילוי מסמכים לבין המסמכים המפורטים בסעיף 46 לכתב התביעה המפרט את הסעדים הנתבעים. למעלה מן הצורך אומר שגם אם הייתה הפרדה כלשהי בין סוגי המסמכים השונים, הפרדה זו נראית מלאכותית בעיני בנסיבות העניין.

21. סימוורלד טוענת שאם היא תגלה את ראיותיה לפני שנחמן יגלו את המסמכים המבוקשים על-ידה, יש חשש שנחמן יטעו את בית המשפט, יסלפו או יסתירו ראיות באופן שיתאימו את ראיותיהם לראיותיה של סימוורלד כאשר לטענתה של סימוורלד הראיות הנמצאות בידיה הן חלקיות ביותר.

22. חשש זה חשש אמיתי הוא. על-כן, אם וככל שיוכח שאכן מערכת היחסים שבין סימוורלד לנחמן היא כזו המצדיקה חיוב במתן חשבונות, או אז יעבור הנטל אל כתפיהם של נחמן לשכנע שהחשבונות שמסרו הם אכן מספקים ואמינים (עניין "יו.בי.אמ" הנ"ל, פסקה 24 לפסק הדין וההפניות הנזכרות שם). כדי לפתור חשש זה אני מורה כי נחמן ימציאו לבית המשפט בלבד, את כל המסמכים שגילויים נדרש וכן כל מסמך שעשוי להיות רלבנטי להליך זה וכל מסמך שקשור במערכת היחסים בין הצדדים, בתוך 30 יום מסמכים אלו ישמרו בכספת בית המשפט עד למתן החלטה אחרת בעניינם.

בקשתה של נחמן לגילוי מסמכים

23. הליך גילוי מסמכים נועד לאפשר לבעל דין מראש אילו מסמכים רלוונטיים נמצאים בידי הצד השני, ובכלל זה מסמכים שבעל הדין שכנגד לא מתכוון להגישם כהוכחה במשפט. הכוונה היא גם ל"מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים, ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, וגם ל"מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא במבקש (עא 27/91‏ קבלו‎ ‎נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח'‏, פ''ד מט(1) 450, פסקה 11 לפסק הדין; ר' גם אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 237 (מהדורה 12, 2015)).

חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית וליתן לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (בגץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, פ''ד סב(4) 167).

המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט. ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת )רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 520) ; רעא 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ (פורסם בנבו, 14.8.05).

24. על-כן וכדי להגשים את התכלית של חשיפת האמת אני מורה לסימוורלד לאפשר לנחמן לעיין במסמכים שנחמן מבקשים. מסמכים אלה גולו בתצהיר גילוי המסמכים שמסרה סימוורלד וחשיפתם מסייעת בניהול הליך הוגן וגלוי.

25. בשולי הדברים, ם כי לא בשולי חשיבותם, אתייחס לטענתה של סימוורלד בנוגע לטרחה הכרוכה בהמצאת המסמכים כעת (הכנת התמליל, שחזור מסרונים ממכשיר טלפון ישן וכד') וכן לטענה שנוכח הטרחה יש להסתפק בשלב זה בכך שהמסמכים גולו בתצהיר.

אכן, הפסיקה הכירה בכך שצווים להליכי גילוי ועיון ומענה על שאלונים יינתנו ככלל בכפוף לכך שאינם מכבידים יתר על המידה על הצד הנדרש להשיב או לגלות את ראיותיו או לאפשר עיון בהן. שיקול הדעת המסור לבית המשפט בהקשר זה הוא רחב ועל השופט היושב בדין להפעיל את השכל הישר וחכמת החיים שלו בבואו לבחון האם ועד כמה מכביד הצו ולאזן זאת עם מידת הנחיצות של גילוי הראיה בשלב המקדמי של ההליך והתכלית של בירור האמת וניהול הליך הוגן (ע"א 41/49 ויקטור כיאט נ' לוסי כיאט ואח' פ"ד ג 113, 124; אורי גורן, שם, 278).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מרבי. לשון תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שזכות העיון היא ברירת המחדל. אמנם חריגה ממנה אפשרית בתנאים מסוימים כאשר הטעם לסירובו של בעל הדין לאפשר ליריבו עיון נמצא מוצדק על ידי בית המשפט. הצדקות לסירוב כזה יכולות להיות, בין היתר, טענה שלפיה בעל הדין מחזיק במסמך המבוקש בתורת שומר, מורשה או סוכן, או שחל על המסמך חיסיון שבדין (רע"א 290/13 עיריית קלנסווה נ' ביצורית בע"מ (פורסם בנבו, 26.5.13)).

הנחת היסוד היא שיש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה, ואין להגביל את הזכות אלא במקרים נדירים (רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום נ' קרל אופנת גברים (פורסם בנבו, 15.8.12)

בעל דין יכול וחייב לדעת כי הדרישה לעיין במסמכים שגילה לא תתמהמה לבוא. חובה עליו להכין את המסמכים שגילה לעיון מקבלי הצו (ע"א 166/63 "עורות" בע"מ נ' עזבון בורשטיין פ"ד יז 2648 ,אלא אם נטענה טענת חיסיון).

26. בנסיבות העניין אני סבורה שחרף הטרחה הכרוכה בהמצאת הראיות לעיונם של נחמן הרי שיש לעשות זאת כבר עתה בשלב המקדמי כדי לאפשר דיון יעיל והוגן ונטול הפתעות בשלב ההוכחות.

27. מכיוון שנעתרתי לבקשתם של נחמן ובו בזמן דחיתי בקשה דומה של סימוורלד אני מוצאת לנכון לחדד ולהדגיש את ההבדל בין שתי הבקשות שהוביל לתוצאה השונה:

בקשתה של סימוורלד לגילוי מסמכים עוסקת במסמכים שנועדו לבסס את תביעתה של סימוורלד. אין מדובר בניהול הליך הוגן, גלוי ושקוף, אלא ביצירת הבסיס לעצם קיומו של ההליך. היענות לבקשה שכזו לא רק שאיננה תורמת לניהול הליך הוגן לא היא לא הוגנת כשלעצמה. כשתובע מגיע לבית המשפט עליו להגיע עם תביעה מבוססת הראויה להתברר. מקרים בהם התובע סבור שיש לו עילת תביעה אך המסמכים המבססים אותה או את היקפה נמצאים בידי הצד השני – הם מקרים מתאימים לדרישה למתן חשבונות. או אז יקדים התובע ויוכיח שיש לו סיבה טובה לדרוש מהצד השני להמציא לו מסמכים. העובדה שהתובע סבור שיש לו עילת תביעה כנגד הצד השני איננה מספיקה כדי שבית המשפט יורה לצד השני להמציא את המסמכים. אין מדובר במסמכים שנועדו לאפשר דיון הוגן ויעיל אלא במסמכים שנועדו לאפשר את עצם קיומו של ההליך. מכאן השוני בתוצאה אליה הגעתי בשתי הבקשות הדומות לכאורה.

28. יחד עם זאת מובהר כי הגילוי והעיון יהיו 30 יום לאחר שאודיע לצדדים כי המסמכים מטעם הנתבעים הופקדו בכספת בית המשפט.

בקשתה של סימוורלד למענה על שאלון

29. סימוורלד ביקשה שנחמן ישיבו לשאלות בנוגע ליחסים שבין נחמן לבין מרצבך, וכן שאלות הקשורות למערכת היחסים שבין סימוורלד לנחמן.

30. בקשר למערכת היחסים שבין סימוורלד לנחמן, סימוורלד שאלה מה היקף העסקאות שנעשו בין נחמן לסימוורלד. נחמן השיבו "לא ידוע" ובתשובתם לבקשה שהוגשה לבית המשפט טענו נחמן שתשובה זו היא לגיטימית ויש לקחת אותה בחשבון ובכל מקרה מדובר בהיקף עסקאות גדול שאין בידיהם של נחמן הכלים לאמוד אותו בשלב זה. כמו-כן טענו נחמן שלא ברור האם השאלה מתייחסת להיקף מחזור, אובליגו או רווח.

31. בכל הכבוד אני דוחה את טענותיהם של נחמן שנראה שהן טענות מתחמקות ומיתממות שלא לצורך.

לגבי הטרחה, ר' פסקאות 23-24 לעיל. כשם שהוריתי לסימוורלד לטרוח עבור נחמן כך אני מורה כעת לנחמן לטרוח עבור סימוורלד ולאפשר ניהול דיון יעיל והוגן ונטול הפתעות.

לגבי מהות השאלה, מכיוון שסימוורלד לא הבהירה את כוונתה ישיבו נחמן בתום לב ועל-פי מיטב הבנתם.

32. חלק מהשאלות מבוססות על מסמך הנחזה להיות מונפק על ידי נחמן ונושא כותרת: "התפלגות אשראי על פי מושכים – סימוורלד טק פרטנרט בע"מ". סימוורלד התייחסה למסמך זה כאל "כרטסת" ושאלה את נחמן שאלות לגביו. בתשובתם לסימוורלד השיבו נחמן ש"אין מדובר בכרטסת".

בתשובתם לבקשה למענה לשאלון הבהירו נחמן את תשובתם הלקונית וטענו שסימוולרד לא הוכיחה את האותנטיות של המסמך שהגיע אל סימוורלד "מהשד יודע איך" – כך בלשונם של נחמן.

יתכבדו נחמן ויצהירו על כך בתצהיר ערוך כדין שאין להם כל קשר למסמך הנחזה להיות כרטסת של בית העסק שלהם.

33. בכל הנוגע לשאלות הקשורות למערכת היחסים שבין נחמן למרצבך טוענים נחמן ששאלות אלה אינן רלוונטיות. אני סבורה התשובה "לא רלוונטי" איננה מספקת שכן מערכת היחסים שבין נחמן למרצבך רלוונטית לתביעה.

על-כן אני מורה לנחמן להשיב על השאלות. ככל שנחמן סבורים שיש חיסיון כלשהו המונע מהם להשיב לשאלות עליהם לטעון זאת בתצהיר ערוך כדין.

סוף דבר

34. סימוורלד יציגו לעיונם של נחמן את הראיות המפורטות בבקשתם של נחמן וזאת בתוך 30 יום ממתן ההודעה כי מסמכי נחמן הופקדו בבית הבית.

35. נחמן ישיבו לשאלותיהם של סימוורלד בתצהיר ערוך כדין וזאת בתוך 30 יום מהיום.

36. בשלב זה אני מורה שנחמן לא יגלו את הראיות והמסמכים המפורטים בבקשתה של סימוורלד מכיוון שהם אינם עוסקים בטיב היחסים שבין הצדדים ובזכותה של סימוורלד לקבלת חשבונות אלא הם מהווים את הסעד עצמו של מתן חשבונות שסימוורלד כללה בתביעתה. יחד עם זאת נחמן יפקיד את כל המסמכים שבידו בכספת בית המשפט בתוך 30 יום ויגיש תצהיר כי הפקיד את כל המסמכים הנוגעים למערכת היחסית עם סימוורלד לבית המשפט.

בנסיבות אלו איני רואה טעם לדיון הקבוע למחר בבקשות ההתנגדות למימוש שטר ואלו ידונו בפני לאחר סיום ההליכים המקדמיים בתיק זה.

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"א, 22 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.