לפני תביעה ע"ס 13,000 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין בעיית איטום מדירת הנתבע שגורמת לנזילה בדירת התובע. במסגרת התביעה ביקש התובע לאפשר לו כנסיה לדירת הנתבע לצורך ביצוע תיקונים. הנתבע טען כי הביא קבלן שתיקן את הרצפה במקלחת והחליף את הברז שנזל בתוך הקיר. לאחר מכן התובע לא אפשר בדיקה של התקרה בדירתו. להערת הנתבע התקרה יבשה.

ביום 24.10.19 התקיים דיון. לאחר שמיעת הצדדים ביהמ"ש הציע מתווה לסיום הסכסוך כדלקמן: ביהמ"ש ימנה מומחה מכריע מטעמו (להלן- המומחה) ליתן חוות דעת במחלוקת בין הצדדים. עלות חוות הדעת במחלקים שווים כמימון ביניים. בהתאם לחוות דעת המומחה יינתן פסק דין כספי. הצדדים הסכימו למוצע כאשר הנתבע ביקש לשמור על זכותו לבצע את התיקונים בדירתו בעצמו ושהמומחה יבדוק שהעבודה בוצעה כמו שצריך. ביקור המומחה לאחר התיקונים בעלות נוספת ונפרדת שתשולם על ידי הנתבע בלבד.

המומחה נתבקש לחוות דעתו האם יש כיום נזילה פעילה, האם מקורה בדירת הנתבע ואם כן מה עלויות התיקון.

ביום 28.1.20 הוגשה חוות דעת המומחה וממנה עולה שכיום קיימת רטיבות פעילה במפגש תקרה וקיר חדר רחצה. עולה, שבוצעו בעבר עבודות איטום על ידי איש מקצוע מטעם הנתבע אך לדעת המומחה הן לא בוצעו כפי הנדרש לשם ביצוע איטום כהלכה והכל כמפורט בחוות הדעת בע' 11. באשר לעובש בקרת חדר הרחצה ובדירת התובעים נקבע כי ברובו הוא בשל חוסר אוורור של חדר הרחצה ומקורו בעיבוי ולא בחדירת רטיבות. המומחה קבע את העבודות שיש לעשות בדירת הנתבע ואת עלותן. כן קבע המומחה את התיקונים הנדרשים בדירת התובע ועלותן.

ביום 24.1.20 ניתנה החלטה לפיה, הנתבע יודיע האם הוא עומד על ביצוע התיקונים בעצמו הן בדירתו והן בדירת התובע. גם לתובע ניתנה אפשרות להודיע עמדתו לגבי אופן ביצוע התיקונים.

התובע הודיע שהוא מקבל את החוות דעת המומחה בהסתייגות אחת לגבי קביעת המומחה כי העובש בחדר המקלחת נובע מחוסר אוורור. התובע הודיע כי הוא אינו מתנגד שהנתבע יבצע את התיקונים בדירתו בעצמו אך בפיקוח ביהמ"ש לגבי ביצוע תיקונים בדירת התובע, התובע מתנגד שאלה יבוצעו על ידי הנתבע.

באשר להסתייגות התובע מחוות דעת המומחה בעניין העובש, הטענה נדחית. הסכמת הצדדים הייתה כי חוות דעת המומחה תהווה חוות דעת מכריעה במחלוקות.

עמדת הנתבע, שהמומחה התרשם שהתקרה יבש ועלתה טענה על רטיבות בפינה בחיבור בין התקרה לקיר. הטענה כי המומחה אחר שמדובר בעניין שולי לא עולה מחוות הדעת. בכל מקרה ביקש מהקבלן שלו לבוא להתרשם. ממצאי חוות הדעת כי העבודות שבוצעו בדירה לא בוצעו כהלכה, האיטום לא נעשה כראוי, ולכן קיימת חדירת רטיבות מתא המקלחת של הנתבע לדירת התובע. הנתבע מסכים לשלם 350 ₪ השתתפות בתיקון בדירת התובע.

מדובר בסכסוך ממושך בגין בעיית איטום במקלחת דירת הנתבע לדירת התובע. מומחה קיבל את רוב טענות התובע.

המומחה פרט את התיקונים שיש לבצע בדירת הנתבע וכן קבע עלות של 8,500 ₪ ומע"מ.

המומחה פרט את התיקונים שיש לבצע בדירת התובע וקבע עלות של 750 ₪ ומע"מ. ההגיון והיעלות מחייב שתיקונים בבית התובע יבוצעו לאחר ביצוע התיקונים בבית הנתבע.

התביעה הכספית מתקבלת כדלקמן:

סכום התביעה שהוגשה 13,000 ₪.

עלות התיקונים הכוללת בבית הנתבע – 9,945 ₪. עלות התיקונים הכוללת בבית התובע – 877.5 ₪. נתבעו גם הוצאות בגין משלוח מכתב עו"ד ועגמת נפש.

הנתבע ישלם לתובע 877.5 ₪ בגין עלות התיקונים בבית התובע, 585 ₪ בגין מכתב דרישה של עוד, 1,500 ₪ בגין עגמת נפש טרדה וביטול זמן. סה"כ 2,962.5 ₪.

על סכום התביעה יש להוסיף הוצאות כדלקמן: עלות חוות דעת המומחה בסכום של 5,616 ₪ ואגרת פתיחת תיק בסכום של 63.66.

הסכומים ישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום.

אשר לתיקונים בבית הנתבע אין בידי מותב זה כבימ"ש לתביעות קטנות סמכות להורות על מתן סעד של צו עשה כמבוקש.

בידי הנתבע לבצע את התיקונים בעצמו בתוך 60 יום מהיום, בהתחשב שחג הפסח בפתח, והכל בהתאם להסכמתו בדיון מיום 24.10.19. ימי פגרת הפסח במניין הימים.

ככל שהתובע לא יעשה את אשר הסכים לעשות בדיון ביום 24.10.19 בפרק זמן של 60 יום, דהיינו, ביצוע תיקונים והזמנת המומחה לצורך בדיקה ומתן אישור שהעבודה בוצעה כנדרש תוך תיאום עם המומחה את מהלך הפיקוח בעת ביצוע התיקונים, הרי שבחלוף 60 יום בידי התובע פתוחה הדרך להגיש תביעה מתאימה בבימ"ש מוסמך.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תש"פ, 06 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.