לפניי בקשה לביטול פסק-הדין שניתן בהעדר המבקש ביום 21.1.20.

המבקש עותר לביטולו של פסק-הדין מחובת הצדק ולחילופין מכוח שיקול הדעת השיפוטי.

לטענת המבקש, המסירה הייתה שלא כדין ומסיבה זו יש לבטל את פסק-הדין מחובת הצדק.

ולחילופין מבקש המבקש לבטל את פסק-הדין מכוח שיקול הדעת השיפוטי והטענה כי בעת שהוגשה התביעה המבקש היה בפשיטת רגל ובנוסף טוען המבקש כי העובדות הנטענות בכתב-התביעה אינן נכונות לגבי התרחשות התאונה וכי המשיב זרק את עצמו על הרצפה וטען כי הוא הותקף ע"י המבקש.

המשיב מתנגד לביטול פסק-הדין וטוען ומפרט את ביקורי המוסר במהלך ביצוע הליך המסירה וטוען כיח המסירה הייתה במען הנתבע וכי היא נעשתה כדין , כן טוען כי הליך פש"ר נפתח לפני האירוע הנטען , נשוא התביעה לכן אין רלבנטיות לטענה.

המשיב טוען כי אין סיכויי הגנה למבקש וכי הוא לא בא לבית-המשפט בתום-לב.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני דוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין מחובת הצדק מאחר ולא הוכח בפניי כי המסירה הייתה פגומה.

אשר לבקשה לביטול מכוח שיקול הדעת , נראה לי כי חרף טענות המשיב יש לתת למבקש את יומו בבית-משפט כמגמת הפסיקה שלפיה השאלה החשובה יותר היא אם יש סיכויי הגנה כאשר שאלת המסירה היא משנית, כמובן תוך חיוב המבקש בהוצאות ההליך נוכח המחדל של אי-הגשת כתב-הגנה.

לדברים אלה יש להוסיף כי עסקינן בתביעה נזיקית שגובה הנזק לעולם שנוי במחלוקת והוא ניתן להשמה והערכנה זכות המבקש לבקש להוכיח אותו.

סוף דבר, אני מבטל את פסק-הדין מכוח שיקול הדעת בתנאי שהמבקש ישלם למשיב הוצאות הליך זה סך של 1,800 ₪ ,תוך 30 יום מהיום.

המבקש יגיש כתב-הגנה בתוך 30 יום מהיום.

היה וההוצאות לא ישולמו למשיב , פסק-הדין יעמוד על כנו והמבקש יהיה חייב לשלם למשיב הוצאות הליך זה סך של 1,800 ש"ח.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תש"פ, 19 מאי 2020, בהעדר הצדדים.