לפני שתי עתירות של הנתבעת – הראשונה, בקשה לפסילתי מלדון בתובענה זו, והשניה, בקשה לשמיעת ההליך מתחילתו.

ברקע הדברים, מדובר בתביעה לפינוי מושכר שהיה מושכר בשכירות מוגנת לבעלה המנוח של הנתבעת אותה הגישה התובעת עקב טענות שונות.

התובענה נדונה מראשיתה לפני כב' השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ' ז"ל, לרבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, קיום מספר ישיבות, לרבות ישיבת הוכחות, והגשת סיכומים, אלא שהסתלקותה המצערת בטרם עת של כב' השופטת ז"ל הובילה לכך שפסק הדין לא ניתן על ידה וביום 1.7.21 הורתה כב' סגנית הנשיאה, השופטת טל אוסטפלד-נאוי, על העברת ניהול ההליך לידי בעקבות בקשה למתן פסק דין שהגישו ב"כ התובעת.

לאחר שהוריתי לנתבעת להשיב לבקשה הוגשה תשובתה הכוללת את שתי העתירות האמורות (שתקרא להלן לשם הנוחות הבקשה) והתובעת הגיבה עליה תוך התנגדות לשתי העתירות.

על פי הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט עליי להכריע תחילה ולפני מתן כל החלטה אחרת בבקשת הפסלות.

טענת הנתבעת ביחס לעתירה לפסילתי מתבססת על כך שדנתי בעבר – "במספר הליכים משפטיים כנגד הנתבעת (בין היתר בת"א 22371-07-14; בת"א 27261-04-16), לרבות בנוגע לזכויות דיירות מוגנת אחרות שעמדו לנתבעת" (סעיף 18 לתגובה).

בהמשך לאמור טענה הנתבעת כך –

"19. בכל ההליכים הנ"ל, ללא יוצא מן הכלל, פסק כב' השופט ברנד נגד הנתבעת, תוך שהוא מביע דעות שליליות מפורשות, בפרט בכל הקשור למהימנות הטענות שהועלו מצד הנתבעת ובני משפחתה, ולאמינותה של הנתבעת באופן כללי. בין היתר נקבע ע"י כב' השופט ברנד כי הנתבעת ובני משפחתה נוהגים בחוסר הגינות וחוסר תום לב.

20. לנוכח ההיסטוריה בין הנתבעת לבין כב' השופט אלי ברנד, קיימת תחושה מתמשכת אצל הנתבעת כי דעתו של כב' השופט אלי ברנד נעולה ומקובעת ביחס לאמינותה וביחס למשקל טענותיה, וקיים חשש חמור, ודאי וממשי למשוא פנים מצדו."

אין כל ממש בטענה כי דנתי במספר הליכים הנוגעים לנתבעת ובכולם פסקתי נגדה.

ת"א 22371-07-14 ות"א 27261-04-16, אשר הוזכרו בבקשה, הן למעשה שתי תובענות שהדיון בהן אוחד ועסקו שתיהן באותו נכס ובאותו סעד, ועל כן הצגתן כמספר הליכים נפרדים מציגה את הדברים באופן העלול להטעות.

במסגרת התובענות האמורות עלתה כבר כלפי טענת פסלות מפי הנתבעת, לאחר שבית המשפט המחוזי – אשר אימץ את עיקרי פסק הדין שנתתי – החזיר אליי את ההליך על מנת שתחת סעד מן הצדק שהענקתי לתובעת אדון ואקבע סעד מן הצדק הפוך.

בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 2.8.20, במסגרתה ניתחתי באריכות את טענות הנתבעת והראיתי כי לא זו בלבד שלא נקטתי עמדה נגד הנתבעת לאחר פסק הדין המקורי והקביעות שבו אלא אף הלכתי לקראתה לפנים משורת הדין למרות מחדלים דיוניים שחדלה.

עוד ניתחתי באריכות את כל הטענות – הרבות – שהועלו על ידה לעניין פסילתי ודחיתי אותן אחת לאחת שעה שלא היה בהן ממש וכל שהיה בהן היה חוסר שביעות רצון מן הממצאים והתוצאה אליהם הגעתי ואשר אומצו ברובם המוחלט, לרבות הקביעות לעניין תום לבה של הנתבעת, על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת ערעורה.

יובהר כי שם דובר בהחזרה לדיון לפני של אותו תיק בו נקבעו הקביעות בעניין חוסר תום הלב על ידי בית המשפט המחוזי, אשר למרות זאת לא מצא לנכון להורות על העברת התיק למותב אחר בשל חשש כלשהו, וכאמור הבקשה נדחתה באריכות ובאופן מנומק כאשר הנתבעת לא ערערה על החלטה זו.

הנימוקים שפורטו בחלקים א', ד' ו-ה' בפרק הדיון וההכרעה של ההחלטה האמורה הולמים גם את הבקשה שלפני ועל פיהם לא מתקיימות ביחס לנתבעת העילות הנדרשים לפסלות שופט – "משוא פנים בפועל או חשש מהותי למשוא פנים" (וראו דיוקו התמציתי של בית המשפט העליון בנושא זה בע"פ 10478/09 פלוני נ' מדינת ישראל (1.8.2010) פסקה ח'), ואינני מוצא צורך לשוב ולהאריך בכך.

למיטב זכרוני וככל שעלה בידי לאתר, זולת ההליך המאוחד האמור בת"א 22371-07-14 ות"א 27261-04-16, אליו התייחסתי לעיל, דנתי בעניינה של הנתבעת רק בשני הליכים – הראשון הוא צ"א 20408-08-17 שושנה זרוג נ' מדינת ישראל ואח', במסגרתו נדונה בקשת הנתבעת דכאן להאריך לה את המועד להגשת בקשה להשפט בגין שני קנסות מנהליים, ובהחלטתי מיום 26.10.17, בניגוד לעמדת המשיבות, קבלתי את בקשתה והארכתי לה את המועד כעתירתה.

ההליך השני בעניינה של הנתבעת בו דנתי היה בע"א 67501-11-20 שושנה זרוג נ' עיריית נתניה – אגף איכות הסביבה והתובעת דכאן, אשר הסתיים בהסכמה של הצדדים אשר קבלה תוקף של החלטה על ידי ביום 14.12.20.

נמצא כי אפילו במישור העובדתי הטענה כאילו "בכל ההליכים הנ"ל, ללא יוצא מן הכלל, פסק כב' השופט ברנד נגד הנתבעת" אינה נכונה כלל ועיקר ומוטב היה לולא נטענה.

לכאורה, די היה בכך על מנת להביא לדחיית הבקשה ולמעבר להכרעה בבקשה בעניין אופן המשך ניהול ההליך.

דא עקא, לאחר שעיינתי בתובענה הנוכחית גיליתי כי כתב ההגנה מטעם הנתבעת הוגש על ידי עו"ד אהוד יוסף שליסר, אשר אף התייצב מטעמה למרבית הדיונים בהליך והגיש מטעמה בקשות שונות במסגרתו.

עו"ד אהוד יוסף שליסר הוא ידיד אישי שלי, מסיבה זו נמנע אני מלדון בהליכים בהם הוא מייצג בעלי דין ובשל כך אינני סבור כי ראוי שאדון גם בתובענה זו בה היה מעורב באופן כה מהותי, קל וחומר לאור עמדת התובעת המבקשת כי אכריע בתובענה רק על בסיס הקיים בתיק מבלי להתחיל את הדיון בה מחדש.

יש להזכיר כי רק באחרונה הועבר ההליך לטיפולי, כך שלא יהיה בהעברת ההליך לדיון לפני מותב אחר כדי לגרום לעיכוב משמעותי נוסף בשמיעתו.

בנסיבות אלה, מטעם זה בלבד וללא קשר לטענות הנתבעת שיש לדחותן מכל וכל, אני פוסל עצמי מלדון בתובענה זו.

התיק יועבר לקביעת מותב אחר על פי הנוהל.

המותב אשר ידון בתיק הוא גם אשר יכריע בבקשת הנתבעת לשמיעת ההליך מראשיתו.

ניתנה היום, ט"ז אב תשפ"א, 25 יולי 2021, בהעדר הצדדים.