15 דצמבר 2020

1. עניינה של תביעה זו בדרישת התובעת, חברת קדישא לעדת הספרדים ובני עדות המזרח, לתשלום דמי קבורה בגין קבורות שביצעה ושהמוסד לביטוח לאומי לא שילם לה בגינן.

ראשיתו של ההליך בבקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, ומחמת היעדר סמכות עניינית.

2. בהחלטה מפורטת מיום 10.10.2020, דחינו את הבקשה לסילוק על הסף מהטעמים שמנינו שם ושנסתפק, בשלב זה, בהפניה אליהם. עם זאת נאמר כי בשולי הדברים המלצנו לפני התובעת:

"לשוב ולשקול מהלכיה טרם קידום ההליך, ואף טרם יושקעו בו עוד משאבים, לרבות זמן שיפוטי. שכן לכאורה אין בינה לבין המוסד מחלוקת כי לא החזיקה בתקופה שבמחלוקת ברישיון תקף לעיסוק בקבורת נפטרים, ועל כן לא ברור איזו מחלוקת יש בין הצדדים הנוגעת להוראות חוק הביטוח הלאומי. הטעמים לכך שחברה קדישא לא החזיקה ברישיון תקף בתקופה שבמחלוקת, ולכאורה, אינם נעוצים במוסד לביטוח לאומי. ועל כן הרושם הוא שבעל דברה של חברה קדישא במקרה זה איננו המוסד לביטוח לאומי, שאף בהחלטה מושא התביעה הבהיר, כי אם יוצג לו רישיון בדיעבד או "...אישור מאת השר לשירותי דת לא תהיה מניעה לשלם לחברה דמי קבורה לתקופה החסרה".

3. אחר דברים אלה הודיענו התובעת כי היא מעוניינת להפסיק את התובענה, ללא תנאים, כמשמעות הדברים בתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). תגובת הנתבע לבקשה התבקשה אך לא התקבלה. ובכל אופן לאחר ששקלנו את בקשת התובעת דעתנו היא כי דין התביעה מחיקה.

4. עוד בעניין ע"ע (ארצי) 289/03 דינה מנקין – אוניברסיטת תל אביב (2.3.2004), קבע כבוד בית הדין הארצי לעבודה, כי תקנות 154 ו – 155 לתקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בבתי הדין ולא אומצו על ידו. אף כי יתכנו מקרים בהם ההיגיון שמאחורי התקנות יעמוד, כבעניין מנקין האמור. אלא שדווקא מפסיקה זו נמצאנו למדים כי 'הפסקת תובענה' יכולה להוות כר פורה למחלוקות עתידיות בדבר פרשנותה. ודעתנו היא שאפשרות זו אינה רצויה. מה גם שלא ברור איזו צורה תלבש תביעה עתידית, ככל שתוגש. בדומה, לא שוכנענו שהיתרונות שיצמחו לתובעת מהפסקת התובענה עולים על אלה שבמחיקתה (אשר אינה מהווה, כמובן, מעשה בית דין). על כן דעתנו היא כי דין התביעה מחיקה, תוך שכל צד שומר על מלוא טענותיו וכך אנו מורים.

5. בנסיבות העניין ובהן העדר תגובה מצד המוסד לביטוח לאומי, אין צו להוצאות.

6. זכות ערעור: לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשפ"א, (15 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.