1. זוהי תביעה להכרה בפגיעה בצווארו של התובע כתאונה בעבודה מכוח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

2. העובדות נקבעו בהסכמה כדלקמן:

א. התובע יליד 1962.

ב. התובע שכיר בחברת דניה סיבוס בע"מ בתור מנהל עבודה בבניין.

ג. התובע נפגע ביום 3.12.2018 בתאונת דרכים חזיתית בדרך לעבודה.

ד. פגימות שהוכרו – ברך שמאל וכפות רגליים.

ה. הפגימות שנדחו – חזה וצוואר.

ו. המחלוקת הינה בגין הפגיעה בצוואר בלבד.

ז. שאר העובדות כעולה מהחומר הרפואי בתיק.

3. בהחלטה מיום 5.1.20, מונה ד"ר גיא מורג כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:

"א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו, כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו, לבין האירוע בעבודה מיום 3.12.18, כמתואר בעובדות המקרה?"

4. בחוות דעתו של המומחה מיום 10.3.2020 נקבע :

"..3. במעבר על התיק הרפואי ניתן לראות שעבר תאונת דרכים ב-3.12.2018 ונבדק בבית החולים סורוקה שם התלונן על כאבים בברך שמאל וכף רגל דו"צ. בבדיקת הצוואר – ללא כאב או הגבלה. כמו כן, במעבר על מכתבי הפיזיותרפיה ניתן לראות שהתלונן על כאבים בכף הרגל ובברך ובכך טופל.

4. בינואר 2019 מופיעה תלונה ראשונה של כאב צוואר וגב תחתון ובבדיקה כאבים, רגישות, כאבים מפוזרים, מוגבל בתנועות, נימול וירידה בתחושה לידיים- לפי דוח רפואי.

5. ב-C.T עמ"ש צווארי מיום 14.2.2019 – שינויים ספונדילוארטרוטים ודיסקוגנים, בקע דיסק C4-5 ע"פ דוח רפואי של ד"ר לאוניד קולומויסקי. נשלח בהמשך לבדיקת EMG.

6. לציין שלא ראיתי תשובת EMG – אולי לא ביצע, לא ראיתי תשובת C.T כתובה, פרט למה שציינתי שנכתב על ידי הרופא המטפל כנראה העתקה של התשובה במחשב.

7. כמו כן לא ראיתי תלונות נוספות לאחר מאי 2019.

8. לשאלה 1 – התשובה היא מה שכתוב ב-C.T – שינויים ספונדילוארטרוטים ודיסקוגנים, בקע דיסק C4-5.

9. כתשובה לשאלה 2 – תשובת ה-C.T הינה תשובה המעידה על שינויים כרונים בעמוד שדרה צווארי, ממצאים אשר לא תמיד באים לידי ביטוי בתחילתם. טראומה אכן יכולה לגרום לסימפטומים במקרים בהם יש שינויים אשר עד עתה לא היו מאוד בעיתיים, כמו כן הטראומה עצמה יכולה להתחיל או להחמיר שינויים ניווניים אך עם זאת טראומה אשר גורמת לבעיה והחמרה היתה גורמת לזה יחסית מיידי לאחר התאונה ולא כחודשיים לאחר התאונה. ישנם מאמרים המציינים שמעל גיל 40 יש כמעט לכל מבוגר שינויים ניווניים בעמוד השדרה לפחות בגובה אחד ואצל מבוגרים המתלוננים על סימפטומים תהיה התקדמות במשך הזמן, אכן יש פער בין התלונות טרם התאונה אך היו כבר תלונות מספר שנים לפני התאונה, אי לכך אינני רואה קשר סיבתי בלעדי לתאונה.

10. לסיכום נראה שהבעיה הצווארית הינה בעיה לאורך שנים ובעיה כרונית ניוונית ולא עקב חבלה כזו או אחרת, אך יתכן והייתה החמרה עקב התאונה אך הייתי מצפה להחמרה בזמן קרוב לאירוע ולא מספר חודשים לאחר מכן.".

5. ביום 21.7.2020, הועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות:

"א. בחוות דעתך ציינת, כי לא ראית את תוצאות בדיקת ה-EMG ו/או תוצאות בדיקת ה-CT, וגם לא ראית תלונות נוספות לאחר חודש מאי 2019 בנוגע לפגימה הצווארית.

מצ"ב עותק מתוצאות בדיקות ה- EMG וה- CT שביצע התובע; האם יש בחומר רפואי זה כדי לשנות ממסקנות חוות דעתך? אם לא – נמק.

ב. בחוות דעתך ציינת, כי קיימת פגימה צווארית שמקורה ב"שינויים ניווניים":

בהתאם לתוצאות בדיקת ה-CT המצ"ב בגבהים C4-5 מצוין בקע דיסקלי, ללא ציון של שינויים ניווניים!

האם יש בכך כדי לשנות מסקנתך ובאופן זה שייתכן ולא כל הנזק הצווארי קשור לשינויים הניווניים? אם לא נמק!

ג. האם נכון הדבר, כי גם בנוגע לאותם ""שינויים ניווניים", שנצפו גם בבדיקת ה-CT, אלו יכולים להיות אסימפטומטיים ולא לבוא לידי ביטוי קודם לתאונה, ואילו לאחר התאונה הופכים הם להיות סימפטומטיים, באופן שמסבים להגבלה בתנועה?

האם אין בעובדה כי לתובע אין עבר בנוגע לתלונות הנוגעות לצוואר, קודם לתאונה, ואילו כל התלונות החלו לאחר התאונה, כדי ללמד כי סביר מאוד שבמקרה דנן הפכו אותם שינויים ניווניים, וכן פגימות אחרות בצוואר, לסימפטומטיים, באופן שניתן לקשור בקשר סיבתי את הופעת הסימפטומים האמורים לתאונה?

ד. בחוות דעתך הנך מציין, כי "יתכן והייתה החמרה עקב התאונה אך הייתי מצפה להחמרה בזמן קרוב לאירוע ולא מספר חודשים לאחר מכן".

האם אין בעובדה כי התובע נבדק על ידי אורתופד מומחה כבר ביום 21.1.19 (חודש וחצי לאחר התאונה) כדי ללמד כי הסימפטומים בנוגע לפגימה הצווארית, החלו עוד קודם לכן? בשים לב לכך שכידוע תור לאורתופד צריך להזמין מראש, ולעיתים אפילו מספר שבועות מראש. אם לא – נמק.

ה. האם נכון כי "מנגנון הפגיעה" שבו נפגע התובע, מתיישב עם הפגימה הצווארית לה טוען התובע? נא נמק תשובתך".

6. ביום 2.10.2020, השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:

"...7. כתשובה לשאלת ההבהרה הראשונה – קיבלתי את ממצאי הבדיקה שלא שינו את דעתי – אפרט ובפירוט הנ"ל כבר אענה גם על שאלות הבהרה נוספות.

8. ראשית תשובת הסיטי סוכמה כשינויים ניווניים פצטלים כמפורט ולא הודגמו בקעים דיסקלים – במעבר על כל הבדיקה רואים שיש שינויים ניווניים בכמה גבהים C 2-3, 3-4 C ואכן ב- 4-5C לא מצוין שינויים ניווניים אך מצוין בקע דיסק אחורי מרכזי קטן על בסיס רחב נושק לשק התקאלי ללא לחץ, קוטר התעלה תקין. אלו ממצאים סטנדרטים לחלוטין ללא קשר לחבלה אלא שינויים ניווניים כפי שסיכמתי, גם המפענח לא התרשם מלחץ או בקע חמור וסיכם את הבדיקה כפי שציינתי. לגבי בדיקת ה-EMG בתרגום פשוט – חשד לנזק כרוני 4-5L משמאל (גב תחתון) ורדיקולופתיה עדינה כרונית!!! ב-6-7C משמאל – שוב – אלו ממצאים כרונים, לא ספציפיים ולא קשורים לחבלה.

9. לגבי השאלה השניה – אכן שינויים ניווניים בצוואר יכולים להיות סימפטומטים לאחר התאונה ועניתי על זה פעם קודמת – מוסיף את הציטוט מתשובתי הקודמת – תשובת ה-CT הינה תשובה המעידה על שינויים כרוניים בעמוד שדרה צווארי, ממצאים אשר לא תמיד באים לידי ביטוי בתחילתם. טראומה אכן יכולה לגרום לסימפטומים במקרים בהם יש שינויים אשר עד עתה לא היו מאוד בעייתיים, כמו כן הטראומה עצמה יכולה להתחיל או להחמיר שינויים ניווניים אם עם זאת טראומה אשר גורמת לבעיה והחמרה היתה גורמת לזה יחסית מיידי לאחר התאונה ולא כחודשיים לאחר התאונה. ישנם מאמרים המציינים שמעל גיל 40 יש כמעט לכל מבוגר שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי לפחות בגובה אחד ואצל מבוגרים המתלוננים על סימפטומים תהיה התקדמות במשך הזמן. אכן יש פער בין התלונות טרם התאונה אך היו כבר תלונות מספר שנים לפני התאונה, אי לכך אינני רואה קשר סיבתי בלעדי לתאונה.

10. בהמשך נשאלתי אם אין בעובדה כי נבדק על ידי רופא מומחה כחודש וחצי לאחר התאונה כדי ללמד כי הסימפטומים החלו עוד קודם לכן בשים לב לכך שתור לאורטופד צריך להזמין מראש – תשובתי גם נענתה בעבר בורסיה כזו או אחרת – בקבלתו במיון לאחר תאונת הדרכים ב-3.12.2018 נבדק בבית חולים סורוקה שם התלונן על כאבים בברך שמאל וכף רגל דו"צ – לא התלונן על הצוואר. בבדיקת הצוואר – ללא כאב או הגבלה. כמו כן במעבר על מכתבי הפיזיותרפיה ניתן לראות שהתלונן על כאבים בכף הרגל ובברך ובכך טופל – גם פה לא התלונן על הצוואר.

11. לגבי תור לאורטופד - אינני בלש – יש מקומות שמקבלים תור תוך שבוע ויש מקומות שלוקח גם חצי שנה. בכל מקרה בכאב שנזקק לטיפול או מפריע לתפקוד ניתן למצוא טיפול ובדיקה מידיים – מיון, מוקד, רופא משפחה שמפנה בהקדם ועוד אורטופדית כאלה ואחרים.

12. כמו כן לא ראיתי תלונות נוספות לאחר מאי 2019.

13. לשאלה האחרונה אענה – ייתכן, תאונה חזיתית או פגיעה מאחור יותר שכיחות במנגנון צליפת שוט, תאונות מהצד פחות.

14. אוסיף משפט אחרון בטרם הסיכום – בהינתן שינויים ניווניים בצוואר הכאב יכול לנבוע בהמון סיבות – עבודה, מתח, עומס יומיומי, הרמת סלי קניות, עבודה בבית וגם תאונות דרכים. המשותף לכולן – שינויים ניווניים בעמוד השדרה וזו הסיבה העיקרית.

15. לסיכום נראה שהבעיה הצווארית הינה בעיה לאורך השנים ובעיה כרונית ניוונית ולא עקב חבלה כזו או אחרת אך יתכן והיתה החמרה עקב התאונה אך הייתי מצפה להחמרה בזמן קרוב לאירוע ולא מספר חודשים לאחר מכן".

7. ביום 23.12.2020, התבקש המומחה להשיב לשאלת הבהרה נוספת:

"הנך מופנה למסמך הרפואי מיום 14.12.2018 (אשר צורף לסיכומי התובע – עמ' 57 מתוך התיק הרפואי), על פי הרישום הרפואי מיום זה, נרשם בתלונה העיקרית בין השאר "נחבל ברגלו וצוואר – כתפיים". הנך מתבקש להתייחס למסמך הרפואי האמור, ולפרט האם נוכח נתון זה אתה משנה את חוות דעתך אם לאו? נא נמק מסקנתך. להחלטה זו מצורף המסמך האמור".

8. תשובת המומחה לשאלת ההבהרה הנוספת ניתנה ביום 10.1.2021:

"8. לשאלה 1 – התשובה היא מה שכתוב ב-CT – שינויים ספונדילוארטרוטיס ודיסקוגנים, בקע דיסק 4-5C.

9. כתשובה לשאלה 2 – תשובת ה-CT הינה תשובה המעידה על שינויים כרונים בעמוד שדרה צווארי, ממצאים אשר לא תמיד באים לידי ביטוי בתחילתם. טראומה אכן יכולה לגרום לסימפטומים במקרים בהם יש שינויים אשר עד עתה לא היו מאוד בעייתיים, כמו כן הטראומה עצמה יכולה להתחיל או להחמיר שינויים ניווניים אך עם זאת, טראומה אשר גורמת לבעיה והחמרה הייתה גורמת לזה יחסים מיידי לאחר התאונה ולא כחודשיים לאחר התאונה. ישנם מאמרים המציינים שמעל גיל 40 יש כמעט לכל מבוגר שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי לפחות בגובה אחד ואצל מבוגרים המתלוננים על סימפטומים תהיה התקדמות במשך הזמן. אכן יש פער בין התלונות טרם התאונה אך היו כבר תלונות מספר שנים לפני התאונה, אי לכך אינני רואה קשר סיבתי בלעדי לתאונה.

10. לסיכום נראה שהבעיה הצווארית הינה בעיה לאורך שנים ובעיה כרונית ניוונית ולא עקב חבלה כזו או אחרת אך יתכן והייתה החמרה עקב התאונה אך הייתי מצפה להחמרה בזמן קרוב לאירוע ולא מספר חודשים לאחר מכן.

11. אענה על שאלת ההבהרה שנשאלתי – אכן ראיתי שכתוב שנחבל ברגלו, בצוואר ובכתפיים ואף התייחסתי לכך בסעיף 3 ובסעיף 9 – ראשית בסעיף 3 כתוב בפירוש שבדיקת הצוואר הייתה תקינה. בסעיף 9 פירטתי את ממצאי בדיקת ה-CT המעידים על בעיה כרונית ולא אקוטית עקב חבלה. אי לכך אין מקום לשנות חוות דעתי".

9. ב"כ התובע בסיכומיה טוענת כי נוכח העובדה ששלושה ימים בלבד לאחר התאונה מתועדת תלונה על כאבים בגוף ותקופה קצרה לאחר מכן ביום 19.12.2018, מתועדת תלונה על חבלה בצוואר, יש לקבל את הטענה כי החבלה בצוואר מקורה בתאונה. עוד נטען כי אין בתיקו הרפואי של התובע כל תיעוד לעניין כאבים בצוואר קודם לתאונה והמומחה לא ציין תיעוד כזה. מוסיפה ב"כ התובע וטוענת כי אף המומחה קבע כי טראומה יכולה לגרום לסימפטומים במקרים בהם יש שינויים שלא היו בעייתיים והיא יכולה לגרום לשינויים ניווניים או להחמיר אותם.

לשיטתה של ב"כ התובע, יש לקבוע כי הוכח קיום תיעוד של תלונות בגין הפגיעה בצוואר בסמוך לאחר התאונה ועל כן יש להעביר את עניינו של התובע לקביעת נכות בפני ועדה רפואית. ב"כ התובע מפנה לעניין זה לפסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 60844-06-15, אזולאי נ' המוסד (מיום 10.12.2017), במסגרתו נקבע כי בנסיבות אותו תיק יש להעביר את עניינו של התובע לוועדה רפואית אשר תקבע, בין השאר, קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין תאונת העבודה.

ב"כ הנתבע מבקשת לאמץ את מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה וטוענת, כי מכוח חוות דעתו זו, הרי שנשלל הקשר הסיבתי בין הפגיעה בצוואר לבין התאונה. משלא הוכר הקשר הסיבתי בין הפגיעה בצוואר לבין התאונה, אין מקום לקבוע כי הוועדה הרפואית היא זו שתקבע את הקשר הסיבתי.

10. מעיון בחוות דעתו של המומחה וכן מתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי המומחה שולל את הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הפגיעה בצוואר. המומחה כותב כי גם בתלונות של התובע לאחר התאונה נמצא בבדיקה כי אין הגבלה או כאב. המומחה מציין כי היו כבר תלונות מספר שנים לפני התאונה ועל כן אינו רואה קשר סיבתי בלעדי לתאונה. באשר לאפשרות של החמרה בעקבות התאונה, המומחה אינו שולל אפשרות כזאת אך לדעתו החמרה כזאת הייתה יכולה להיות זמן קרוב לאירוע ולא מספר חודשים לאחר מכן.

המומחה מנמק בהרחבה את העולה מהבדיקות השונות ואת מסקנתו לפיה מדובר בשינויים ניווניים ולא בפגיעה טראומתית עקב התאונה. נתונים אלה סומכים עצמם גם על מאמרים שעניינם שינויים ניווניים אצל אנשים מבוגרים.

לא מצאתי כי קיימים פגמים בחוות הדעת של המומחה המובילים לכך שאין לקבל את חוות דעתו. חוות דעתו מנומקת ומוסברת והוא חזר עליה אף בתשובותיו לשאלות ההבהרה. המומחה אף התייחס לאפשרות של החמרה במצבו של התובע, אבל הגיע למסקנה שאין זה המצב ומסקנה זו הנמקתה בצידה.

הלכה המושרשת היא כי יש לקבל את מסקנותיו של המומחה מטעם בית הדין, כל עוד לא נמצא פגם בחוות הדעת ועל כן, מקובלת עליי מסקנתו.

באשר לפסק הדין בעב"ל 60844-06-15, הרי שמעיון בעובדות שפורטו בפסק הדין ובהנמקת בית הדין הארצי, עולה כי מדובר במקרה חריג הקשור לנסיבות המיוחדות של אותו עניין. מכאן כי לא ניתן להסתמך במקרה דנן על האמור בפסק דין זה.

בהתייחס לבקשת ב"כ התובע להעביר את עניינו של התובע לוועדה רפואית ללא שקיימת קביעה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בצוואר, יש להפנות לעב"ל 36202-03-12, המוסד נ' נוראל (מיום 28.1.2014), על פי החוק והפסיקה פקיד התביעות הוא המוסמך לברר האם ליקוי מסוים קשור לתאונה בעבודה ומשלא הכיר בכך ודחה במפורש קיומו של קשר סיבתי ונוכח דחיית התביעה בתיק דנן, אין לקבל את הבקשה להעברת עניינו של התובע לוועדה רפואית.

11. לאור האמור, נדחית התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' שבט תשפ"א,(20 ינואר 2021), בהעדר הצדדים.