ת"א 44728-07-19

בפני כב' השופט יואב פרידמן

העתק החלטת בית משפט מיום 29 דצמבר 2020

1. הסכמת הצדדים רלנטית אך לא קונקלוסיבית. לא זכור לי שפסה מן העולם משל היתה כלא היתה, החלטתי מיום 22.7.20 שכמו חזתה הנולד.
2. כפי שהבהרתי אין זכות להגשת חוו"ד משלימה, ומשלימה למשלימה . חוו"ד צריכה לאגוד בתוכה מתחילה את כלל הנימוקים המבססים את התזה ותומכים בתביעה. והרי התזה הנגדית שמדובר בתרחיש לא צפוי שלא היה צפי סביר להיערך אליו, אינה קשה לחיזוי. אדרבא, אם זה המצב לא ברור מה הרשלנות , ולכן אין תימה שכבר בחווה"ד המקורית טען פרופ' גפטר לרשלנות שיסודה באי התייחסות לתמרורי האזהרה שנגעו לתקינות חיבור הצנתר לוריד. אין מקום למקצי שיפורים מתגלגלים בלי קץ וגבול. רוצים הצדדים יכולים הם לבקש מחיקת התביעה כאשר התביעה תוגש מחדש כשיסתיים הפינג פונג הדיוני של חווהד המשלימות , וניתן יהא לקדמה .

3. לא היה מקום לטעון שיש לקבל כעת את חווה"ד כי לא התקיים עדיין קדם משפט. לא התקיים קדם משפט לאור בקשת הצדדים עצמם לדחות הישיבה לאור הליך גישור שביקשו לקיים.

4. אנו מצויים שנה וחמישה חודש מאז הגשת התביעה ושנה מאז הגשת ההגנה. אסכים לשקול היעתרות למבוקש היה ותוגש לי הודעה מוסכמת עד 10.1.21 שזה תוכנה (אין ארכות וצד שלא נותן הודעתו במועד נחשב כמסכים) : ראשית הנתבעות מתחייבות להגיש כתב הגנה מתוקן וחוו"ד משלימה לא יאוחר מ 10.3.21. כאשר ידוע שאי עמידה במועד משמעה תהא מיצוי הזכות להגשת חווה"ד המשלימה ולכל היותר אפשרות לתיקון ההגנה. לפי הנטען חווה"ד המשלימה עמדה לנגד עיני הנתבעות מזה חודשים (היא ניתנה ביולי 2020). שנית, התובע מתחייב שלא לבקש עוד השלמות בחווה"ד כאשר הפרת ההתחייבות משמעה הסכמה למחיקת התביעה.ככל שלא אקבל הודעה מוסכמת כאמור הכף נוטה לדחיית הבקשה להגיש חוו"ד משלימה ומשלימה למשלימה. מחלוקות היסוד עולות לדידי כבר מחווה"ד הקיימות, בלי צורך בהשלמות.

5. בין נותני חווה"ד יש מחלוקת על אומדן קיצור תוחלת חיים לאור מצבו הרפואי הכללי של המנוח, שתלוי גם בשאלת משנה האם היה שורד ומגיע לשלב של דיאליזה , אך בשורה התחתונה המחלוקת נעה בין 2.4 שנים ל 13 שנה. עד ל 10.1.21 יתן כל צד עמדה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, הן לענין סוגית קיצור תוחלת החיים והן בכלל השאלות. לא יותר מ 1 עמוד לכל צד. יוער שכאשר מתחיל פינג פונג דיוני של חוו"ד משלימות בתיקי רשלנות רפואית, הרי בחלק ניכר של התיקים (נכון, תמיד יש חריגים) הדבר מצביע על אחת משתי אפשרויות. או שאין לאשורה צורך של אמת בהשלמות, להבדיל מן הרצון הליטיגטורי הטבעי להשלים ולחדד; או לחלופין שדוקא יש צורך, אך בחלק ניכר של המקרים האחרונים זה המקרה המתאים למנות מומחה מטעם ביהמ"ש כבר בשלב זה, ולא להמתין לחקירות ורק אז לבדוק הצורך במינוי.