בפני בקשה להחזרת תפוס רכב מסוג מרצדס מ.ר 730-06-501 (להלן: "הרכב"), הרשום במשרד הרישוי על שם המבקשת.

רקע וטיעוני הצדדים :

1. המבקשת ומר קייס חאג' יחיא (להלן: "החשוד") הינם בעל ואישה המתגוררים בעיר טייבה. החשוד הינו רו"ח ובעל משרד לראיית חשבון והנהלת חשבונות. 
2. כנגד החשוד ואחיו, מר חיידר חאג' יחיא, מתנהלת חקירה רחבת היקף בחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף – עבירות בניגוד לחוק העונשין.

על פי החשד, החשוד ואחיו, רואי חשבון במקצועם, הגישו באמצעות משרד ראיית החשבון בבעלות החשוד, לרשות המיסים דוחות החזרי מס כוזבים עבור נישומים רבים. פרטים כוזבים אלו יצרו החזרי מס שהוזרמו בין היתר לחשבונות הבנק של החשוד, אחיו ונשותיהם, לחשבונות הבנק של חברות הנמצאות בשליטה של החשוד ואחיו, וכן לחשבונות בנק של אנשי קש ששימשו כצינור להעברת כספים לחשוד ואחיו ולחברות שבשליטתם.

סכומי המרמה נאמדים בכ- 76 מיליון ₪.

1. במהלך החקירה הסמויה הוצאו על ידי בית המשפט צווים במעמד צד אחד, צווי חיפוש תפיסה, וצווי הקפאת חשבונות. עת הפכה החקירה לגלויה, נתפס רכוש והוקפאו מספר חשבונות בנק בשווי של כ- 15 מיליון ₪.

1. עוד במסגרת החקירה, התגלה למשיבה כי החשוד הזמין רכב מחברת "כלמוביל" והרכב נרשם על שמה של המבקשת. בעקבות כך, ביום 4/8/19 הוקפאו זכויותיו של החשוד אצל חברת "כלמוביל" מכוח צ"א 49005-07-19 מיום 21.7.19 שניתן על ידי סגנית הנשיאה כב' השופטת פינק (להלן: "הצו"). שווי הרכב נאמד בסך 300,000 ₪.

1. מטעם החשוד ואחרים, הוגשו מספר בקשות להסרת עיקולים וכן הוגשה על ידי המבקשת בקשה להחזרת הרכב. הצדדים הגיעו להסכמות מסוימות, כאשר המחלוקת לעת הזו, מתייחסת אך ורק לרכב הרשום במשרד הרישוי על שם המבקשת.
2. אין מחלוקת בדבר קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשוד ולאחיו ואף אין מחלוקת על היקף סכומי המרמה.
3. במסגרת הטיעונים בכתב ובעל פה, טען ב"כ המבקשת מספר טענות מרכזיות.

האחת- המבקשת, אשת חינוך מזה כ- 21 שנה, מרוויחה את שכרה בכבוד ומשתכרת סך 15,000 ₪ בחודש. הרכב נרכש על ידיה ללא קשר לחשוד. בעבור רכישת הרכב שילמה המבקשת מקדמה והיתרה בתשלומים חודשיים. עוד נטען כי רכב קודם מסוג "יונדאי" הרשום במשרד הרישוי על שמה של המבקשת, נמכר והתמורה שהתקבלה עבורו שימשה לתשלום המקדמה.

השנייה- תפיסת הרכב נעשתה בחוסר סמכות ובחריגה מצו בית המשפט שהתייחס אך ורק לרכושו של החשוד.

ובהקשר אחרון- נטען כי אין כל הצדקה לתפיסת הרכב בפועל שכן כלי רכב השייכים לחשודים המרכזיים בפרשה, נתפסו ברישום בלבד. המשך החזקת הרכב במשרדי "כלמוביל", גורמת למבקשת נזק כלכלי.

1. מנגד, נציגי המשיבה, התנגדו לבקשה והפנו לתיק החקירה, לצו שניתן כדין ולמסמכים המעידים כי הרכב נרכש על ידי החשוד ובאמצעות כספי המרמה. עוד נטען כי קיים פער משמעותי בין היקף העבירות המיוחסות לחשוד לבין שווי הרכוש שנתפס באופן המצדיק את המשך תפיסת הרכב ולצורך חילוטו בעתיד.

דיון והכרעה :

1. לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחים שצורפו, בתגובה, בתיק החקירה ושמעתי טיעוני הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות מכמה טעמים.
2. ראשית- אפנה לבחינת התשתית הראייתית, שאמנם אין עליה מחלוקת אך סבורני כי יש לפרוס אותה בקצרה על מנת שבפני הקורא תהיה התמונה המלאה.

להוכחת קיומה של תשתית ראייתית, הציגה המשיבה לבית המשפט את תיק החקירה ובפרט מסמכים במ/1 ו- במ/2 בצירוף שלל נספחים. למקרא האמור במסמכים אלו ניתן לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית מבוססת לפיה החשוד ואחיו הגישו ללקוחותיהם דוחות הכנסה ובהם פרטים כוזבים. פרטים כוזבים אלו יצרו החזרי מס שהוזרמו בין היתר לחשבונות הבנק של החשוד, אחיו ונשותיהן, לחשבונות הבנק של חברות הנמצאות בשליטה של החשוד ואחיו, וכן לחשבונות בנק של אנשי קש ששימשו כצינור להעברת כספים לחשודים ולחברות שבשליטתם. (מסמכים במ/1 וחקירות המסומנות ה' עד יד').

עוד עולה מתדפיס עו"ש כי בחשבון הבנק של המבקשת התקבל החזר מס על שם אחד מלקוחות המשרד אשר בבעלות החשוד. המדובר בהחזר מס שעל פי החשד הוצאו במרמה מרשות המיסים (במ/1 נספחים יז'1 עד יז'4). הקשר של המבקשת לביצוע עבירות הלבנת הון, נמצא בשלבי חקירה (ראה עמ' 9 שורה 21 לפרוטוקול).

מהמקובץ עולה כי קיימת תשתית ראייתית מבוססת ואף למעלה מכך, לביצוע עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה וחוק העונשין, וכאשר מעורבותה של המבקשת נחקרת וטרם התבררה עד תום. היקף העבירות נאמד בכ- 76 מיליון שקלים.

1. שנית- ממסמכים שנאספו לתיק החקירה עולה כי עובר לעסקת רכישת הרכב הופקדו בחשבון הבנק של המבקשת שיקים של לקוחות המשרד ואף הועברו לחשבונה כספים על ידי החשוד, כאמור, החשוד המרכזי בפרשה. המדובר בהפקדות והעברות של אלפי שקלים בכל פעם ופעם (במ/1 נספחים יח'1 עד יח'13).

זאת ועוד, ממסמכים שהתקבלו מחברת "כלמוביל" ותדפיסי חשבונות הבנק, עולה כי רכישת הרכב בוצעה על ידי החשוד, החל מהזמנת הרכב, תשלום מקדמה כאשר היתרה שולמה באמצעות הוראת קבע לחיוב חשבון הבנק של החשוד (מסמכים במ/1 נספחים יט'1 עד יט'3, במ/4 ו- במ/5).

לא זו אף זו, ממסמכים נוספים שהתקבלו מחברת "כלמוביל" עולה כי רכב "יונדאי" קודם שהיה רשום על שם המבקשת, נרכש אף הוא על ידי החשוד. החשוד שילם תשלום ראשוני, ויתרת התשלומים בוצעה באמצעות הוראות קבע לחיוב חשבון הבנק של החשוד. (מסמכים במ/1 כ'1 עד כ'15).

1. לא נעלם מעיני כי הרכב רשום על שמה של המבקשת, ואולם כידוע, רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי גרידא. הרישום אינו יוצר בעלות, אלא יש לבחון את אמיתות הרישום כל מקרה ומקרה ובנסיבותיו הוא.
2. נוסף על האמור, טענותיה של המבקשת נאמרו מהפה אל החוץ ולא נתמכו בדבר. לבקשה להחזרת תפוס לא צורף תצהיר ואף לא הוצג כל מסמך שיש בו כדי להעיד על נסיבות רכישת הרכב או אופן המימון שניטל בעסקת הרכב. במעמד הדיון התבקש ב"כ המבקשת להציג מסמכים התומכים בטענות המבקשת ואולם נאמר כי "אין לנו מסמכים להציג לחברי על פי בקשתם שיכולים להראות מהיכן השיגו את סכומי הכסף ששימוש לקניית הרכב (עמ' 9 שורה 26 לפרוטוקול מיום 23/09/19).

יוער, המדובר בשלב מקדמי טרם שמיעת ראיות כלשהן בבית המשפט, כאשר יש לזכור כי גרסת המבקשת שהוצגה בדיון שבפניי לא נבחנה כדבעי וממילא גם לא נחקרה. בשלב הלכאורי בו עסקינן, אין ביכולתי לקבוע כי הוצבה תשתית ראייתית, ברמת ההוכחה הנדרשת לסתור את חומר החקירה שנאסף.

1. נוכח מכלול הנתונים אשר פורטו לעיל ובהעדר ראיות לסתור, סבורני כי קיימת תשתית ראייתית מבוססת ואף למעלה מכך לשלב זה של ההליך, לפיה הרכב שייך לחשוד, נרכש באמצעות כספי המרמה ורישומו במשרד הרישוי על שמה של המבקשת, נועד להסוות את זהות בעל הרכב ואת מקור הכסף ששימש לרכישתו.
2. יודגש, במסגרת בקשה להחזרת תפוס, בית המשפט אינו נדרש לקביעות עובדתיות סופיות. החלטה של בית המשפט במסגרת בקשה להחזרת תפוס אינה מכריעה את שאלת הזכויות המהותיות. המדובר בהליך ביניים קצר שנועד ליתן הוראות וסעדים זמניים ביחס להמשך החזקת התפוס. אין בהחלטה לפי סעיף 34 לפקודה זה משום הכרעה מהותית קניינית והחלטה לפי סעיף זה, מהווה החלטת ביניים בלבד.
3. בשים לב לקביעתי לעיל, שהרי תפיסת הרכב, אצל חברת "כלמוביל", נעשתה כדין ומכוח צו שיפוטי.
4. סבורני כי די באמור לעיל, ומשלא עמדה המבקשת בנטל הראייתי הדרוש להוכיח את הבעלות ברכב ורכישתו ממקור כספי חוקי, כדי להביא לדחיית הבקשה.
5. למעלה מן הצורך, מצאתי להעיר הערה הנוגעת לתפיסת כלי הרכב בבעלות החשודים ברישום בלבד. הצווים ניתנו במעמד צד אחד. חומר החקירה המקורי שהוצג לבית המשפט כתמיכה להוצאת צווים ביסס חשד ראשוני בלבד. מאז שהוצאו הצווים במעמד צד אחד, העמיקה היחידה החוקרת את החקירה, התווספו חומרי חקירה רבים שיש בהם כדי לעבות את החשד הראשוני באופן משמעותי. לו חומרי החקירה שהוצגו לעיוני במסגרת בקשה זו, היו מונחים בפני בראשית החקירה, ובשים לב לעוצמת החשדות והיקפי המרמה, לא מן הנמנע כי היה מקום לאפשר תפיסה בפועל של כלי הרכב.

מעבר לכך, ממכלול הנתונים עולה כי החשד כי רישום הרכב על שם המבקשת נועד להסוות את זהות בעל הרכב ואת מקור הכסף ששימש לרכישתו. כאשר קיים חשש קונקרטי להעלמת רכוש והסוואת זהות בעליו, אינני סבורה כי ניתן להסתפק בתפיסה ברישום בלבד.

1. יחד עם זאת ומבלי לקבוע מסמרות, ככל שתוגש בקשה להשבת הרכב על ידי החשוד, בכפוף לתנאים המקובלים בפסיקה, חזקה על המשיבה כי תשקול בקשה זו בלב פתוח ובנפש חפצה.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

זכות ערר כחוק.

נציג היחידה החוקרת מתבקשים לסור למזכירות בית המשפט על מנת לקבל את חומרי החקירה.

ניתנה היום, ח' תשרי תש"פ, 07 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.